אחי

בשנים האחרונות אני אח של המון אנשים.

לפני שעתיים עבר בשכונה שלנו אלטע-שנורר. הוא נסע בטנדר שלו וצעק מהרמקול “אחים יקרים, עזרו לאשה אלמנה שעומדת לעבור ניתוח קשה. תרמו כפי יכולתכם”. אני אח של האלטע-שנורר (או של אותה אלמנה מסכנה).

ארנה קזין כותבת היום ב”הארץ” על תפקידן של הנשים:

נשים גם יכולות בוודאי לפעול כדי להשפיע על הנהלת רשתות מהסוג של סופר-פארם לשפר את תנאי ההעסקה של אחיותיהן הקופאיות והזבניות

כי הנשים, אחיות הן. כולן.

שלא לדבר על “יהודי לא מפנה מגרש יהודי” – שהרי כולנו אחים ומכיוון שכך יש חשש ל”מלחמת אחים“.

גבירותיי ורבותיי, ברצוני להצהיר שאני אח רק של אחותי ויש לך רק אחת כזו. אני לא אח של המתנחלים, לא ינקנו מאותו השד, אין לי שום קרבה משפחתית אליהם ואפילו לא סימפטיה. למנקי השולחנות במסעדות, למורים וללוחמים בגבעתי לא משלמים מספיק ולמרות זאת אני לא אח שלהם. אני אשמח לעזור להם אבל לא בגלל היותי אח – לא בדם, לא בנפש, לא בגנטיקה, לא באסתטיקה, לא קונספטואלית אפילו לא פרטיקולרית.

הניסיון לגייס אותי לכל מיני מטרות בטענה שאני אח של מישהו, מביאה לי את הסעיף.

(דיסקליימר: בתגובות לפוסט הזה מותר לקרוא לי ‘אחי’ רק כי זה יצחיק אתכם. מי שיעשה את זה אחר כך, וואיי וואיי וואיי)

42 מחשבות על “אחי

  1. ו”אח שלי” אם דגש חזק בחית אתה מרשה?
    אני חושב שיש הרבה יופי באחוה של העם שלנו, המשך ישיר לאופי ה”סמוך” הישראלי (תן לי לנחש גם את זה אתה לא אוהב, תתפלא גם אני לא).
    אולי אתה לא אוהב את הדביקות שמתפרשת מהמחווה הזאת (סנוב), אותי זה מקסימום משעשע.
    סמוך אחי, יהיה פסדר.

  2. o-k – זה לא בא מסנוביזם (למרות שאני לא חף מסנוביות). זה בא מהמקום שמאס בניסיון לגייס אותי בשם ערך ה”אחייות”. כי אני אח של המתנחלים אז לא אפנה אותם. כי אני אח של הקופאיות אז אלחם במלחמתם. כי כולנו אחים אז בואו נשבה ביחד ונשיר שירי ארץ ישראל (ועדיף שירים שהיו מקובלים על הרבי מלובביץ’). סליחה, אבל לא.

  3. עד כמה שאני זוכר, אתה סוציאליסט ושמאלה מכך בדעותיך הפוליטיות, ומכאן אני מניח שאתה תומך בסוג מסוים של סולידריות בין אנשים, על בסיס קריטריונים מסוימים, יותר מאשר, נגיד, חברי מועדון חובבי אין ראנד.

    אז “אחים” שלך הם אולי לא, אבל ב”פועלי כל העולם התאחדו”, או בסוג אחר של אחווה (שבשמו אולי אפשר לגייס אותך), אתה תומך, לא?

  4. יובל, אני איתך. אנא הצע חלופות.
    “אחי”, והגרסה המרגיזה “אח שלי” הן הגרסה העברית “dude” ו-“man”, אני בעבר ניסיתי להטמיע “חבוב” בקרב חבריי, אך זה לא הצליח.

  5. זה משנה: נראה לי קרוב יותר ל”bro”.

    לא חייבים להיות אחים של אף אחד, גם לא של המתנחלים, אם לא רוצים,
    אבל להיות ‘אח של’ פלסטינאים ולא של מתנחלים זה כבר משהוא אחר לגמרי.

  6. והכי מעיק “אח/ות שלו”, כאילו גם הדבקתם לי משפחה בדויה וגם אפח’ד לא באמת רוצה להיות קרוב שלי. ועל זה היו אומרים החיילים שלי בכלא: “אל תקרא לי אחי ואל ת@##$ את אחותי”.

    מותק, אגב, אני דווקא מרשה.

  7. צר לי תמר, הבחור/ה (מי את/ה טימבקטו?) יודע/ת על מה הוא/היא מדבר/ת.
    יש דברים שבחורות שיש להן אמא לא אומרות…..

  8. ”יהודי לא מפנה יהודי“ זו המצאה שלך. מי שהגה את הסיסמה המקורית לא היה חולם להשתמש ביופומיזם “מפנה”. חוץ מזה, אין בסיסמה הזאת שום התייחסות ל”אחים”, והדיבורים (המעטים) על “מלחמת אחים” הגיעו, ככל שאני זוכר, משני הצדדים.
    בקיצור, זה שאתה לא אוהב מתנחלים לא אומר שאתה צריך לנסות לכלול אותם בכח בכל תופעה שאתה לא אוהב.

  9. אורי – אתה צודק, זה היה “מגרש”. שהרי גם השוטר שמוריד אותי מהכביש כי נסעתי ב-190 קמ”ש, גם הוא מגרש אותי מהכביש. והוא יהודי! איך הוא יכול?!

    ולצערי, המתנחלים כלולים כמעט בכל התופעות שאני לא אוהב בחברה הישראלית.
    אבל לא נורא, הם אחים שלי.
    בעעעע

  10. אורי אתה לא יודע על מה אתה מדבר, אחת הסיסמאות המרכזיות שלהם, מאז ומעולם, הייתה אחים לא מפקירים (עלייה המציאו הסמולנים את הסיסמא המשעשעת: אין לי אח מתנחל)

  11. בדיוק עכשיו מתפרסם מאמר של יריב מוהר בנענע שמדבר בערך על אותו נושא. “באופן אבסורדי, ככל שאתה תופס את הקשר בינך לבני עמך כקשר דם היסטורי, כך אתה מרגיש פחות מחויב בכבודם בחיי היומיום”. יפה.

  12. אורי: האיומים במלחמת אחים לא הגיעו משני הצדדים. רק מצד אחד.
    הצד שלי איים במלחמת אזרחים (ממש כמו זו שהיתה בארה”ב, כשחלק מהאזרחים לא הסכימו שיהיו תחת ריבונותם בני אדם חסרי זכויות).

  13. יש לי בחור במכללה שמדבר ככה – כל משפט שלו מלווה ב”אחי” לקישוט.
    היום בחורה עברה מאחוריו ודחפה אותו ותוך כדי הסתובבות הוא קרא “אחי, תיזהר!” ואז קלט שזו בחורה.
    שלא לדבר על זה שכבר היו מקרים שהוא אמר לאחד המרצים משהו כמו – “אחי, אתה יכול להסביר את התרגיל הזה שוב?”

    אריק זאבי.

  14. חיפוש בגוגל מעלה:
    “יהודי לא מגרש יהודי” – 49,100 תוצאות
    “אחים לא מפקירים” – 123 תוצאות, מתוכן 29 הן מילות “שיר הסטיקר” של גרוסמן, וכמה מהאחרות הן ביקורות של אנשי ימין על הסיסמה הלא־מוצלחת (שנהגתה, אגב, באוגוסט 2000 – מזמן, אבל לא “מאז ומעולם”).

    ככה שזה לא מקרי שיובל זכר (בערך) את “יהודי לא מגרש יהודי”, ולא את “אחים לא מפקירים” (שדווקא התאימה לתזה שלו) – באחרונה כמעט ולא נעשה שימוש, וודאי שאיננה “אחת הסיסמאות המרכזיות” של הימין או המתנחלים.

  15. עודד – כלומר, אלה שדיברו על “מלחמת אחים” ראו באפשרות הזאת אסון, והזהירו מפניו, ואלה (“מהצד שלך”) שדיברו על “מלחמת אזרחים” ראו לנגד עיניהם את הדוגמה שהבאת (וחשבו, כנראה, שזה רעיון לא רע).

    אני אזכור את זה בפעם הבאה שמישהו ידבר על “הסתה לאלימות” בהקשר של הפוליטיקה הישראלית.

  16. יובל,
    מה שאתה אומר זה שאנחנו אזרחי אותה מדינה לא בני אותו עם.
    אני לא חושב שזה נכון. אולי לא תמיד אני אוהב שנדבקים לי לגרון, ובטח שאני לא אוהב את אלה שחושבים שהכל מגיע להם בגלל ה”אחווה”, אבל פה בארץ שלי אני מרגיש אחי שייך.

  17. אורי, אתה הרצת את זה בגוגל?! אם יורשה לי לצטט את עצמי מצטטת את ג’ורג’ לוקאס:
    get a life, זה א’, וב’ קח בחשבון שההתנתקות הייתה הרבה יותר מתוקשרת מכל קמפיין מתנחלים אחר, מה שמסביר בין היתר את ההבדל בכמות ההופעות.

  18. אני הטמעתי בסביבה הקרובה שלי את הביטוי “דוד” כלומר dod ולא dude, כתחליף מרענן לאחי ולאחשלי ולאחשלו הסטנדרטיים-משהו.

  19. שימוש ב”אחי” למטרות מהסוג שציינת הוא באמת מעצבן אבל בכללי כפניה לבן אדם אני חושב שזאת דרך חמימה יחסית. אני מעדיף בהרבה אנשים שיעצרו אותי ברחוב (כדי לשאול אותי משהו נגיד לאן להגיע) ב”אחי” לעומת “סליחה”. זאת צורת דיבור חמימה יותר, קרובה יותר. אני לא רואה איך דבר כזה יכול להיתפס כשלילי.
    שוב, שימוש בביטוי כדי ליצור הזדהות הוא באמת מעצבן.

  20. פעם איזה מישהו מהבית ספר שנכנס למעבדה קרא למורה שלי לאלקטרוניקה “דוד”, המורה תפס עצבים ודפק עליו צרחה “אני לא דוד שלך!”.
    הילד ברח מהמעבדה בכזאת מהירות, זה היה קורע 🙂

  21. א. בתור אחד שדווקא משתמש ב”אחי” באופן סיטונאי למדי, תמיד תהיתי למה אנחנו פונים אל אדם זר בכינוי “אחי” אבל לחברים הכי קרובים אומרים – “מה, יא בנזונה, מה המצב יא מכוער ?”.

    ב. מה לגבי “גבר” ? או החידוש האחרון “גבר-גבר” ? גם זה מעצבן הרבה אנשים (וגם בזה אני משתמש על ימין ועל שמאל)

    ג. עוד משהו שאף פעם לא הבנתי – איך זה שגברים-גברים-במילואים שרוצים לתאר משגל סוער משתמשים בביטויים של אלימות – “נכנסתי בה, קרעתי אותה, פוצצתי לה את הצורה”, אבל כשרוצים לתאר אלימות משתמשים בביטויים מתחום המין – “זיינתי אותו, דפקתי אותו” ?

  22. אהם, קוחו קוחו בכככככ (משתעלת למוות ונחנקת חליפות) עמית-אח-שלו-גבר, לא יודעת איפה אתה גדלת, אבל במילון של זיינתי ודפקתי הן שתי מילים…. איך אומר בעדינות….. גסות, אלימות, בוטות ומגעילות ששייכות בדיוק לאותה משפחת מילים של נכנסתי, קרעתי, פוצצתי.

    כל שנותר לי לומר הוא שצר לי עד עמקי נשמתי על הבחורה האומללה (במידה וקיימת אחת כזו) שבנסיבות שאין ביכולתי להבין איבדה את הקשר עם המציאות ונתנה למישהו שאיזושהי מהמילים הנ”ל מתקשרת אצלו עם סקס לגעת בה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: