אנשים לא באמת קוראים. זו הטענה המרכזית של וייד רוש מ-technology review, שמאמר שכתב נכנס לעמוד הראשי של דיג, והניב מספר מרשים של כניסות. רוש, שציפה שהקוראים יטרחו לקרוא, גילה שחלק מהם מסתפק בקריאת הכותרת בלבד.
רוש כתב טקסט העוסק במייספייס, ש"לא רוצה לשחק עם אחרים", כדבריו. שלא כמו חברות אחרות (מי אמר גוגל?) שמאפשרות לצד שלישי לפתח אפליקציות שמשתלבות יפה בשירותים שלהן, מייספייס מעדיפה לשיר סולו.
"כותרת הסיפור היתה "מייספייס היא אנטי-סוציאלית". רבים מאותם קוראים שהגיבו לסיפור, התייחסו לכותרת פשוטה כמשמעה. הם הניחו – כמובן בלי לקרוא את הטקסט – שהוא עוסק במייספייס שהופך את המשתמשים בו לאנטי סוציאליים"
מגיבה אחת פרצה במונולוג חוצב פיקסלים שזה לא בסדר שהילדים מול המחשב שהופך אותם לזומבים קטנים. מגיב אחר ניסה להסביר שלא זו היתה הכוונה, אבל מי שומע כשאפשר לנהל ויכוח מתלהם על למה מייספייס מייצג את החברה המסואבת וכל הראפ הזה.
מהיכרותי עם קוראי הגלוב – גבוהי המצח וקוראי כל פסיק ומקף – אני יודעת שכאן לא מרפרפים על הכותרת ומיד רצים להגיב. כאן קוראים כל מילה ושוקלים היטב את התגובה טרם שליחתה. אין כמו הגלוב.
אוף נו, היית צריכה לעשות כותרת שאפשר להגיב עליה כך שיראה כאילו לא קראתי את המאמר.
אם יש משהו שאני שונאת באינטרנט זה:
1. לקרוא עד הסוף
2. ללחוץ על הקישורים כדי להבין את הפואנטה
3. לקרוא יותר מ – 10 תגובות ברצף.
בערך כמו שאני שונאת לקצוץ פטרוזיליה לקציצות, לקלף עגבניות לרוטב הפסטה ולעשות כלים אחורי זה….
מייד כשראיתי את הפוסט הזה, אמרתי לעצמי: זה פוסט שצריך לקרוא עד הסוף.
כי דווקא כשראיתי את הכותרת חשבתי שאת עומדת לנפק מניפסט נוסף בנוגע למצבה העגום של מערכת החינוך וכבר תהיתי בליבי איך שני פוסטים עוקבים בנושא אחד. כנראה כך נולד הביטוי: מי שמחזיק פטיש וגו'.
:+)
בטח שאני קורא! איזו טענה מטופשת שאני לא קורא!
אכן, מהקישור של אין כמו הגלוב אפשר לראות שלא רק שקוראים לא שקוראים עד אחרונת התגובות.
אפרופו, מה אתם אומרים על ההצעה לסדר היום שלי באותו פוסט?
אני חושב שזה נורא שהילדים לא קוראים יותר ספרים!
פשוט זוועה!
שאני הייתי קטן קראתי פו הדב והארי פוטר!!!!!!!!!!!
הרמיוני אני חולהההה עליייייךךךךךךךךךך
אני אתייחס לשורה 4 בקשר לקריאת הכותרות בלבד. בשני העיתונים הגדולים, ידיעות ומעריב, לא תמיד יש קשר בין הכותרת לבין תוכן הכתבה. כך שרוב האנשים, הקוראים רק את ארבעת מילות הכותרת (ולפעמים פחות) לא תמיד מקבלים מידע נכון. הכותרת, הלעתים צעקנית, לא תמיד קשורה לתוכן הכתבה, שיכול להיות לפעמים הפוך.
יובל!!
יובל!!!!
יובלללל!!!! דרורררר!!!!!!
ענה לי!!!!
(לא קורא?. "מאמר" עלאק)
כן? מישהו קרא לי?
לא קראו לי?!
פפפףףף אנשים כבר לא קוראים היום
לול יובל.
עכשיו תביא תמונה עם כובע טמבל ובזנט.
לא לחינם כמעט ולא הצטלמתי באותה התקופה 🙂
אחחח, הנוסטלגיה.
מזמן לא יצא לי לקרוא יותר ממאה מילים בלי לזפזפ לדף אחר.
זה עצוב מאוד.
עצוב? אנשים לא כותבים מעניין מספיק 🙂
אהב רש כלא מאה מל? איזה מין נושא מטופש זה לפוסט??