קצב כריתת יערות הגשם בעולם

מי שנכנס לערוץ “ירוק נושך” באתר האנרגיה מגלה בחלק העליון של המסך בין האייטמים השונים, מונה אדום אשר מונה את קצב כריתת יערות הגשם בעולם.

הקצב

(באתר זהו מונה פלאש דינמי. פה זו סתם תמונה)

בכל אופן, מה שמדהים אותי הוא הקצב שבו המונה זה עולה. מדובר במשהו כמו 4-5 דונם בשניה. אני מניח שקצב ביאור יערות הגשם הוא אכן עצום אבל זהו הקצב? נראה לי, אפעס, קצת מוגזם. כלומר, איך מורידים 5 דונם בשניה של יערות באופן קבוע? ואולי אני סתם לא רוצה להאמין שזה המצב.

(עד שפרסמתי את הפוסט נכרתו עוד 2,000 דונם)

נכתבו 41 תגובות לפוסט “קצב כריתת יערות הגשם בעולם”

  1. תמר:

    תסתכל על ערימת העיתונים של יום שישי ותבין.

  2. יובל:

    אני לא חושב שכורתים את העצים רק למטרות של נייר.
    עדיין לא נשמע לי הגיוני.

  3. אורית:

    זה כמו שתשאל איך אונסים אישה כל תשע שניות, מי מספיק בתשע שניות בקצב קבוע וכו’. כשמכמתים כמעט כל פעולה בשניות באמת מקבלים אבסורדים נוסח הצב של זנון.

    בפועל העצים מושמדים בקצב כזה ע”י בולדוזרים, שריפות ומסורים.

    http://www.rainforestweb.org/Rainforest_Destruction/

  4. מאזינה ברקע:

    הכריתה היא לא למטרות של ייצור בכלל. הכריתה היא למטרת בירוא קרקעות לצרכים חקלאיים ותעשיתיים.

    שאלה מעניינת שאלת, אני הולכת לבדוק את זה. (ייקח לי קצת זמן להגיע לברזיל ולחזור, אז תשמרו לי מקום בתגובות בינתיים)

  5. יובל:

    הכותרת מדברת על כריתה לא על שריפה. אז אני מניח שזה לא כולל שריפות.
    ועדיין אני מתקשה לדמיין מצב שבו 4-5 דונם של יערות נכרתים מדי שניה כל שניה.

  6. אורית:

    בגלל זה צירפתי את הלינק. המספרים של 4-5 דונם כוללים שריפות יזומות (שנכנסות עקב כך להגדרת “בירוא יערות”).
    סיינטיפיק-נרג אף-פעם לא הצטיינו בהקפדה לשונית.

  7. מאזינה ברקע:

    הנה החשבון:
    בשנה מבוראים לפחות 37.5 מליון אקרים, שהם 151,762,500 דונמים. (http://ran.org/who_we_are/publications/factsheets/)
    זה אומר שבשניה מבוראים 4.8 דונם יער.

    מחריד.

  8. יובל:

    זה מטורף לגמרי.

  9. מאזינה ברקע:

    עושה חשק להצטרף לגרינפיס, לא?

  10. יובל:

    לגמרי.

  11. מאזינה ברקע:

    יאללה, נפגשים ברמת חובב? אני אביא שלטים, אתה תביא שרשראות.

  12. יובל:

    המממ, קצת מסריח שם.
    אי אפשר להיפגש בקניון רמת אביב על איזה אספרסו?
    תביאי את הקינמון אני אביא את הקרואסון?

    לול, אני מצחיק את עצמי.

  13. מאזינה ברקע:

    גם זה סוג של הישג :)

  14. יובל:

    להיפגש איתי בקניון רמת אביב, לגרום לי להביא קרואסון או שאני מצחיק את עצמי?

  15. מאזינה ברקע:

    כל התשובות נכונות?
    none of the above?

    אמא’לה, התבלבלתי. אפשר להעתיק ממך?

  16. רואה שחורות:

    יובל, אני מחזיר אותך לפרק Environmental Hysteria של פן וטלר. רוב היערות נכרתים/נשרפים לטובת שטחים חקלאיים ולא לטובת אספלט. אז אני מסכים שזה מאוד חבל, ועוד יותר מזה בגלל בעלי החיים ששטחי המחיה שלהם מצטמצמים והמינים שנכחדים. אבל לשים מונה שיעורר פאניקה בקורא – זה זול ופופוליסטי.
    ולמי שלא ראה את הפרק – רוב הנייר בעולם מופק היום מעצים שמגודלים בחוות לגידול עצים! יש דבר כזה. למעשה, בזכות הביקוש לנייר נוטעים יותר עצים.

  17. יובל:

    ר”ש – טרם ראיתי את הפרק הזה. אני אצפה בו.

    מאזינה ברקע – רק אם תמר לא תתפוס אותך.

  18. omeran:

    ר”ש – כמה נורא! מגדלים אותם בחוות בתנאים צפופים ובלתי אנושיים רק כדי שיום אחד יכרתו אותם?
    איפה עמותת תנו לעצים לחיות?

  19. אייל:

    או.קיי…
    בהנחה שהכמות של כריתת עצים בשניה נכונה, אז מה זה המספר הזה שמופיע? עצים שנכרתו מתחילת המילניום? WTF???

    גם אני מכיר את הסיפור הזה על החוות. לפי מה שהבנתי על כל עץ שנכרת עבור נייר נשתלים 2 אחרים במקומו. העצים ננטעים מראש עבור נייר כך שאין כריתה מוגזמת של עצים עבור נייר (כנראה שיש עבור נדל”ן ושטחי חקלאות). הטיעון הוא שהעצים לא היו גדלים לעולם בכמות כזו ללא יד אדם מכוונת – בערך אותו טיעון כמו התרנגולות שמגודלות עבור שניצלים.

  20. רואה שחורות:

    אייל – אז זה אתה מעמותת תנו לעצים לחיות? כל העניין כאן הוא שכמות העצים בעולם פוחתת ולכן מיחזור הפחמן הדו חמצני פוחת וכולנו נמות מחוסר חמצן ומאפקט החממה. אז זהו, שאין פחות עצים, אלא יש יותר עצים.

  21. MrM:

    העניין שהחסרתם הוא שהתרנגולות, בניגוד לעצים, סובלות.

  22. רואה שחורות:

    נו, זהו בדיוק. ולכן טיעון התרנגולות והשניצלים לא קשור לעניין בכלל.

  23. עומר:

    ועצים זה בכלל לא טעים!

  24. עודד:

    הזכרתם לי משהו קשור ברישול לנושא

    מתישהו בשנות התשעים העליזות לפני בוא השורדים למיניהם פשו בערוץ 8 כל מיני תוכניות ריאליטי מוקדמות שכללו בד”כ בריטים שמסתובבים בעולם באוטובוסים/משאיות בקבוצה גדולה שהיתה צריכה כמובן להסתדר בתוכה. התוכניות היו ברות צפייה למרות שאף אחד לא הועלה על הבמה או על המוקד בסיומן .

    בכולופן, באחת מהן הגיעו הבריטים העולצים לאיזה חור ביערות הגשם בברזיל וראו איך הכפריים המקומיים שורפים חלקות קרקע. הם כמובן הרגישו את מגע ההיסטוריה האקולוגית ופצחו בזעקות
    oh deforestation, deforestation

    ואחד מהם הכניס בהם שכל –
    no it’s just the poor farmers

    מה שגאון הדור לא הבין זו העובדה שאחד מהגורמים המשמעותיים בעניין –
    one poor farmer = – דונם שניים בשנה שנתיים

    מאות מיליוני poor farmers… תעשו את החשבון (וזה עוד לפני שהכנסנו לעניין את הרשעים האמיתיים של הנראטיב הירוק)

    אז ייתכן שהמונה הזה מבוסס על אלגוריתם משוכלל למניין כדורי הפלאפל שנרצחו ונטבחו על מזבח הקולינריה הישראלית הקלולקלת, אבל יכול להיות שהמספרים זזים מהר מאוד.

  25. רואה שחורות:

    הערה למי שקרא את “הגן האנוכי” של דוקינס: הגן שהופך את התרנגולת לטעימה הוא גן מוצלח מאוד, כיוון שהוא גורם להגדלת מספר התרנגולות בעולם. ולכן, האבולוציה נוטה לייצר בעלי חיים טעימים לאדם, כי הוא מטפח אותם ונותן להם יתרון התפתחותי על פני מינים אחרים. אז במידה מסוימת כן, לולא היו שניצלים בעולם, היו הרבה פחות תרנגולות.

  26. אורית:

    ר”ש, לא קראתי את הגן האנוכי אז אני מנסה להבין, יש לתרנגולות “אינטרס” להיוולד ולהיכלא בתת-תנאים לצרכי שחיטה?
    האם לפי התיאוריה הזאת, לא עדיף לתרנגולת להתפתח לייצור שהוא שניצל ופולקע בלבד בלי הראש והכרבולת למשל?

  27. השדון האגדי:

    נראה לי שהאפשרות השניה..אתה מסרב להאמין כמו כולנו שזה מה שקורה.

    אבל זאת המציאות..לדאבוני.

  28. צפריר:

    האבולוציה לא פועלת לפי אינטרסים, אלא לפי השרדות.
    את התרנגולות קל לתפוס, לגדל, והם טעימות.
    אז אנחנו מגדלים עוד ועוד.
    אנחנו מגדלים את הטעימות.
    אם הדודו היה טעים ומתרבה מהר היינו גם רואים משאיות של דודואים.

  29. צפריר:

    אה, והמונה עובד 85 שבועות.

  30. דנה:

    אורית, אומרים שלא רחוק היום שיגדלו רקמות בשר בלבד, כך שחזון השניצל והפולקע לא ממש בדיוני. כבר היום מדענים הצליחו לגדל תרביות של בשר, מעין בריאה ספונטנית ללא ביצית וזרע.

    ועוד עובדה מחרידה, התרנגולת ממשיכה לרוץ קצת גם אחרי שמורידים לה את הראש והכרבולת.

  31. הירנוט:

    דנה: השלב הבא, שמתואר על ידי דאגלאס אדאמס ב”מסעדה בסוף היקום” – זה הנדסה גנטית של חיות בעלות מודעות עצמית ואינטיליגנציה – שרוצות שיאכלו אותם.

  32. omeran:

    MrM: העציץ שלידי נחרד מעמקי נשמתו בעקבות מה שאמרת.

  33. עידו:

    דנה: כן, ויש איזה סיפור על חוואי שהצליח להחזיק תרנגולת כרותת ראש בחיים כמה חודשים ע”י הזנה דרך הצוואר הכרות. לא כזה מחריד, סתם מגעיל.

  34. רואה שחורות:

    אורית (26) ואחרים – לא אמרתי שיש לתרנגולת אינטרס. הספר מציג את האבולוציה מ”נקודת המבט” של גן. כמובן שאין לו נקודת מבט, זו רק מטאפורה, אבל קל יותר להבין את התהליך האבולוציוני באמצעותה.
    מאחר ונראה לי שיש לך סימפטיה לתרנגולות, הבה נדבר על אפרסקים. אם האפרסק רוצה לשמור על עצמו, “כדאי” לו להיות מר או רעיל. “כדאי” כאן משמעותו – אלה שהם מרים או רעילים, יש להם יתרון. כאמור כאן, אפרסק מר, הסיכוי שלו להיאכל קטן יותר. אבל ה”מטרה” של הגנים היא להבטיח את השימור שלהם. זה ברור, כי גנים שמשמרים את עצמם יותר טוב ממשיכים להתקיים לאורך הדורות בעוד המוצלחים פחות – נכחדים. ואפרסק מתוק וטעים, אמנם נאכל יותר – אבל כך הוא מצליח להפיץ את הגנים שלו (באמצעות הגלעינים), ואז גדלים יותר עצי אפרסקים מתוקים. הרי לכם גן מצליח.
    התרנגולת היום היא חיה מבויתת לחלוטין. אם ישחררו לחופשי את כל התרנגולות, המין יכחד די מהר. היתרון האבולוציוני של התרנגולת הוא, שהיא אטרקטיבית לבני אדם; אפשר לומר שזו סימביוזה. אפשר בהחלט להתווכח האם מותר לגדל אותן בתנאי התעללות, אבל אין ויכוח שכיום אין למין הזה קיום בלי האדם.

  35. אורית:

    אהה, דווקא אין לי שום סימפטיה לתרנגולות.
    זה רק שתאוריית הגן ,כפי שאתה מצטט אותה, נראית קצת פשטנית. לו “מטרת” הגנים היתה לשרת את ריבוי התרנגולות, הייתה נוצרת תרנגולת שבשרה טעים לאדם רק אם מתה בשיבה טובה.

    וקטנה באשר לחיית השניצל – אני ממליצה בחום על “בז וניאלה” של מרגרט אטווד. הספר הכי שולתת!!1! שקראתי השנה.

  36. מגיב בשכר:

    1. אחלה ספר, “בז וניאלה”, למרות התרגום התמוה ברובו. (ועוד של עמנואל לוטם!)
    2. לגן לא אכפת אם התרנגולת מתה בשיבה טובה. אם הוא היה חושב על זה קצת, הוא היה מעדיף תרנגולות שיהיו טעימות רגע אחרי שסיימו להביא צאצאים לעולם, אבל היות והוא לא חשב על זה, אין על פרגיות בלאפה.
    אגב, צירוף מקרים שכזה, גם את הגן האנוכי תרגם עמנואל לוטם

  37. צפריר:

    עמנואל לוטם תותח.

    ברגע ששמו הוזכר, זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מלחמה.

  38. מגיב בשכר:

    המלחמה בין הגמדאים וילדי בז?

  39. דחליל:

    בין העלפים לבני הלילית, כמובן.

  40. עידן דורפמן:

    איך מולידים 10 ילדים באופן קבוע בשנייה???

  41. לידיה:

    מזה דונם

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: