על אבי לן המחולל

בי נשבעתי שזו הפעם האחרונה (לפחות עד סוף החודש) שאני כותב על אבי לן. האיש כל כך מיותר שזה מביך לכתוב עליו. ובכל זאת, אשתמש בפוסט שלו כדי לומר משו כללי יותר על כתיבה ברשת.

מי שעוקב אחרי הגלוב שם לב להופעתה של דמות בשם “סבתא דודה” בפוסט הזה. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר באבי לן, כי מה לעשות, הוא הטרול היחיד ששורץ כאן. אבל הסבתא סירבה להזדהות ועמדה על שלה ואפילו “חיפשה באינטרנט” מי זה האבי לן הזה, שלחה לו מייל, שאבי לן מיהר לפרסם.

כל מי שמתעסק בטקסטים, קורא טקסטים וכותב טקסטים, יודע שלכותבים – לפחות למנוסים ולמוכשרים מביניהם – יש סגנון יחודי, סוג של טביעת אצבע, שאמנם ניתנת לחקות, ועדיין קל לזהותה. טביעת האצבע הזו באה לידי ביטוי בדרך שבה הכותב “מדבר”, מתבטא, מסדר ומשתמש במילים מסוימות. אבי לן הוא כותב מנוסה ואף מוכשר ולכן יש לו טביעת אצבע סגנונית מאוד ברורה ומכיוון שהאגו שלו כל כך מנופח, גם כאשר הוא ממציא דמויות פיקטיביות הוא לא מסוגל להיפטר מהסגנון שלו. הוא מאוהב בו.

הנה “סבתא דודה” בוידוי קורע לב אצל לן:

מאוחר יותר באותו יום, בשעת לילה מאוחרת, הכוכבים אתם יודעים וגם הירח, ואני מול המסך באתר הגלוב. ואני רואה שהבוייס, הנערים, יצאו במחול, והם ממש נושכים אותי בקרסוליים.

ובהמשך:

כתבתי מייל ליובל דרור ובקשתי להבין מה ההגיון שמאחורי המחיקה והסברתי לו שאני לא אבי לן. הוא לא ענה לי. עד עכשיו. אבל זה לא נורא כל כך. באמת. זה לא נורא חשוב. אני מוחלת. מחול מחול מחול.

משהו במחול הזה היה מוכר לי. אחרי הכל, זו לא מילה שפוגשים בה לעתים קרובות. כנראה שהיא קפצה לי לעיניים כי לן כבר השתמש בה כאשר כתב עליי כאן:

אל: הגלובר. מאת: גבר גבר
יובל דרור הזמין למחול. הנרקוד?

לא, זה לא צירוף מקרים. אבי לן נורא אוהב לחולל במחולות. הוא מאוהב במילה שכנראה מתארת את המקוריות והשובבות המעושה שהוא כל כך משתדל לשדר. לכן הוא תוקע אותה איפה שרק אפשר. הנה לדוגמה כאן:

אני שואל עד כמה הסגרתי את עצמי, בראיון שנתתי למייקי. התכוונתי לתת לה לפגוש את “אבי לן” הייצוגי, ולא את הצ’יפנדייל של האהבה, שמחולל לו ריקוד עצמאי משלו בבלוג שלי.

או כאן:

מי שלא חווה אהבה, מי שלא מסוגל להרגיש רגשות עזים, מי שלא מסוגל להעריך כנות מוחלטת של אדם כלפי עצמו, מי שלא מסוגל להעריך מחול-צעיפים שכולל חשיפה והסתרה בנשימה אחת – כל אלה יצאו מהרשימה הדמיונית של קהל-היעד.

(אני מניח שיש עוד דוגמאות אבל יש גבול לכמות הטקסטים של לן שאני מסוגל לעכל על הבוקר)

אז מה המסקנות? יש שלוש כאלו:

1. אם אתה רוצה להיות טרול רשת, תשקיע קצת, תפתח לעצמך סגנון ששונה מהקול הרגיל שלך. הצרה של לן היא שהכתיבה הרגילה שלו היא הטרוליזם בהתגשמותו ולכן קשה לו להיפטר מהטרול שהוא עצמו ולפתח טרול חדש. בעיה.
2. קחו בעירבון מוגבל את דבריו של האיש. מי שנוהג לכתוב בשמות בדויים באתרים ולטעון “מעולם לא כתבתי אצלכם ואין לי כוונה לשנות ממנהגי”, הוא איש שאמינותו, איך לומר בעדינות, לא משו. לכן גם כאשר הוא מתאר בדם ליבו איך הוא יוצא במחולות, לא הייתי מתרשם מיושרו הרומנטי.
3. משעמם לי אם אני משקיע כל כך הרבה זמן באיש הזה. מספיק.

נכתבו 22 תגובות לפוסט “על אבי לן המחולל”

  1. הופמן:

    עזוב אותו בחייך… אתה רק מעצים את התופעה הזאת. הוא ניזון מהפוסטים האלה. תן לו להיעלם בדרך הטבע לתוך מחוזות השכחה.

  2. יובל:

    אתה צודק ולפיכך שבועתי שבראש הפוסט.

  3. גלעד:

    טוב, גם אני אפסיק להגיב בעניין. אני קורא בזאת לכל נערי הגלוב לפעול כמוני……

  4. אלוהים:

    תרשה לי להפנות אותך לרב המכר שכתבתי ויצא לא מזמן בהוצאת “קורן”, שם נאמר בספר תהילים: “קול אדוני יחולל אילות”. כחובב טקסטים אתה בוודאי יודע שמשמעות הביטוי “יחולל אילות” היא: יפרה, יזריע, ירבה, וכן על זה הדרך.

    בהיבט הזה, כתיבתו של אבי לן והשימוש בשם הפועל בהקשר שלך מאירים את מערכת היחסים הזו באור חדש, מאתגר, מלא סתירות פנימיות, יחסי אהבה שנאה, או כמו המילה המוזרה שאתם, בני האדם, המצאתם: דיסוננס-קוגנטיבי.

  5. השטן:

    אלוהים יקירי,
    הבחנתי כי אתה מתגאה ב”רב המכר”שכתבת.
    זו לא חוכמה לכתוב רבי מכר (ר’ מקרה רם אורן).
    החוכמה היא לכתוב הסכם טוב שיזרים מזומנים לכיסך מהתמלוגים (ר’ מקרה רם אורן).

    שלך בידידות,
    השכן מלמטה.

    *אם אתה מחפש עורך דין טוב – כולם נמצאים כאן אצלי.

  6. יובל:

    מה, אין לך IP של המגיבים פה? חשבתי שזה מה שרואה המנהל-אתר מאחורי כל טוקבק

  7. גלעד:

    שיטת הזיהוי לפי IP היא בעייתית. זה לא המקום להכנס לפרטים טכנים, אבל ניתן לאמר כי משתמשים רבים חולקים את אותה כתובת או מאגר מצומצם של כתובות IP, כתלות בספק האינטרט שלהם ומיקומם הפיזי. בנוסף ניתן בקלות רבה לגלוש דרך שרתי פרוקסי זרים או אנונימים או להריץ TOR וPRIVOXY (אתה מוזמן לגגל) ולהחליף כתובות IP באופן רנדומלי. יש עוד, אבל אני בטוח שתמצא מידע בנושא אם רק תרצה.

    חוץ מזה נדמה לי שאתה לא *יובל*, אם יורשה לי להציע לך לשנות במעט את הכינוי. אולי ‘יובל נער הגלוב’?

  8. Mאיה (סבתא דודה):

    יובל, אני ממש מקווה שלא תמחוק את ההודעה הזאת. אני באה בטוב אשכרה בטוב.

    1. אני אכן כתבתי לך מייל ובו הסברתי וסיפרתי לך שכבר כתבתי כאן כמה פעמים בעבר בניק
    Mאיה ולא רק סבתא דודה. ואפילו צירפתי כתובת מייל.
    2. יש אנשים שמסוגלים לעשות תרגילים בסגנון בארוק, רנסנס, רומנטי, וגם בטהובן וגם לן.
    3. שיקרתי- כן ידעתי מי זה אבי לן. אבל אני לאאאא! אלוהים אני לא אבי לן. ולא ידעתי גם את ההיסטוריה הזאת המוטרפת של האוייבות ביניכם.
    3. ותודה גם לך על הצחוקיה שהעסיקה אותי קצת בימים אלה. הייתי זקוקה לזה.

    בגדול- אני באמת לא מבינה מה פשר העויינות הזאת. אמנם קראתי אתמול חומר אצל לן וגם אצלך כדי לנסות להבין את ההיסטוריה, אבל מאחר שאני לא עיתונאית ולא שייכת לחבורה הזו שלכם שהבנתי שמורכבת מיוצאי ידיעות-מעריב וכו’ לא הצלחתי לתפוס את פשר היריבות.

    .
    לחיי היריבות הוירוטואלית. בכל זאת, זה הרי כלום לעומת מלחמות אחרות, שלא נדע, הרבה פחות מסוכן…

    ממש מקווה שלא תבין משהו מדברי בדרך שתגרום לך להתעצבן ולמחוק. אגב. לאבי לן לא שלחתי שום מייל. מה שכתבתי לאבי לן כתבתי היישר לתיבת הטוקבק בבלוג אצלו . לא דיברנו מעולם וגם לא התכתבנו במייל. נותר רק להאמין. אבל אני מבינה שזה קשה. נו טוב… יש צרות הרבה יותר גדולות, שלא נדע.

    זהו …בקטנה

    שבוע טוב לכולם !

  9. המבקר:

    על זה אתה כותב דוקטורט ?

  10. Mאיה (סבתא דודה):

    ועדיין יובל, קשה לי שלא הוסיף. זה קצת מציק: בעצם כל העניין התחיל מפני שהבעתי את דעתי על פוסט מסויים שכתבת. הייתה בהודעה הזא ביקורת, נכון, אבל לא הייתה בה שום השמצה או הוצאת דיבה או חלילה העלבה.

    זה מה שחשוב. שהבעתי את דעתי – וחטפתי שטוזה ….

    כאילו זה לא חשוב. אבל זה כן. כי תבין. ממך יש ציפיות. תבין, שממך מצפים. להתנהלות קצת אחרת. כמו למשל להיות מסוגל לקבל ביקורת. ולהיות מוסגל להתדיין גם עם כאלה שמבקרים. אותך.

    אני מרשה לעצמי להגיד לך את זה כי אני יכולה להיות אמא שלך לפחות, אם לא סבתא, או דודה.

    אל תתעצבן. ואל תמחק גם את ההודעה הזאת.

    בקטנה. ובטוב. באמת בטוב.

  11. גלעד:

    סבתא עם שם פקאצי כמו Mאיה – נו, באמת!

    אמרתי שלא אגיב יותר בנושא אבל המופרכות הזאת הצליחה לשבור לי את המילה.

  12. רועי:

    אני די בטוח שמאיה זה שם חדש. לכן אני מפקפק בהיותך סבתא, או לפחות יותר מבוגרת מיובל[אני חושב שהוא בן 32].

  13. יובל:

    רועי – עוד מעט 36 אבל תודה על המחמאה.

    ולגבי Mאיה / סבתא / דודה / וואטאבר – רק בריאות.

  14. Nene:

    הייתי מציע לך לסיים בזאת את הפרשה ולנסות לא להזכיר את מר לן יותר לעולם…אחרי שביזה את עצמו במונולוגים מרגשים הגיע הזמן שתשאיר אותו להתבוסס לבד ותחזור למה שאתה טוב בו.

  15. יובל:

    Nene – בכוונתי לאמץ את המלצתך בחום.

  16. אמיר:

    למה אתה באמת מבזבז את זמנך על אבי לן?

    כלומר, אני לא חושב שכדאי או לא כדאי לקרוא אותו (אני לא קורא אותו אחרי שפעם אחת כשקראתי אותו הרגשתי אי נוחות רבה)

    אבל אם מישהו חשוד בטרוליות, כל התייחסות אליו פירושה מתן לגיטימציה וחבל.

  17. דני:

    סליחה רגע, אבל בואו נניח שאבי לו הוא אכן סבתא דודה או מאיה או לא חשוב מה. נו, אז מה? מישהו מכם מסוגל להסתכל בראי ולומר בכנות, אבל באמת בכנות, שאף פעם הוא לא השתמש בטוקבק בזהות בדויה? שאף פעם לא פתח בלוג בשם בדוי? אז נגיד שהוא הסבתא, הדודה או הגיסה מצד שמאל. מה אכפת לכם? מה, אתם באמת יותר טובים מזה?

  18. רוגל:

    אני יותר טוב מזה דני. אבל אני לא מספיק רוחני כנראה…

  19. ילדה:

    אני רעה, רעה, רעה….

  20. רונה:

    מחול כמו לרקוד ומחול כמו נסלח הן שתי מילים שונות משורשים שונים. זה א’. ו-ב’, אין בדוגמאות שהבאת שום הוכחה לכלום, בחיי. סגנון מובהק? פחחח. לן הוא גרפומן ידוע ואני מתערבת איתך שתמצא אצלו גם שמונה וריאציות למילה “זיבוזיג”. זה מדעי בערך כמו המטורללים האלה שקוראים בתנ”ך משפטי אפוקליפסה בכתב ראי או אלכסון. סבבה שאתה מאמין שלן הוא סבתא דודה ואולי אתה אפילו צודק אבל במקומך לא הייתי יוצאת עם פוסט בלי הוכחות חותכות.

  21. כרמל:

    יש לי הצעה לקריירה חדשה בשבילך: גרפולוגיה דיגיטלית. יש דבר כזה:
    http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/652/945.html
    והכישורים שפיתחת בהחלט שייכים לתחום.

  22. מוטי:

    אני לא יודע אם גרפולוגיה היא שרלטנות או לא.
    מעולם לא התעניינתי בנושא.
    אבל אם גרפולוגים טוענים שהנושא עדיין רלוונטי עם ניתוח מאפיינים כמו הפונט של המייל, זה בעיקר מחזק את תחושת השרלטנות.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: