אני לוקח אחריות מלאה

פרויקט “הנבחרים שלנו” זוכה לתשומת לב רבה כמו גם לביקורת לא מעטה. אני שמח על כך. הפרויקט אכן חד-צדדי, הוא מציג את הנבחרים באור שלילי למרות שישנם חברי כנסת שעושים דברים חיוביים. הבעיה היא (לפחות אחת מהן) שהאנשים הבינוניים שבכנסת מאפילים על מיעוט האנשים הרציניים בה.

קחו לדוגמה את יורם מרציאנו.

ביום חמישי שעבר היה מרציאנו מעורב בקטטה, פשוט כך, בפאב בהרצליה. בין לבין הוא גם נצפה כמי שמנשק (ולא ממש בהסכמה) שתי נשים ומאיים על צלם. כאשר הסיפור דווח, הודיע מרציאנו שהוא “מעולם לא היה מעורב בקטטה” וזעם על כך ש”מקורבן הפכתי לנאשם”. אתמול הוא כבר ניסה לארגן סולחה עם המאבטחים (בחדשות ערוץ 2 הודיעו שהם לא מעוניינים להיפגש איתו). במקביל, הוא ניסה לסגור את העניין במגרש הביתי שלו. בעצת עורך דינו המלומד, אלדד יניב, הוא שלח מכתב לועדת האתיקה של הכנסת בה הוא מודיע שהוא “בוש ונכלם” ומבקש שיתנו לו עונש. במכתב הוא כותב שהוא “נוטל אחריות ציבורית מוחלטת” למעשיו. בראיון לרשת ב’ הסביר יניב כי מדובר שיאפשר להוכיח שלא הכל פלילי – שהרי חבר הכנסת לקח אחריות על מעשיו והכנסת תשפוט אותו.

ניסיון יפה, אלדד.

בפועל המשטרה לא מתרשמת מהתנצלותו הכנה (שלמעשה מודה בשקר בזוי ומכוער רק יום קודם לכן) והחליטה להמשיך ולחקור את העניין. העצה המשפטית של יניב, להתנצל ולגמור עניין (מה שאולי היה חוסך לרמון את המשפט שלו), התגלתה כמאוחרת מדי ובלתי יעילה. דני יתום, מיהר לנצל את ההזדמנות הפוליטית וקרא, בחיוך מאוזן לאוזן, להדיח “חברו” מרציאנו, מתפקידו.

יורם מרציאנו הוא יו”ר סיעת העבודה בכנסת ישראל.

כאשר רבין אמר שהוא אחראי לניסיון החילוץ הכושל של החייל נחשון וקסמן, ראו את האחריות על פניו. כאשר מרציאנו אומר שהוא אחראי, הוא עושה את זה ממניעים משפטיים זולים.

נכתבו 13 תגובות לפוסט “אני לוקח אחריות מלאה”

  1. One of the Crowd:

    הרי הוא לא היה לוקח אחריות ותובע את המאבטחים, הבר, המשטרה, והעדים אלמלא כל הסיפור היה מתועד במצלמות האבטחה.
    נקודה אחת לאח הגדול.

  2. נעמה:

    “אני לוקח אחריות” – משפט שכמעט תמיד אין מאחוריו שום תוכן או אחריות של ממש, בפוליטיקה הישראלית. עליית המדרגה המבורכת כשלעצמה בכך שהנבחרים שלנו מבינים שהם מצופים על-ידנו לקחת אחריות, מתרוקנת מכל תוכן של ממש כי הם חושבים שנטילת האחריות מסתכמת בהכרזה עליה או בסיסמאות נבובות. נטילת אחריות היא משהו שאמורה להיות לה נפקות מעשית.

  3. חתול אדיש:

    גם אני לוקח אחריות!
    לא, בעצם אני אקח צלעות טלה במקום.

  4. שושי:

    “לוקח אחריות” זה להגיד “לוקח אחריות”?

  5. הבלונדינית הסודית:

    לול חתולים

  6. הבלונדינית הסודית:

    וגם איך זה שכל פעם שאני חושבת שהמצב לא יכול להיות רע יותר יובל כותב איזה פוסט?

  7. ירדן:

    מסקנה: כולם מושחתים. בואו נוותר וזהו.

  8. יובל:

    ירדן, גם מהתגובה שלך בפוסט הנבחרים, אני לא מבין איך אתה מגיע למסקנות הפאסימיות האלו.
    אולי המסקנה היא שהגיע הזמן לבחור נבחרים ראויים יותר? אולי המסקנה היא שעלינו לדחוף אנשים טובים לפוליטיקה? אולי המסקנה היא שמערכות אכיפת החוק עובדות היטב כיוון שהן תופסות את המושחתים?
    אם אתה רוצה לוותר – תוותר.
    אני לא.

  9. ירדן:

    אוקיי יודע מה אני אסביר את עצמי ככה.
    האם אתה באמת עוזר לבחור נבחרים ראויים יותר? האם אתה דוחף אנשים טובים לפוליטיקה?

    אני בעד למצוא ולתפוס את המושחתים. לא רוצה לוותר.
    אני פשוט חושב שלא נותנים מקום למעשים הטובים של חברי הכנסת. לא בעיתון, לא בטלויזיה, לא בבלוג שלך ובטח לא בהודעה האחרונה (מקסימום אתה מכתיר מישהו כ”צדיק בסדום”) – למעשים טובים לא נותנים מקום.
    וכן, אני כן מוצא כאלו. נתתי עכשיו תגובה בפוסט הקודם עם קישורים לפעלים של שלי יחימוביץ’ לדוגמא. עקבתי אחרי המאבק שלה בחוק ההסדרים וראיתי איך היא היתה מהיחידים שעשו משהו. היא באמת פעלה בהתאם לדעותיה אפילו כשכולם סביבה היו ציניים. ובאותו הזמן בעיתונים “מקררים” אותנו. כותבים שהיא סתם עושה “פוליטיקה” (קרא את הקישור שנתתי לדה-מרקר).
    ברור שיש שחיתות וצריך לכתוב על זה. מצד שני כשמפרשים כל פעולה של שר “לרעה” (וזה מאוד קל הרי), למה בכלל לפעול? למה להתאמץ? דווקא הכיכוב הזה שלהם בעיתונים הוא מה שהופך אותם לקיימים מבחינתך. אתה מכיר אותם. אם מישהו יפעל כמו שצריך לא יכירו אותו. כמה פעמים קראת בעיתון של חנין?

  10. ירדן:

    אני רוצה להוסיף. אתה טוען שמעט מאוד באמת פועלים לטובת הציבור. אם ככה, לא יותר הגיוני לחפש את אותם מעטים שכן “פועלים לטובה”? מושחתים בכנסת לא קשה למצוא. הייתי רוצה לדעת איזו השפעה אתה חושב שיש לפרויקט שלך?

  11. יובל:

    הפרויקט נובע מתסכול עצום.
    אני חושב שמתוכו אפשר להבין גם למה.

    ובאשר לשאלתך, אני חושב שיש לפרויקט השפעה אפסית.

  12. רועי:

    אחמדניג’ד צודק. צריך להשמיד את ישראל. אולי לא להפיל עליה פצצת אטום, אבל לפזר אותה, המדינה הזאת היא כישלון מוחץ. אין עתיד כאן לשומדבר.

  13. דובי:

    יובל, אני אסביר לך מה הבעיה – הבעיה היא שאתה מתסמך לגמרי על התקשורת ביצירת הרשימה הזו, וזה רע, משום שבתקשורת אתה תמצא רק את הדברים הרעים, רק את הנפילות הקטנות, ואת הדברים הטובים תשים בנוהל דרכמות, מה שלא מועיל לאף אחד. בוא נניח שאני אדם טוב ואידיאולוגי ששוקל לרוץ לכנסת. אבל מה, לפעמים גם מתפלקת לי איזו קללה, ואני גם קצת בור בתחומים מסויימים שלא קשורים ישירות לעבודתי הפרלמנטרית (אני לא יודע איך משתמשים במשקפת, נגיד). עכשיו, למה לי לרוץ לכנסת? אין שום סיבה. אני יכול לעמול עד הקדנציה הבאה על שיפור החיים במדינה הזו, אבל לעיתון אני אגיע רק כשאני אקלל את יו”ר הוועדה ברגע של התגברות היצר, או כשאני ארים את המשקפת ואסתכל מהצד הלא נכון, ואז יו”ר הגלוב ישים אותי ברשימת הקלון שלו בלי לבדוק אפילו אם יש עוד משהו באיש הזה.

    אז אתה יודע מה? בשביל מה לי? אני יכול לעשות הרבה יותר כסף במגזר הפרטי בלי שאף אחד ילגלג או ילכלך עלי. ושכולכם תשרפו.
    זה מה שהפוסט שלך, והיחס הכללי בישראל לפוליטיקאים, עושה.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: