על חשיבות המתמטיקה

כתבה מעניינת של חגי חיטרון ב”הארץ” מביאה את דבריו של פרופ’ שלמה וינר, שעסק בהוראת המדעים והמתמטיקה, שטוען כי מתמטיקה אינה חשובה לחיים. זה לא חדש. מה שמעניין הוא שלטענתו, השימוש במתמטיקה כמסנן ללימודים אקדמים הוא שימוש מיותר וחסר משמעות.

הוא צודק לחלוטין.

פעמיים בחיי נתקלתי במתמטיקה ופעמיים היא כמעט ולא נתנה לי להתקדם. פעם אחת במעבר בין בית ספר יסודי לתיכון ופעם שניה בכניסה לאוניברסיטה. בשתי הפעמיים הצלחתי בקושי להשתחל ובשתי הפעמיים אני חושב שהצלחתי להוכיח, שאין קשר בין חוסר הבנתי את המקצוע המרגיז הזה לבין הצלחה אקדמית.

כבר כתבנו פה בעבר על עניין הפסיכומטרי וטענתי, כמו שאני תמיד טוען, שאם יחפשו מתאם בין הצלחה אקדמית למבחן בפנטומימה ימצאו את אותו המתאם (תגובה 20). מעניין כמה אנשים לא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם רק בגלל שהיו להם מורים מחורבנים למתמטיקה בבית ספר יסודי (אני) או בגלל שהראש שלהם פשוט לא מסתדר עם מספרים (אני).

עוף טופיק: גלמור מחפש כתב במשרה חלקית. לכו על זה.

33 מחשבות על “על חשיבות המתמטיקה

  1. יש הבדל בין ‘מתמטיקה לא חשובה לחיים’ לבין ‘מתמטיקה כמסנן ללימודים אקדמיים’. הראשון הוא שטות אופנתית גדולה של מי שהפכו את חוסר היכולת שלהם לאידיאולוגיה, והשני, כמו הטיעון לגבי פנטומימה, נכון מאוד. למעשה, המאמר של וינר כמעט לא מתעסק בשאלה הראשונה. למשל, הטיעון שבית ספר מקנה גיאומטריה ולא מדריך איך להתנהג עם הזולת – אוקי, אז מה? זה אומר שמתמטיקה לא חשובה לחיים?

  2. אני כמובן חולק על הטיעון הראשון שלך.
    ישנם מושגים בסיסיים שכל בן תרבות צריך להכיר אותם בין אם הם במדעי החברה, הרוח או המדעים המדוייקים. מכאן ועד להפוך את המתמטיקה לחזות הכל המרחק הוא גדול ונכון להיום, המתמטיקה היא אולי לא חזות הכל – אבל היא חזות הרוב.

  3. לדעתי מתמטיקה היא אימון נפלא וכלי חשוב מאוד בפיתוח החשיבה הלוגית לעתיד. אבל בדיוק כמו הרמת משקולות – מעבר לכושר שזה נותן זה לא שווה כלום.

    אני אחד מאלו, שיכול היה עכשיו לעבוד על התזה המחקרית שלי לדוקטורט – בדיוק כמוך, אבל בגלל מורים גרועים למתמטיקה – נדפקתי (ובין לבין למדתי פעמיים באוניברסיטה ופעם אחת בקולג’ בניו יורק).

  4. מתימטיקה היא כלי (או אוסף כלים). השאלה מה עושים איתו. דוגמאות לחיים יש המון אבל הן לא קשורות לפתרון בעיות מתימטיות אלא יותר לחשיבה מתימטית: האם להפקיד כסף לתוכנית חיסכון או לסגור את המינוס? האם לקנות מכונית חדשה או משומשת? מה משמעות הסקרים בתקשורת? האם המבצע בסופר כדאי? איך להשתמש נכון בכרטיס אשראי? האם אלו לא בעיות מהיומיום?
    הבעיה שמלמדים איך להשתמש במרשם כדי לפתור בעיות ולא את אופן החשיבה לכיוון הפתרון.

    השימוש כמסנן הוא בדיוק כמו הבחינה הפסיכומטרית ללימודי משפטים. יותר קשה להתקבל ללימודי משפטים מאשר ללימודי פיזיקה משום הביקוש וההיצע וזהו פשוט כלי לסינון. הוא לא באמת מצביע על אינטליגנציה או על יכולת לימודית. באותה מידה אפשר היה לערוך הגרלה.

  5. זה תלוי באיזה מקצוע מדובר – לדעתי רמת המתמטיקה בתיכון, שהיא בעצם סף הכניסה לאוניברסיטה, היא בסיסית למדי, ואני חלילה לא מדבר ממקום מתנשא.

    מתמטיקה לא רלוונטית לחלוטין למקצועות כמו תקשורת, ספרות השוואתית וכו’ – אבל היא רלוונטית למקצועות רבים כמו כלכלה, הנדסה ובוודאי מדעי המחשב. אלו הם מקצועות אקדמיים שבהם רמת הכישרון המתמטי (לאו דווקא הידע – שהרי הוא נרכש), מציעה מתאם די מדוייק לעיסוק במקצוע.

  6. זה נוגע לבעייה רחבה הרבה יותר: קיימת אמונה שאם נלמד את כל הילדים חינוך מדעי, הם יהיו אנשי היי-טק וכך ייפתרו הבעיות החברתיות (והקיומיות) של מדינת ישראל. בפועל, נראה לי שחסרים לנו הרבה יותר אנשי רוח וחברה טובים ממתכנתים בינוניים.

  7. אחרי הכל, למעט אנגלית, אין אף מקצוע חובה אחר בבחינות הבגרות שמתקרב בחשיבותו לחיים למתמטיקה. כיוון ששתי התגובות הצפויות ביותר לטיעון שלי הן “לשון” ו”אזרחות” אני מוצא לנכון לענות מראש ולהזכיר שאנשים מסתדרים כאן (בארץ, לא בגלוב) לא רע למרות הקפדה מדהימה על שגיאות במין ומספר, ובאופן כללי רמה לשונית שלא היתה מזכה אותם בציון עובר בבחינת הבגרות. לגבי אזרחות, נו באמת, רובנו למדנו על שיטת בחירות אחת והצבענו באחרת, ובכלל, כמה ידע באזרחות צריך כדי לסנן במיאוס “מושחתים כולם” ולעבור לנושא הבא.
    עכשיו לעניין האקדמיה. כדאי לזכור שמטרת האקדמיה היא להכשיר חוקרים, וחוקרים, כמעט בכל תחום, יזדקקו לידע מתמטי לא טריוויאלי. אז נכון שאפשר לקבל תואר ראשון בציונים לא רעים בהרבה מאוד תחומים בלי ידע מתמטי, אבל קשה מאוד להמשיך מעבר. אפשר כמובן לשנות את שיטת הסינון בהתאם. מי שמצהיר מראש שאינו מעוניין להמשיך לתארים מתקדמים ולמחקר יוכל להיות פטור מהוכחת היכולת המתמטית, כמו גם מקורסים מתמטיים (שיחולפו בקורסים אחרים), והיה וישנה מישהו כזה את דעתו, אז צריך לדרוש ממנו להשלים את כל החובות המתאימים.
    כן, אני יודע, יש גם כמה תחומים שאפשר להגיע לדוקטורט בהם בלי מתמטיקה, וכמובן שאליהם צריך להתייחס אחרת.
    בכל מקרה, בהתחשב בעובדה שניתן לקבל תעודת בגרות עם שלוש יחידות לימוד במתמטיקה (יחידה אחת יותר מאשר בתנ”ך או בספרות) קשה לי לראות למה היא נתפסת כ”חזות הכל” או “חזות הרוב”, מתוך למעלה מעשרים יחידות לימוד הדרושות לקבלת התעודה אך ורק שלוש חייבות להיות עם נטייה מדעית-ריאלית-מתמטית.

  8. שחר, אתה עושה לעצמך חיים קלים. אתה נתקל במתמטיקה לא רק בבחינת הבגרות אלא גם בבחינת הפסיכומטרי ואחר כך ב-GMAT או GRE או בכל בחינה אחרת שמטרתה להעביר אותך ממקום אחד למקום אחר.
    אם אני עושה תואר בהיסטוריה או פילוסופיה, אתה יכול להסביר לי למה אני צריך לעבור קודם בחינה בסטטיסטיקה ב’? כי אני אעשה קורלציה בין כתביו של קאנט לאלו של הייגל?
    כאן בדיוק נכנסת הטענה שמתמטיקה כחזות הרוב.

  9. אני מסכים שהבחינה הפסיכומטרית היא לא מדד מדויק לכלום ובכלל צריך לזרוק אותה. עשיתי את הבחינה ב-2002 ולא השתמשתי בה מאז (למרות שאני כבר בשנה השלישית של התואר הראשון שלי).

    התיכון לא מקנה מקצוע לחיים, אלא פותח אופקים להרבה כיוונים ונותן כלים (מינימליים) להסתדר בחיים. אחד מהכלים האלה הוא התמודדות עם דברים שאתה לא כל כך רוצה להתמודד איתם. למה שאני עושה כיום אין קשר בכלל ללשון, תנ”ך, ספרות, אזרחות, הבעה בכתב וכד’ ואם לא הייתי לומד אותם בתיכון, תעודת הבגרות שלי היתה הרבה יותר טובה, אבל מצד שני היו חסרים לי הרבה כלים להתמודדות בחיים האמיתיים, כמו כל הידע שנרכש משם והקושי שלי בהתמודדות איתם.

    ובשתי הפעמיים אני חושב שהצלחתי להוכיח, שאין קשר בין חוסר הבנתי את המקצוע המרגיז הזה לבין הצלחה אקדמית.

    יש לי בעיה עם המשפט הזה. אתה הצלחת להוכיח במקרה שלך שבין מתימטיקה לבין ההצלחה האקדמית שלך במקצוע שבחרת לעצמך אין קשר. זה ממש לא קשור למחקרים סטטיסטיים אלה או אחרים.

  10. עומר – אני חושב שאני לא היחיד. אני חושב שיש כמוני שמוכיחים שאין קשר בדיוק כמו שיש כאלו שמוכיחים שיש קשר.
    מה שמוכיח שאין שום קשר.

  11. כמה אני אוהב הצהרות בלתי מבוססות.
    הבחינה הפסיכומטרית שחוטפת הרבה ביקורת במשך שנים היא מנבא יותר טוב ממבחן פנטומימה. וכן, בדקו אותה אל מול המון מבחנים אחרים.
    למעשה, אם נדייק, המנבא הוא שילוב של הבחינה הפסיכומטרית וציוני הבגרות, אבל למה להתקטנן?
    אגב, הבחינה הפסיכומטרית כוללת מלבד מתמטיקה גם ידע כללי, לוגיקה ואנגלית. מתמטיקה היא 40% מהציון. אבל צריך לזכור שהבחינה מודדת גם יכולת עמידה בלחצים, מילוי הוראות במדויק ועוד אלמנטים שנדרשים לצורך הלימודים.

  12. אלירם – תן לי הפסקה.
    הפסיכומטרי הוא מבחן שמטרתו היחידה לסנן ולא לנבא שום דבר.
    אתה יודע למה? כי הוא לא מנבא שום דבר.
    אם הוא היה אמור לנבא משהו, אני הייתי אמור לנשור בשנה הראשונה של הלימודים האקדמאיים. וכאמור, מי שחושב שזה מתחיל ונגמר בי, לא שמע על שנדיבריליון סטודנטים אחרים שבקושי בקושי השתחלו לאקדמיה והיום הם כוכבים.

  13. עומר – אני אומר שאם מספר היוצאים מהכלל מתקרב למספר שמייצגים את הכלל, אזי האחד מבטל את השני; אין כלל ואין יוצאים מהכלל. זה מתקרב לאקראיות מוחלטת (אני מתייחס בכך כמובן למקצועות שאין בהם צורך במתמטיקה. מבחן במתמטיקה בהחלט חשוב למי שהולך ללמוד כלכלה או המממ, מתמטיקה?)

  14. הפסיכומטרי אמור להשיג את שתי המטרות: לנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, וע”ס ניבוי זה לסנן מועמדים לא מתאימים. את הטענה הזו שמעתי מהמרצה שלי לרגרסיה וניתוח שונות, ולמרות שהקורס עצמו היה גרוע ולמדתי מעט מאוד – דווקא קניתי אותה. ודאי שהמבחן הפסיכומטרי אינו כלי ניבוי אידיאלי ואין מתאם מושלם בין תוצאות הפסיכומטרי וציוני הBA. אבל האם לא עדיף כלי ניבוי בעל הצלחה חלקית מאשר העדר כלים?
    (אגב, אנקדוטה משעשעת בהקשר זה: כאשר אותו מרצה, שכפי שניתן להבין היה ועודנו תומך נלהב של הבחינה הפסיכומטרית, הציג בפני סנאט האוניברסיטה את המתאם הלא-רע בין פסיכומטרי וBA [באזור 0.6, אם זכרוני אינו מטעני], קם פרופסור נשוא פנים מהפקולטה למדעי הרוח וזעק – “זה לא מספיק! אנחנו חייבים להעלות את המתאם כך שיגיע ל2.0 לפחות!”
    אם כן, מתמטיקה נדרשת למטרה אחת לפחות, אפילו אם אתה איש מדעי הרוח: כדי להימנע ממבוכה פומבית שנובעת מבורות בסיסית).

  15. גרטרוד – בהחלט צריך כלים. הטענה היחידה שלי היא שהקשר בין מתמטיקה ללימודי קולנוע הוא כמו הקשר בין פנטומימה ללימודי רפואה. אחרי הכל, רופאים צריכים גמישות בידיים? צריכים. הם צריכים לדעת לתקשר עם הקהל? צריכים. צריכים לדעת לעמוד על הרגליים שעות ארוכות? צריכים. נו?

  16. יובל, אני לא יכול להסביר למה לצורך תואר בפילוסופיה צריך לעבור מבחן בסטטיסטיקה ב’, אבל אני גם מכיר לא מעט אנשים שעשו תואר בהיסטוריה ואף אחד מהם לא נדרש לעבור מבחן בסטטיסטיקה ב’. באותו אופן אני יכול לשאול כמובן למה מי שעושה תואר בהנדסה צריך לעבור בחינת בגרות בספרות.
    שוב, אני מסכים שאפשר לוותר על הדרישות המתמטיות לחלק מהעיסוקים האקדמיים בשלבים מוקדמים. יחד עם זאת אני חייב לטעון שלהרבה צרכים של מחקר, גם בהיסטוריה יש חשיבות להבנה מתמטית. למשל, לצורך הבנה של ממצאים ארכיאולוגיים ושיטות תארוך. למשל כדי להגיד משהו משמעותי על התפשטות המגיפה השחורה בימי הביניים, ויש עוד הרבה מאוד דוגמאות שקופצות לי לראש.
    בנוגע ל-GMAT הוא מיועד למי שרוצה ללמוד מנהל עסקים, לא רק שלאלה מגיע כל עונש שהמערכת תשית עליהם, אלא שהייתי שמח לדעת שמי שיפקד על ניהול מערכות כלכליות אחרי תואר של שנה במסגרתו לא לומדים כלום לפחות הצליח להוכיח יכולת אנליטית כלשהי לפני שהוא הגיע לשם.
    ב-GRE יש הפרדה די ברורה בהתאם לתחום בו אתה מתעתד לעשות את התואר שלך.

  17. אייל – אתה צודק. ואולי כדאי לחדד את החינוך בתחום הרוח והחברה בתוך המקצועות הטכנולוגיים, שהרי הסטודנטים ימשיכו לבקש ללמוד מקצועות מכניסים מבחינה כלכלית ו
    לצערי מקצועות הרוח והחברה ימשיכו להיות לא אטרקטיביים מהבחינה הזאת.

    בחינוך האקדמי-טכנולוגי בארץ יש מעט מדי (אם בכלל) ממדעי הרוח ונושאים נוספים שדווקא רלוונטים מאוד למקצועות טכנולוגים, למשל אתיקה הנדסית. בתור סטודנט באוניברסיטת בן גוריון זכור לי היטב כי האפשרויות לקחת קורסים במקצועות שעלולים להעשיר את עולמו של הסטודנט הממוצע להנדסת חשמל היו מוגבלות מאוד – למה לאפשר לסטודנט ללמוד קורס במדעי הרוח כאשר אפשר לדחוס עוד קורס חובה מתוך ההיצע של המחלקה?

    לאחר מכן נפלה בחלקי הזכות ללמוד באוניברסיטה באוסטרליה. נדהמתי מההבדל בגישה (בקורס אתיקה הנדסית – קורס חובה במסגרת לימודים במחלקה להנדסת חשמל לימדו את הכשלים האתיים שגרמו לאסון המכבייה. הקשבתי והצטמצמתי מבושה) – האוניברסיטה מחייבת סטודנטיים ‘טכנולוגיים’ לקחת קורסים מחוץ למחלקה ואף מעודדת לימודי רוח וחברה.

    אני לא טוען שבאוסטרליה מייצרים מהנדסים טובים יותר (אני בטוח שלא) אבל מבחינה אנושית ולעיתים אף מקצועית הם well rounded, ואני לא יכול לאמר זאת על הבוגרים בארץ.

  18. יובל, בצורת התגובות שלך אתה מסביר בדיוק למה כן צריך ללמוד חשיבה מתימטית. ההגיון שלך “לא מחזיק מים”. אתה לא מוכיח שום דבר על ידי הצגת היוצאים מהכלל. יש לך נתונים שמדגימים את הטענה שלך לגבי מספר היוצאים מהכלל שמתקרב למספר הכולל? ואיך בדיוק זה מתקרב לאקראיות?
    אני מסכים איתך שבאופן מעשי, מבחן במתימטיקה חשוב לכל מי שהולך לעסוק במחקר שיש בו צורך בניתוח סטטיסטי. אני מסכים שלמי שלומד היסטוריה אין ממש מה לעשות עם זה ואין לו שום קשר למציאות. אבל, הטענה הבסיסית היא שמתימטיקה היא כלי מצוין לאימון שרירי המוח. היא כלי מצוין ללמוד איך לפרק בעיות לגורמים קטנים יותר ואיך לחשוב בצורה לוגית. כמו עומר, גם אני לא ממש משתמש במה שלמדתי בספרות בתיכון אבל זה מאפשר לי לשוחח עם אנשים שלא באים מהתחום שלי ולא לצאת אידיוט מושלם. ידע כללי לא יהרוג אותי, או אותך.

  19. אוי א.פ, תעשה טובה, תקרא את מה שכתבתי לפני שאתה עושה ממני קריקטורה.

    ישנם מושגים בסיסיים שכל בן תרבות צריך להכיר אותם בין אם הם במדעי החברה, הרוח או המדעים המדוייקים. מכאן ועד להפוך את המתמטיקה לחזות הכל המרחק הוא גדול ונכון להיום, המתמטיקה היא אולי לא חזות הכל – אבל היא חזות הרוב.

  20. אני לא מדבר על “מושגים בסיסיים”. אני מדבר על הבנה בסיסית בשאלות מתימטיות. הדוגמה שלך את עצמך ל”למה לא צריך מתימטיקה” היא בדיוק כמו למה אני לא ממלא לוטו/טוטו . ואתה בדיוק מסוג האנשים שיבואו ויטענו “אבל יש כאלה שזוכים!” וז עדיין לא הוכחה.

    דוקא בהבנת הנקרא אני בסדר.

  21. אוי-יצא לי ג’יבריש (אני עובד על לפטופ ומדי פעם נעלמות לי מילים בגלל המשטח הזה של ה”עכבר”). הנה נסיון שני:

    אני לא מדבר על ”מושגים בסיסיים“. אני מדבר על הבנה בסיסית בשאלות מתימטיות. הדוגמה שלך ל“למה לא צריך מתימטיקה“ הפוכה לסיבה מדוע אני לא ממלא לוטו/טוטו .אתה בדיוק מסוג האנשים שיבואו ויטענו ”אבל יש כאלה שזוכים!“ וזו עדיין לא הוכחה לכך שאני צריך להתחיל למלא .

    דוקא בהבנת הנקרא אני בסדר.

  22. אני לא טוען שצריך להכחיד את לימודי המתמטיקה מהעולם. אני לא טוען שמתמטיקה היא לא מקצוע חשוב. היא כן מקצוע חשוב. היא פשוט לא כלי שיכול לנבא שום דבר ואין שום סיבה שדווקא מתמטיקה תהיה המסנן. באותו האופן אני יכול לטעון שניתוח ספרותי/לשוני צריך להיות המסנן הגדול ללימודים אקדמאיים.

  23. כמה דברים לגבי הפסיכוטרי, ולגבי מסנני כניסה בכלל, ואז אולי גם כמה דברים על מתמטיקה (נראה אם לא יהיה ארוך מדי).

    הבחינה הפסיכומטרית, על פי המרכז הארצי לבחינות והערכה היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, המשמש את מוסדות הלימוד לשם מיון מועמדיהם לחוגים שונים. הבחינה מאפשרת לדרג את כל המועמדים על סולם הערכה אחיד, ובהשוואה לאמצעי מיון אחרים היא מושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם, או ממשתנים סובייקטיביים אחרים.

    הבחינה, טוען המרכז עצמו, היא כלי חיזוי טוב, אבל לא מספיק ושילוב של פסיכומטרי + בגרות הוא טוב יותר.

    עד כאן הם, מכאן אני: הפסיכומטרי לא מודד הבנת הנקרא, כתיבה ושאר כישורי שפה שהם הרבה יותר מרלונטיים להצלחה במקצועות ממשפחת מדעי הרוח והחברה. הפסיכומטרי לא מודד ידע כללי, שגם הוא קריטי בפקולטות שהזכרתי (לנצח אזכור את הסטודנטית שבשעור אידאולוגיה פוליטית, שנה ג במחלקה למדע המדינה, שאלה בקול רם וברור מה זה מאו. הפסיכומטרי שלה, אגב, היה באיזור ה700)*

    אבל לא זו הבעיה המרכזית שלי עם הפסיכומטרי. המרכז לבחינות והערכה טוען שהבחינה הפסיכומטרית מעניקה הזדמנות שנייה לאוכלוסייה גדולה בעלת פוטנציאל גבוה, שלא ניתנה לה הזדמנות לבטא את מלוא יכולתה בלימודים התיכוניים מסיבות שונות. אני טוענת שהבחינה הפסיכומטרית גוזלת את ההזדמנות הזו בדיוק מהאנשים שהכי צריכים אותה: אלה שלהורים שלהם אין 3000 שח להוציא על קורס של חודשיים. למה הם אלה שמלכתחילה היו זקוקים להזדמנות הזו? כי כשהם היו בתיכון להורים שלהם לא היה כסף לעשרות שעורים פרטיים שיאפשרו להם להתקבל על סמך ת. בגרות בלבד.

    המרכז לבחינות והערכה טוען שנמצא כי מכל הצירופים השונים של אמצעי המיון הקיימים, הצירוף של הבחינה הפסיכומטרית ובחינות הבגרות הוא בעל כושר החיזוי הטוב ביותר. בלי או עם קשר לשאלה איך בודקים הצלחה אקדמית בפועל של מי שהפסיכומטרי לא הכניס אותו לשם, אני טוענת ששנה ממיינת מוצלחת יותר, כי היא בודקת את היכולות והכישורים בתחומים הרלוונטיים ו(יחסית)היא פחות מפלה**

    ויצא נורא ארוך, אז על מתמטיקה אמשיך אח”כ

    *אני יודעת. זה לא מחזיק סטטיסטית. זאת הייתה אנקדוטה שמטרתה המחשת בעיה.
    **גם בה יש בעיות, אבל בכל זאת.

  24. בלונדינית – מתוך החוברת של הפסיכומטרי – לימוד עצמי לפסיכומטרי מעלה את הציון שלך בממוצע ב-20 נקודות. לימוד בקורס מעלה בממוצע רק ב-10 נקודות נוספות. אז בממוצע(!), זה לא מכשול כלכלי.

    רק שלא ישתמע שאני תומך בפסיכומטרי. 🙂

  25. במקרה שלי, מתימטיקה ופסיכומטרי היו קרש קפיצה לקריירה אקדמאית מאוחרת אחרי שנשרתי מתיכון בגיל חמש עשרה.
    מי אמר שאין צד שני למטבע?

  26. עומר, זה מה שאומרת חוברת הפסיכומטרי וזה מה שאומרים בפורטל פסיכומטרי:
    כשמונים אחוזים מהניגשים למבחן הפסיכומטרי עושים קורס הכנה. בעשרים האחוזים הנותרים, ישנם נבחנים רבים שזו להם הפעם השנייה בה הם ניגשים למבחן.

    למי אתה מאמין?

    כמו שאני רואה את זה, אף אחד מהמפרסמים אינו נטול אינטרסים.

  27. פינגבק: שווה קריאה ~
  28. לשחר – על חשיבות הלשון.

    שגיאות מין ומספר הן קצה הקרחון, והקצה הפחות חמור שלו. לימוד לשון הוא לימוד כלי חשיבה וביטוי. לימוד נכון של לשון, של שפה, יכול להעניק כלים שאין בלתם לאדם כדי לבטא את עצמו בצורה מושכלת ומדויקת. ולחשוב בצורה מושכלת. אנחנו לא חושבים במתימטיקה, אנחנו חושבים בלשון. למד אדם לשים לב למה שהוא אומר ולמה שהוא קורא, ועשית צעד חשוב לכיוון חינוך אדם למחשבה ולרגישות. “שלושה מנות פלאפל” אולי אינה שגיאה שתגרום לך להיות לא מובן בחיי היום-יום, אבל היא מעידה על חוסר רגישות לנשואים של הדיבור, שעלול להופיע בנסיבות הרבה יותר קריטיות.

    יתר על כן, אני אשמח הרבה יותר לראות בוגרי תיכון המסוגלים לבחון בצורה מושכלת הצהרות פוליטיות מאשר כאלה שיוכלו לחשב את ההסתברות שהקול שלהם בבחירות הוא זה שיטה את הכף. אני מאמין שלימוד של טקסטים – קריאה, ניתוח וכתיבה שלהם – חשוב הרבה יותר מלימודי המתמטיקה המתקדמת יחסית בתיכון. למרבה הצער מבנה תכנית הלימודים בלשון הוא… עלוב (שלא לנקוט לשון קשה יותר) ואינו מפיק את התוצאות הרצויות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: