"הארץ" מדווח כי היועץ המשפטי לממשלה דוחה את התביעה של אולמרט לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה. בתוך כך, חבר הכנסת זבולון אורלב תובע מראש הממשלה, שתובע מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה, לחדול מתביעותיו נגד מבקר המדינה שהמליץ לתבוע את ראש הממשלה באמצעות הגשת תביעות ליועץ המשפטי לממשלה. משום כך, החלטתי לתבוע מח"כ אורלב, שתובע מראש הממשלה, שתובע מהיועץ המשפטי לממשלה, לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה, להפסיק ולהציק לראש הממשלה שתביעותיו מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שתובע את ראש הממשלה – מוצדקות ביותר!
אני מניח שזה רק עניין של זמן עד שר"ש יתבע ממני, זה שתובע מחבר הכנסת אורלוב שתובע מראש הממשלה, שתובע מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה, להפסיק ולהציק לחבר הכנסת אורלב, ואולם אתם יכולים להיות רגועים; אין בכוונתי לחדול מלתבוע את ח"כ אורלב, שתובע מראש הממשלה, שתובע מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה, שיפסיק להציק לראש הממשלה שכן מבקר המדינה, בתביעותיו החוזרות ונשנות למנהל תקין, מציק לו ובאמת הגיע הזמן שיפסיק.
במקרה הכי גרוע, ובמידה ותביעותיו של ר"ש יתקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שדחה תביעה דומה מצד ראש הממשלה, שמעל ראשו עומדת המלצה לתביעה מצד מבקר המדינה נגדו הוגשה תלונה בטענה כי הוא מדליף באופן סדרתי את המלצותיו לתבוע את ראש הממשלה, אפנה את תביעותיי לזהבה גלאון, שקראה גם היא לראש הממשלה לחדול מתביעותיו אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שזה יחקור ויתבע את מבקר המדינה, שהמליץ לתבוע את ראש הממשלה.
עוףטופיק: אם אנחנו בעניין של עיתון "הארץ", ברכות לגיא רולניק שהתמנה לסגן מו"ל קבוצת "הארץ", עמוס שוקן, שהודיע כי בהדרגה יעביר סמכויות לסגנו כדי שיוכל להתרכז בעיסוק ב"דברים מסוימים" (מה?).
בפני גיא ניצבות משימות ואתגרים סבוכים (ואני מכיר מעט מאוד אנשים שיהמרו כי ייכשל בהן) אבל ללא ספק, המשימה הראשונה שעליו להתמודד איתה תהיה להחליט היכן מתפרסמות הודעות בדבר מינויים בקבוצת "הארץ":
האם בעמוד הראשון של העיתון? או אולי במדור "שיווק פרסום" בטוש? או אולי באתר האינטרנט של הטוש? או אולי בשלושתם. שיהיה. ליתר ביטחון!
אישפזתי את עצמי אחרי הפסקה הראשונה.
חד גדיא, חד גדיא!
היי יובל, אני חושב שהן מתפרסמות היכן שמתפרסמות הכתבות בנושא חווית השירות לקראת כנס הלקוחות של דה מרקר (שנראות כמו כתבות אך הן בעצם דומות יותר לפרסומות עצמיות). אם ככה מפרסמים כנס של העיתון, למה שלא יפרסמו באותה הדרך את המינוי של בעל הבית?
דרך אגב, נורא מעניין אותי מה הוא יעשה בנוגע להתאגדות העובדים בהארץ.
עוף-עוף-טופיק:
היום נשבר לי סופית מהמסרונים שאני מקבל מ"הארץ" בהם הם מנסים לשכנע אותי להצטרף אליהם כמנוי למרות שאני כבר מנוי.
התקשרתי, ביקשתי לדעת מה המבצע ואז ביקשתי את מחיר המבצע במקום המחיר הגבוה יותר שאני כבר משלם. זה עבד.
הרגשתי קצת בעעעכס לעשות את זה אבל אני מרגיש גרוע יותר כשאני מקבל ספאם.
שקלתי את הנושא והחלטתי שלא לתבוע ממך, שתובע מחבר הכנסת אורלוב שתובע מראש הממשלה, שתובע מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור ולתבוע את מבקר המדינה שממליץ לתבוע את ראש הממשלה, להפסיק ולהציק לחבר הכנסת אורלב. עם זאת אני שומר לעצמי את הזכות לתבוע זאת בעתיד. אולי אחרי שאבין מה אני תובע וממי.
קרב ח'ייבר במתכונת מודרנית, כפי ששרים לנו הפלסטינים: הערבים מריחים את חולשת ראש הממשלה,
משכנעים אותו לצאת לעוד הרפתקאת מו"מ דמיוני לשלום עם תנאי כניעה מוכתבים מראש או מלחמה,
וכבר מכינים את האמבוש הבא עם התחמשות פראית מסביבנו.
וראש הממשלה, כמו מנהיגי ח'ייבר, יוצא במסוקו של מלך ירדן לארמונו, ושם מכריז כי יבוא לכל
מדינה ערבית שרק תזמין אותו. הוא נואש להישג מדיני, שחרור חיילים אין, אז אם רק יזמינו אותו – הוא יבוא!
ומי שרוצה לראות את סוף הסיפור יכול ללכת לקרוא את ההיסטוריה המשוכתבת של האיסלם לגבי הנוכחות
היהודית בחצי האי הערבי ומה סופם של הסכמי השלום (ספוילר: טבח אחרי טבח ביהודים עד סילוקם).
ולמה כל זה התאפשר, אחרי שהיהודים נלחמו בגבורה בעריהם המבוצרות? ובכן, סכסוכי פנים בין הערים
והשבטים היהודים בקשר להסכמי השלום המדומים (נשמע מוכר?) התפוררות חברתית פנימית וסכסוכי שלטון
(נשמע מוכר?) ואי זיהוי המטרה האמיתית של מוחמד בתכסיסיו, פעם אחר פעם (נשמע מוכר?)
בהחלט נשמע מוכר – אתה אותו משיחיסט, ימני קיצוני שלמדנו לאהוב.
כמעט שכחתי את הלינק: לדעתי, זה ללא ספק יכול להצדיק יום נכבה משלנו. ובמקרה הזה, אפילו היה טבח אמיתי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Khaybar
אני מציע שתקרא איך עבדה תורת השלבים בח'ייבר. מי שצועק לנו "יהודים יהודים תזכרו את ח'ייבר, צבא האיסלם עוד ישוב" זה פלסטינים בכל הפגנה ברחבי העולם. גם מלמדים את הסיסמה הזו את הילדים בבחריין, באירן ובסעודיה.
מן הסתם, הייתה סיבה למה נסראללה הזדרז לקרוא לטיליו 'ח'ייבר'.
מי שרותה לעצום עיניים, שיעצום. אפשר אפילו ללכת לשדרות ולעצום שם עיניים, בזמן שאולמרט סועד בעקבה בארמון המלך.
תגיד, אתה באמת חושב שיש לי כוח כל פעם לנהל איתך את אותו הדיון בדיוק? אתה תקליט שרוט: הערבים רוצים להשמיד אותנו אבל הסמולנים יותר גרועים מהערבים כי במו ידיהם הם משמידים את אותנו כי בגללם (וגם בגלל אולמרט) אנחנו לא מחסלים את הערבים לפני שהם מחסלים אותנו.
הבנו תפוזו, הבנו.
תפיסת עולם מרתקת, מורכבת ורב-ממדית.
יש גרסה מקוצרת לפיטנגו הזה?
אגב, תפוזו, תודה על הלינק. כיף ללכת לוויקיפדיה לפעמים ופשוט לקרוא…
(ואני חושב שאם היית גם קורא את המאמר, היית רואה שחלק ממה שאמרת פשוט לא נכון)
חיחי, תפוזו, אתה שולח אנשים לערך בויקיפדיה לפני שקראת אותו בעצמך. היהודים שישבו בח'ייבר הוגלו על ידי מוחמד, והיחידים שהוצאו להורג היו אנשי שבט בנו נד'יר שיהדותם מפוקפקת, והדבר נגזר עליהם כיוון שעסקו בסכסוך בין היהודים והשבטים המוסלמים באזור. המממ, לא שונה בהרבה ממה שאתה עושה עכשיו.
ואגב: אני אוהב מאוד את התיאוריה הפוליטית שלך, לעשות צעדים מדיניים לפי השם שנסראללה בוחר לטילים שלו. יישר כוח.
התיאוריה הפוליטית שלי אומרת רק דבר אחד: הסכמי שלום עושים באזור הזה רק מעמדה של חוזק וכח.
אין זה פלא שכשמריחים חולשה אצות רצות מדינות ערב להציג הסכם שהוא כתב כניעה והשמדה עצמית בשלבים, אך כזה שמאפשר להציג אותנו כסרבנים ואותם כמובילי יוזמות. ומי רץ למלכודת בזרועות פתוחות? ממשלת הכשלונרים. ליבני במצרים כולה חיוכים (מובארק: הערבים לא יוותרו לעולם על זכות השיבה) פרס בפטרה כולו זחיחות (עבדאללה: ללא שלום האזור יתדרדר למלחמה בזמן הקרוב) ואולמרט כבר מזמין עצמו למי שרק מוכן לקבל אותו (הליגה הערבית שלשום : אין מקום לשום למשא ומתן על תנאי התכתיב.)
ועכשיו להיסטוריה:
על מלחמות פנימיות בין היהודים לבין עצמם:
As war with Muhammad seemed imminent, the Jews of Khaybar entered into an alliance with the Jews of Fadak oasis, as well as with Bedouins of Ghatafan tribe. However, the lack of central authority at Khaybar prevented any further defensive preparations, and quarrels between different families left the Jews disorganized
על מהות המו"מ כטקטיקה להבסת האויב:
Seeing the willingness of the Jews to negotiate with him, Muhammad sent envoys to Khaybar inviting Usayr ibn Zarim, the war chief of Banu Nadir, to come to Medina for talks. Unarmed, Umayr and thirty his companions set off to Medina with Muhammad's emissaries. On the way, the Muslims attacked the Jewish delegation, killing all but one of them, who managed to escape. This set the future precedent of killing any enemy delegation sent to negotiate with Muhammad
אני מרגיש צורך להסביר עוד משהו: תשימו לב מה הציע החמאס – רגיעה ארוכת שנים. חלילה לא שלום. בעולם הערבי לא אומרים 'שלום' בליגה הערבית – מדברים על נורמליזציה, הכרה הדדית. זו הסיבה שסוריה גם אינה יכולה להסכים להסדר שבו
קודם יש שלום מלא ורחרכך נמסרים השטחים. זה נתפס ככניעה לאויב, בעוד נורמליזציה ניתן להסביר כטקטיקה זמנית
שנועדה להחליש את האויב ולייצר פסק זמן להתחזקות עד הכרעתו הסופית.
רק מי שמבין את הדקויות האלו יכול להבין למה למשל המדינות הערביות לעולם לעולם לא יכירו בישראל לפני שישראל
תעשה ויתורים. וגם אז, ההכרה תהיה כטקטיקה זמנית של 'נורמליזציה מלאה' ולא כ'שלום כולל'. כל עוד לא נמחקת התפיסה שליהודים אין זכויות באדמת ארץ ישראל, בעצם מדובר פה על אשלייה של 'הפסקת זמנית בלוחמה'.
תפוזו – אתה לא נראה לי האם הכי מתאים להסביר לנו את המנטליות הערבית. גם לא הייתי רוצה שמישהו יסביר את המנטליות היהודית באמצעות פיענוח שלך.
שלא לדבר על זה שאת אותם דברים בדיוק אמרו גם על מצרים בשנות השבעים. כמובן שהיום הם אומרים שמצרים עוד תתקוף, אבל מאז שחרב בית המקדש וגו'.
ynet – "פרס: היוזמה הסעודית – מוסיקה שלא שמענו 100 שנה"
בחייאת, בן כמה פרס?
אפרופו לינקים לרשימות – משהו 'קליל' עכשיו – הנפוטיזם בבית המשפט העליון, מאת ח"כ גפני
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/582/085.html
מסתבר שלא רק שהתפוחים לא נופלים רחוק מהעץ, הם לא נופלים בכלל מהעץ.