הטוש מדווח:
(הטוש כרגע אינו עובד או שהוא איטי בטירוף. הפתעה!)
אני מתה על השפה היומיומית הזו שנכנסת לדיווחים בעיתונות המקצועית. אני חושבת שכל העיתונים צריכים לאמץ את המנהג הזה ולפרסם דיווחים בשפה המתאימה לרמת הקוראים. לדוגמה:
"מקורבים לאולמרט טוענים: הוא מבואס תחת".
"משרד הביטחון עשה פאדיחה איומה – קנה שני מטוסים במחיר של שלושה".
"לעיריית נתניה נשבר הזין: הכוסיות הצרפתיות לא מגיעות לעיר"
"ערוץ 1: הסקר של ערוץ 2 שווה לתחת. ערוץ 2 בתגובה: זיבי!"
"שר המשפטים ליועץ המשפטי לממשלה: לך חפש מי ינענע את אמאש'ך יא מאאאניאק".
עכשיו היועצים האלה יכולים לעזוב את הדהמרקר קפה, ולחפש עבודה אמיתית.
ויפה שעה אחת קודם.
תרגום: "שיעשו את זה כמה שיותר מהר הקאקות הקטנות".
שינו את זה. עכשיו זו "רק" תקלה…
"פרץ: אני לא דבע!"
"קצב: ההההה ההההה אההההה אהההה"
הגירסה המעודכנת מסבירה שהבעייה בכלל בחברה שעשתה אאוטסורסינג בבדיקת הבחינות. אחרי שהסבירו את זה למרקר הם שינו מפשלה לתקלה.
מצד שני זו שרון שפורר. שוברת את כל שיאי השטחיות. עוד אחת מהכתבים שאצלם העיקר זה לדפוק כותרת וחבל לבזבז את הזמן עם העובדות.
לול!
איילון: "ברק אומו!"
ברק בתגובה: "לול!"
גם פוסט זה מיועד לחסימה על ידי הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן
סליחה על ה-bold יצא לי בטעות
ידיעות אחרונות: "איילון זבל; לא הצליח להתגבר על הברק המעפן הזה".
מעריב: "ברק ואיילון על הפינס של אופיר!"
הארץ: "התמר המחלואה הזאת שוב מזיינת את השכל".
למוטי ש.: לא ברור לי למה אתה טורח כ"כ להוציא את דיבתה של שרון רעה, ומה האינטרס שלה. כמישהו שמכיר אותה, וגם רב ומתווכח איתה לא מעט, היא כתבת חרוצה, טובה וישרה. אגב, הכותרות בדה מרקר מנוסחות ע"י העורך, כדאי שתדע.
אגב, בגלובס למשל, החדירה של ז'רגון וסלנג שוק ההון לכתבות ולכותרות, אפילו מחוץ לשוק ההון היא בלתי נסבלת: מילים כמו ראלי, אקזיט, הייפ, הפכו לחלק מוחלט מהשפה העברית שם. פשוט תמוה.
🙂 🙂
בינתיים שונה הניסוח, והפשלה הפכה ל"תקלה".
קראתי את הכותרת הזאת וישר חשבתי על הפוסט הזה.
אני בטוח שהשר אמר לבלייר באנגלית, יעני. זה פשוט ברור.