הו ירושלים, אני [שקר כלשהו]

והארץ נמלאה באנרים.

ומי שמילא אותה בבאנרים הוא איש שנו-רא אוהב את ירושלים, מיליונר ההייטק, ניר ברקת. כל כך אוהב הוא את ירושלים שהוא רוצה להיות ראש עיריית ירושלים. כל כך רוצה הוא להיות ראש עיריית ירושלים וכל כך אוהב הוא את ירושלים שהוא עומד מאחורי אחת המודעות/עצומות היותר סתומות שהופיעו פה לאחרונה.

(לחצו כדי להגדיל)

המודעה/עצומה הזו סתומה ואווילית בשתי רמות: סגנונית ותכנית.

ברמה הסגנונית, לדבר אל ירושלים כאילו היתה איזו אישה נחשקת שאתה מקריא לה דברי אהבה מתחת לחופה, is so not cool. זה ילדותי ומלאכותי. ברקת נשמע כמו ילד בכיתה ד' שמציע חברות לירושלים: "הו ירושלים, את מקור השראתי מאז כיתה ב', אהבתי מאז גן יונה" שלא לדבר על הקלישאות שהיו גורמות לנציג סוכנות מתלהב להסמיק ("ליבו הפועם של העם", "בירתנו האחת והיחידה", "כותל געגועינו ותקוותנו").

ברמה התכנית, העצומה הזו היא שקר מוחלט. אם בסעיף 2, מתחייב ברקת "לשמור אותך עם רוב יהודי וצביון יהודי" כיצד בדיוק הוא מתחייב סעיף אחד אחר כך "לשמור אותך בירה אחת מאוחדת ובלתי מחולקת"? מה הוא מתכוון לעשות עם 250 אלף ערביי מזרח ירושלים? לגייר אותם? אין לי בעיה שיבחר באחת מבין האופציות, אבל בשתיהן? כמה יהיר צריך להיות פוליטיקאי בתחילת דרכו כדי לחשוב שציבור הבוחרים הם חבורה של אנשים סתומים שמתרשמים מהצהרת אהבה אינפנטילית?

שלא יהיה ספק, ראש העיר הנוכחי של ירושלים, אורי לופוליאנסקי, המיט אסון על ירושלים ויש להחליפו במהירות האפשרית אבל אם זו החלופה, אז ירושלמים יקרים, ברוכים הבאים לשפלה.

15 מחשבות על “הו ירושלים, אני [שקר כלשהו]

  1. ברוח התקשורת הפתוחה והכנה ברשת, הייתי מייעץ לניר ברקת פשוט לומר:

    "אני מאד עשיר ומאד משועמם. למעשה הכסף נשפך לי מהאוזניים ולכן כל שנותר לי לעשות ברוח הישראליות העכשווית הוא לרכוש את מקומי בפוליטיקה. מאחר וההשתתפות שלי בתכנית 'הכרישים' עוד לא השיגה עבורי את הפרסום המספיק, אני נאלץ להתחיל בפוליטיקה מוניציפלית. אנא הצביעו עבורי. נ"ב אני אני נורא אוהב את ירושלים ידה ידה ידה."

  2. זה מזכיר שירים של Faith +1

    love you, Jesus. I want you to walk with me

    I'll take good care of you baby. Call you my baby, baby!

    You died for my sins, and you know that I would die for you,
    right?

    What's the matter, baby? You tremble at Jesus, baby!

    Your love… is my life! You know when I’m without you, there's
    a black hole in my life!

    I wanna believe. It's all right, ’cause I get lonely in the night
    and it's up to you to

    Save me! Jee…sus…bay-by!

  3. דווקא במקרה* יצא לי להתקל במספר פרויקטים חינוכיים שברקת היה מעורב בהם במידה זו או אחרת ואולי אני טועה (סה"כ זו לא הייתה הכרות אישית ו/או מעמיקה) אבל עד כה יש לי תחושה שהלב שלו נמצא במקום הנכון.

    *מקרה, בעבודה.

  4. עצוב שהאדם היחיד שהיה לו סיכוי (קלוש) לנצח מועמד חרדי לראשות עיריית ירושלים, מפנה גב לזרם שהיה התומך הנלהב ביותר שלו עם כל מיני סיסמאות מטופשות שנועדו לפנות למכנה משותף רחב שכולל בעיקר אנשים שלא יבחרו בו בכל מקרה.

    היום מתקיים בירושלים יום שנקרא "בתים מבפנים" בו נערכים סיורים בבתים ירושלמיים שבדרך כלל סגורים לציבור. אני חוזר עכשיו מסיור של כמה שעות והיה עצוב לראות שכמעט כל משתתפי הסיורים היו בני 50 פלוס. זה אומר משהו על החילונים שנשארו בעיר שלי.

  5. כמה עניינים:
    א. ברקת הוא מועמד ראוי, גם אם קמפיין האחדות שלו מאכזב (גם אותי). יש לו מהלכים חשובים בתחומי החינוך, התעסוקה והצעירים בעיר והוא לא עוד פוליטיקאי דמיקולו או אחד שאין לו מה לעשות עם הזמן ו/ או הכסף שלו. הכי קל לפטור אותו בציניות אבל הבחור עזב את העסקים ויושב כבר חמש שנים בישיבות מועצה, ועדות ומנהל עמותו שמטרתן לעזור לעיר.
    ב. גם אם כולנו בעד לחלק את ירושלים ולהפסיק עם האיוולת של סיפוח 250 אלף ערבים לבירת ישראל, למי נמסור אותם בדיוק? לרשות הפלסטינית? לאבו מאזן שהגיב באיחור לעליית החמאס? איזזה ארגון או יישות ייקחו אחריות על השטחים האלה? גם אני לא חושב ששועפת היא סלע קיומנו וצור באחר היא נחלת אבותינו אבל אין היום אפשרות נורמלית להעביר את השליטה במזרח העיר בלי להסתכן במרחץ דמים או עליית החמאס.
    ג. גורע, לא יודע באיזו ירושלים אתה היית אבל בשבת בצהריים רחובות הנביאים והמלך דוד היו מלאים צעירים ומשפחות עם ילדים קטנים שמסיירים בבתים ירושלמים. מספיק עם הבכיינות החילונית של מי ש"לקחו" לו את העיר. מי שנטש- כנראה שלא מגיע לו לחיות כאן ושלא יעשה טובות. אגב, הציבור שעוזב את ירושלים בהמוניו זה החרדים אבל לא תשמע על זה מילה בתקשורת. שם ההגירה מירושלים היא תמיד של חילונים מבוססים ואך ורק לתל אביב.

  6. יורשה לי לחלוק?

    ולו על ההערה הסגנונית. היו"ר הנכבד כותב:

    ברמה הסגנונית, לדבר אל ירושלים כאילו היתה איזו אישה נחשקת שאתה מקריא לה דברי אהבה מתחת לחופה, is so not cool. זה ילדותי ומלאכותי.

    וזה פשוט לא נכון. הנקודה היא ששירי אהבה (או דברי אהבה) לעיר, כמו כל דבר אחר, צריך לדעת *איך* לכתוב. פשוט צריך לפתוח את תהילים, או ריה"ל, או אלתרמן כדי לראות שגם אהבה לעיר אפשר לבטא בצורה יפהפייה ומרגשת.

  7. ירושלמי, לא עזבתי ולא נטשתי. אני גר פה ומצליח להנות מזה רוב הזמן. כנראה שעובדה שיצאתי לסיורים המוקדמים הביאה אותי לשם עם בני החמישים שמתעוררים בשבת מוקדם.

  8. בטח שמתם לב שכל הצהרה בומבסטית של מדינת ישראל לאורך 61 השנים האחרונות, יושמה במדיניות הפוכה לחלוטין בשטח עצמו, על כן:
    -אנחנו מחויבים לירושלים כמקור השראתנו, ולכן אנחנו הורסים את נופיה במפלצות בטון מכוערות.
    -אנחנו מחובים לצביונה היהודי של ירושלים, ולכן נספח אותך אבו דיס הו סלע קיומנו.
    -אנחנו מתחייבים שלעולם לא תחולקי, אבל עושים כל טעות אסטרטגית,כדי שזה יהא אפשרי.
    -אנחנו מתחייבים שירושלים תהיה מעל לכל מחנה פוליטי, ולכן ראשות עיריית ירושלים היא מקפצה לכנסת, ואנו מכנסים במיוחד מועצת עיר אומללה שמנהיגות א-פוליטית היא למעלה ממנה.
    -אנחנו מתחייבים להעצים את ירושלים, ולכן נהרוס אותה כלכלית וחברתית על ידי כך שנזניח את מזרח העיר בעוד שמערבה יהפוך לבירת החרדים.

    על זה כתב כבר אוסקר ווילד:
    For each man kills the thing he loves,
    Yet each man does not die.

  9. אני בעד לחלק את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים לשתיים, קרי 5.5 שחקנים בכל קבוצה.
    ככה יהיה צ'אנס ליתר הקבוצות בליגה לנצח במשחקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *