היצטרפות מקרים מסוימת

גיא שלח לקטגוריית כתב/ת אורח/ת טקסט מלא בשאלות היפוטתיות על מצב דמיוני לגמרי. הנה הוא לפניכם:

נניח שנסעתם לאוורר את הראש באילת לכמה ימים. קורה. העיר לא ממש מלאה עכשיו, ובכל זאת אפשר לתפוס קצת מנוחה בלי לחטוף כאב ראש.

ונניח שבכניסה למלון, ששייך לרשת מסוימת (שלא נגיד את שמה, ורק נרמוז שהוא מתחרז עם המילה ‘בּיסרוֹטֶל’) היתה כרזה לא קטנה שבישרה על כך שהרשת מארחת בסוף השבוע את ‘ועידת העיר לעסקים’, שמאורגנת על ידי מו”ל עיתונות גדול (שלא נגיד את שמו ורק נרמוז שהוא מתחרז עם פעולה רפואית רקטלית מסוימת).

ונניח שבבוקר למחרת היו מחלקים לכם את יומון הדגל של אותה רשת, והייתם שמחים כי בדרך כלל זה עיתון די אינטיליגנטי עם לא מעט יושרה עיתונאית.

ונניח שאחרי כמה שעות של עלעול בבריכה, הייתם מגיעים למוסף הכלכלי של אותו עיתון (שלא נגיד את שמו, ורק נרמוז שקוראים לו ‘הטוש’).

ושם, בנבכי אותו מוסף, הייתם מגלים ראיון עם יהודי אמריקאי נחמד, שבמקרה יש לו גם קצת אקסטרא-קש אז הוא הבעלים של אותה רשת מלונות (שלא נגיד את שמה).

ונניח שהייתם מתפעלים מפועלו של הדוד החביב (ומכך שהעורך הצליח להימנע מלקרוא לו ‘הגורו של המלונאות‘), ובמיוחד מיוזמתו להקים מלון פאר חדש במצפה רמון שיפתור חלק מבעיות התעסוקה של העיר.

ונניח שהמוח שלכם היה מיובש מרוב שיזוף עד כדי כך, שהעובדה שאתם קוראים את הכתבה הספציפית הזאת, בעיתון הספציפי הזה, במלון הספציפי הזה, שמארח את הכנס הספציפי הזה, של קבוצת העיתונות שמוציאה את העיתון הספציפי הזה, היתה נראית לכם כמו צירוף מקרים די משעשע.

ונניח שרק אחרי שעה (כשפתאום ראיתם עוד מישהו קורא את אותה כתבה), הייתם חושבים על זה שזה בעצם לא כזה צירוף מקרים, ובטח לא משעשע שבדיוק כאשר מתנהל כנס שמארגנת קבוצת עיתונות מסוימת, בעיתון מסוים של אותה קבוצת עיתונות מסוימת, מופיע ראיון מסוים, עם הבעלים המסוימים של אותו מלון מסוים.

ונניח שהייתם מציינים את זה באזני זוגתכם, והיא היתה אומרת: “נו מה? לא שמת לב לזה? הבנתי את זה בשנייה שראיתי את הכתבה וזה נראה לי כל כך טריוויאלי שאפילו לא טרחתי לציין את זה. ככה עובדים היום, אתה לא יודע?”

אז אם נניח את כל אלה: מה היה יותר עצוב בעיניכם: העיוורון שלכם או הפיכחון של זוגתכם?

נכתבו 18 תגובות לפוסט “היצטרפות מקרים מסוימת”

  1. דולי (או דרדרפת, לבחירתכם):

    תלוי. הזוגה המדוברת כוסית?

  2. תחתית החבית:

    הכי עצוב זה שהדר חורש חתום על ה”כתבה”.

  3. בוביק זדוח:

    הכל חלק מתכנית העל של זקני ציון
    כן כן

  4. לא מבין:

    אני לא מבין משהו: איזה מו”ל מתחרז עם קולונוסקופיה?

  5. יסעור:

    סתם שאלה, יכול להיות שזה גיא בניוביץ’?

  6. עומר:

    לא מבין – לול שפריץ מים מהאף!

  7. הבלונדינית הסודית:

    אני הייתי אומרת שהעוורון שלך, אבל זה רק כי אני מרשה לעצמי להניח (במסגרת ההנחות הכוללת, אין כפל מבצעים) שזוגתך אוחזת בעבר מרשים של חיבה לקונספירציות ושל איתור בעיות קונטיניואיטי במדיה השונים.

  8. ירושלמי:

    לא עיוורון כי אם תמימות, שזה יפה שעוד יש לך אמון בבני אדם.

  9. vaiden:

    לא עיוורן גיא. אתה פשוט לא מעודכן במה שקורה בארץ. לדוגמה: כבר לא אומרים “זוגה”. אומרים “חצי”.

  10. MrM:

    זה הכל חלק מתשבץ ההגיון שהארץ מנסה להציב לנו
    זה עיתון לאנשים חושבים.

  11. אמיר:

    אני עוד תקוע על הפעולה הרקטלית המסויימת

    זה שהכנס שם וזה שבעל המאה גם כנראה מתארח, הרי שזו הייתה הזדמנות פז לראיין אותו וחוץ מזה זה שהוא מקים מלון מפואר דווקא בערד מגיע לו ראיון של עמוד + תמונה.
    נכון שצריך לשאול אותו כמה שאלות קצת יותר חודרניות וקצת יותר עיתונאיות, אבל לכו תדעו, אולי שאלו והוא לא ענה (((:

    אני לא מבין מה ההתרגשות

    ולשאלת השאלות: וזוגתי שתחיה תמיד היא החכמה מכולם, היפה מכולם וגם תמיד זו שצודקת ויודעת הכל. בקיצור, מושלמת. מישהו קונה?

  12. גיא:

    דולי – בוודאי שכן, אבל מה זה קשור?
    יסעור – ממש לא.
    בלונדינית – אין לך מושג על מה את מדברת.
    ואמיר – בוודאי שמושלמת. אצלי (שלא כמו אצל ההוא עם הג’ל) היא לא זוגתי שתחיה, רק זוגתי. היא תחיה גם בלי שאני אאחל לה.

  13. זהר:

    תענוג צרוף – פוסט כתוב בחן רב, וכל תגובה מלמיליאן.

  14. שמחה רבא:

    אמיר – המלון העומד לקום הוא במצפה רמון על המצוק, והוא יקבל מענקים נכבדים. התכנון מייעד אותו למאיון עליון עם סטיית טיולים 4X4. להבנתי לא יקבל עמוד עם תמונה כי ההתבטאות היחידה שאני מכירה בהקשר הזה היתה – אם לא אקבל מענק – לא אבנה.

  15. גימל:

    אני כמו אמיר עדיין תקועה על הפעולה הרקטלית…. מה זה אומר שאני אנאלית??? טוב דיי עם ההומור הירוד…
    טוב נו גיא… ברור שזוגתך גאון ושאתה קצת איטי 🙂
    מתי הייתם באילת?

  16. וואו אני איטי:

    שוקן!!!! לקח לי איזה שעה!

  17. יובל:

    לול לול לולי פופ ע-נ-ק-י

  18. גימל:

    16 – רק עכשיו שאמרת קלטתי… ככל הנראה אני איטית אפילו יותר ממך 🙂
    פעם הבאה שאתם נוסעים לוויקאנד קחו אותי גם. מצ’עמם להיתקע בתל אביב כל הזמן, אני אהיה ארנבת המחמד שלכם במקום הכלבה

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: