הנדון: חיוך

אל: אלוהים
הנדון: חיוך

אלוהים יקר,
אתה, שאחראי על כל מה שיש פה מסביב, כולל ש”ס, אתה שבמו עשר אצבעותיך המטאפוריות בנית את כל מה שאנחנו רואים פה מסביב, איך אתה מסביר שכאשר תינוק יוצא אל העולם לוקח לו כמעט חודשיים לחייך? כאילו, מה הקטע? אתה מנסה אותנו, זה העניין? אתה מנסה לראות אם אנחנו נסבול את מכונת הקקי הצורחת גם מבלי שהיא מחזירה אלינו חיוך? הרי שנינו יודעים שזה לא עובד. שנינו יודעים שאת משה זרקו לתיבה ואת התיבה השליכו לנילוס לא בגלל פחד מהמצרים אלא בגלל שהיתה לו התקפת גזים שבגללה יוכבד חשבה שעוד רגע היא משתגעת. על מי אתה עובד, הא?

לא יותר פשוט שתודה שיש לך פאק בייצור, שלא חשבת על זה או שהוצאת את הקטע של החיוך לאיזה אווטסורסינג בדלהי ודפקו אותך? נראה לי יותר מכובד להודות בעניין מאשר לספר כל מיני סיפורי מעשיות.

מחכה לתשובתך המהירה.

בכבוד רב (נניח)

יו”ר.

***

אל: צ’ארלס דארווין
הנדון: חיוך

צ’ארלס יקר,
אתה, שאמור להסביר איך כל בעלי החיים התפתחו מאיזה חיידק אומלל, אתה שהבהרת שתכונות שמסייעות לשרידות המין מועברות מדור לדור בעוד שאחרות נעלמות, איך אתה מסביר את העובדה שהאבולוציה לא דאגה שתינוקות – איך שהם יוצאים – ידעו לחייך? הרי אחרי ההתרגשות של השבוע-שבועיים הראשונים, דבר ראשון שבא לך לעשות זה לחפש מסקנטייפ ממש חזק בשביל היצור הצורח שאפילו לא מחייך אליך כשאתה עושה לו מוצי-פוצי. אם היה שכל באבולוציה פקקטה שלך, התינוקות היו יודעים לרקוד פולקה איך שהם יוצאים ובטח ובטח היו יודעים לחייך להורים שלהם שלא ישנים בלילה פלוס מחליפים להם חיתולים פלוס שרים להם שירים אוויליים.

לא יותר פשוט שתודה שיש לך פאק בתיאוריה, שהיא לא מסוגלת להסביר הכל, שיש בה חורים כמו רשת דייגים? נראה לי יותר מכובד להודות בעניין מאשר לספר כל מיני סיפורי מעשיות.

מחכה לתשובתך הזריזה.

בכבוד רב (יאללה יאללה)

יו”ר.

עדכון:

שעה 20:20, דפיקה בדלת. בפתח חסיד ברסלב, מגיש חוברת ששמה “חשב רגע”.

“שלום, אתה מעוניין לעשות צדקה?”
“לא תודה, אבל אני אקח את החוברת”.

פותח את החוברת בעמוד כה:

זו התשובה שלך? תהיה שמח? פפפףףף.
לא פלא שאני אתאיסט.

צ’ארלס, אני עדיין מחכה לשמוע ממך.

16 מחשבות על “הנדון: חיוך

  1. אתה פשוט לא בא אל התינוקת בגישה הנכונה. אחרי הכל תינוקות מצליחים ללמוד שפה תוך כמה זמן? הם לומדים ללכת לאכול להפליץ, הכל הם לומדים מאפס. ז”א, הם יצורים אינטילגנטיים. אז מה לדעתך הם עושים כמשמיעים להם צלילים מוזרים? כלום. כי זה סתם צלילים מוזרים. נסה לספר לה בדיחה. תתחיל מהבסיסי, כמו הפרסי והחדר העגול. יותר טוב, תראה לה סרטון יפני.

  2. יו”ר יקר (שקל תשעים מינימום),

    קראתי בעיון את השגותיך בנוגע לתאוריה שלי ותרשה לי להגיב : פחחח. אם היית קורא את ספרי, מוצא האדם (עכשיו במבצע בסטימצקי, לקופון לחץ כאן) היית מבין שתכליתו של הגבר, כפי שהשתכללה במשך מאות מליוני שנות האבולוציה, נגמרת חמש דקות לאחר שהוא הצליח לשכנע את אותה שיכורה אומללה להיכנס איתו למיטה. תשעה חודשים לאחר מכן, הגבר כבר אמור להיות במסעות ציד רחוק משם, אם אפשר מצוייד בכמות ראויה של בירה ובחורה אחרת.
    גם המספר חודשיים, הזמן שלוקח לתינוק ללמוד לחייך, אינו מקרי. התינוק אינו מחייך שכן אם הוא יחייך, עלולה אימו לחשוב שמצבו שפיר והרשות לעצמה להפקיר אותו לשניות ספורות בידי השכנה, דבר שלא יעלה על הדעת. לאחר חודשיים, חוזר האבא משדות הציד, לאחר שמילא כרסו ספורט ופורנו, הוא שוקל ברצינות לחזור לחיק אהובתו, אולם לשם כך יש לו צורך להתייחד איתה מדי פעם (אחרי חודשיים זה כבר נעשה סביר, במיוחד אם לא מאכילים אותה אחרי ההריון) ולכן התינוק צריך לחייך, כדי שיהיה אפשר לתקוע אותו אצל השכנה בזמן ש.

    בכבוד מספיק,
    צ’ארלס דארווין.

  3. תינוקות עובדים על העלאת סף הגירוי שלך בהדרגה. הם נולדים עם המינימום. אחרי שאתה מתרגל ומשתעמם ממה שיש להם להציע- הם מפתחים עוד תכונה שלא היתה קודם, וכן הלאה.

    הגעתי למסקנה שבשלב הזה של החיים תינוקות עובדים על להיראות ממש חמודים. אין דרך להסביר את זה שכשאתה מסתכל עליהם בלייב בגיל הזה הם נראים חמודים להפליא, ולעומת זאת כשאתה מסתכל אחר כך על תמונות שלהם בגיל הזה אתה מגלה שבסך הכל, תינוקות ממש קטנים נראים די קופיפיים. הדרך היחידה להסביר את הפער זה מנגנון כלשהו שגורם להם להראות יותר חמודים ממה שהם באמת, ועד שאתה מתאפס על עצמך הם כבר מפתחים חיוך.

  4. יובל-לפי ויקיפדיה ולפחות לפי מה שאני מכיר-תינוקות אמורים לפתח חיוך כבר בימים הראשונים לחייהם(כאינסטינקט בלבד)גם ללא שום גירויים חיצוניים.
    אבל אולי אני טועה.

  5. שמחה – כן, בהחלט, רק שאצל אחרים. נגיד אחרים כאלו שאין להם ילדים, או עדיף, כאלו שהילדים שלהם כבר מזמן לא תינוקות ויודעים גם יודעים לחייך
    יו”ר, תהיה חזק. תבכה רק בלילות (אתה בינכו ער, לפחות תעביר את הזמן)

  6. אפרת הכי קרובה פה לאמת. אתה מבין, אתה רוצה למצוא מסקינגטייפ ולסתום לצורר/ת הקטן/ה את הפה, אבל אתה לא עושה את זה – כי הוא נורא חמוד. ולמה הוא חמוד? כי הגנים שלך מתוכנתים ככה. אתה מבין, יצורים שהורגים את התינוקות שלהם, הסיכוי שלהם לשרוד הוא לא משהו. אז תסבול בשקט, כי אין ברירה אחרת.

    בכבוד רב,
    ר. דוקינס

  7. רגע, ואחרי חודשיים הם כן מתחילים לחייך? כי האמת, אני הייתי מצפה שזה יעבוד בדיוק הפוך. שככל שהם מבינים יותר לאיזה עולם הביאו אותם, ככה ילך ויימחק להם החיוך.

  8. יובל לא חבל?
    לא מספיק שאתה כבר ברשימת הבושה של ש”ס בנושא הפורנו, עכשיו אתה גם ברשימת האתאיסטים אוכלי השפנים, חבל.
    נראה לי שהבלוג הזה הולך להחסם ב”טעות” בקרוב מאוד ע”י מערכת סינון האתרים של
    ש”ס “סנן ורחץ”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: