סוף סוף ג’רי

בשעה טובה ומוצלחת, אפשר סוף סוף, בשמחה מהולה בשמחה גדולה עוד יותר, לספר על עזיבתו של מנכ”ל יאהו, ג’רי יאנג. מה עוד אפשר לכתוב על ג’רי שלא נכתב? שהוא הצליח לחרבן את עסקת מיקרוסופט-יאהו בגלל האגו הנפוח שלו ובעיקר בגלל שהוא לא סובל את סטיב באלמר? נכתב. שהוא הוביל להשמדת ערך עצומה ביאהו מאז ראשית השנה? נכתב. שהוא כותב מכתבים מגוחכים בהם הוא מוכיח שהוא לא מכיר את מקש Shift באמצעותו ניתן להוציא “אותיות גדולות”? אפילו זה נכתב. למעשה, גם במכתב האחרון שלו, המכתב שבו הוא מסביר שהוא מאמין שעכשיו זה הזמן “לבצע מעבר” בין מנכ”לים, הוא כותב ceo במקום CEO. פלא שאחרי שפורסמה ההודעה לפיה הדרעאק הזה עוזב קפצה מניית יאהו בכמעט 4.5% במסחר שלאחר הסגירה?

גורלה של יאהו לוט בערפל. מחיר המניה שלה הגיע בשבוע שעבר לשפל כמוהו לא ידעה מאז אמצע שנת 2001: 9.76 דולר למניה. סבבי הפיטורים משאירים את החברה מצומקת יותר ולא בטוח שיעילה יותר. יאהו נראית, נשמעת ומתנהגת כמו חברה שמחכה שמישהו יגאל אותה מייסוריה: AOL, מיקרוסופט, ניוז-קורפ, איציק פיצוחים – מישהו! שמישהו יציל! איציייקקק!

ואכן המשימה של המנכ”ל הבא היא לא פחות מאשר משימת הצלה. ליאהו יש כמה נכסים שאי אפשר לזלזל בהם למרות שכיום הם שווים הרבה פחות כסף ממה שהיו שווים לפני שיאנג תפס את עמדת המנכ”ל. יאנג הוא מקרה קלאסי, שוודאי עוד יילמד בפקולטות לניהול, המבהיר מדוע מייסד החברה הוא לא תמיד המנכ”ל הכי טוב שלה, מדוע מי שזורם לו “סגול בעורקים”, הוא לא בהכרח מקבל ההחלטות הכי מוצלח, המנהל הכי מוכשר.

יש לקוות שיאהו, חברה שאני באופן אישי מתקשה מאוד לאהוב אותה (אולי בגלל שהיא נוהגת מדי פעם להסגיר עיתונאים לסינים ואז משקרת לקונגרס בעניין), תצליח לשרוד את עידן יאנג למרות שההימור שלי הוא שבשנת 2010 יאהו כבר לא תהיה חברה עצמאית.

21 מחשבות על “סוף סוף ג’רי

  1. כל הפוסט הזה הוא מגמתי שלא לאמר שטויות.

    ליאנג לא היה סיכוי. הוא אמנם מייסד – אבל הוא לא האשם במצב הזה, לפחות לא האשם בצורה הגורפת (והיהירה, יש לאמר) בה אתה מתאר את זה.

    יאנג הפך להיות מנכ”ל אחרי שטרי סמל הועף מהתפקיד הזה. תחת סמל (שש שנים, יש לציין) יאהו ניסתה להפוך מחברת ווב מבוססת טכנולוגיה לחברת מדיה – צעד גרוע, בדיעבד (למרות שהיו לא מעט אנשים שראו לאן סמל מוביל את יאהו בזמן אמת) .

    אסטרטגית הפיתוח של יאהו בתקופה הזו היתה אסטרטגית קניה של חברות – בלי שכל. הכוונה היא לא שהם קנו חברות רעות (להיפך הם קנו אחלה חברות) – הם פשוט לא נצלו את החברות שהם קנו בצורה חכמה. או ליתר דיוק: הם דיכאו את האנשים שהצתרפו ליאהו כתוצאה מהרכישות הללו – הם ברובם עזבו ברגע שהווסטינג הסתיים.

    אני מציע לזכור שיאנג תפקד כמנב”ל יאהו מיוני 2007 – ז”א פחות משנה וחצי. בזמן הזה לא היה לו ממש הזדמנות לשנות יותר מדי ביאהו.

    ולגבי הצעת הרכש של מיקרוסופט, שנראת היום כהצעה שיאנג היה צריך לקחת. אבל רצוי כמה דברים: יאנג היה מנכ”ל יאהו פחות מחודש כשהיא הוגשה לראשונה ושאת המשבר הנוכחי, שכידוע יאהו *איננה* החברה היחידה שמושפעת ממנו, לא ממש חזו אז.

    ועוד דבר קטן: העסקה שמיקרוסופט תכננה היתה, בדיעבד, סיכון יותר גדול למיקרוסופט מאשר ליאהו. היא היתה מכניסה את מיקרוסופט לחובות (לא היה למיקרוסופט מספיק מזומן לקנות את יאהוו בסכומים שדברו עליהם אז, אפילו עם חצי מהעסקה היתה במניות) – המצב של מיקרוסופט היום היה כנראה מאוד עגום אם הם היו משלימים את העסקה הזו בתנאים המקוריים. לדעתי יאנג עשה לבאלמר טובה – הוא למעשה הציל אותו (באלמר היה צריך לעוף ממיקרוסופט מזמן, לדעתי. ריקון הקופה של מיקרוסופט שניה לפני המשבר הכלכלי היה יכולה להיות אחלה סיבה לבעלי המניות לזרוק אותו).

  2. הירנוט – כל התגובה שלך היא מגמתית שלא לומר שטויות. טוב, האמת שזה לא נכון, אבל מאוד התרשמתי מהפתיחה שלך.

    חלק מהדברים שכתבת כלל לא סותרים את מה שאני כתבתי. אני מסכים איתך שיאנג עשה לבאלמר טובה גדולה כאשר סיכל את העסקה. גם אני לא מבין מה מחפשת מיקרוסופט ביאהו. למעשה, כתבתי אינספור פעמים שבאלמר מתנהג כמו סמרטוט כאשר הוא חוזר פעם אחר פעם ליאנג שפעם אחר פעם יורק בפרצופו.

    אבל כאשר אתה אומר יאנג היה בחברה בסך הכל פחות משנה וחצי, כאן אתה מאבד אותי. יאנג הוא לא מנכ”ל חיצוני. הוא מכיר את החברה היטב. הוא לרגע לא עזב אותה. במהלך כהונתו הוא לא קיבל החלטה אחת שאפשר לומר “ואוו! מבריק!”. שום דבר. האסטרטגיה של יאהו בלתי ברורה, בלתי ממוקדת ובלתי יעילה. לא ברור מה החברה הזו רוצה להיות, לא ברור מהי. גם הפיתוחים המעניינים שלה נזרקים לפח אחרי תקופה קצרה. אני מתקשה לחשוב על אתגר אחד, אחד, שבו אפשר לומר “תשמע, היאנג הזה, כל הכבוד לו”. אפילו לא אחד.

    אז מה בדיוק אתה רוצה – לתת לו עוד שנה וחצי?

  3. יובל כל התשובה שלך היא מגמתית, שלא לאמר שטויות. טוב, האמת היא שזה לא נכון, אבל כנראה שאני צריך לספור עד עשר כל פעם שמישהו כותב משהו שמעצבן אותי.

    “ם אני לא מבין מה מחפשת מיקרוסופט ביאהו. למעשה, כתבתי אינספור פעמים שבאלמר מתנהג כמו סמרטוט כאשר הוא חוזר פעם אחר פעם ליאנג ”

    כמה פעמים הוא בעצם חזר ליאנג? למיטב ידיעתי (ומאוד יכול להיות שאני טועה פה) היתה הצעה אחת, שהיתה, למעשה, אולטימאטום – ואחריה נסיון השתלטות עויין.

    “יאנג הוא לא מנכ”ל חיצוני. הוא מכיר את החברה היטב. ” – אכן. אבל הבעיה היתה, בסופו של דבר, שבמשך שש השנים לפני שיאנג חזר – סמל הרס את הפיתוח ביאהו. מה כבר יכלו לפתח ביאהו בלי תשתית פיתוח או תרבות פיתוח בחברה?

    “אני מתקשה לחשוב על אתגר אחד, אחד, שבו אפשר לומר “תשמע, היאנג הזה, כל הכבוד לו”. אפילו לא אחד.”

    הממ. עם זה קשה לי להתווכח.

  4. אוהו, באלמר חזר ליאנג פעם אחר פעם. קודם כל היתה הצעה לרכוש את יאהו כשנה לפני ההצעה שכולנו מכירים – עוד בדמדומי כהונתו של סמל. שנית, היתה הצעה. יאנג סירב, באלמר הציג אולטימטום, יאנג סירב, באלמר העלה את המחיר (!), יאנג סירב, באלמר אמר אוקיי, אולי נרכוש רק את חטיבת החיפוש, יאנג סירב – ואלו רק הדברים שאני זוכר מבלי לבדוק. באלמר חזר ליאנג פעם אחר פעם.

    אני לא חושב שסמל הרס את הפיתוח אבל גם אם זה נכון, היה צריך לראות ניצנים של שינוי, איזשהי תנועה לכיוון אחר בתקופה של יאנג. שנה וחצי עברה ואני בטוח שאתה מבולבל כמוני בכל הקשור לכיוון שאליו יאהו חותרת.

    גם אם אני הולך איתך ומסכים שתנאי הפתיחה שיאנג קיבל את יאהו היו תנאי פתיחה מחורבנים, הרי שיאנג לא עשה שום מהלך שבדיעבד אפשר לומר: הוא הצליח להוציא את העגלה מהבוץ. עזוב הוציא – הוא התחיל להוציא את העגלה מהבוץ. עזוב התחיל – הוא סימן את הכיוון שהמנכ”ל הבא יוכל להשתמש בו כדי להוציא את העגלה מהבוץ. כלום.

  5. עצה למנכ”ל החדש מאת משתמשת קצה מאוד לא קומפיוטר-אוריינטד: די, תפסיקו לדחוף את סרגל הכלים הארור של יאהו לכל תוכנה זוטא בתקווה שאיש לא יבחין. זה ממש ממש מעצבן. הדבר היחידי שמעצבן יותר הוא לנסות להסיר את התועבה הלא יעילה הזאת אחר כך.

  6. אני עם מיס מארפל.

    אם הייתי מתקינה כל סרגל כלים שדוחפים לי בכוח, היה לי מסך מלא בסרגלי כלים וחריץ דקיק בעובי של 2 ס”מ שנשאר לגלישה ת’כלס.

  7. אני חייב להגיד משהו טוב: בתקופת יאנג ביאהו(!), הם תרמו לא מעט לקהילה ופתחו את הפלטפורמה שלהם.

    אבל הוא עדיין אידיוט שהוא לא קיבל את ההצעה של מיקרוסופט.

  8. יאנג הוא מקרה קלאסי, שוודאי עוד יילמד בפקולטות לניהול, המבהיר מדוע מייסד החברה הוא לא תמיד המנכ”ל הכי טוב שלה

    אני חושב שסרגיי ברין, לארי פייג’, ביל גייטס וסטיב ג’ובס יכולים להעיד אחרת.

  9. ברין ופייג’ לא ממנכ”לים את החברה שלהם. לגבי גייטס, אני לא בטוח שהוא היה מנכ”ל אופטימאלי למיקרוסופט, בטח לא לכל אורך כהונתו שם. וג’ובס הוא לא מנכ”ל אלא קיסר.

  10. אני חייב להעיר שהרעיון שמיזוג של יאהו ומיקרופוסט ייצור חברה מוצלחת,
    הוא הגיוני כמו הרעיון שזיווג של ברכיוזאורוס וממותה יוליד גור אדם.

    יאנג היה מנכ”ל לא מוצלח, אבל הוא צדק לגבי דחיית המיזוג עם מיקרוסופט.

  11. בצלאל: אם גייטס לא היה מנכ”ל אופטימאלי…. איך היית מגדיר מנכ”ל “אופטימאלי”?!

    גייטס היה מנכ”ל של מיקרוסופט לכל אורך שנות השמונים והתשעים – בניהולו מיקרוסופט הפכה להיות החברה הגדולה והחשובה בעולם הטכנולוגיה. תגיד עליו מה שתגיד (ואני אסכים עם לא מעט מזה) אבל “מנכ”ל לא אופטימאלי”…?

    לגבי “ג’ובס הקיסר” – אתה כנראה קורא יותר מידי טורים של יוסי גורביץ’ בכלכליסט. ג’ובס הוא מנכ”ל לא רע בכלל. והאמת – גם בסיבוב הראשון שלו באפל הוא עשה עבודה לא רעה. הוא לא היה מנכ”ל – אבל הוא כן היה אחראי להחלטות בתחילת שנות השמונים, שגרמו לך שאפל שרדה יותר מעשר שנים בלי הנהגה.

    ג’ובס וגייטס, שניהם יודעים לקרוא את המפה לעצב ולכוון את הארגונים שלהם למקומות הנכונים – מה שמנכ”ל, בסופו של דבר, אמור לעשות. מהבחינה הזאת יש צדק בדברי היו”ר – אם כי, אני עדיין בדעה ששנה וחצי בעמדת המנכ”ל זה לא מספיק.

  12. הירנוט: מיקרוסופט בתקופתו של גייטס אמנם הפכה לחברה הגדולה והחשובה שהיא, אבל היא עשתה לא מעט טעויות בדרך. פיספסה יותר מפעם אחת את הכיוונים שהמשתמשים רצו ללכת בהם (פיתוח דפדפני האינטרנט שלהם הוא דוגמה מצוינת) ועשתה מספר לא קטן של פניות לא נכונות בדרך להצלחה. היא אמנם חברה מצליחה, אבל מיליוני משתמשים שונאים אותה ומשתמשים במוצריה מתוך תחושה של אין ברירה. היא אמנם חברה מצליחה, אבל מתי בפעם האחרונה פיתוח שלה הצליח לעורר תחושה אמיתית של חדשנות טכנולוגית או אפקט “וואו”? אז השאלה היא לא רק איך תגדיר מנכ”ל אופטימאלי אלא איך תגדיר חברה מצליחה.

    לגבי ג’ובס יש לי פחות טענות, בעיקר כי אני לא לקוח שלו. גם אפל חברה גדולה, חשובה ומצליחה, אבל שמעתי וקראתי לא מעט על יחסה המזלזל בלקוחותיה. אז גם בהקשר הזה אני חוזר על התהייה מסוף הפסקה הקודמת.

  13. לי דווקא יש פינה בלב ליאהו!

    שני שירותים שאני משתמשת בהם על בסיס יומיומי הם המייל והחדשות שלהם.
    מערכת המייל שלהם הרבה הרבה הרבה יותר נעימה ושימושית מג’ימייל המעצבן.
    והם משלבים בה את החדשות בצורה יפה ולא פולשנית. תרצה תקרא, לא תרצה לא צריך.

    הפורטל של יאהו! הוא נכס משמעותי ואפשר לבנות עליו. זה כמו IBM בשנות ה- 90: זה נחשב לא קול, אבל אנחנו רוצים להשתמש בזה. עם אמונה עצמית וחיזוק נקודות העוצמה הם יכולים לעשות את אותו מהפך ולתת גאווה למשתמשים.

  14. “אבל היא עשתה לא מעט טעויות בדרך” – נכון. אז מה.

    “היא אמנם חברה מצליחה, אבל מיליוני משתמשים שונאים אותה ומשתמשים במוצריה מתוך תחושה של אין ברירה” – נכון. אבל, עדיין – היא הפלטפורמה המובילה במחשבים פיסי. ולפני 7 שנים (בתקופה שגייטס היה מנכ”ל) היא היתה אפילו יותר דומינאנטית.

    “אז השאלה היא לא רק איך תגדיר מנכ”ל אופטימאלי אלא איך תגדיר חברה מצליחה.” – יש הגדרה מאוד מדוייקת לעניין הזה, והיא נמדדת בצורה מאוד מובהקת – במזומנים: רווחים. גייטס בנה חברה לא רעה מהבחינה הזאת (מה שקורה עם באלמר זה עניין אחר). כנ”ל ג’ובס.

    לגבי ג’ובס אוסיף שבניגוד לגייטס משתמשי אפל נוטים לאהוב את המוצרים של אפל למרות היחס המזלזל, כביכול, של אפל ללקוחותיה שעליו “שמעת וקראת לא מעט”.

  15. “אבל היא עשתה לא מעט טעויות בדרך” – נכון. אז מה.

    “היא אמנם חברה מצליחה, אבל מיליוני משתמשים שונאים אותה ומשתמשים במוצריה מתוך תחושה של אין ברירה” – נכון. אבל, עדיין – היא הפלטפורמה המובילה במחשבים פיסי. ולפני 7 שנים (בתקופה שגייטס היה מנכ”ל) היא היתה אפילו יותר דומינאנטית.

    “אז השאלה היא לא רק איך תגדיר מנכ”ל אופטימאלי אלא איך תגדיר חברה מצליחה.” – יש הגדרה מאוד מדוייקת לעניין הזה, והיא נמדדת בצורה מאוד מובהקת – במזומנים: רווחים. גייטס בנה חברה לא רעה מהבחינה הזאת (מה שקורה עם באלמר זה עניין אחר). כנ”ל ג’ובס.

    לגבי ג’ובס אוסיף שבניגוד לגייטס משתמשי אפל נוטים לאהוב את המוצרים של אפל למרות היחס המזלזל, כביכול, של אפל ללקוחותיה שעליו “שמעת וקראת לא מעט”.

  16. אז מה? אז זה אומר שיכול להיות שמישהו אחר היה מביא אותה להיות חברה עוד יותר מצליחה, ולכן גייטס אולי היה מנכ”ל מוצלח אבל לא “אופטימאלי” 🙂

    לגבי ג’ובס אין לי וויכוח איתך.

  17. “אז זה אומר שיכול להיות שמישהו אחר היה מביא אותה להיות חברה עוד יותר מצליחה”

    אתה צודק.

    וצ’ינגפינקי, המדוזה המובטל מאלפא-סנטורי, מסכים שהוא היה מבצע את התפקיד יותר טוב. בכל זאת יש לו שמונה זרועות. ועם הזרועות הללו הוא מסוגל לשחק שמונה משחקים של שש-בש במקביל במרכז המסחרי באשלון – קשה לשער את רמת היעילות שהיכולות הללו היו מביאות לניהול עסקי מיקרוסופט בשנות השמונים והתשעים.

  18. צ’ינגפינקי לא יכול להיות יו”ר של קונגלומט חובק עולם, פשוט כי צריך המון תככים כדי להצליח בזה והוא שקוף מדי*.

    * המגיב מבקש סליחתכם על הבדיחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: