מדף ספרי המחשבים הישראלי ריק

בשנים האחרונות אני עושה לעצמי מנהג כאשר אני טס לחו"ל: למצוא את חנות הספרים הגדולה ביותר במקום שאליו אני נוסע, להיכנס אליה ולבלות בה כמה שעות טובות. גם בלונדון עשיתי את זה ולמרבה השמחה שלוש מחנויות הספרים הגדולות בעיר נמצאות האחת ליד השניה לא רחוק מרחוב אוקספורד. אחת מהן היא Foyles.

החנות הזו עצומה ויש לה משהו כמו ארבע או חמש קומות. בקומה הראשונה, שמעל לקומת הקרקע, יש אזור ענק, ואני מדבר על ממש ענק, של ספרי מחשבים. המדובר בספרים מקצועיים על שפות תכנות, תוכנות גראפיות, מערכות הפעלה וחדר שלם מלא בארונות העמוסים מלמעלה עד למטה הקשורים למערכות ותוכנות של מיקרוסופט.

כל מי שביקר באחרונה בחנות ספרים בישראל וחיפש ספרי מחשבים מבין מיד את ההקשר. תעשיית ספרי המחשבים בעברית הושמדה לחלוטין, כמעט ונמחקה. בעבר פעלו בישראל שלוש הוצאות ספרים שעיקר התמחותן היה ספרי מחשבים: אופוס, פוקוס והוד-עמי (בראשונה עבדתי תקופת מה ובה פרסמתי את הספר הראשון שלי "מי מפחד ממחשבים?"). ככל הידוע לי, "אופוס" כבר לא מוציאה ספרי מחשבים וגם הוצאות ספרים אחרות כמעט ולא מוציאות לאור ספרים חדשים הקשורים במחשבים ואם הן מוציאות, מדובר בעניין נדיר למדי.

מלכתחילה הקהל שצרך ספרי מחשבים בישראל היה מצומצם אבל נראה שחדירת האינטרנט והעובדה שרבים כל כך בישראל שולטים בשפה האנגלית, גרמה לקהל לחוש שממילא הוא יכול לקבל את כל המידע ברשת, ובחינם, ואין צורך בספרי מחשבים, שלא פעם עלותם עצומה.

אז אולי אין לתעשייה הזו הצדקה בישראל ובשפה העברית ועדיין, אני מתקשה שלא לחוש עצב נוכח העובדה שהסוגה הזו, פוף, כמעט ונעלמה.

26 מחשבות על “מדף ספרי המחשבים הישראלי ריק

  1. האמת, מפליא אותי שבכלל עוד מדפיסים את הספרים בסגנון "וורד 17 – מדריך למשתמש".
    בשביל מה המציאו את ה F1?
    חבל על הנייר

  2. קודם כל, ישנה הוצאה קטנה נוספת – מרכז ההדרכה 2000. קניתי שני ספרים שלה והם הכי טובים שמצאתי בעברית בתחום, למרות שיש באנגלית טובים מהם…
    (הספרים הם ++C ו design patterns). קישור: http://www.mh2000.co.il/

    מבחינת ספרות מקצועית, אני מבין את הגישה של התמקדות בספרות באנגלית, למרות שאנני שותף לה. ספרות כזו מלאה במונחים מקצועיים שלא לכולם ישנם מילים עבריות, ולרבים מאלו שיש, זה לא נשמע מקצעי וטוב מספיק (מעניין אותי איך ייכתב וייקרא ספר שעוסק בניהול זכרון הבזק – flash memory).

    בסופו של דבר, השוק קטן מדי – מהנדסי מחשבים יעדיפו בדרך כלל ספרות באגלית גם כי הספרים הטובים יהיו – תמיד – טובים מאלו שבעברית, וגם כי זה נראה להם מאולץ וטיפשי. בהרבה מקרים כל סביבת העבודה, כלולל פגישות, שיחות טלפון, דוא"ל וכו' מתנהלת באנגלית מבחינתם, כל מה שקשור למחשבים קורה באנגלית וספר עברי לא מסתדר עם התפיסה הזאת.

    לגבי ספרות לא מקצועית – אני לא יודע. אולי הפורמט של ספר מודפס פשוט לא מתאים לעולם הזה. אם אני לא יודע לעשות משהו ספציפי בwindows, יהיה לי הרבה יותר קל לחפש דרך אותו מחשב שאני כבר עובד עליו, באינטרנט תשובה ממוקדת, מאשר לחפור בספר שלם.

  3. תודה על תרומת הגלוב למין הנשי! אני מרגישה שהצלמית החדשה של הרסס (קופסת גפרורים) יוצרת לי קשרים חדשים במוח. מקווה לשיפור ברוורסים. אפשר לקבל אותה לפעמים גם בתמונת ראי (או בפיתה)?
    ולמי הקרדיט?

  4. לספרות המקצועית הכבדה בעברית אין סיכוי כי הפיזור הוא יותר מדי רחב ולתרגם כל כך הרבה כותרים כדי למכור כל כך מעט מכל אחד היא התאבדות כלכלית. לספרות המקצועית הקלה יותר (חלונות, אופיס וכיוב') יש קהל רק בקרב אלו שלא גדלו עם הטכנולוגיה ותחום האנשים האלה הולך ומצטמצם עם ההתקדמות בשנים.

    פעם לא היה אינטרנט וקבצי העזרה לא עזרו לאף אחד, אז אנשים קנו ספרים. פעם גם לא היו למהנט, וואלה ואתר האנרגיה, אז אנשים קנו עיתונים.

  5. אין ספק שמדובר בתופעה מבאסת. אני מדבר על העובדה שלגויים החארות האלה יש חנויות ספרים בגודל של עזריאלי בזמן שאנחנו תקועים עם סטימצקי בגודל של קופסת גפרורים (מעניים מאיפה הבאתי את הדימוי הזה, הא?). אני עם היו"ר. אחד הדברים הכי נפלאים בלבקר במטרופולין דובר אנגלית בחו"ל הוא הביקור באחת מאותן חנויות ענק וגילוי כל האוצרות שלעולם לא יהגרו אלינו. מה שכן את הקניות שלי אני עדיין מעדיף לעשות בחנויות יד שנייה באלנבי. משהו במיסחור המטורף של חנויות הענק לא מתאים לי לחווית הקריאה האינטימית. דרך אגב, הבאת כמה ספרים כמו שביקשנו או מה?

  6. אני חושב ש-"שרבים כל כך בישראל שולטים בשפה האנגלית" זו הגזמה, גם בתוך תעשיית המחשבים, שנולדה בעיקר מתוך ענייני אגו ונורמה. בתור מתכנת למקצועי, אני רואה עד כמה האנגלית של אנשים רבים לא מספיק טובה – לא בשביל להבין תיעוד באינטרנט באנגלית, לא בשביל לקרוא מסמכי אפיון של מערכות ובטח שלא לכתוב אותם, שזה קטע שמעצבן אותי אישית.
    אני חושב שנה נולד מתקופות בהן לא היה כמעט מידע בעברית, והקריאה והכתיבה באנגלית נהיו חלק מהבון-טון של המעגל הסגור הזה, של המתכנתים, שמאז הצמידו סטיגמה לשימוש במונחים עבריים בתחום הזה.

    לגבי ספרי הדרכה שפונים לקהל רחב יותר – אני לא חושב שאין קהל. עד כמה שלנו זה לא תמיד ברור, לא כולם גדלו עם מחשב בבית, וגם מקרב אלה שכן יש כאלה שהעדיפו לצאת(!) לשחק כדורגל(!!) במקום לדבר עם החברים שלהם בצ'ט, ולא ממש יודעים להסתדר עם וורד. ויש גם קהל מבוגר גדול. אני לא יודע מה מצבם של הספרים הללו, אבל להם אני חושב שעדיין יש שוק.

  7. היום לקחתי ספר הדרכה לשפת סי מהיחידה שלי. פתחתי ת'ספר. קראתי הקדמה. דיפדפתי לי לסוף, שם הסתתר לו נספח הצרוב על מדיה מגנטית. דיסקט. ישן. 6 אינצ'.

  8. נראה לי שאחת הבעיות העיקריות של ספרות מקצועית למחשבים בעברית זו העובדה שהמושגים עצמם, אלו שבהם אתה משתמש, אמורים להשאר באנגלית.
    כלומר, זה נכון שספר על וורד עדיין יכיל מידע על קובץ או "עמודה" אבל אי שם, בספרים בנושאים יותר מתקדמים, בשלב שבו מתחילים לדבר איתי על קבצי "אצווה", על מחלקות ועל הורשה זה מתחיל להיות פשוט לא קשור למציאות שבה באמת עובדים.
    כי איך לכל הרוחות מתרגמים לעברית פולימורפיזם? והאם מישהו יבין על מה מדברים איתו אז?

    התוכנות היום הופכות להיות יותר ויותר מסבירות פנים לאדם הרגיל. יש עוד דרך ארוכה, אבל אנחנו מספיק במעלה הדרך עד כדי כך שבאמת F1 יהיה יעיל יותר מלקנות ספר.
    כשזה מגיע לחומרים ה"כבדים", העובדה שהעבודה עצמה היא לא בעברית הופכת את הספרים בעברית למשהו שיותר קשה להבין מאשר את המקור לפעמים. ניסיתי פעם ללמוד פוטושופ עם ספר עברי. אתה קולט שחצי מהזמן אתה צריך להתאים את המושגים בספר למושגים במציאות. כך שעם כל הכאב, שפת התכנות והמחשוב היא עדיין אנגלית, והשוק של טכנופובים – שרק להם עדיין יש כנראה צורך בספרים עבריים על מחשבים – כנראה הולך וקטן.

  9. אני לא בטוח שספר הדרכה על וורד זה בדיוק ספרות מחשבים. זה מדריך למשתמש, ששוויו הופך לאפס מייד כשיוצאת גרסה חדשה. דווקא ספרים בנושאים יותר כלליים – כמו עקרונות תקשורת מחשבים, מערכות הפעלה, בינה מלאכותית – היו תמיד במחסור, ובאקדמיה ממילא שולחים את הסטודנטים לספרים באנגלית.

  10. ר"ש, בזמן התואר הראשון שלי (מדעי המחשב) היו תמיד שולחים אותנו לטקסטים באנגלית, למורת רוחם של רבים מהסטודנטים שלמדו איתי. אני מסכים איתך שספרים על תיאוריה תמיד יצטרכו בעברית, אבל הפרקטיקה משתנה כל כך מהר וכל כך פרושה שאין הגיון בליצור מדף ספרות בעברית בשבילה.

    אגב, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי בחנות ספרים כלשהיא (גם בחו"ל) ספרות אקדמית על מדעי המחשב. מצד שני, אני לא יודע אם זה ככה גם במקצועות אחרים. יכול להיות.

    (אגב, יו"ר, תודה על ה-fanservice; מזמן לא היה פוסט על מחשבים :))

  11. בפעם האחרונה שהייתי בחנות ספרים, דווקא שמתי לב שיש מדריך למשתמש בחלונות 98 במבצע, וגם ספר הדרכה לוורד גרסת 2000. כן כן, הספרים האלה עדיין על המדפים, ועדיין מבקשים כסף עבורם.

  12. אין מה להתגעגע לספרי תכנות בעברית. גם כשהם היו קיימים התרגום היה בדרך כלל גרוע. יש אחד ד"ר קימחי בטכניון שבכל סמסטר משביע את הסטודנטים שלו לעולם לא לגעת בספרי C++ בעברית. הם עושים יותר נזק ממה שהם שווים.
    בכל מקרה, אם בספרות אנגלית חשקינן, בדיונון באוניבסיטת ת"א יש ספריה מרשימה של ספרים מיובאים. עדיין, לא מתקרב לחנויות המטורפות בלונדון אבל יש כבוד.

  13. לא פחות חשוב – כיום קל הרבה יותר להזמין ספרות מקצועית מחו"ל (דרך אמזון ושות') מאשר מה שהיה בעבר, מה שהופך את הספרים באנגלית לזמינים יותר ומבטלים את הצורך "להתפשר" על ספרים זמינים יותר בעברית.

  14. האינטרנט הרג אותם – וגם רמת האנגלית של הילדים. וגם ככה המודל העסקי של עולם ההוצאה לאור הוא לא מהאטרקטיבים במדינה הקטנה שלנו.

    אני זוכר שקניתי ספר על אקסס באנגלית ב-1995. איזה תענוג. כל פרק חוויה. עומק רוחב וגובה. ספר עבה לאללה. נייר דק. עדיין יש לי אותו בארגז של הדברים של האוניברסיטה איפהשהוא.

    אני מודה שהיום אני מעדיף PDF – לא יודע למה – כנראה חולשה ל LCDs ולפונקציה כמו "חפש".

    אולי כשהקינדל יעשה עלייה, תוחזר עטרת ספרות המחשבים העברית ליושנה?

  15. אני דוקא מרוצה. אני באה מהצד של בניית אתרים וכשאני מגיעה למדפי ספרים נראה שאלו שאני מתמצאת בהם נחלקים לשניים:

    סוג אחד, המון המון ספרים שמסבירים איך להשתמש במוצרי מיקרוסופט, כי מיקרוסופט כנראה לא יודעת לתכנת דברים שאפשר להשתמש בהם בלי ספר בעובי המחשב שלך, אם אתה משתמש שלא מתמצא במחשבים.
    אבל זה מחזק את הרושם הגרוע שכל מה שיש למחשבים זה מיקרוסופט ובלעדיהם נמות.

    סוג שני, ספרים שקשורים לבניית אתרים, מיושנים כל כך שיש עליהם אבק וירטואלי. לא כי הם ישנים, כי התחומים האלו משתנים כל כך מהר. זה נוראי, הם מלמדים אנשים הרגלים שגויים מבסיסם ואחר כך האנשים האלו מגיעים לפורום בוני אתרים, בטוחים-שאי-אפשר-להזיזם שהם ספצים באתרים, והם לא מבינים שום דבר. והם באים אחרי שהם הבטיחו ללקוח אתר במיטב כספו ועכשיו לא יודעים לכתוב אותו. זה וספרים כמו "אבא, אמא, בניתי אתר!" שנותנים לגיטימציה להזניה של המקצוע. יענו, או זבל או זבל או זבל.
    אה, ואלו שלא זבל נוטים לחפות על כך בהמטרה של המון מידע, שאנשים לא לומדים כמו שצריך, כי צריך לשים מספיק מידע בספר.

    רוצים מדריכים בעברית? יש קהילות בארץ להרבה מהתחומים במחשבים. תדרבנו את שלכם לכתוב באינטרנט.

    וטוב שאין ממש דגש על ספרות מחשבים בעברית.

    (לא התייחסתי לשאר הספרים כי לא התעמקתי בהם מספיק)

  16. גליה,

    המון המון ספרים שמסבירים איך להשתמש במוצרי מיקרוסופט, כי מיקרוסופט כנראה לא יודעת לתכנת דברים שאפשר להשתמש בהם בלי ספר בעובי המחשב שלך

    אהבתי את הזילזול. רק שכחת לכתוב "מיקרוסופט" עם $ איפושהוא וזה היה מושלם.

  17. אחד הדברים שמיקרוסופט מצטיינים בהם הוא קבצי עזרה. לעניות דעתי אחד הגורמים העיקריים להצלחה של מיקרוסופט הייתה שבשנות ה90' (לפני שהאינטרנט נהפך לכ"כ זמין) קבצי העזרה שלהם היו בכמה דרגות מעל המתחרים. גם אינטואיטביות התפעול היתה יותר טובה מרוב המתחרים,

  18. בדיוק – אבל בדיוק – אתמול חיפשתי ספר הדרכה על פוטושופ באופיס דיפו, והמוכר התנצל שאין להם יותר ספרי מחשבים. דווקא ספר על פוטושופ היה (ורק עוד ספר אחד על אופיס), במחיר של 150 שקל, כך שלא בא לי לקנות אותו.
    כנראה שהעברית היא אכן שוק קטן מדי ולא כלכלי לתרגם ולהוציא לאור ספרים, יחד עם זה שבקצב שתעשיית המיחשוב מתקדמת הספרים מתיישנים נורא מהר

  19. עומר: אם אין פגם בשיטה, אז למה כל כך הכרחי לחלק מהאנשים לקנות ספר עבה בשביל להשתמש בוורד?
    לגיטימי לחלוטין להעביר ביקורת על מוצרים שדורשים מהמשתמש הפשוט ללמוד המון בשביל להשתמש ברמה סבירה (וכפועל יוצא הרבה פעמים להלחץ שזה "גדול עליהם"), במיוחד שאפשר אחרת. זה שאתה לא מסכים איתי לא אומר שאני שונאת שנאה עיוורת את מה שאתה לא.

    אחד: לא יודעת, אני לא מסתדרת עם קבצי העזרה כשאני צריכה אותם. אחד האחרונים בהם נתקלתי הסביר איך לעשות משהו "באחד עשר צעדים פשוטים", אני חושבת שזה מחזק את הדעה שלי לגבי הגישה של תוכנות מיקרוסופט הביתיות (לממשק, ללקוח).

    ר"ש, הבעיה עם הספרים האלה אחרת.. מהמעט שראיתי לפחות. במיוחד CSS. יש בסיס שצריך להיות חזק והוא מורכב ממעט מאוד פקודות שמשתמשים בהן הרבה (בעיקר ענייני צביעה וריווח). בספרים שראיתי היתה הרגשה כאילו זה פחות מדי חומר, אז קפצו לחומר מתקדם מהר, ונתנו כל מיני פקודות אזוטריות שלך ולי הן טובות, אבל למישהו חדש עלולות להכביד.

  20. קראתי בעיון את הדברים שנכתבו.
    צעירים חביבים ומקצוענים, אני במקצוע כבר כ-50 שנה, עוד לפני התקשורת ולפני האינטרנט ולפני הגרפיקה הממוחשבת וכל התוכנות של מיקרוסופט. התקדמתי במהלך השנים יחד עם הטכנולוגיה.
    לדעתי – ללמוד צריך מספר או ממסמך הדרכה. אי אפשר ללמוד מחיפוש נושאים באינטרנט. נראה לי שרוב הכותבים, אולי כולם, הינם בעלי מקצוע שיודעים הכל באמת, ורק צריכים עדכונים, ולעיתים צריכים ריענון בנושא מסוים — לזה מתאים היותר שירות האינטרנט. אלה גם יודעים את המינוחים באנגלית כי ממשק המשתמש שלהם הוא באנגלית. לעומתם, יש תלמידים רבים ואנשים בתחומי עיסוק שונים, שבראש שלהם המקצוע או העיסוק ולא המחשב, המשמש להם כלי עבודה, בדיוק כמו וורד או אקסל. יש ביניהם שיקישו ENTER שוב ושוב כדי לעבור דף ולא ישתמשו באפשרות המובנית של היישום.
    ובאשר לספר "אמא אבא בניתי אתר" שהוזכר על ידי "17" — יש לי לומר לך שלא הבנתי למה ועל מה לא מצא חן בעינין. ידוע לי שבארץ אלפי בני נוער וגם מבוגרים רכשו את הספר וגם בנו לעצמם אתרים פשוטים בקלי קלות, כמו בעל חנות צילום שהציג מצלמות ושירותי פיתוח, או בעל נגריה שהציג עבודות שלו. אמנם יש כלים אוטומטיים לבנות אתרים פשוטים, אבל מי שרוצה ללמוד על HTML — זהו קרש קפיצה מצויין.
    ובאשר לגירסת וורד 2003 או ויזואל בייסיק 6 וכד' שעדיין מככבות בשוק — מנסיוני רב השנים רצוי שתדעו שמי שאינו מקצוען והתוכנות שלו עונות על צרכיו, אינו ממהר לשדרג אותן. אין לו זמן ורצון לעשות זאת. זה גם עולה בכסף רב וגם לעיתים בהתנגשויות וקריסה של התוכנה, ואז — כסף לטכנאי. כשעבדתי כאיש שיווק בחברת יבמ ו"דחפתי" שדרוגים ללקוחות, אני זוכר את בקשתם שלא אזעזע את מערך הייצור שלהם כל עוד הוא מתפקד כראוי. ועם יד על הלב – קורה לכל אחד, גם לכם, מדי פעם שבעת התקנת תוכנה חדשה כל המערך מפסיק לתפקד.
    אפשר לדון בזה עוד ועוד – אבל די להפעם.

  21. בתגובה 14 יש התייחסות למרצה ד"ר קמחי בטכניון שמשביע את הסטודנטים לבל ירכשו ספרי C ןספרי ++C בעברית. כבודו במקומו מונח. המרצה הנכבד מבוגר יחסית לכם ויודע אנגלית, אולי אפילו כשפת אם. שפות אלו הן כנראה ההתמחות שלו ואין זה פלא שהוא מרחיב את ידיעותיו, כראוי על ידי קריאת ספרות רבה בנושא. כאשר הוא נזקק לעברית, דומה הדבר לסטודנט שמקבל לקריאה ספרים שמתאימים לבית ספר יסודי.
    לדעתי אין להתרגש משחצנותו של המרצה. אני פגשתי מורים לתנ"ך בתיכון שידעו פירוש מסויים כמעט על בוריו (י.ל. גורדון בשעתו) וכאשר היו תלמידים שהציגו פירוש אחר הוא יצא מכליו ולא הכיר בשעורים או בבחינה שהגישו.
    יש עוד סוג של מורים, גם המכללות למחשבים, שרועדים מפחד כאשר תלמיד מחזיק ספר שמכיל יותר חומר מאשר כלול בתוכנית הלימודים. מורים כאלה גם אוסרים להביא ספר לכיתה ואוסרים ללמוד מספר אלא רק מהחומר שהם מכתיבים.
    איני מכיר את ד"ר קמחי אבל נראה לי שהוא מתאים לאחת הרטגוריות שמניתי, ואולי לקטגוריה חדשה.
    ולסיון – רק השבוע ביקשו שני חברים שלי, אחד באוסטרליה ואחד בארה"ב, שארכוש ספרים בעברית בנושאי מיחשוב שונים ואשלח להם. הם אומרים שיהיה להם יותר קל להסתדר במקומם החדש ואחר כך גם לקרוא ספרות באנגלית…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *