הפואטיקה של ערן תור

סמנטיקה
“אני לא חושב שאנחנו מותג יוקרה. אנחנו נחשקים וסקסיים אבל לא מותג יוקרה”

פרופורציה
“נסתכל על מק-בוק אייר: מחירו בישראל – 2,034 דולר, גבוה ב-230 דולר מהמחיר בארה”ב. את חושבת ש-230 דולר זה הרבה כסף? אני לא חושב כך”

אנדרסטייטמנט
“חיי השתנו מאז שהכרתי את מוצרי אפל”

הומניזם
הילדים שלי מתקשרים אתי טוב יותר מאז שיש להם איי-פוד של אפל. את מבינה? בזכות אפל אני, כאבא לשלושה ילדים, זוכה לקיים תקשורת טובה יותר עם הילדים שלי”

סקלביליות
“אני לא מכיר מערכות שמסוגלות לשדרג ככה חיים של אנשים”

צניעות
“נהפכנו לעוגן מהותי לקניונים כי חנות שלנו מהווה עבור הצרכנים סיבה להגיע לקניון. קניון שיש בו חנות אפל מושך קהל צעיר”

פתיחות
“קראתי על עזיבתו באינטרנט, בדיוק כמוך. לא ידעתי שהוא אמור לעזוב את החברה, והנציגויות בעולם לא קיבלו מייל פנימי על כך. למעשה, רוב העובדים באפל כלל לא ידעו שהוא עוזב מפני שאפל היא ארגון דיסקרטי”

לוגיקה
“אין איי-פון וזה מה שיש!”

טאוטולוגיה
האיי-פון יגיע הנה, אני משוכנע”.
מתי זה יקרה?
“כמה שיותר מהר”.

מתוך מנכ”ל iDigital מסתפק בינתיים במק-בוק, הטוש, 13.3.2009

נכתבו 37 תגובות לפוסט “הפואטיקה של ערן תור”

  1. מומי והחתול:

    ברגע שהוא יציג מערכת הפעלה מלאה בעברית, מימין לשמאל, כמו שמיקרוסופט עשתה, אז הוא יוכל להתחיל למכור פה. עד אז המוצר שלו היה ונשאר מוצר לנישה של נישה. הוא יכל ללכת על שוק הסטודנטים כמו בארה”ב, אבל שום סטודנט לא יעבוד עם משהו שצריך להתאמץ בשביל להפעיל בו וורד לעבודות.

  2. רואה שחורות:

    לא, מומי, אתה טועה. אפל לא מוכרת פונקציונליות, למרות הטענות הידועות על קלות שימוש ויציבות. אפל מוכרת מוצר סגנון חיים, ותכונותיו לא משנות כלל וכלל. כמו האוזניות של האייפוד – מדובר בפריט נחות ביותר עם סאונד נורא. ועדיין, רוב בעלי האייפוד משתמשים באוזניות המקוריות, כי זה בכלל לא משנה להם, והרבה יותר חשוב שכולם יראו את האוזניות הלבנות.

  3. החגב עומד יציב:

    איזה סטודנט בדיוק יקנה את המקבוק אייר כשההבדל בין המחיר שלו בחו”ל למחיר שלו בישראל שווה למחיר של לפטופ ממוצע בשוק הנמוך?
    ולאיזה שוק סטודנטים הם פונים כשלפטופ עם 1.8 ג’יגה ו2 ג’יגה זיכרון עולה 13,000 שקל?? לשוק המטומטמים עם יותר מדי כסף?

  4. יובל:

    אם לי היו מוצרים שפונים לשוק המטומטמים עם יותר מדי כסף כבר מזמן הייתי עשיר. מ-זמן!

  5. תולעת ספרים:

    הטוש האלה מגעילים אותי רצח. הם הרי בחיים לא יראיינו איזה מעצב/ת פלצני שמוכר טי שירט ב700 שקל בכיכר המדינה בלי איזו ביקורת או להכניס לו מאחורה על זה שהוא/היא מנותקים לגמרי מהמציאות. אבל בגלל שמדובר פה בטכנולוגיה, ועוד של אפל (שהיא כ”ידוע” אנדרדוג, פחחחחחחח) אז זה בסדר להיות אלטיסטי מגעיל ולמכור מוצר במחיר מופרז רק בגלל השם שלו. אפל הפכה מזמן לסימן סטאטוס וטו לא, והכתבה הזו מדגימה ומשעתקת את זה מצויין. מצד שני, כניראה שהקוראים של הטוש הם בדיוק אותם “שוק המטומטמים עם יותר מדי כסף” שחגב מדבר עליהם אז מגיע להם.
    טוב, אולי אני סתם מזיין ת’שכל בגלל שאני מתוסכל שאין לי כסף לקנות איי פוד 80 ג’יגה של אפל.

  6. הבלונדינית הסודית:

    הוווו… איפוד 80 ג’יגה… מה הייתי עושה עם 80 ג’יגה… תולעת, מה בשמו של הצלוב עושים עם אייפוד 80 ג’יגה?

  7. הירנוט:

    טרול.

  8. הבלונדינית הסודית:

    וגם שמחתי לשמוע שלהכין לאבא קליפ זה יותר חשוב משיעור גיאוגרפיה.

  9. מנטפקת גם:

    גיגה בגימל. מה יהיה איתכם?

  10. רואה שחורות:

    חבל שלא שאלו אותו אם סטיב ג’ובס יחזור. היה נהדר לראות אותו מתפתל.

  11. נמרוד:

    אני רוצה קצת לצאת נגד התפיסה של “מוצרי אפל יקרים ללא הצדקה”. אם נתעלם ממחירי הארץ, הרי שבארצות הברית המחירים של מוצרי אפל דומים או יקרים רק במעט למוצרים דומים באותה קטגוריה. המקבוק אייר, לדוגמא, הוא לא מתחרה של הנטבוקים של אסוס וטושיבה, אלא של לפטופי היוקרה (האולטרה ניידים העסקיים) של לנובו וסוני, לדוגמא – ייתכן שהמפרט על הנייר שלו חלש מאלו של חלק מהמתחרים, אבל השילוב המצטיין בין תוכנה לחומרה על המחשבים של אפל היא ייתרון חשוב שעבור הרבה אנשים מטה את הכף לטובתו. גם הניידים הזולים והמגושמים יותר מתומחרים בצורה הגיונית בייחס לשוק (שוב, לא מול המוצרים של השוק הנמוך). גם הנגנים הניידים (לא הטאצ’, שהוא קטגוריה בפני עצמו כיום, אלא האייפוד קלאסיק) לא ייקרים יותר מהמוצרים המקבילים של חברות טובות (מייקרוסופט, קריאטיב וכו’).

    מאז החזרה של ג’ובס לאפל הם מייצרים מוצרים סגורים ועם שימושיות מוגבלת, אבל ארגונומיים, נוחים, מעוצבים ומהנים. הייחס עלות תועלת של המוצרים האלו ביחס לשוק הוא בהחלט סביר – שוב, אם מחשיבים בתועלת לא רק בג’יגה הרצים, אלא גם בנוחות, ממשק משתמש ועיצוב.

  12. ברק:

    זה נראה לי הזמן והמקום המושלם לצרף את הלינק לתמונה הבאה:
    http://pikchur.com/ftc

  13. מנטפקת גם:

    גיגה!

  14. רויטל סלומון:

    אני את מערכת היחסים שלי עם Apple סיימתי בימי המקינטוש קלאסיק. האפל טו אי היה יצירת מופת, אבל מאז המצב רק הידרדר. אין ולא יהיה לי אייפוד, אייפון או אייפוץ ובוודאי לא מחשב נייד שעולה 12 אלף שקל בלי שום הצדקה.

    חוץ מזה העכברים שלהם מבעסים והמקלדות של הלפטופים ממש לא נוחות. Deal Breaker בלי שום קשר לכלום.

  15. כדרלעומר:

    צר לי נמרוד (תגובה 11) אבל אתה טועה לדעתי:
    גם בארה”ב המחירים של אפל גבוהים יותר משמעותית ממוצרים דומים להם באותה קטגוריה.
    יתרה מכך, בכל השוואה שתעשה תגלה שהמוצר של אפל מציע חומרה חזקה הרבה פחות במחיר גבוה הרבה יותר – יופי של שיטה לעשות עוד כסף.

    לגבי השילוב המצטיין שאתה מרבה בשבחו…
    עצם העובדה שאפל מציעה מערכת הפעלה טובה יותר מויסטה (משימה לא קשה כשלעצמה), לא אומרת מניה וביה שאפל עושה עבודה טובה.
    השילוב הזה נסמך בעיקרו על ה-UNIX’יות של מערכת ההפעלה של אפל והעובדה שהמשתמש לא יכול לגעת בחומרה, יותר מאשר על עבודה מוצלחת של אנשיה בשילוב תוכנה וחומרה.

    מול כל ה”יתרונות” שמנית עומדת לה העובדה הפשוטה שבתור בעלים של מחשב אפל, אתה אפילו לא יכול להחליף סוללה לבד, שלא לדבר על כל רכיב אחר. ההיגיון היחיד שאני רואה פה, הוא היגיון של קופה רושמת – עוד ועוד דרכים להכניס כסף (גם על חשבון המשתמש).

    מצב הנגנים של אפל ומתחרותיה:
    או שאתה לא מודע למה שהולך היום בשוק, או שאתה מאוד מאוד אופטימי. הנגנים של אפל לא מתקרבים מבחינת הפיצ’רים והביצועים לנגנים שעולים הרבה פחות מהם. לא רק שהנגנים של אפל יקרים ללא סיבה – אתה בדרך כלל משלם גם על מכשיר עם DRM מגביל ומיותר.
    ולידיעתך – מיקרוסופט לא נחשבת חברה טובה בשוק הנגנים. רחוק מזה.

    מאז החזרה של ג’ובס לאפל הם מייצרים מוצרים סגורים ועם שימושיות מוגבלת, אבל ארגונומיים, נוחים, מעוצבים ומהנים. הייחס עלות תועלת של המוצרים האלו ביחס לשוק הוא בהחלט סביר – שוב, אם מחשיבים בתועלת לא רק בג’יגה הרצים, אלא גם בנוחות, ממשק משתמש ועיצוב.

    “ארגונומיים” – אין הגדרה מדוייקת למונח הזה, ומעולם אף לא שמעתי שאפל טענה לכך במוצרים שלה. אחלה המצאה.

    “נוחים מעוצבים ומהנים” – יש טובים מהם בהרבה בכל הקטגוריות, שלא בהכרח מחייבים משכנתא.

    “ממשק משתמש” – לינוקס זה חינם והממשק מרשים הרבה יותר.

    צר לי, אבל לדעתי אפל היא חברה חדשנית בעיקר בהמצאת דרכים לגרום לך להוציא עוד ועוד כסף.
    המוצרים שלה עובדים הכי טוב לאחר שפורצים אותם, ועושים כל מה שאפל ממש לא רוצה שתעשה שיגרום לה להפסיד הכנסות.

  16. nir.exe:

    מה נח באייפוד? היה לי אייפוד ונמכר, פעולה פשוטה של העתקת קבצים למכשיר מחייבת תוכנה, והוא מגיע בלי מטען. אתה חייב לחבר אותו למחשב כדי לטעון אותו ואז הוא מתחיל להסתנכרן בלי שביקשת ממנו.

  17. שומר:

    נמרוד צוק מדבר בנושא בבלוג “מולדובסקי ובניו” (מותר להביא קישורים לבלוג אחר?)
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=164873&blogcode=10625093

    מקריות??

  18. הירנוט:

    כדרלעומר: ארגונומיה

  19. כדרלעומר:

    הירונט יקירי, הכוונה הייתה שאין שום הגדרה מה הופך מוצר ארגונומי.
    חברות יכולות לטעון שהמוצרים שלהם ארגונומיים מפה ועד להודעה חדשה, אך אין שום סטנדרט לעניין הזה.

    שם לב לקישור “מקלדת מחשב” בתחתית העמוד לו נתת לינק – ציטוט קצר ממנו:

    “מקלדות למניעת פציעות הקלדה נקראות על פי רוב “מקלדות ארגונומית”. אולם המושג “מקלדת ארגונומית” בעייתי משום ש”ארגונומיה” פירושה הנדסת אנוש והשם הזה נותן את הרושם המוטעה לפיו רק מקלדות אלה עוצבו משיקולי הנדסת אנוש, כשלמעשה כל מקלדת מעוצבת בעזרת שיקולים כלשהם של הנדסת אנוש.”

    מה שאומר שכל טענה על ארגונומיה (הגם שאפל לא עשתה כאלה), לא רלוונטית.

  20. קיימן:

    מנטפקת גם, שכנעת אותי. מהיום – גיגה.

  21. הירנוט:

    “הכוונה הייתה שאין שום הגדרה מה הופך מוצר ארגונומי.”

    אתה יכול להגיד אותו דבר על כל נושא שלא יכול להמדד בצורה מתמטית-כמותית. זה לא אומר שזה נכון.

  22. מנטפקת גם:

    קיימן – תודה. כן ירבו כמוך, זה משגע אותי ברמות הג’יגה הזה. רק בישראל.

  23. שזיף:

    עצוב שיש דבר כזה …

  24. כדרלעומר:

    הירונט יקירי,
    זה גם לא אומר שזה לא נכון – ולכן טענה של ארגונומיה היא עקרה מיסודה.
    במידה והיה סטנדרט קבוע לעניין הזה (לדוגמה, הוכח שהמוצר מונע CTS או כאבי גב במחקר אמפירי) היה לטענה הזאת על מה להתבסס.

    אחזור שוב על העניין – עצם הטענה שהמוצר הוא בעל “הנדסת אנוש” שקולה לציון צבעו הלבן כיתרון.
    כיתרונות – שניהם מתבססים על כלום.

  25. שומר:

    תוספת:

    חינוך
    “הנה, הבת שלי מאיה בת השבע הכינה לי הבוקר וידאו קליפ קצר. זה הרבה יותר חשוב מזה שהיא תשב עוד שעה בשיעור גיאוגרפיה”

  26. הירנוט:

    כדרלעומר: יש תוצאות אמפיריות – מחקרי שביעות רצון. שימושיות במוצר וחוויית שימוש הם חלק משמעותי במה שגורם למשתמשים להיות מרוצים או מתוסכלים מהמוצרים שבהם הם משתמשים.

    תנחש איזו חברה מובילה במחקרים הנ”ל בתחומים הרלוונטים לקווי המוצרים שלהם.

  27. הירנוט:

    סליחה. טעות שלי – לא אמפירי. אי אפשר להוכיח את הדברים הללו בצורה אמפירית.

  28. הירנוט:

    תיקון: לא תוצאות אמפיריות – תוצאות מחקריות.

  29. כדרלעומר:

    הירנוט יקירי,
    סטית לכיוון אחר לחלוטין.
    אין למה שאתה אומר שום קשר עם הטענה שלי שהתכונה הארגונומית של מוצר מסויים, היא לא יותר מאוויר חם שמפריח היצרן.
    נתת קישור להגדרת “ארגונומיה” בוויקיפדיה – אבל הטענה היא לא שלא קיים דבר כזה, אלא שאין שום דרך לבדוק או להפריך את הקיום של זה במוצר כלשהו פשוט מכיוון שאין שום תקן לזה.

    אין לזה שום קשר לחווית שימוש (מושג עמום לא פחות).

    אסכם את העניין מבחינתי – נמרוד טען שהמוצרים של אפל ארגונומיים. אני טוען שמכיוון שארגונומיות של מוצר היא מושג לא מוגדר בעליל, מדובר בטענה ריקה מתוכן שמנסה להצטייר כיתרון.
    כמו כן מעולם לא שמעתי שאפל טענה לתכונה הזאת במוצרים שלה…אבל זה בטח יקרה מתישהו.

  30. נמרוד:

    יא אללה, איזה ויכוח נהיה כאן כשלא הייתי…

    בכל מקרה, כדרלעומר – מה שאתה אומר הוא בדיוק מה שאני אומר:

    “יתרה מכך, בכל השוואה שתעשה תגלה שהמוצר של אפל מציע חומרה חזקה הרבה פחות במחיר גבוה הרבה יותר – יופי של שיטה לעשות עוד כסף.

    לגבי השילוב המצטיין שאתה מרבה בשבחו…
    עצם העובדה שאפל מציעה מערכת הפעלה טובה יותר מויסטה (משימה לא קשה כשלעצמה), לא אומרת מניה וביה שאפל עושה עבודה טובה.
    השילוב הזה נסמך בעיקרו על ה-UNIX’יות של מערכת ההפעלה של אפל והעובדה שהמשתמש לא יכול לגעת בחומרה, יותר מאשר על עבודה מוצלחת של אנשיה בשילוב תוכנה וחומרה.”

    ההצלחה של אפל נובעת מזה שהם מגבילים את השילובים האפשריים של חומרה ותוכנה. התקנתי השבוע אובונטו אצלי – באמת יפהיפה ונפלא. רק שעדכון אוטומטי גרם לקרנל פאניק, את הצליל בסרטוני פלאש הצלחתי לשמוע רק אחרי שכיביתי כרטיס קול אחד בBios, ובסופו של דבר נטשתי אחרי שהפלאש קירטע, לא משנה איזה משלושת הקודקים בקוד פתוח ניסיתי.

    המשתמש הפשוט, בסופו של דבר, רוצה שיגבילו אותו במידה מסויימת – הוא רוצה שיעמדו לרשותו מעט אפשרויות שעובדות בצורה טובה מהקופסא. אם התוכנה של אפל על החומרה של אפל נותנת את אותם ביצועים כמו התוכנה של מיקרוסופט על חומרה באותו מחיר שנועדה לעבוד על מיקרוסופט, הרי שעבור המשתמש הממוצע הם אותו דבר, לא משנה כמה גיגההרצים יש למעבד. בזמן שהשקעתי להיאבק (להנהתי) באובונטו, יכולתי לממן את הפרשי המחיר בין לפטופ ממוצע לזה של אפל – עבור רוב המשתמשים לינוקס הוא לא אופציה (למרות שהוא סוגר פערים במהירות ובצורה מרשימה).

    על נושא הארגונומיה אני מוכן לוותר, למרות שהמקלדות של אפל, למשל, הן בעיני יותר נוחות משל רוב המתחרים.

    בנוגע לנגנים הניידים – כמו שאמרתי, השימושיות של המוצרים של אפל נמוכה משל המתחרים, אבל האייפוד תמיד היה נוח ונעים יותר מכל המוצרים המתחרים (עוד לפני הטאצ’, נסה לדפדף על מאות אלבומים במוצרים של קריאייטיב למשל). כשמוסיפים את השילוב המוצלח עם האייטיונז (אני ממש לא אוהב את התוכנה, אבל החנות בהחלט חשובה לאמריקאים), מקבלים מוצר עם ייתרונות גדולים שעבור הרבה משתמשים עולים על החסרונות. שוב – תשווה מחירים (וכיוון ששוק הנגנים מבוססי הארד דיסק הולך ודועך, אין הרבה כאלו) ותראה שאין הפרשי מחיר גדולים. אגב, הDRM לא קשור לנגן אלא לקבצים – ודווקא אפל נלחמה (כמובן מתוך אינטרסים כלכליים) להסיר אותו מהקבצים הנמכרים, וניצחה.

  31. כדרלעומר:

    אתה רואה בהגבלה שלהם את המשתמש דבר חיובי שנעשה לטובתו, ואילו אני רואה בזה רק עוד דרך לסגור אותו ולגרום לו לשלם. מדובר בשתי נקודות מבט שונות לחלוטין.

    המשתמש הפשוט שאתה מדבר עליו בכלל לא יוציא את הסכומים שאפל דורשת עבור המוצרים שלה, שלא לדבר על כך שהוא בוודאי לא היה רוצה שמישהו יגביל אותו באיזושהי צורה – הוא פשוט לא בקיא מספיק כדי לדעת שעושים את זה.

    ולא, לא מדובר רק בתדר של המעבד – המחשב מורכב גם מ-RAM (שאפל מקמצת בו ושאינו ניתן לשידרוג חופשי), כונן קשיח (כנ”ל), כרטיס גרפי, ועוד רכיבים שאצל אפל הם מסורסים משמעותית לעומת מחשבים באותו מחיר.
    נניח שבכל זאת התוכנה של אפל מספקת ביצועי על על חומרה של אפל (והיא לא), עדיין מדובר ביתרון זמני ויקר – את הגירסה הבאה של מערכת ההפעלה או זאת שאחריה, לא בטוח שתוכל בכלל להריץ על המחשב שלך כי:
    א. לא ניתן לשדרג את החומרה כי אפל סגרה את המחשב.
    ב. אפל מעדיפה שתקנה מחשב חדש ולכן התוכנה לא רצה על המחשב שלך.

    בכל מקרה – אפל מרוויחה.

    לגבי הנגנים – אני לחלוטין לא מסכים איתך שהאייפוד היה נוח ונעים מכל מתחריו. עוד בתקופה שלפני צאתו היו בשוק נגנים מצויינים.
    ה-ITUNES היא בהחלט יופי של חנות לאמריקאים. לכל שאר בני התמותה היא רחוקה מלהיות רלוונטית כרגע (ללא קשר ל-APP STORE).

    ולעניין ה-DRM: המוצרים של אפל מלאים ב-DRM ולא מדובר רק בקבצים (שגם הם עדיין מכילים פרטי משתמש לידיעתך, כך שאפל לא צדיקה).
    מספיק להסתכל על סאגת האייפון לדורותיה כדי להבין כמה אפל שבויה בתפיסת ה-DRM בכל מוצר שיוצא תחת ידיה.
    אם הם יכולים לעשות כסף מלהגביל אותך, הם יעשו את זה בשמחה.

  32. דני:

    היי,
    החמישה סנט שלי, מהיכרות עם שתי פלטפורמות (פיסי ומק) וכמה וכמה מערכות הפעלה (כולל נסיון להתקין אובונוטו שלא צלח):

    עד לפני חודש רץ אצלי בסטודיו מחשב בן 8+ (מקינטוש ג’י 4) על או אס 10.4. אם אני משווה אותו מול פיסי שקניתי באותו הזמן בערך, עלה חצי ושבק חיים לפני כמעט 4 שנים, והשימוש היחיד בו היה להכנס לחשבון הבנק דרך האקספלורר – אז המק ניצח. פר שעת עבודה – הוא עלה לי פחות (מה גם שהיום עדיין אפשר למכור אותו ב 1200-2000 ש”ח).

    מק ג’י4 יותר ישן (כמעט בן עשר שנים) עם מעבד של 400 ghz עדיין עובד (10.3 os) ומריץ פוטושופ (יחסית לאט) עם עוד כמה תוכנות במקביל. אני לא חושב שיש מחשבי פיסי מהתקופה הזאת שעדיין עובדים איפושהוא…

    לפני חודש וחצי הזמנתי נייד של אפל לעבודה (להחליף את הג’י4 המדובר) ובמקביל נייד של דל לבית (שעלה חצי מהמק) – בעלי מעבדים כמעט זהים ואותו גודל זיכרון. הנייד של דל אחזר את עצמו פעמיים (פעם אחת מידע שהיה בו לא חזר). מרגע הפתיחה שלו ועד שהוא מתחיל לעבוד – 2 דקות (כשהוא לא מרסטרט את עצמו…)ת הוא איטי בטירוף ו חלקי פלסטיק (בני חודשיים!) כבר מתחילים להתנפח. השימושים היחידים בו הם גלישה באינטרנט ושמיעת מוזיקה. נסיון לעבוד עם 3 תוכנות במקביל גורם לי לרצות להעיף אותו דרך החלון.
    המק לעומת זאת נדלק מייד כשפותחים אותו. מריץ כמעט 8-10 תוכנות במקביל. הממשק שלו אינטואיטיבי (הטאצ’ פאד אינטואיטיבי לחלוטין). יש לי את האופציה (שלא ניצלתי) להתקין גם חלונות במקביל. ומערכת ההפעלה מבחינתי לפחות הרבה יותר טובה (פשוטה, נוחה, מובנת, וכן העניין הזה עם הוירוסים)

    כן, מעצבן אותי שהאחריות היא רק לשנה. מעצבן אותי שכבל מזויין עולה 200 ש”ח. זכרון יקר (אם קונים ישירות מאפל). ועוד כמה דברים קטנים. אבל התמורה (שובת מבחינתי, בלי להכנס לענינים רגשיים) היא הרבה יותר גדולה

  33. דני:

    טאצ’ פאד – התכוונתי לומר – מגניב לחלוטין

  34. הירנוט:

    יש לי הרגשה של דה-ז’ה-וו. הדיונים הללו תמיד חוזרים לאותו סוג של דיונים. אלו שיש להם מוצרים של אפל ומרוצים ואילו שאין להם מוצרים של אפל ולא מרוצים.

  35. יואב (לונדון):

    דני, יש לי מחשב פיסי בן יותר מעשר שנים שעובד, ועובד טוב.

  36. אחד לשעבר:

    הירנוט – סיכום גדול.

  37. オメル:

    I plan on getting an iphone in the states. Not because it’s an Apple product (I even think I feel less inclined to buy one because it’s an Apple product), but because it’s a platform and a successful platform at that. If Windows Mobile had a wide range of applications, I might have swayed away from the iphone.

    Well, I’ve got three more months to decide.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: