האפיפיור בנדיקטוס ה-16 נחת בארץ והשמחה גדולה. השמחה גדולה לא מכיוון שהאפיפיור אולי יביא תיירים (הוא לא), לא מכיוון שאנחנו אוהבים לארח קתולים (אנחנו לא), אלא מכיוון שביקור האפיפיור מאפשר לאוורר החוצה את תחושת הקורבנות, המסכנות והנזקקות הבלתי נדלית של העם היהודי.
החבר בנדיקטוס לא יתגייר בקרוב. הוא חובב מכחישי שואה, שירת בעצמו בצבא הגרמני והיה חבר בנוער היטלר בתקופת מלחמת העולם השניה. זה לא מסוג הטיפוסים שהייתי מזמין לארוחת ערב. למרות זאת, כולם מתבכיינים שהוא לא ביקש סליחה. על מה הוא אמור לבקש סליחה? לא על זה שמינה מכחיש שואה לאיזו משרת ארכיבישוף ורק אחרי לחצים כבדים חזר בו, לא בגלל שהחל בתהליך של הפיכת קדוש את אפיפיור מלחמת העולם השניה, פיוס ה-12, המכונה גם "האפיפיור השותק" בגין שתיקתו הרועמת בתקופת השואה. לא, זו לא הבעיה.
הבעיה היא שהוא לא ביקש סליחה על השואה. יו"ר הכנסת, שבכלל החרים את ביקורו של האפיפיור ב"יד ושם", אמר: "ציפיתי לשמוע הבעת צער כנה, על שואת היהודים, אך לא שמענו דבר". אוי ואבוי! האפיפיור לא ביקש סליחה! מה נעשה עכשיו? מה יהיה?? מר רובי ריבלין היקר, תתחיל להתנהג כמו יו"ר כנסת ישראל ולא כמו רכיכה שכל הזמן מחפשת שיגידו לה "סליחה".
אל הבכיינות הפאתטית הזו הצטרף גם יו"ר "יד-ושם", הרב ישראל לאו, שאמר לאחר הנאום:
כי "לא הובעה כל התנצלות פומבית. האפיפיור נשא נאום מרגש, אך משהו היה חסר בו. לא היה כל אזכור לגרמנים או לנאצים, ולא הושמעה כל מילת חרטה". לאו מתח ביקורת על האפיפיור על כך שלא ציין מפורשות את שישה מיליון היהודים שנספו בשואה.
אוי ואבוי! האפיפיור לא השמיע כל מילת חרטה! מה נעשה עכשיו? והוא גם לא ציין ששישה מיליון יהודים נספו בשואה! יווו, איך עכשיו נוכל לטעון שהיו שישה מיליון אם האפיפיור לא נתן אישור? מה נעשה בלי האישור של האפיפיור הסמי-אנטישמי, איך נסתדר??
אני לא קונה את כל הבולשיט הזה שזה נורא חשוב שהוא יביע חרטה כי הוא המנהיג הרוחני של מיליארד קתוליים. כאילו שיש איזשהו נוצרי מגולח ראש שעד עכשיו הלך לעצרות של מכחישי שואה ובדרך חזרה פיצץ ליהודים את הפנים במכות, שיגיד עכשיו לעצמו: "אהה, שמעתי שהאפיפיור אמר בישראל שנספו שישה מיליון יהודים בשואה. אהה טוב, נו, אם האפיפיור אמר אני מיד מפסיק להיות גזען-מפוצץ-יהודים". כאילו שהסליחה הזו מזיזה למישהו משהו, כאילו שהיא משנה לניצולי השואה שאין סליחה בעולם שתוכל לכפר במילימטר על מה שהם עברו, כאילו שהיא מזיזה במשהו לשונאי היהודים באשר הם.
ובכלל, האם האפיפיור הקודם לא ביקש כבר סליחה והביע חרטה? כל פעם שימות אפיפיור ויתמנה אפיפיור חדש נצטרך לעבור את כל הדבר הזה מחדש? "יוחנן פאולוס השני ביקש סליחה, אבל בנדיקטוס ה-16 עוד לא ביקש סליחה, אז תגיע לכאן! מיד! ותבקש סליחה! עכשיו!".
אותו דבר קורה עכשיו עם הדרישה המטופשת של נתניהו שהרשות הפלסטינית תכיר בישראל כמדינת העם היהודי. מה לכל הרוחות אכפת לי אם הם מכירים או לא מכירים? מי בכלל צריך מהם את אישור למשהו? למה ישראל לא מספיק בטוחה בעצמה בשביל להגיד: "חבר'ה, זו מדינת העם היהודי. עכשיו תקפצו לנו". מה הקטע?
צודק לגמרי אבו-מאזן שאמר: "העבודה שלי היא לא להגדיר את מדינת ישראל. תכנו את עצמכם איך שאתם רוצים. זה לא ענייני". צודק ב-100%. זה באמת לא עניינו. זה העניין שלנו והעובדה שאנחנו מחפשים אישור אצל גורמים חיצוניים היא פאטתית כמעט כמו הטענה של משרד החוץ לפיה "ככל שהפלסטינים יקדימו להפנים עובדה מהותית ובסיסית זו, כך יתקדם ויבשיל השלום בין שני העמים". תגידו, אתם עושים צחוק? נהיינו מורים בכיתה ג'?
לדעתי, הכל נובע מטיפוח ופמפום בלתי פוסק של תחושת קורבנות בלתי נגמרת. כל הזמן צריך לבקש מאיתנו סליחה (אחרת אנחנו נפגעים), צריכים להכיר בנו (אחרת אנחנו לא מרגישים מספיק בטוחים), צריכים כל הזמן ללטף את האגו השביר של היהודים.
יש כאן מדינה כבר 61 שנה, יש כאן צבא חזק, חברה דמוקרטית יציבה, כלכלה בעלת הישגים. הגיע הזמן להפסיק לחפש אישורים כל הזמן, להפסיק לחפש חרטות אצל נוצרים ומוסלמים, ינשופים וחרגולים. face it, הם לא אוהבים אותנו. החיים קשים. יאללה, יש כאן עבודה לעשות. די לקירבון.
כה לחי.
אם כי, אני לא מסכים איתך בנקודה שיש פה מדינה כבר 61 שנה. יש פה ישות כבר 61 שנה, שמדינות אחרות מכירות בה כמדינה עצמאית, אולם למעשה אין היא כזו, ובעיקר בגלל שהיא אינה מכירה בעצמה כמדינה. למדינות יש גבולות מוגדרים, לנו אין סיכוי להסכים על הגדרה של גבולות כאלה. למדינות עצמאיות יש ממשלות שמקבלות החלטות באופן עצמאי, ולא על פי מה שהדוד סם מכתיב להן.
לכן, אין זה בלתי סביר שנחפש כל הזמן אישורים וחיזוקים. אנחנו כמו ילד קטן שלא מודע למה שהוא מסוגל לעשות.
אכן, אנחנו מדינה בבעיה ודווקא בגלל זה הגיע הזמן שהמנהיגים כאן יפסיקו להתייחס לעצמם כאל קורבן תמידי, יפסיקו לחפש אישורים כל הזמן. הפלסטינים במצב הרבה יותר דפוק מאיתנו אבל אנחנו באים אליהם ומבקשים מהם אישור לכך שזו מדינת העם היהודי.
אני לא מכיר אף אחד שמרגיש שהוא זקוק לאישור לכך שזו מדינת היהודים. הדרישה הזו היא דרישה אינפנטילית לא פחות הדרישה שאיזה גרמני שהיה בנוער היטלר וכמה חשמנים בחרו אותו כדי לייצג את העולם הקתולי, יבקש מאיתנו סליחה. אכפת לי באמת מהסליחה שלו.
רוצה לבקר כאן? אהלן וסהלן. רוצה לעשות מיסות? בכבוד. רוצה להיפגש עם הנשיא? בשמחה. תודה רבה ושלום.
אני נורא אוהב את השיח הציבורי לכבוד האפיפיור. זה מראה כמה שאנשים לא טורחים לקרוא מעבר לכותרת בעיתונים, וגם זה במקרה הטוב. כבר שמעתי וויכוחים שכבוד האפיפיור נאצי, לא פחות.
בכל טקס, בכל אירוע ובכל חג אנחנו מקדשים את הסבל שעברנו. כנראה שאם זה לא כאב זה לא קרה, וכל דבר חייב להיות לרעתנו. אגוצנטריות ופראנויה שנפגשים.
שתי הערות:
ראשית האפיפיור היה חבר בנוער ההיטלראי כשהיה בן 14(!) בתקופה בה הצירוף לתנועת הנוער הזו היה אוטומטי וחובה על פי חוק. למיטב ידיעתי אין כל עדויות שהיה פעיל בנוער ההיטלראי.
לא שמדובר בכבוד גדול, אבל צירוף אוטומטי לתנועת נוער (המתועבת ביותר מעולם, אין ספק) בגיל 14 לא הופך אותו לנאצי.
גם לדעתי, מי שנפגע מהנאום בא "מוכן" להפגע ורק חיפש את העילה.
הדרישה מאבו מאזן לעומת זאת, שונה לחלוטין.
מדובר פה בסכסוך בין שני עמים על אותו שטח ארץ. הדרישה מהפלשתינאים להכיר בישראל כמדינה יהודית היא דרישה לפשרה. אנו דורשים שהם יקבלו את זכותנו אנו על החלק מארץ ישראל שישאר ברשות העם היהודי.
הדרישה בשלב זה היא שיכירו בזכות העם היהודי למדינה משלו (לפני המו"מ על פרטי הגבולות).
יש לזכור שכרגע עמדתם של הפלשתינאים (כפי שהיא מוצגת ע"י דוברים רשמיים) היא שאין לעם היהודי זכות למדינה (ושזהו כלל אינו עם).
באותו הזמן הדוברים הפלשתינאים דורשים מאיתנו להכיר בזכותם למדינה.
אם נצליח (אי פעם) להגיע לפשרה עם הפלשתינאים, יהיה זה (גם) על בסיס הכרתם בזכותנו למדינה לעם היהודי בארץ ישראל. הדרישה מהפלשתינאים להכיר בכך אינה מתוך תחושת קורבן, אלא להפך מתוך התייחסות רצינית להנהגתם לקראת נסיון לפשרה.
קצת אוף-טופיק, אבל בפרס הידיעה ההזויה של השנה בעיני, זוכה המבזקון בו דווח על פנייתם של בן-גביר ומרזל לביהמ"ש בדרישה להוציא צו-עכוב יציאה מהארץ נגד האפיפיור, עד שהוא יחזיר את מנורת שבעת הקנים שנבזזה מבית המקדש.
מעבר למה שאבי אמר, אני רוצה להוסיף את הדגש הנכון: הדרישה של נתניהו היא על הכרה במדינה יהודית, כלומר על הכרה במדינה שצביונה הוא יהודי. שלא יהיה איזה מין מצב שבו יש מדינה אחת לפלסטינים, ולצידה מדינה אחרת ליהודים ולפלסטינים.
במילים אחרות – יש כאן דרישה לויתור על זכות השיבה. וזה נכון לקבוע זאת לפני כל משא ומתן. זהו קו אדום שלא ניתן לחצותו ולהשאיר ליהודים מדינה משלהם לטווח ארוך.
אורית-לול!
אני חושב שיש בזה פוטנציאל לתחרות חדשה…
אני מסכים עם יובל בנושא די לבכיינות.
אני מסכים עם אבי ורוני בנושא הפלסטיני – כאן התביעה משמשת לשתי מטרות
א) ברמה הטקטית – עילה לעיכוב והשהיה
ב) ברמה האסטרטגית – חישוק אפשרות עתידית, במסגרתה הפלסטינים (אלו שבמדינה/רשות הפלסטנית או אלו שבא"י) ידרשו לפתוח מחדש דרישות לגבי "שטחי 48"
@אורית: "אם מישהו איבד צרור מפתחות עם צ'ופצ'יק כחול בקצה, שכתוב על זה 'שרת', שיחזיר. זה שלי"
מילים כדורבנות!
מה שמתחבא (בקושי) מאחורי הדרישה להכרה בנו כבמדינה יהודית הוא הרצון למנוע תביעות לזכות שיבה; אם ההגדרה העצמית שלנו איננה מעניינך, אל תתערב בבקשה גם במדיניות ההגירה.
אודי – את מניעת התביעה לזכות השיבה אפשר לבצע בתוך ההסכם. בשביל זה אני לא צריך שיכירו או שלא יכירו. אנחנו מכירים וזה מספיק. אתם רוצים זכות השיבה? אין. הלאה.
פוסט נפלא.
זו אותה תחושת קורבנות שמובילה אנשים לחיות בפחד מתמיד מהאיום האיראני, ולחיות כל יום כאילו מחר נושמד.
העם היהודי ישמיד את המדינה הזו הרבה יותר מהר מכל אחד אחר מסיבות אלו בדיוק.
ה-16 גם ערק מהצבא הנאצי, אם הבנתי נכון.
מה, אז בנוסף לכל הצרות שלו הוא גם עריק? לא פלא שהממסד הישראלי לא אוהב אותו..
בדיוק!
והיהודים התנצלו כבר על מה שעשו לישו?
(:
יובל,
אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל במסגרת הסכמי אוסלו הראשונים (93 כמדומני?), יש הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת היהודים. הפלסטינים, כטיבעם, אוהבים לירות לעצמם ברגל והפעם הם בעצם מתכחשים להסכם שהם (וערפאת בראשם) חתמו. אבי ורוני גם צודקים בדבריהם.
הקטע עם האפיפיור ומכחיש השואה המפגר מוסבר ביתר הרחבה (זה הרבה יותר מסובך מעוד כומר מכחיש שואה שמשרת תחת שליטתו של הוותיקן) כאן. ליהודים ולנוצרים יש חשבון פתוח עד היום ואני בספק אם סקטור הקוראים את הבלוג הזה מכיר מה עושים כנסיות שונות וגופים נוצריים שונים פה בארץ.
ההתנהגות של היהודים היתה תמיד כמו של שה מובל לטבח, כולל כיום. לא רק מובלים לעולה, גם תמימים קדושים שמצפים להתנצלויות. כמה מכמיר.
רגע, אם הוא לא ביקש סליחה אז אפשר גם לא לסלוח, נכון?
Hear! Hear!
יובל,
לא מדובר רק בזכות השיבה.
יש עוד הרבה מאוד תביעות שתבלמנה כאשר הפלסטינים יואילו להכיר בכך ישראל היא מדינת הלאום היהודית. אם הם מכירים בנו בצורה רשמית כבמדינת הלאום היהודית, אין בסיס להתערבות בחוקי הגירה, קרקעות, אישות, איחוד משפחות וכדומה.
לטעמי, זו תהיה ההכרה המפורשת והעמוקה ביותר בכך שהסכסוך הסתיים, ושפתרון שתי מדינות לשני עמים אכן מקובל על שני הצדדים.
תיקון קטנצ'יק: יושב ראש הכנסת לא החרים את ביקור האפיפיור ב-"יד ושם", לפחות לפי התמונות מאתר האינטרנט של "יד ושם" (התמונה הכי שמאלית בשורה הראשונה).
מה שאנחנו כרגיל לא מבינים הוא שהגויים מבינים רק כוח. אני בטוח שאם במקום להתבכיין היינו מורידים לאפיפיור סטירה, הוא היה מפנה לנו את הלחי השנייה.
אם אובמה היה פה, הוא היה גם מבקש סליחה וגם משתחווה, וחוץ מזה גם ככה אין עם פלשתיני אז גם אין מי שיכיר בנו כמדינה יהודית.
פוסט מדוייק.
פעם קורבן תמיד דורבן.
להזכירכם שישה מליון היהודים נרצחו בשואה על ידי גרמניה הנאצית
לא על ידי הכנסיה הקתולית
שזה יהיה לאנשים טוב בראש
אי אפשר שכולם יתנצלו על משהו שהם לא עשו
זה בדיוק העיניין – הם לא עשו.
הכנסיה הקתולית והאפיפיור בראשה עשו כל מה שאפשר על מנת לא לעשות ולא לסייע ליהודים שהושמדו על ידי מכונת ההשמדה המשוכללת שהפעילו הגרמנים ועוזריהם.
גם עמידה מינגד לנוכח מעשה שכזה הינה מעשה שאינו ראוי.
וואו, גיא, מכל הדיסאינפורמציה שהופצה במדינה המפגרת הזו בהיסטריה של השבועיים האחרונים, שלך לוקחת את הקרקר. אפשר לטעון שהכנסיה – בדיוק כמו גופים אחרים – לא עשתה די כדי לעזור ליהודים, אבל אם היית משקיע בלימוד ההיסטוריה מעבר למה שדוחפים לך עם מזרק בשיעורים בבתי הספר, היית יודע שהכנסיה הקתולית עזרה ליהודים שהתנצרו (לא מעטים, אגב) וסירבה בתוקף להסגיר אותם לידי הנאצים (שכידוע, לא בדקו את דתם אלא את דמם של קרבנותיהם). כדי כך, שהיטלר אפילו חשב, בשלב כלשהו, להתנקש באפיפיור.
לא יודע, לא ראיתי אותנו עומדים ודורשים מראש ממשלת אוסטרליה סליחה מחילה וכפרה, למרות שהייתה זו מדינתו שאמרה, כשנתבקשה לקבל יהודים מגרמניה טרם השואה, "אין לנו באוסטרליה בעיה של אנטישמיות, ואיננו מעוניינים ליבא אחת". כל העסק מריח ממלחמות דת, ומה מוצא לו החילוני המצוי עניין באלה, זה נשגב מבינתי.
חייבת לעצור פה את הדיון המרתק, כדי לדון בקורבנות האמיתיים, והתמימים של המצב-
הירושלמים!!!אתם יודעים איך העיר הזו נראתה השבוע?!? נסיעות של 2 ק"מ לקחו שלוש שעות!!!
אני מציעה שעל מנת לשמור על שלום ואחוות עמים, אף אישיות בכירה לא תגיע לפה יותר, כי לדעתי בקרוב ממש מישהו ינסה להתנקש באחד מהם, פשוט כדי לחסוך לנו את הפקקים….
וכאילו להוסיף חטא על פשע, אתמול סגרו לשעה את מנהרת ליפתא בלי כל סיבה נראית לעין (ברדיו אמרו "רכב תקוע". זו מנהרה של שלושה נתיבים בכל כיוון. איפה בדיוק הרכב הזה נתקע שהיה צורך לכוון את כל התנועה לגינות סחרוף בשעות אחר הצהריים?). ירושלים גם ככה בנויה גרוע: מספיק שמגיעים חמישה רכבים יותר מהרגיל כדי לסתום חצי עיר, במיוחד עכשיו עם הרכבת הקלה – מדיניות חסימת הכבישים של משטרת ירושלים היא מתירנית ברמות מפחידות בביקורים של אח"מים. פעם הבאה שבא לפה איזה איש חשוב, שיארחו אותו בת"א.
היר-היר!
וכל הסגירות האלה של הכבישים לא היו בעצם עבור הפפה בעצמו. הוא טס בפפהסוק, ההליקופטר הקדוש שלו. כל סגירות הכבישים היו רק בשביל הפמליה שלו. אז אני שואל אתכם: מי כבר מעוניין להתנקש בקרדינל וחצי ושני בישופים?
ואם מחברים את זה לפוסט הבא – זה מוביל אותנו לפאראנויה הישראלית הקיימת תמיד, של הבטחון, הקדוש גם הוא.
אני מחשיב רבים מהמגיבים כאן כאינטיליגנטיים למדי, לכן למען הדיון אשאל שאלה. אם בנאומו, בנדיקטוס היה יוצא מהארון ובבכי מר מתנצל בפנינו, האם נסלח לו?
(לדעתי אין בכלל על מה. אוקיי, הכנסיה דפקה אותנו. אוקי, הגרמנים דפקו אותנו. אז כל גרמני נוצרי צריך להתנצל בפנינו? האם השיטות האלו פועלות גם אחרת? הם ביום כיפור הבא נשלח אשכנזי אחד וספרדי אחד לבית הכנסת שיבקש סליחה בשם כולנו?).
יובל – פוסט מעולה.
אורית – לול!
כן. עד בנדיקטוס ה-6000000.
קצת מעליב כלפי המורים בכיתה ג'