אז הוזמנתי לכנסת

מתישהו במהלך היום, נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי הודעה ממרכזת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אשר בשמו של יו”ר הועדה, ח”כ מאיר שטרית, מתכבדת להזמין אותי לישיבה שתתקיים ביום שלישי הבא (19.1.10) בכנסת בנושא “החינוך למדעים וטכנולוגיה”.

לישיבה הוזמנו, כך כותבת מרכזת הועדה, “המועצה להשכלה גבוהה; ועד ראשי האוניברסיטאות; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי; התאחדות התעשיינים; רשתות חינוך; מוזיאונים למדע; נציגי האקדמיה; נציגי משרדי הממשלה; פורום מדענים ראשיים במשרדי הממשלה ומוזמנים נוספים” וכן ישתתפו בה מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ונציגי אקדמיה בכירים נוספים.

יש לי שלוש בעיות עם ההזמנה הזו שהייתי רוצה לשתף בהן אתכם ולאחר מכן לשמוע את דעתכם בנוגע להתלבטות שהיא מציבה בפניי.

הראשונה היא, שמאז אישור החוק הביומטרי אני לא אחד ממעריציו של ח”כ מאיר שטרית. זה לא שקודם לכן הייתי גרופי אבל בואו נאמר שלאחר אישור החוק אני לא ממש נלהב לפגוש בו.

השניה היא, שבעוד שנושא הדיון “החינוך למדעים וטכנולוגיה” נשמע מעניין, הוא סתום וחסר כל משמעות בלי קונטקסט. למשל, חינוך למדעים וטכנולוגיה איפה? בגנים? בבתי ספר יסודיים? בישיבות? באוניברסיטאות? איפה? ומה זה אומר “חינוך למדעים וטכנולוגיה” ומה התפקיד שלי בדיון – או במילים אחרות, מה הם רוצים מחיי? כן, אני עוסק בחינוך לטכנולוגיה בבית הספר לתקשורת של מכללת נתניה ומלמד בתוכנית ל”מדע, טכנולוגיה וחברה” באוניברסיטת בר-אילן, אז מה? האם מישהו בירר איתי קודם שיש לי מה להגיד בנושא (ושוב – מהו בעצם הנושא?) למה בעצם מטריחים אותי לכנסת? כדי שמאיר שטרית יוכל לומר – הנה הגיעו נציגים מהאקדמיה?

מה שמוביל אותי לבעיה השלישית. השתתפתי בלא מעט ישיבות של ועדות בכנסת, לעתים כמוזמן ולעתים כמסקר. אלו אירועים חסרי תכלית בצורה יוצאת דופן. ברוב הפעמים רק יו”ר הועדה מגיע לישיבה, הוא נותן לאנשים לדבר כאילו זו היתה התוכנית “פופוליטיקה”. כיוון שמוזמנים אנשים רבים ממגזרים רבים וכיוון שהזמן קצר וכולם רוצים לדבר, כל אחד מדבר 4-5 דקות וזהו. ברוב המקרים מדובר בדיון עקר, שלא מוביל לשום שורה תחתונה – אולי מכיוון שהמוזמנים, כמוני, לא יודעים מלכתחילה למה הם הגיעו לשם ומה רוצים מחייהם ובמקום להתכונן, הם מאלתרים במקום ושופכים את דעתם. לא פעם הרגשתי בדיונים האלו כמו חלק מהדקורציה (הכעורה) של חדר הועדות בכנסת, סוג של עציץ אנושי שתפקידו למלא את החלל בחדר כדי שיו”ר הועדה לא ירגיש בודד.

אבל יש גם צד שני. והצד השני הוא שאתה לא יכול להתלונן על ההליך הדמוקרטי ואז כאשר מזמינים אותך להשתתף בו, להתחמק. מצד שלישי, אני מפנה אתכם שוב לבעיה השלישית; זו לא באמת השתתפות, זו לא באמת השפעה, זו בחלק ניכר מהמקרים – לא תמיד – פסאדה (וממילא אני עדיין לא מבין על מה הדיון!).

אי לכך ובהתאם לזאת, הייתי שמח לשמוע מהנוכחים עצות, רעיונות, דעות ומחשבות אודות העניין שהציגותי בפניכם ולעזור לי בהתלבטותי: האם לבזבז על העניין יום שלם (נסיעה לירושלים וכן הלאה) או שמא להודות בנימוס על ההזמנה, אך לסרב לה – שזו הנטיה שלי כרגע.

***

עדכון 1: לאחר שאימצתי את עצותכם הטובות, כתבתי למנהלת הוועדה, ענת לוי וביקשתי ממנה מידע נוסף על הדיון. להלן תשובתה (אותה, יש לציין, היא אישרה לי לפרסם):

ד”ר דרור שלום רב,

הדיון עתיד לעסוק במצבו של החינוך למדעים במוסדות החינוך הטרום-אקדמיים. מסתמא בעיקר בבתי הספר התיכוניים, אך סביר כי יכלול גם התייחסות לבתי הספר היסודיים. סוגיות נוספות שאמורות לזכות להתייחסות הן אופן לימודי המדעים במוסדות החינוך (כאמור ללא אקדמיה); טיב הלימודים; רמת הוראת המדעים; הישגי התלמידים, גישות הוליסטיות להוראה לעומת גישות דיסיפלינאריות ועוד.
הוזמנת לדיון כיוון שראינו כי נושא הדיון רלבנטי לתחומי עיסוקך והעניין שלך. כמובן, אם טעינו וזה לא תחומך או שאין לך מה לתרום לדיון, אנא קבל התנצלותינו.
אנו נפעמים מן העובדה כי בחרת לשתף את עולם “הגלוב” בלבטים הקשים התוקפים אותך, עקב הזמנתך לדיון בכנסת.

בברכה,
ענת לוי

זו היתה תשובתי:

ענת שלום רב,

אני מודה לך על התשובה המהירה.
הנושא, כפי שהצגת אותו, אכן קרוב ללבי ולתחום עיסוקי. לא אלו היו הסיבות ללבטים שלי, כפי שודאי קראת בגלוב.
לבטים אלו נבעו מהדרך בה נוסחה ההזמנה ממנה לא ניתן להבין דבר, גם לא חצי דבר, על תוכן הדיון כמו גם מהעובדה שניסיון העבר שלי בועדות הכנסת אינו מן המשובחים, בלשון המעטה.
אני סבור ששקיפות היא עניין מבורך. אני מוצא שדיון פתוח בבלוגוספירה מעשיר ומתרים לא רק אותי ומספק לי נקודות מבט חדשות ומקוריות עליהן לא חשבתי, אלא גם את הדיון עצמו. אי לכך, חשבתי, ואני עדיין חושב, שהצגת ההתלבטות באופן פומבי תעלה לדיון לא רק את העובדה שירושלים ממוקמת באופן שערורייתי הרחק מכרכור (מקום מגוריי) אלא גם את סוגיית חשיבות ההשתתפות בדיוני הוועדות. ודאי שמת לב, שרוב המגיבים קראו לי להגיע לדיוני הוועדה. לו רק בשל סיבה זו, היה כדאי לפרסם את הטקסט.
גם אני נפעם מן העובדה שאת קוראת של הגלוב ועוד יותר נפעם מהטון הנעלב משהו של דברייך בשל העובדה שבחרתי לכתוב על הזמנתכם. אני חושב שהוועדה צריכה לעודד סוג כזה של שיח גם אם טמונה בו נימה של ביקורת. דיוני הוועדה הם עניין ציבורי מובהק. מי שיגיע לדיונים אלו, אינו עושה זאת, יש לקוות, בעבור הבורקסים של מזנון הכנסת, אלא למען הציבור. זה אותו הציבור איתו אני מתדיין בבלוג שלי ואני סבור שיש לו זכות להביע את דעתו. אותי, בכל מקרה, היא מעניינת.
היית שמח, ברשותך כמובן, לפרסם את תגובתך בגלוב. אחרי הכל הטקסט בו פרסמתי את “לבטי הקשים” (הם לא כל כך קשים. לא צריך להיות דרמטיים), עורר דיון מעניין ואני מוצא את תגובתך רלוונטית עבורו.

אני שוב מודה לך על ההזמנה כמו גם על המידע ששלחת לי אודות הדיון עצמו.

בברכה,

ד”ר יובל דרור.

***

עדכון 2: ההתכתבות נמשכת:

ד”ר דרור שלום,

כמובן, אתה מוזמן לפרסם את תשובתי. אנו, כפי הנראה, תמימי דעים באשר לתפיסה כי שקיפות היא עניין מבורך. כפי שאתה בוודאי יודע, הפרוטוקולים של דיוני וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת (כמו גם של רובן המוחלט של הוועדות) זמינים לציבור באתר האינטרנט של הכנסת לצד חומרי הרקע של מרכז המחקר ומידע רלבנטי נוסף. חלק מדיוני הוועדה משודרים בערוץ הכנסת – ערוץ הניתן לצפייה גם ברשת. ועדת המדע אף איפשרה בעבר לאזרחים להשתתף בדיונים מרחוק באמצעות מערכת של “טוקבקים” במה שכונה דיונים מקוונים.
ועדת המדע, רואה חשיבות בדיון ציבורי נרחב בנושאים העולים על שולחנה, הן בעת הדיון עצמו והן לאחריו, אם על גבי הרשת ואם בכל פורמט או מדיום אחר. אנו מעוניינים בדיון שייצג את מירב נקודות המבט בנושא וזו בין השאר הסיבה כי אנו מנסים לגוון את קהל המוזמנים שלנו בהתאם לנושא הנידון.
הערתך ביחס להבהרת נושא הדיון תיבחן על ידנו ותלקח בחשבון מכאן ולהבא.
בנימה אישית מעט יותר, ראשית מצאנו את האזכור של הוועדה בגלוב מפתיע ומשעשע משהו, ולכן גם נקטתי בלשון זו. מטבע הדברים, לאור קרבת הנושא ועבודתי בכלל לליבי, ייתכן ומצאתי טעם לפגם בנימה הסרקסטית ביחס לעבודת הכנסת וועדותיה, ייצוג שאינו זר או חריג בקרב גורמי סיקור שונים.

בברכה,
ענת לוי
מנהלת הוועדה

על כך עניתי:

ענת שלום,

אני מודה לך על תשובתך. אני מוצא אותה נפלאה, לא פחות.
בנימה אישית, יתכן שהסיבה לכך שהיצוג הסרקסטי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בטקסט שלי בגלוב, אינו זר או חריג בקרב גורמי סיקור שונים, קשורה לעובדה שזה אכן המצב?
סתם, נקודה למחשבה.

שוב תודה!

יובל.

מעניין.

נכתבו 50 תגובות לפוסט “אז הוזמנתי לכנסת”

  1. שמוליק:

    לכל ועדה יש מזכיר/ה.

    שלח אליו מייל. בקש לראות את סדר היום של הוועדה.
    תכין בוחטה של חומר ותפציץ.

    אני מנוי על פיד הרסס של פרוטוקולי הועדות.
    מסמך אנושי מרתק.

  2. איתי:

    המון המון משתתפים ולא ברור מה התכלית של הדיון. דנים בהצעת חוק כלשהיא? בביקורת/פיקוח על עבודת הרשות המבצעת? מצד שני, חשוב שדווקא שדעות שפויות כמו שלך תשמענה.

    הייתי מציע לך לפנות לרכזת הוועדה ולברר את כל השאלות לגבי נושא הדיון ומה רוצים ממך. בנוסף, להבין ממנה כמה זמן יעמוד לרשותך כדי להציג את דעתך?

    חוץ מזה, יש לך הזדמנות מרתקת ובלתי חוזרת לככב בשידורי ערוץ הכנסת!

  3. חפש 'הגלוב' בגוגל:

    תוצאה שניה. לא נעים לסוע ככה. אולי תשלח פרחים קודם

  4. רואה שחורות:

    אז אם תיסע, שטרית יוכל לומר שנציגי האקדמיה השתתפו בדיון; ואם לא תיסע, שטרית יוכל לומר שנציגי האקדמיה סירבו להשתתף בדיון. הוא תמיד ינצח.

  5. נמרוד:

    השיקול הראשון לא רלוונטי – ההגעה שלך לא ממש מועילה או מראה על תמיכה במאיר שטרית עצמו.

    בנוגע לכל השאר – שקול בפשטות מה אתה מפסיד מבחינה אישית מללכת לדיון (שעות פנאי, דלק וכו’), שים מול זה את הנחה אופטימית אך ריאלית של הלך הדיון ותוצאותיו, ותכריע בין השניים. אם אתה יכול, דחה את ההחלטה ככל האפשר כדי שתוכל לפעול, ככל האפשר, על פי גחמה (תמיד הפתרון הטוב ביותר להתלבטויות ללא השפעות מרחיקות לכת). 

  6. אוא:

    אם אתה רוצה, ~ממש~ רוצה לשרוף את הגשר של הזמנות עתידיות לכנסת-תבוא עם חולצה שמתנגדת בברור למאגר ולהראות את זה לירום הודו-עוף מ.שטרית

  7. איתי אשר:

    1. הפעם תלך
    2. בטווח הארוך תדאג לבנות חבורה של אנשים טובים שהולכים – כדי שהנטל יתחלק על כולם
    3. החבורה הזו, כשתצבור ידע, תוכל גם להצביע יעילות בדיונים ומה שיותר חשוב – לזהות איך משפיעים בצורה שהיא מעבר ללהגיד את מה שיש לך כמה דקות (במלים אחרות – להיות לוביסטים מתנדבים ואפקטיביים לעניין)
    4. במקרה הביומטרי לפעילות הלובי אנטי-שטרית כמעט לא היה סיכוי, בדברים אחרים יש.

    כשלא הולכים אנחנו מפקירים את הזירה למטומטמים ומושחתים, האשמה היא עלינו.

  8. אלירם:

    לדעתי: לא הייתי פוסל נסיעה לישיבה. אולי תתן משם קצת לייב בלוגינג (או אופליין, אם יקחו לכם את הסלולרי או משהו) ותוכל להדגים קצת טכנולוגיה במקום רק לדבר עליה. חוץ מזה תמיד נחמד יותר לקרוא פוסט על ישיבת ועדה חשובה במקום לקרוא את הפרוטוקולים.

    יש סיכוי שתוכל להפיק מזה אפילו שיעור לתלמידים שלך. אם ישבו שם אנשים טובים, אולי תוכל לשמוע וללמוד במה הם מתמקדים בחינוך לטכנולוגיה.

    לגבי שטרית, אם יתברר שיש לו אינטרס פוליטי בתחום הזה, כדאי שנשמע על כך. אם אין לו אינטרס, יש סיכוי שאולי כן תוכל להשפיע במשהו.

  9. עידו פ.:

    אני עם 6, תבוא עם חולצה המתאימה לאירוע…

    תבוא עם חולצה שמתנגדת בברור למאגר

  10. לקסי:

    השג את סדר היום / נושא הדיון

    (מזכיר/ת הועדה, ענת לוי טלפון: (איזור חיוג ירושלים) 6408831 / 6408828 פקס: (איזור חיוג ירושלים) 6496192
    דואר אלקטרוני: sciencecom@knesset.gov.il )

    הכן לעצמך תמצית ל-2 דקות עם אפשרויות הארכה עד 10 (לפעמים זה עובד, מנסיון).
    אם הדיון לא ממוקד השתדל להפתיע, אם ההפתעה טובה מישהו כבר יגנוב את הרעיון ויחתום עליו חתימת קניין.
    תמיד! אבל תמיד! תיענה להזמנות כאלה.
    בהצלחה!

  11. Black Cat:

    מצטער לקלקל את החגיגה הדמוקרטית. יכול להיות שזה גילי המתקדם אבל אני לא כל כך בטוח שהטרחה שווה את המאמץ.
    מאחר ולא נראה לי שלועדת המדע של הכנסת יש יכולת מזערית אפילו לשנות ולו בפסיק נושא כלשהו של חינוך – כנראה שהדיון כולו ייסוב סביב שיטריותו של הח”כ. וכפי שציינת בצדק – חיבה רבה אליו אין לאנשי המידע והמדע.
    ושוב- להזכירך: אף אחד מעולם לא הצטער על ראיון (הרצאה, חוות דעת..) שלא נתן.

  12. aXe:

    אני באותה הדעה עם החבר’ה שמעלי.
    אני יודע שבוודאי קשה לך שם בחזית, אבל אנחנו צריכים אנשים כמוך שם. העיניין הוא שאולי לך אישית יש מה להפסיד אם תלך, אבל לנו אין. להיפך, אנחנו יכולים רק להרוויח מעצם נוכחותך שם.
    ולכן אני אומר, לך. לא בשבילך, בשבילנו.

    אקס, ירושלים זה לא כזה נורא!

  13. יעל:

    לך, לך, לך!
    אני לא רוצה להסחף לקלישאות. אבל בים של יאוש וקיפאון לא אומרים לא להזדמנות להשתתף במשהו, אפילו קמצוץ, של דמוקרטיה.

  14. ארז:

    אני חושב שרצוי ללכת. למרות התחושות שלך לגבי חוסר התוכלת והתכלית נראה לי שזה חשוב להיות שם לשמוע ולהשמיע. גם אם לא יקשיבו לך לפחות תוכלל ללמוד ממקור ראשון על הטיעונים השונים ואולי אפילו לפגוש מספיק אנשים שחושבים בצורה ביקורתית שיוכלו בעתיד להתגבש לכוח משפיע- ומי יודע אולי אפילו תופתע לטובה, בכל מקרה כולנו נרויח שנשמע מהיו החוויות שלך מהמפגש.

  15. דובי:

    אני שותף לניסיון השלילי שלך עם ועדות הכנסת, ובאופן כללי התגובה האינסטינקטיבית לרשימה כל כך ארוכה של מוזמנים היא להניח שלאף אחד לא ינתן זמן לדבר ובין כה וכה אף אחד לא ממש יקשיב. הייתי מנסה, כמו שהציעו לפני, לברר מה סדר היום ועל מה בדיוק יהיה הדיון בוועדה, ואז אולי תהיה סיבה מוצדקת להגיע. הנטייה שלי היא לוותר. יש דרכים אפקטיביות יותר להשפיע.

  16. RanE:

    איש חכם אמר פעם: “כשאין לך מה להגיד – תכין מצגת!”

    מצגת היא סמל החיבור בין חינוך וטכנולוגיה.

    אם תגיע לשם עם מצגת באמתחתך זה כ”כ ירשים אותם והם ימנו אותך לעוזר השר לענייני טכנולוגיה חינוכית. סביר להניח שהם אפילו לא יתנו לך להציג אותה והם בטח גם לא יהיו ערוכים לכך לוגיסטית, ואז תוכל להתלהם ולהגיד “בושה! הסנדלר הולך יחף” וכו’ – הזדמנות נפלאה ליצור סצנה בכנסת.

    ועכשיו ברצינות. לך ונסה לפגוש אנשים מעניינים. כל מוזמן שהגיע כמוך – כנראה שאכפת לו.

  17. עבודה שחורה » יובל דרור הוזמן לכנסת ומתלבט אם להיענות:

    […] להמשך קריאה… נערך על ידי לקסי תגיות: אקדמיה, התאחדות-התעשיינים, ועד-ראשי-האוניברסיטאות, ועדת-המדע, מאיר-שטרית, משרד-החינוך שוויון ומצוינות בחינוך – דיון בפגישת המטה הסוציאל דמוקרטיראובן ריבלין, סייע להצלת מערכת ההשכלה הגבוההרן כהן: מרצים כעובדי קבלןיולי תמיר – הייאוש מהחינוך פחות נוחהפרטת המכינות הקדם אקדמיות- שאילתות של ח"כים ותגובת שר החינוךהפרטת המכינות: צעד לקראת הפרטת מערכת החינוך כולהחוק חובת המכרזים לא על פרויקטים חינוכייםנערי האוצר, חידלו משליטה בתקציב משרד החינוךאורי אורבך, "תודה" על שאישרת את חוק המאגר הביומטרימנהלי המכינות מתנגדים להעברת הניהול למרמנת […]

  18. זה משנה:

    אם אתה כבר בי-ם, סדר לעצמך שעה חופשית לקפוץ ללינא. בזמן האחרון החומוס שלהם טעים מתמיד.

  19. דורון:

    אני עם 7 ו-8. לך. לא יזיק שמדי פעם יכנסו אנשים חכמים למבנה הזה.

  20. בקשר לחולצה:

    לתשומת לבך, כשאני הייתי בכנסת נאסר עלינו להכנס עם חולצות ועליהן מסרים פוליטים.

  21. קסטה:

    חובה ללכת!
    גם אם תהיה לך הזדמנות להגיד שלושה משפטים חכמים אין לדעת על איזה אוזניים יפלו. שלח לחמך

    מכירים ומעריכים אותך כדי להיות ברשימת המוזמנים – צריך ללכת. זו הכנסת שיש לנו, אלה האנשים שיש בה ועם זה צריך להסתדר.
    אם לא תהיה שם שום דבר לא ישתפר. אתה גם יכול להגיד שם בדיוק את הדברים שכתבת בפוסט ולדרוש שבפעם הבאה יהיה נושא ברור.

  22. נ:

    רשימת המוזמנית בעייתית בעיני. יש דגש על האקדמיה והמכללות, אבל מה עם גילאים צעירים יותר? מה עם חינוך טכנולוגי בתיכון? זה הבסיס לכל והוא, אני חושב, רעוע. יש לבדוק אילו כלים טכנולוגיים יש לתלמידים שמגיעים למוסדות להשכלה גבוהה.

  23. חנן כהן:

    הסיבה היחידה להגיע לישיבה היא כדי להכניס כמה מלים לפרוטוקול.

    אם יש לך משהו שחשוב לך שייכנס להכניס לפרוטוקול הכנסת, תיסע. אם לא, תעשה משהו אחר.

  24. kofifo:

    כל טיעוני הנגד תקפים ביותר אבל אני ממליץ ללכת ולא רק בגלל המרכיב הדמוקרטי אלא בגלל החריץ שפתח לך שיטרית:

    יש סבירות מסוימת שהוזמנת לועדה לא רק בגלל הנוכחות האקדמית שלך אלא גם בגלל הנוכחות התקשורתית שלך (גלוב?!).
    השעתיים שתעביר בועדה רק ישעממו, יתסכלו, יעצבנו אותך,
    אבל וזה אבל גדול תוכל למלכד את הפוליטרוקים ולהמשיך בפלטפומה הזאת ובאחרות לעקוב ולעדכן מה מתקדם עם נושא יום העיון, לשיטרית לא תהיה ברירה אלא לקרוא, לזמן עוד ישיבה ואולי גם לפעול.

  25. ממתיק יומי:

    ל-נ: מה הכוונה בחינוך טכנולוגי בתיכון? אם הכוונה ל”מחשבים”, לשם מה זה נחוץ בדיוק?

  26. יהונתן:

    תבוא, ויש לכך כמה סיבות.

    (1) אני רוצה שיהיה לי עם מי להריץ דאחקות.
    (2) בכל מקרה יש לך הרבה מה להגיד, וחשוב שיגידו את זה.
    (3) רוב הסיכויים שאם תגיד משהו חכם, כולם יהנהנו ואשכרה עשויים לעשות משהו עם זה.
    (4) אם אתה לא תהיה שם, מי יוכל להגיד לאלה שאומרים שטויות שהם אומרים שטויות?

    ואחרי זה אפשר לאכול באבו-גוש, כי הם התפרנסו לא רע מהנסיעות לכנסת בעקבות הביומטרי.

  27. איתי אשר:

    אני חושב שזו בושה לעירנו שכל מה שהתל אביבים חושבים עליו בהקשר לירושלים זה חומוס לינא וחומס אבו גוש. כדאי להוציא את האף ולבדוק גם דברים אחרים.

    בבית צפאפא יש פלאפל מעולה בשישה שקלים למנה, דברו איתי

  28. צחי אפרתי:

    ממליץ ללכת למעוז הדמוקרטיה שלנו, למרות (ובגלל) כל הביקורת עליו.
    מכיוון שיש עוד שבוע עד לישיבה, הייתי מציע לפתוח עמוד בבלוג שלך או באתר נפרד שייכנסו אליו מוזמנים לישיבה. תוכלו להיות פרו-אקטיביים ולהחליט על אילו נושאים אתם רוצים לדבר.

  29. לינוי:

    אחרי שעבדתי בכנסת כשנה וחצי, פעמיים הוזמנתי לוועדות לדבר וההתלבטות שלי הייתה דומה. הפתרון שעבד עבורי התחלק לשנים:
    א.דרישה לדעת מה אמורה להיות השורה התחתונה של הדיון, ואם לא תוכננה אחת כזאת – להתנות בה את ההשתתפות.
    ב.קביעת פגישות עם שרים וח”כים רלבנטיים שבשיחה של אחד על אחד אפשר להוציא מהם משהו.
    סירוב עלול לקטלג אותך במזכירות כ”סרבן וועדות” (מזכירות וועדה הן כמו מפיקות טלויזיה: אמרת כן – אתה לנצח בספיד-דייל) ואז אתה עלול לא להיות מוזמן לישיבות שבהן אתה באמת עשוי לתרום למהלך משמעותי.

  30. mio:

    השאלה הראשונה היא האם יש לך משהו מעניין וחשוב להגיד על “חינוך למדעים וטכנולוגיה” ואם חשוב לך לומר את זה? (וכמובן שבלי הקשר, כמו שכתבת, השאלה הזו לא שווה כלום. תראה אם תצליח לברר את ההקשר הזה דרך מזכירת הועדה או ווטאוור).
    אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית ויש לך מה להגיד אז תגיד את זה בכל במה אפשרית שיש לך. ואז תלך לועדה ותנסה להגיד חלק מזה גם שם. ואז תגיד את זה שוב (והפעם בתוספת התחילית הקולית: “כמו שאמרתי בועדת המדע של כנסת…”)
    ויכול להיות שיצוץ איזה דיון ציבורי קטן (אתה בסך הכל דמות עם חשיפה די רחבה אני חושב) ואולי ההר יזוז בעקבותיו מילימטר. וכולנו נרוויח משהו (מעבר לפוסטים שבטח יבואו שהם כבר רווח משני שאין לזלזל בו, אני כבר סקרן לשמוע מה יש לך להגיד בנושא.)
    אני חושב שמי שיש לו דיעות מוצקות בנושא מסוים והוא גם מפרסם אותן ועומד מאחוריהן ציבורית – אסור לו להמנע מההזדמנות להביע אותן גם בתוך מערכת קבלת ההחלטות הדמוקרטית, ותיהיה זו מסואבת, מעצבנת וחסרת סיכוי ככל שתיהיה. המנעות כזו תהפוך אותו לסתם קוטר.
    זה נראה לי קצת אנוכי לשלוח אותך למסע כזה רק כי אני חושב, כמו חלק מקודמי, שחשוב שקולות כמו שלך ישמעו בכנסת. אז אם אתה זקוק להסעה – אני מתנדב לקחת יום חופש ולהסיע אותך לירושלים, לחומוס וחזרה. הדלק עליי. (סתם. הדלק על המעסיק שלי)

  31. נדב:

    שיקולים בעד:
    גם אם לא יישמע קולך בוועדה, הרי לפחות תשמע אתה את דעותם של אחרים ותשתף את ציבור מאזינך בדיון (תבוא כעיתונאי).
    העובדה שאינך מחבב את שטרית או מסכים עם דעותיו גם כן מחזקת את הטענה שעליך ללכת (אם הוא היה מייצג נכוחה את עמדתך אז באמת לא היה צורך בהשתתפותך).

    שיקולים נגד:
    לגבי היעילות עצמה של הדיון הספציפי הזה – אתה ככל הנראה צודק – לא ברור על מה הוא (וכנראה מארגני הדיון לא ממש יודעים על מה הוא) ולפי ההזמנה זה כנראה יהיה ברדק בסגנון ‘מועצת החכמים’ שבו כל אחד צועק רק כדי שיראו שהוא שם.

    לסיכום:
    זה נשמע כמו בזבוז זמן טוטאלי.

  32. זהר:

    אולי פשוט תלך כדי להעניק תחושת ביטחון לתושבים

  33. גיל:

    אם יש לך את הזמן והאנרגיה, לך. אין מה להפסיד.
    אם דבריך ישמעו, מצויין. אם לא לפחות נשמע אנחנו קול שפוי מבפנים.

  34. כנרת:

    זה קצת כמו שהתלבטתי אם להגיב או לא, כי הרי אתה כבר די יודע מה מתחשק לך לעשות ומה כבר דעתי תשנה. אבל בכל זאת שאלת, ויש לי דעה נחרצת, ואינטרס, אז אמרתי:

    בטח שלנסוע. תכין את החמש דקות הכי מצוינות שאתה יכול. כולל מילות באז והייפ שיכולות לתפוס תשומת לב, קודים שאתה רוצה להשתיל בליבו של הדיון הזה.

    יום אחד מישהו ישלוף אותן בדיון כלשהו. אולי יוציא אותן קצת מהקשרן, אבל עדיף שאתה תזין את המפלצת הזאת מאשר כל אחד אחר.

  35. גרטרוד:

    אני עם אנשי החולצה, וגם יש לי הצעה קונקרטית.

  36. גרטרוד:

    הקישור היה שבור, כמה חבל. אולי הפעם?
    http://avaazimages.s3.amazonaws.com/seperate_shitrit.pdf

  37. נעמי:

    עצה מעשית –

    1. היכנס לאתר הכנסת, לקישור “פרוטוקולים מוועדות” או איך שהוא נקרא.

    2. השווה את רשימת המוזמנים לרשימת הדוברים.

    3. לעיתים מוצגת רק רשימת המוזמנים ולא ברור מי באמת הגיע.
    לעיתים מוצגת רשימת המשתתפים.

    ובכן בדוק באופן רנדומאלי מספר פרוטוקולים ונראה לי שהמסקנה לא תאחר לבוא.

    4. בקשר למרחק מירושלים, עוד עצה – אתה מוזמן לעשות כמוני ולעבור לגור בירושלים.

    בברכה

  38. גליה:

    לשם שינוי, יש לך, בניגוד לרובינו, את האפשרות לעשות משהו, שעשוי לייצר שינוי. כולנו מקטרים על מה שמתרחש. קח את ההזדמנות הזוותנסה לתרום את מה שאתה יכול, לסיכוי לשינוי כזה.

    פרט לכך, נראה שהגברת איתה התכתבת, מגלה סימנים של פתיחות ורצון טוב. אולי קיבוץ של אנשים כאלה, יביא בסופו של דבר לשיפוע חיובי. אפילו אם זעיר.

    (חוץ מזה..שיעור חופשי???) :-))

  39. יואב:

    אני הייתי הולך, ולו רק בגלל הסקרנות.

    אבל שתי שאלות בור שבכל זאת עולות מהדיון הזה ואני (כבור) לא מבין:
    1. אם הדיונים בוועדות הכנסת הם כמו שמתארים אותם כאן, והדיונים במליאה רדודים גם הם, אז מי בדיוק עובר לעומק על החוקים אותם מחוקקים בבית המחוקקים שלנו ובודק שלא יוצא שם שטויות?

    2. למה וועדה בכנסת צריכה לדון על “מצבו של החינוך למדעים במוסדות החינוך הטרום-אקדמיים”? אני חשבתי שתפקיד ועדות הכנסת הוא לדון על הצעות חוק, האם יש איזה הצעת חוק בנושא (האם אפשר לכתוב הצעת חוק בנושא כזה) או שהם סתם יושבים בוועדה ומוציאים קיטור? האם יש להחלטה של וועדה בכנסת איזה משמעות בעולם האמיתי (מלבד ההחלטה להעביר הצעת חוק לקריאה שניה)?

  40. החגב עומד יציב:

    תגובה 10- אנונימוס הוא לגיון.
    ואם מישהו מאנשי כבוד מר ח”כ שטרית, או הח”כ מסתכל בעצמו בגלובנו הקט- בהצלחה ביישום ה”חוק” הביומטרי, ויש לך את האמה שלי(אמנם לא האצבע שהיית רוצה לראות, אבל ניחא).

  41. veteran:

    Dammit, my laptop won’t switch to hebrew now, and restart would take forever (well, at least 8 minutes. bloody vista).
    Anyway – ,
    listen, Y, I just told someone I admire you yesterday (*and in hebrew it sounds even stronger).
    But, come on, the last one you sent her is one word too much, don’t you think?
    Not to sound paternalistic, but – she was polite and cooperative, no real need to be polemic,
    Anyway. just my 2 cents.
    And after all that’s been said –
    this won’t change much to your career. So you should really ask yourself:
    1. Do I care about the subject?
    2. Do I have anything to actually contribute
    3. Is there any chance that if I have anything to contribute it would make a difference.
    If he answer to all 3 is yes, you should go.
    Otherwise, you should politely refuse and give an OTHER excuse so that they still invite you on other times, which you may still find relevant.
    That’s all that there’s to it, really.
    Trust me – I’m an expert in making the problems of others seem very simple!
    ha ha.

  42. ברק:

    יובל, כיוון שסוכם כבר שאתה הולך, נשאר רק עניין החולצה, ואם לא יתנו לך להיכנס עם חולצה של החוק הביומטרי, תוכל תמיד ללכת עם חולצת היום של אליהו לאב.

  43. Golum:

    יובל, המייל עם הנקודות מונע ממני לשלוח לך רשימת מכולת חשובה מאוד!!
    בהתחלה הוא רוצה שאכתוב ב- courier new, אח”כ לא נותן לצרף קבצים, ולבסוף מציע לי לתקשר אתך בטלפתיה מכיוון ש”כנראה ארעה תקלה”.
    אותו למוצצת העיתונות.

  44. אני סתם שאלה:

    לדעתי לדיון בנושא “מצבו של החינוך למדעים במוסדות החינוך הטרום-אקדמיים. מסתמא בעיקר בבתי הספר התיכוניים”, דוקא כדאי להזמין מורים למדעים בתיכון ובאקדמיה, מדענים, ואנשים שעיסוקם הוא בתחום הזה או בתחומים קרובים.

    מה הקשר של ד”ר לסוציולוגיה דרור בכל הסיפור הזה?
    כמה מבין תלמידיו בחוג לתקשורת, למדו מדעים בתיכון?

    אני נוטה להניח שרובם דווקא למדו סוציולוגיה.

  45. קורא ותיק:

    לזה ששאל סתם שאלה –
    כן – כדאי לשמוע דעתם של מדענים. ושל אנשים שעיסוקם בתחום.
    אבל לא רק.
    הענף שבו יובל דרור עוסק נקרא STS – Science and Technology studies והוא עוסק בטכנולוגיה בהקשרים רחבים יותר שלה – למשל בקשר בין מדע, תרבות, טכנולוגיה וחברה – איך הם כולם משפיעים זה על זה, הדדית.
    הענף הזה מעלה שאלות חשובות מאד שבחלקן – דווקא היום, כשהטכנולוגיה היא חלק כ”כ” חזק בחיים של כולנו – כדאי מאד שיעסקו בבית הספר.
    למשל – הפוליטיקה שבבסיס טכנולוגיות מסוימות.

    כדי להחכים קצת בנושא, ראה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Science_and_technology_studies

    וכן, שוב, צריכים כמובן גם אנשי מדע וטכנולוגיה (כולל נציגי תעשיה) וגם אנשי פדגוגיה שיתנו דעתם על החינוך לטכנולוגיה.

  46. רוצה להיות אבא:

    [חשוב: יובל, אנא קרא בעיון את המאמר המצורף ואשמח להרחיב!]

    טוב,

    יש לי הרבה מאוד מה להגיד והיריעה קצרה מלהכיל – אז ראשית אני מפנה אתכם למסמך שפרסמתי בעבר במסגרת תפקידי בממשלה ואני מאמין שממצה את הבעיה – פרויקט חונכות למדעים.

    בגדול, הבעיה לא בשיטה ודרכי ההוראה או אפילו בתשתיות אלא דווקא בנגישות ובמודעות של התלמידים בכיתות הנמוכות (החל מסוף היסודי, דרך החטיבה ועד התיכון). כי שם נקבע העתיד האקדמי (או העדרו) של התלמיד ומכשול יחסית קטן של התמודדות עם המדעים המדוייקים יביא אותו לזנוח את התחום ובכך לבטל מראש את הסיכוי שלו להפוך למדען (או איש טכנולוגיה).

    בשנים האחרונת קיימת מגמה ברורה ושלילית של נטישת המקצועות הללו כבר ברמת החטיבה \ תיכון ומכאן הנזק המרכזי.

    התוכנית המפורטת בקישור הצליחה להביא לשינוי מהותי בקהלים בהם נגעה ובפרט במסגרת מגזרי המיעוטים והנשים שם אובחנה עליה של מאות אחוזים בהשתתפות במקצועות המדעיים וציוני המעבר שלהם. כפי שהתוכנית מראה, עיקר הבעיה היא בגישה המערכתית ושילוב הכוחות ולא במשאבים נתונים.

  47. תלך:

    ותגיד שהחינוך המדעי טכנולוגי=החינוך ההומניסטי
    והחוק הביומטרי הוא חינוך אנטי-הומניסטי ולכן אנטי טכנולוגי
    מה דעתך?

  48. עומר:

    לייב טוויטינג, כן? 🙂

  49. דלק דלק תרדוף:

    מה שווה הדמוקרטיה הזאת, אם היא מבוססת על דלק. מחר יגמר הדלק, מה יהיה על הדמוקרטיה?

  50. דני:

    עזוב שטויות. אני מציע שתנצל את הדיון כדי לתפוס כמה מנציגי האקדמיה שם ולשאול אותם איך דואגים לכך שהציבור ששילם עבור סריקת העלאת ותחזוקת ארכיון העיתונות העברית לאינטרנט יוכל גם להשתמש בו

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: