יהודים: תתביישו לכם

אל תשאלו אותי איך אבל יצא לי להניח יד על עותק של “תורת המלך“, הספר שבגינו הארץ רעשה. חשבתי שיהיה מעניין לקרוא בו, ללמוד הלכה אחת או שתיים ולהשכיל. לאחר שלמדתי הלכה אחת או שתיים והשכלתי, חשבתי שמן הראוי שגם אתם תלמדו, הלכה אחת או שתיים. ותשכילו.

הספר מחזיק יותר מ-200 עמודים והציטוטים שלפניכם הם בגדר לקט קצר בלבד. תחילה חשבתי להדגיש את הציטוטים המעניינים במיוחד אבל בסופו של דבר החלטתי שהציטוטים כולם, ממש כולם, חשובים ומלמדים. אותי הם לימדו כל מני דברים: על רבנים שממליצים על ספרים כאלו, על חסידיהם שמגנים על רבנים שממליצים על ספרים שכאלו ועל המדינה שמתנהלת בפאניקה גמורה כאשר היא באה לטפל בכל אלו.

למדתי עוד כמה דברים, אבל בעיקר למדתי שמה שתמיד חשבתי – לשעולם לא אתבייש להיות יהודי, לשעולם לא ארגיש צורך להתנצל על כך שאני יהודי – היה שגוי.

***

ב. לא תרצח.

כתב הרמב”ם בהלכות רוצח פרק א’ הלכה א’:

כל הורג נפש אדם מישראל עובר בלא תעשה שנאמר לא תרצח, ואם רצח בזדון בפני עדים מיתתו בסיף…

הרי לנו מפורש שאיסור “לא תרצח” מתייחס רק ליהודי שהורג יהודי ולא ליהודי שהורג גוי, אפילו אם גוי זה הוא מחסידי אומות העולם… עלה בידינו שמהפסוק “לא תרצח” אי אפשר ללמוד איסור הריגת גוי.

(עמ’ יז-יח)

ח. סיכום

א. לגוי אסור להרוג את חברו, ואם הרג חייב במיתה.
ב. איסור “לא תרצח” מתייחס ליהודי שהורג יהודי אחר.
ג. יהודי שהורג גוי, אינו חייב מיתה.
ד. האיסור ליהודי להרוג גוי נובע מזה שלגוי אסור להרוג גוי.

(עמ’ כז)

א. גוי נהרג בעד אחד ובדיין אחד

גוי שעובר על אחת משבע מצוות חייב מיתה, והוא נהרג על פי עד אחד ודיין אחד וללא התראה…

ב. עד נעשה דיין

אצל בני נח גם העד עצמו יכול להיות דיין, כלומר: אם אחד רואה את השני עובר עבירה – הרי שהוא יכול לדון אותו ולהורגו על כך, כיוון שהוא העד והוא הדיין… משה רבנו ראה את המצרי מכה את ישראל, ועל פי זה הרגו. הנה משה הוא העד והוא הדיין, ואין זה מעכב את עשיית הדין במצרי.

(עמ’ מט-נ)

העולה מהדברים הוא שכאשר דנים גוי על עבירות שעבר – צריך לשקול גם את השאלה האם הוא חזר בתשובה, ואם כן – אסור להורגו… ועוד: עדיף שהגוי יחזור בתשובה ולא שנהרוג אותו. אם אנחנו מגיעים לגוי שאינו שומר שבע מצוות ויש אפשרות להסביר לו את חשיבות קיומן כך שהוא יחזור בתשובה – נעדיף לבחור בדרך הזו, ולא לדון ולהרוג אותו.

(עמ’ ע)

מפורש בירושלמי שישראל שנמצא בסכנת נפשות כיון שאומרים לו ‘הרוג גוי פלוני או שתיהרג’ – מותר להרוג את הגוי כדי להינצל… גם בדברי רש”י והרמב”ם רואים שהדין של חיוב מסירות הנפש נכון רק במקרה של יהודי מול יהודי ולא במקרה של יהודי מול גר תושב… ברור מדברים אלו שכאשר הברירה היא בין איבוד נפש של גר תושב לבין איבוד נפש של ישראל – ההכרעה הפשוטה להיתר.

(עמ’ קנז-קנח)

כאשר מדובר בחיי גוי מול חיי ישראל, חוזרת הסברא הראשונית שמותר ליהודי לעבור עבירה כדי להציל את עצמו, שהרי יש כאן פיקוח נפש של יהודי – שהוא דוחה את כל התורה – מול פיקוח נפש של גר תושב, שאינו דוחה אף איסור תורה.

(עמ’ קסב)

על חיי גוי לא מחללים שבת, ומזה רואים שחייו אינם כחיי ישראל, ולכן מותר לנצל אותם לצורך הצלת ישראל.

(עמ’ קסז)

חייל של האויב בחילות מודיעין, תחזוקה וכדומה מסייע לצבא שנלחם בנו. גם חייל בחיל הרפואה של האויב נחשב רודף כיון שללא חיל הרפואה הצבא יהיה חלש יותר, וגם חיל הרפואה מעודד ומחזק את הלוחמים ועוזר להם להרוג אותנו.

גם אזרח שמסייע ללוחמים נחשב רודף ומותר להורגו… כל מי שעוזר לצבא הרשעים בכל אופן שהוא מחזק רוצחים ונחשב רודף.

(עמ’ קפד)

ג. תמיכה ועידוד

אזרח המעודד את המלחמה – נותן כח למלך ולחיילים להמשיך בה. לכן כל אזרח במלכות שנגדנו שמעודד את הלוחמים או מביע קורת רוח ממעשיהם נחשב רודף והריגתו מותרת. וכן נחשב רודף מי שמחליש בדיבור וכדומה את המלכות שלנו.

(עמ’ קפה)

מותר לנו להציל את עצמנו מהרודפים. אין זה משנה במי נתחיל, כל עוד אנחנו הורגים את הרודפים וניצולים מסכנתם. והגע עצמך: אם תאמר שהימצאותם של רבים גורמת לשאלה במי להתחיל, ושאלה זו אמורה לעכב אותנו מלהציל את עצמנו – הרי היא הנותנת: ההימצאות של כל אחד מעכבת הצלה, וזו סיבה להתייחס אל כל אחד כאל רודף גמור ולהרוג אותו כדי שלא יגרום לשאלה ‘מסכנת החיים’ הזו…

מי שנמצא במצב שברור שהוא ירדוף ויסכן אותנו בהמשך – אין צורך לדקדק ולבחון האם ברגע זה ממש הוא מסייע בפועל לרדיפה נגדנו.

(עמ’ קפו-קפז)

י. אנוסים ששותפים לאויב

עד כאן עסקנו בגויים שיש סיבה להרוג מחמת רשעותם. כעת נפן לדון בכאלה שאינם מעוניינים במלחמה ומתנגדים לה בכל תוקף…

נתחיל בחייל ששותף ללחימה נגדנו, אך הוא עושה זאת רק מפני שהכריחו אותו באיומים לקחת חלק במלחמה.
אם איימו עליו באיומי ממון וכדומה – הרי שהוא רשע גמור. אין היתר להשתתף ברדיפה והריגה בגלל חשש הפסד ממון, ואם הוא עושה זאת – הוא רודף לכל דבר.
ואם איימו עליו שאם לא ישתתף במלחמה ייהרג – לשיטת המהר”ש… כשם שמותר לו להרוג אחרים – כך מותר לאחרים (אפילו גויים) להורגו כדי שלא למות, ועל כן לשיטת המהר”ש יפה פשוט שמותר להרוג חייל כזה.
ולפי הפרשת דרכים – אסור לו להשתתף ברציחה גם אם הוא צריך למסור את הנפש על זה; ואם הוא עושה כך – הוא רשע ומותר להורגו ככל רודף.

נחזור ונזכיר שמדובר כאן בכל סוג של שותפות למלחמה: חייל קרבי, חייל עורפי, עזרה אזרחית או סוגים שונים של עידוד ותמיכה.

(עמ’ קצו)

טז. טף

כאשר דנים בהריגת תינוקות וילדים – הרי שמצד אחד אנחנו מסתכלים עליהם כעל חפים מפשע גמורים, שהרי הם לא ברי דעת ולכן אינם נידונים על כך שעברו על שבע מצוות ואין לייחס להם כוונת זדון. אך מהצד השני יש חשש גדול מפני מעשיהם כשיגדלו… על כל פנים אנו למדים שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם.

(עמ’ רה-רז)

אם יהיו מגבלות על דרך המלחמה של האנשים הצדיקים, התוצאה תהיה נצחון הרשעים. לכן, טובת כל בני האדם היא לאפשר ניהול מלחמות בדרך תקיפה, כולל שימוש באזרחים שלנו לצורך הנצחון במלחמה…
לסיכום: אם מלך אינו יכול לפגוע באזרחיו למען המלחמה – כוחו מוגבל, ואין ספק שבמוקדם או במאוחר המלכות לא תחזיק מעמד כלפי הרשעים שאינם מהססים לפגוע בנפשות למען נצחונם.

(עמ’ ריב)

ד. הריגת האויב כהריגת אנשינו

אם למלך מותר להרוג את אנשיו לצורך המלחמה – אותה סברא פועלת גם כלפי אנשים ששייכים למלכות הרשעה. במלחמה של צדיקים נגד רשעים אנחנו מניחים שהרשעות תפגע בסופו של דבר בכולנו אם ניתן לה להרים ראש, וגם אנשי המלכות הרשעה יסבול ממנו.
בעצם אנחנו טוענים כלפי כל אדם מהמלכות הרשעה: אם אתה שייך למלך הרשע – דמך בראשך על כך שאתה מסייע לרוצחים; ואם אתה לא מסייע לו – אתה צריך לסייע לנו, ומותר להרוג אותך כמו שאנחנו הורגים את אנשינו שלנו (כי כולנו בצרה משותפת ובמצב כזה מותר להרוג מעטים כדי להציל את הרבים).
סברא זו מתירה לפגוע גם בתינוקות ובחפים מפשע גמורים באופן מכוון, אם זה נצרך למלחמה ברשעים. למשל: אם פגיעה בילדיו של מלך רשע תפעיל עליו לחץ שימנע ממנו להתנהג ברשעות – אפשר לפגוע בהם (אפילו ללא הסברא שמסתבר שיהיו רשעים כשיגדלו).

(עמ’ רטו)

ז. נקמה

אחד הצרכים שקיים בפגיעה ברשמים הוא הנקמה. כדי לנצח את הרשעים צריכים להתנהג איתם בדרך של נקמה ומידה כנגד מידה…
כלומר הנקמה היא צורך הכרחי כדי להפוך את הרשעות לכזו שלא משתלמת ואת הצדקות למתעצמת; וכגודל הרשעות כך גודל המעשה הדרוש כנגדה.

(עמ’ רטז-ריז)

לפעמים עושים מעשים אכזריים שנועדו ליצור מאז אימה נכון ומצב בו לא משתלם להרשיע…
ולפי החשבון הזה – הטף לא נהרגים בגלל רשעותם, אלא בגלל שיש צורך של כולם בנקמה ברשעים, והטף הם אלה שהריגתם תספק את הצורך הזה; ואפשר גם להסתכל עליהם כמו על אלה שיוחדו בסיעה, כי המציאות ייחדה דוקא אותם להיות אלא שהריגתם תציל את כולם ותמנע רשעות בהמשך (אמנם מסתבר שאל השיקול הזה מצטרף בהחלט גם השיקול שהבאנו בסוף הפרק הקודם, שהם ממילא חשודים להיות רשעים כשיגדלו).

(עמ’ רכ)

45 מחשבות על “יהודים: תתביישו לכם

  1. כל כך עצוב.
    אני תמיד נהנה לקרוא את הגלוב, הפעם לא. ואני חשבתי שחלק נכבד מהיהדות מתבסס על “ואהבת לרעך כמוך”.

  2. לשם האיזון: כאן, כתב גרשוני על הנושא. ולפני שכולם פה מתחילים להגיב אוטומטית בתגובות “אוי וי אני שונא אותם”, לכו לקרוא. אולי תמנעו לפחות מהתגובה אוטומטית.

  3. כמו גרשוני, גם אני קראתי את הספר וכמובן שהדרך הכי טובה לנטרל כל ביקורת היא לומר “מה חדש?! אין כאן שום דבר חדש!”. נו, אם אין חדש אז אין מה לראות וכולם מתבקשים להתפזר באופן רגוע ומסודר.

    ואני אומר – בולשיט. זו היתממות מהסוג הגרוע ביותר.

  4. ניצן, חלק מהבעיה נובע שאותו מחנה שממנו יוצאים ספרים שכאלו, מעדיף את ‘ואהבת לרעך כמוך’ על ‘אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך’

  5. ניצן (1)- “ואהבת לרעך כמוך” הוא אכן חלק נכבד ביהדות. הבעיה היא ש”רעך” הוא רק יהודי אחר.
    פה שורש הבעיה- ההתנחמדות הזאת של הדת.

  6. ניצן, לאחרונה גיליתי בקריאה בשרשורים עתירי מתנחלים ואנשי הציונות הדתית ש”רעך” הוא היהודים האחרים. אין ציווי לאהוב את הגוי כאן. זו לא עמדת כל הרבנים, אבל ככל שהקרע בעם מתרחב, הם אוהבים ללכת לפי הפרשנויות שמתאימות להם, וכרגע באופנה לחשוב על הגויים כחיות ולא כאנשים.

  7. יש הרבה זרמים ביהדות, תמיד היו, גם ישו התחיל ככה.
    רק היום הם לא עושים ניסים יותר, סתם רעש במקרה הטוב
    או הסתה במקרה הרע

  8. עד עכשיו חשבתי שמדובר ברוזנברג, מהציטוטים מסתבר שזה שטרייכר… (ושגודווין יקפוץ לי, זה רלוונטי מאוד לכאן)

  9. איזה גועל נפש
    אני ישראלי שגר בחול והסיבה לכך היא שאישתי לא יהודיה ולא יכולנו להתחתן בארץ.
    המסמך המזעזע הנ”ל, מוכיח לי שוב שיהדות=גזענות.
    אני אוהב את ישראל, שירתתי בצבא ובזמן מצוקה אני אהיה הראשון לחזור לעזור, אבל בתור מי שמחשיב את עצמו כלא יהודי/מתבולל/גוי/מה שאתם רוצים
    יהודים יקרים, לכו להזדיין
    זהו, שיחררתי קיטור, סליחה אם פגעתי

  10. מעצבן מאוד, וכן – יש לא מעט יהודים שרואים ביהודים עם עליון. לא חדש, תמיד מכעיס.
    אולי ישמח חלקם לקרוא תגובה של אריאל פינקלשטיין (עם תמיכת הרב של רמת גן):
    http://yhn.co.il/home/kingsway.pdf?attredirects=1
    אני לא בטוח אם הקישור יעבוד, ואם לא, מדובר בקישור ל”דרך המלך” שהוא תגובה הלכתית שמסבירה למה הטענות הנוראות ב”תורת המלך” לא נכונות.
    אותי זה עודד קצת, לפחות…

  11. איפה אלוהים בכל המשפטים הכל כך ״יפים״ האלה?
    אלוהים הוא לא נקמן, הוא לא שונא, הוא לא רוצח, הוא לא מבדיל בין יהודים לגוים.
    והוא בטוח לא בעד להרוג תינוקות וילדים כי אולי יזיקו לנו בעתיד, מה קרה לחופש הבחירה?
    כולם נושאים מלחמות ושנאה בשם הדת, אבל אפ פעם לא בשם האלוהים. פשוט כי זה לא הגיוני שהוא כזה.

  12. יהדות=גזענות?
    ההנחה היסודית מוטעית: שמאמיני הדת הם היהודים “האמיתיים”.
    סליחה, אני יהודי אמיתי ואינני איש מצווה או אמונה. יש ליהדות היסטוריה עתיקה ומופלאה, לצד תפישות חשוכות מהסוג הנ”ל. אפשר וצריך בעידן החדש לבצע את הסינון הנדרש.

    דרור (12)
    לך תזדיין.
    זהו, שיחררתי קיטור, סליחה אם פגעתי.

  13. זה לא סתם שהעטיפה של ‘תורת המלך’ והעטיפה של ‘מיין קאמפף’ היא דומה מאוד…

    כי גם התוכן הוא שווה ערך של מאזניים.

  14. אוףףףףףףףףףףףףףףף.
    מעצבן.
    קורא של גרשוני, אתה מוזמן להציץ בתגובה שרשמתי לגרשוני (תחת yoavm). הגרשוני שלך הוא ספינר רציני, וקל לו לרכך את הספר למען קוראיו. אל תיתן לו לשטות בך.
    יובל, המון תודה על ההקרבה הזו. אני לא הייתי קורא את הספר כי היה מתפוצץ לי עורק במצח מהעצבים כבר בעמוד החמישי או משהו כזה. טוב שיש אנשים כמוך שישכבו על הגדר ויסכמו עבורנו את הרפש הזה. 🙂
    כאגואיסט מושבע אני חייב לשאול – האם אין יהודים טובים (מחבר מרעיו של הרב הטובח) שיכולים לראות אתאיסטים כמוני וכחבריי כגויים? גרשוני רושם בתחילת הפוסט שלו – “כל מקום שנאמר גוי … הכוונה על אותם אשר את ה’ לא ידעו”. מתי אני אחשב כגוי ומתי דמי ודם ילדיי יותר?
    ושאלה קשה יותר – מה עושים עם הכלבים והחתולים של האוייב? יובל, אני ממש במשבר, האם קראת משהו על האם מותר להרגם או לא???

  15. אני חושב שזה מה שמקומם ומפחיד בטקסט הזה. בסופו של דבר הם מדברים על מי שלא שומר את שבע המצוות. יש מצב שאני לא שומר את כל שבע המצוות, ואז מה? אני גוי? הקפיצה מ”גוי” ל”כן נחשב רודף מי שמחליש בדיבור וכדומה את המלכות שלנו” היא מאוד קלה. האם הטקסט שלי מחליש בדיבור את המלכות שלנו? אם כך, מה דיני? דין רודף?

    וכן, אני לא חושב שהם יהודים יותר ממני אבל בעבור מי שמסתכל עלינו מבחוץ, הוא יהודי אני יהודי וכולנו אותו הדבר. כפי שאנחנו לא מסוגלים להבחין בין זרמים שונים באיסלם, בנצרות או בבודהיזם ובעבור רובנו, כולם “אותו הדבר”, כך גם קל מאוד לאגד את כל היהודים לקבוצה אחת ויוצא שלא בטובתנו, שאנחנו מיוצגים על ידי האנשים האלו.

  16. הזעזוע המזוייף שלכם מהתפלפלות תיאורטית של טקסט עתיק לא מצליחה להרשים. כשמנגד מעל כל במה קוראים לשחוט יהודים – וגם מבצעים זאת בפרקטיקה – כשמלמדים בבתי ספר שאת היהודים יש להשמיד ולזרוק לים, שהם עכברושים וחזירים, כשיוצאים להתפוצץ באוטובוסים ובבתי קפה – או סתם לתקוע מברג או גרזן בראש לעובר אורח תמים – אני מרשה לעצמי לא להזדעזע ממה שנכתב בספר. היו לכם כמה עשורים טובים להזדעזע ולפעול כנגד אנשים שקוראים לשחוט אנשים אחרים. לא פציתם פה אז – ולכן אין לכם זכות לפצות פה כעת. עליכם לשבת בשקט ולסבול את הדברים, כי כל המצב הוא למעשה באשמתכם.

    כששייחים יעצרו, כשבתי ספר ששוטפים את המוח של תלמידיהם יסגרו, כשחברי כנסת הקוראים לפגיעה בחיילים ישפטו – אז ארשה לעצמי להזדעזע ממה שכתוב בספר הזה. עד אז, המרחק בין התהליך שאתם מפחדים שיקרה בעקבות הספר לבין המציאות והפרקטיקה שהצד השני מיישם כבר שנים – הוא מרחק שנות אור.

    ולכן, כן. אני תומך בספר. לא מפני שאני מסכים עם מה שכתוב בו. פשוט משום שאני מקדש את עקרון ההדדיות, ומסרב בכל תוקף לשפוט צד אחד בחומרה על כמה מילים על דף, ולצד השני לסלוח על תינוקות שנשחטים בשנתם. הדדיות, שוויון, חשוב מאוד. על המדינה כמובן, מצד אחד, רשמי – להתנער מן הכתובים. מהצד השני, בקריצה, לאפשר לדברים להאמר על מנת ליצור תנועת נגד שהיתה צריכה לקום כבר שנים.

    ואין לכם מה להתבייש מלהיות יהודים. בקרוב עלול להיות מצב שבו יוגדר מחדש מי יהודי ומי לא, ותוכלו לבחור להתנתק מהקללה הזו שרובצת על ראשיכם כבר דורות, ולהיות אזרחי העולם החופשיים והמאושרים. נטולי דת, נטולי לאום, זו זכותכם. אבל לא במדינת היהודים, אלא במדינה אחרת. חופשית ומאושרת.

    אם כל החטאים הוא שפיטתכם את העם היהודי באמות מוסר שונות בתכלית משאר העולם. זה נראה לכם מוסרי – האמת היא שזה ההפך ממוסרי, זה הרסני, אווילי, וזה – בסופו של דבר – הגורם לכל הדברים המתרחשים פה שאתם תופשים כפסולים. הכל, הכל באשמתכם.

    לא מכעיס אותכם שהאסלם רואה בעצמו הדת היחידה שצריכה לשחוט את שאר הדתות ולהשתלט על העולם, ושהוא מבצע בשיטטיות טרור רצחני על מנת להשיג מטרה זו. זה בסדר. מכעיס אותכם שקומץ זערורי של אנשים רואה את עצמו עליון, בזמן שהוא יושב ומשקשק מפחד בחלקת האדמה הקטנה שלו. אתם מגוכחים.

  17. מילא אתה תומך בשוחטי תינוקות, אזרחים חפים מפשע וסתם גזענים, אבל לטעון שהזעזוע שלנו “מזויף”?
    עכשיו ממש נפגעתי!

  18. מעבר לזה שמדובר בחיבור של רבנים שהם כנראה לא העפרונות הכי חדים בחבילה, חשוב להדגיש כי:
    הספר “תורת המלך” יושב על יסודות הלכתיים רעועים ביותר, ולמעשה אינו משקף את המסורת ההלכתית. ” – מתוך הספר “דרך המלך” שיצא בהוצאת ישיבת ההסדר בנתיבות. תקציר הספר כאן הספר המלא כאן.

  19. בלבלה – מעניין…
    כי דווקא “אם כל החטאים” “שלנו” – “שפיטתכם את העם היהודי באמות מוסר שונות בתכלית משאר העולם”, היא דווקא ההנחה היחידה שמושתפת כנראה לי ולמחברי המנשר האווילי ההוא.

    ולא יכולתי לנסח את זה יותר טוב:
    “זה נראה לכם מוסרי (?!) – האמת היא שזה ההפך ממוסרי (!), זה הרסני (!), אווילי (!), וזה – בסופו של דבר – הגורם לכל הדברים המתרחשים פה שאתם תופשים כפסולים”

    או, לסיכום
    “הכל, הכל באשמתכם.”

  20. ואולי הבעיה היא עם כל הכתות הדתיות שנוהות אחרי תורות שהוכתבו על ידי בריות דימיוניות כאלו ואחרות.
    כתות דתיות שמאמינות כל כך חזק בעליונות האל שלהן, עד שהן מרגישות מחויבות לצאת ולהגן על כבודו במו ידיהן האנושיות ?!

    בקיצור, אני מרגיש שכל הניסיון לשפוט את הנושא בכלים ראציונלים הוא משולל כל יסוד, טעם ומטרה. במקום שאני חי בו נוטים לסגור אנשים שהולכים אחרי קולות דימיוניים שהם שומעים בראשם במוסדות סגורים ונותנים להם את הטיפול התרופתי הטוב ביותר שניתן להציע.

  21. ‎,אני קורא את זה ונזכר בנוסטלגיה חולנית בבית ספר התיכון.
    זה מה שמלמדים. זה כל כך מוכר, שום דבר לא חדש לי. אותה הטרמינולוגיה, אותם הביטויים “מלכות הרשעה” וכו’.. וזה מצחיק כי התגובות כל כך מופתעות. כי לרוב החילונים מכירים את הדת מהצד של כל מקרבי הלבבות למיניהם, שעושים איזה אידיאליזיה משולבת בניו אייג’ כדי להחזיר את עם ישראל בתשובה.

    האמת היא, שהתפיסות האלה הם באמת בבסיס היהדות האורתודקסית שהתפתחה במאה ה-3 לספירה. אף אחד לא היה הומניסט אז ואם איש מהעתיד (ימי הביניים) היה נוחת שם, הוא היה נחשב שם לסוג של דלאי למה..למה? ככה 🙂

    במהלך תקופת הגמרא והמשנה כתבו את כל הדעות (טוב, כמעט..עם רוב לערפו את ראשם) ככה שאפשר לברור דעות שיתאימו להלך הרוח הציבורי באותה תקופה.. עכשיו הלך הרוח הציבורי בימין הוא לטבוח בערבים אז בוררים את פסקי ההלכה העבשים הכי פיקנטיים בנושא.. שום דבר חדש , באמת שום דבר חדש

  22. לכל מי שמבקש להרגיע שמדובר בקומץ או בזרם. שמדובר בשטות או דבילים, אני מציע לא לישון טוב בלילה.
    אני מפקד של עשרות חיילי מילואים ויצא לדבר עם כולם בזמן המלחמה, בזמן אימון ותעסוקה, הנהג שלי הוא אפילו צאצא של אחד מהרבנים הראשיים שהיו פה. והוא בעצמו אדם מאוד משכיל (במונחי לימודי דת) וידוע. יש לי את כל סוגי הדתיים בסוללה. האבחנה החדה היא בין הממלכתיים ל-לא ממלכתיים. יש לי כמה נערי גבעות מצד אחד, יש לי כמה רבנים, רועה צאן, משגיח כשרות וגם כאלו שהם מאוד ממלכתיים, רואי חשבון, עובדי היי טק . עם האחרונים אפשר לדבר על שכטות, ציצים וחוץ מהתפילות ושמירת הכשרות, מעולם לא היה שום הבדל. הכל היה סבבה. דיברנו על שלום, מלחמה, כשרות, ונראה שהמרחק ביני לבינהם לא היה כזה גדול.

    כאחד שלא מתבייש בחילוניותו ודעותיו הפוליטיות (גם על מדי ב’) אני נהנה להתווכח שעות עם החבר’ה. אני יכול להגיד לכם שהתפיסה של העליונות הגזעית/דתית, כפי שהיא מובאת נכוחה ב”תורת המלך” לא חדשה אצל כל הזרמים. המשפט “כן, דם של יהודי אחד שווה יותר מאלף תינוקות של גוים” והמשמעויות של חייו של גוי אל מול חייו של יהודי שמעתי לפני שנים כשרבצנו בגבול הלבנון במלחמה, מהמתנחלים הכבדים יותר והפחות, מהמתיישבים בגולן, מהנהג שלי, שסבא שלו היה הרב הראשי של המדינה הזו. אבל זה נאמר כשהצמדת אותם לפינה, שהצבת מולם נוסחא בלתי אפשרית שהם היו צריכים לקבל החלטה. זה לא היה דבר שנאמר באופן ברור, ותמיד היו מוצאים דרך לשמן את זה עם הומניזם מזויף שמתמזג טוב עם ההלכה.

    בשבוע שעבר, הייתי ביום ראיונות במילואים לקראת הפרישה שלי מיחידה כתוצאה מהעזיבה שלי את הארץ. ויצא לי לדבר על “תורת המלך” דווקא עם כמה חובשי כיפה מאוד ממלכתיים. אחד מהם מאוד קרוב לליבי. האיש הוא הדבר הכי קרוב לליברל סמי חילוני שיש בציונות הדתית. הוא אמר לי שמה שעשו לרב ליאור זו חרפה, זו בושה. כולם חזרו על המנטרה הזו ברגע שהדיון עלה והתחילו עם חופש הביטוי והפרשנות העקומה שלהם אליו. “ומה לגבי התוכן של הספר?” שאלתי. הוא אמר “אין שם משהו שאף דתי לא יודע מאז ומעולם”. הוא גם הסכים עם התוכן. ואמר שהזעזוע הוא שזה נאמר בצורה ברורה, זה זעזוע לחילונים, לשמאלנים, וגם לדתיים שלא היה נעים להם להגיד את זה. גוי שווה פחות מיהודי. גם החיים שלו שווים פחות.

    כל מה שרציתי לומר בדוגמא הארוכה מידי הזו הוא שתורת המלך עשה לגזענות היהודית-דתית-לאומנית את מה שדער-שטרימר עשה לאנטישמיות בגרמניה. הוא מיסד אותה והרחיב אותה למיין סטרים של הדתיות היהודית. בעצם זה שהספר נכתב, פורסם, וקיבל גושפנקא מדמוית משפיעות. הוא הפך דברים שהתביישו להגיד אותם, לאמת ברורה אצל *כל* *הציבור* *הדתי*.

    עכשיו לך חפש רב מיין סטרים, רב ממלכתי או רב ראשי שיגנה את התוכן של הספר הזה, שיגיד שזה לא נכון, שההלכות לא נכונות לחלוטין ושהאמת הפוכה ושמה שהוצג שם זו תזה שגויה. לא תמצא שום דבר, בשביל הציבור הדתי הדיון הוא על האם היה ראוי לעצור את הרב ליאור או לא. וכשאתה מעמיד אותם לגבי השאלה על מהות הספר, לא תמצא גינוי או סתירה אליו.

    מי שיתחקר את ההתגלגלות של הדת היהודית לפונדומנטליזם שהיא תתגלגל אליו בעוד 20 שנה צריך לבדוק מה הייתה ההשפעה של הספר הזה בתהליך.

  23. ועדיין, אתה לא רואה חרדים מסתננים לכפר ערבי ורוצחים משפחה בשנתה. נכון? או שיש פה ויכוח על העובדות? ובבקשה, אל תתחיל עם “הם מסוגלים”, כי אני אשלוף לך אלף הם מסוגלימים בתגובה. מה שמשנה זה מה שקורה בשטח. במציאות. עכשיו, ולאורך שנים. לא מה שנראה לכם בדמיון שיכול להיות.

    גם אל תתן דוגמה אחת בודדת מלפני 15 שנים, תבסס את כל הטיעונים שלך עליה, ותטען ש”אנחנו אותו דבר, הם רוצחים ואנחנו רוצחים”.

    אין לי שום בעיה עם מליון יהודים שחושבים שהם העם הנבחר. אין לי בעיה שהם חושבים שהם עליונים ושכל שאר האומות נחותות – זה דבילי בעיני, אני לא שותף לדעה הזו, אבל אין לי בעיה עם זה. נכון, זה קצת מעצבן.

    כשהמחשבה מעצבנת אותי, אני פשוט נרגע וחושב על מליארד המוסלמים שמשוכנעים שהם הדת היחידה הנכונה ויש לשחוט את כל הכופרים עד להשתלטות המוחלטת של האסלאם על העולם. ואם אני ממש במצב רוח, אני גם נזכר שהם מבצעים שחיטות המוניות כבר עשורים, ואף יותר, שוחטים מכל הבא ליד. את כל הצבעים והצורות. בכל המדינות.

    לא יודע, אותי זה מרגיע. לדעת שאנחנו לא לבד, בתוך וואקום. להשוות, ולהבין שאין מה להשוות.

    גם מייק טייסון וגם אני מתאגרפים. אני פעם אחת נתתי אגרוף לשולחן בכתה ג’, והשולחן רעד. אז אתה מבין, שנינו מתאגרפים, ההתפלפלות על ההבדלים הקטנים ביננו הם מטופשים – הפוטנציאל נמצא שם, אצלי. אתה מבין?

    אז אני באמת, באמת ממליץ לך לא לדאוג. הכל בסדר, אף אחד לא יפגע בחברים שלך, לא פיזית לפחות. הם שמורים, מוגנים וחופשיים לרצוח משפחות ולשגר רקטות כאוות נפשם. מי שעומד מולם הם פודלים, שחושבים שהם הכי יפים, חושפים שיניים ומסוגלים אמנם לנשוך – אבל הם ניצבים מול עדת בולדוגים נוטפי דם המוקפים בגוויות העדיין חמות של הקורבנות שלהם מסביב. אלפי בולדוגים מתפלשים בדם, נושכים מכל הבא ליד.

    גם לפודל יש פוטנציאל לנשוך. אבל בחיאת.

  24. ” ואהבת לרעך כמוך”

    לכל אלו שחשבו המפסוק מהתורה אכן מטיף לאהבת כל אדם באשר הוא… קראו שוב את המשפט…

    אם רעך כמוך (כלומר יהודי כמוך, דתי כמוך, שומר מצוות כמוך, מאותה חצר חסידית/חרדית כמוך, אותה העדה כמוך, מצביע לאותה מפלגה כמוך וכו…) אז אתה מצווה לאהוב אותו… אם לא כך – אפילו לא בגדר המלצה…

    עצוב… חשוך… ומפחיד לחשוב שרבים רואים בכך דיברי אלוהים חיים…

  25. על “ואהבת לרעך כמוך”, אם זכרוני אינו מטעה אותי (וגם אם כן זה לאו דווקא טעות), הפירוש הנפוץ הוא דווקא “ואהבת לרעך” הציווי ו”כמוך” הוא הסיבה. בגלל שכל אחד מרעיך הוא כמוך (אדם בצלם אלוהים) עליך לאהוב אותו. עוד פירוש הוא “כמוך” כמידת הציווי – אהבת לרעך כמוך, כלומר כמו שאתה אוהב את עצמך ואת משפתך.

  26. אבל יהודים עובדתית יותר טובים/ מוצלחים, למה קשה לומר את זה?
    תספרו כמה בפרסי נובל זכו ערבים [חוץ מערפאת:)] בתרומה למדע, בפיתוחים טכנולוגים
    ומה יש להם מנגד? משאבי טבע שהם מוכרים? מגדלים שהם בונים?

    הספר הזה לא יגרום ליהודים שלומדים את הספר הזה להתחיל להרוג גויים, צאו מזה,
    זה לא יקרה, אז מספיק עם הצדקנות וצקצוקי הלשון.
    הספר הזה אזוטרי ואינו אבן יסוד בספרות ההלכתית, מן הסתם,
    הוא גם פחות נורא מחומר הלימוד השוטף בעזה ובגדה.
    אני מציע לכל מי שחי בבטחה במרכז הארץ וגוש דן שינסה לגור במקומות כמו
    ירושלים או כל עיר ספר אחרת שבה יש חיכוך יותר גבוה עם אוכלוסיה ערבית,
    אני מבטיח למחנה היותר “שמאלני” של קוראי הבלוג, דעתכם תתמתן משהו.
    הכרתי מספר מצומצם של בני מיעוטים שהם ליברלים יותר בצורת חיים
    ובצורת המחשבה אבל רוב החבר’ה שאני פגשתי פה חיים בעולם מחשבתי אחר,
    וזה עוד ממפגש באוניברסיטה עם אוכלוסייה שהיא אמורה להיות יותר “טובה” מהכלל.
    אני לא שונא אותם, אבל לא ממש אוהב אותם.
    נסו לנסוע בערב/ לילה ברחובות של מזרח העיר לצורך המחשה, לא יודע, לא כיף.

    ויובל יש מצב שהיית רגוע לתת לילדות שלך לחזור לבד מבית ספר
    אם היית יודע שהם צריכות לעבוד ליד שכונה “פחות טובה”?
    איפה היית שם את מבטחך, בשכונה דתית יהודית או אצל ה”גויים”?

  27. יאיר – עובדתית גם יש יותר אשכנזים שזכו בפרס נובל מאשר מזרחיים, אז נוציא שוב את השד העדתי מהבקבוק? וגם יותר בטוח להסתובב בלילה בברודווי לעומת הארלם, בצפון תל אביב לעומת דרומה וכו’, אבל אותך מפחידים רק הערבים. אולי כדאי להסתכל קצת על בני אדם כבני אדם ולא לשפוט ולתייג כל הזמן? הטיעון הקבוע של הימין “לכו תגורו ליד ערבים ותשנו דעתכם” כבר נהיה מגוחך. רבים וטובים בשמאל גרו ליד ערבים ונשארו שמאלנים. מנסיון אישי, גרתי ליד ערבים בירושלים, וגרתי ליד יהודים מסוימים בתל אביב שהיה לי הרבה פחות נעים לגור לידם.
    ועוד משהו קטן לגבי המוסלמים – אל נא תמעיט בתרומתם למדע ולתחומים אחרים לאורך ההיסטוריה. אנחנו לא יותר (ולא פחות) טובים מאף אחד.

  28. בלבלה – מהסיפורים שאני שומע בזמן האחרון, תגי מחיר וכאלה, זה לא כל-כך פודל, יותר בולדוג שהולך ומשתלט על הבית של המגדלים שלו ובהחלט רוצה ויכול אם לא ניזהר להפוך אותו לעוד בסיס של חבורת בולדוגים נוטפי דם כמו שאר החבורות שמסתובבות בשכונה ומנסות לתקוף אותו כמו שהן תוקפות אחת את השניה (שמעתי שגם במקומות אחרים בשכונה מנסים להשתלט על הבולדוגים בזמן האחרון, לא מתוך דאגה לנו, אלא מתוך רצון לחיות טוב יותר).
    יאיר – מה לעשות שאת האלגברה ועוד דברים רבים אחרים המציאו הרבה הרבה לפני שהתחילו לחלק פרסי נובל?

  29. יובל היקר,

    האם אתה יודע מהי משמעות הביטוי “חזרה בתשובה”?
    המשמעות של “לחזור בתשובה” היא לבוא עם שאלות או תמיהות ולנסות למצוא להן את התשובה. כלומר, אתה קורה טקסט מקומם של הרמב”ם, שהיה מגדולי הפוסקים ומקובל על כל הזרמים, ולא מאמין איך זה מתיישב עם “חביב אדם שנברא בצלם”, מצא את מי לשאול! יכולת להפנות את הפוסט הזה לאחד מגדולי התורה, במייל, ולקבל תשובה.
    לחילופין, בחרת ללעוג לדברים בבלוג שלך, שאותו ככל הנראה לא קורה אף אדם שבקיא ברמות כאלה בהלכה (כי אנשים כאלה לא קוראים בלוגים להנאתם) ולכן “יצאת בשאלה” – כלומר שאלת שאלה על מנת ללעוג ועל מנת שלא לקבל תשובה אמיתית.
    אם תרצה, אוכל להפנות את הפוסט שלך לר’ זמיר כהן מארגון הדברות ולבקש שיישב לנו את הדברים.

    בכבוד רב.

  30. את/ה יודע/ת מרים 38 שזו התנשאות מיותרת ואם יורשה לי גם מטופשת.
    התורה, התנ”ך, המשנה, התלמוד ושאר הכתבים והפרשנויות הם לא ב”בעלות” “גדולי התורה” אלא שייכים לכלל, כן גם לחילוניים. כל אחד רשאי ומוזמן לפרש אותם כראות עיניו, וסביר להניח שהפרשנות שלו תהיה טובה לא פחות משל כל רב שייש לו שניים וחצי חסידים שהסמיכו אותם ל”גדול בתורה” והוא “בקיא ברמות כאלו…”

    “למה התכוון המשורר” יודע אך ורק המשורר עצמו ורוב המשוררים כבר מתו מזמן. ודרך אגב, לפעמים המשורר אולי התכוון למשהו מסויים אבל כל מה שיצא לו זו רק נפיחה (האם מישהו הזכיר כאן את גדול פרשני הדור הרבובדיה?)

    בקיצור, לעתים לחלק מהפרשנים גדולי התורה ברמות בקיאות שמשיקות לאלו של הרמב”ם המפרשים טקסט, פסקה, משפט או פסיק יש יציאות והפרשות מסוג “תורת המלך” שבעיקר מביישות אותם ואת רקדני “עוצו עצה ותופר” למיניהם.

    וליובל, תמיד הייתי יהודי גאה (עוד טר ישראלי גאה) והעובדה שפה ושם יש כמה קוצים לא הופכים אותי לפחות גאה בלאומיותי.

  31. כשניתנו עשרת הדיברות, לא היה עם יהודי.
    היו בני ישראל, בניו של יעקב אבינו.
    המצרים כינו אותם “עבריים”.

    היהודים הם צאצאי שבט יהודה, ובגלל זה נקראים יהודים.
    זה הרבה שנים אחרי שניתנו עשרת הדיברות במעמד הר סיני.

    כלומר, כותב תורת המלך הוא אדיוט רציני.

    אם האדיוט שכתב את תורת המלך מפרש את “לא תרצח” רק לגבי יהודים ולא גויים, אז הוא באמת טיפש גדול.

  32. אמיר (39),

    הפוסט הוא המתנשא ולא התגובה שלי.
    “גדולי תורה” זה כמו “גדולי הפרופסורים לספרות השוואתית”. אנשים מקובלים על כל הזרמים בדת ובקיאים במקרא. זה לא עניין של נחלה אלא של התמצאות.
    חוץ מזה, הספרים שהרמב”ם כתב אינם שייכים לחילונים אלא לרמב”ם עצמו, והם אינם נתונים לפרשנות כלשהי. הכל מאוד מובן. רק שיש הקשר לדברים. אני יכולה למצוא לך אלף דוגמאות, שאינן סותרות את הרמב”ם, שבהן מסר הפוך בדיוק – חשוב לשמור ולדאוג גם לגויים.
    והכי חשוב – זה עומד במבחן המציאות. לאורך הדורות מעולם לא רצחו היהודים על דתם ולא השמידו גויים או זלזלו בחייהם (ואל תביא לי את הערבים כדוגמה כי אין כאן הקשר דתי. הם האויבים שלנו כאן מבחינה חילונית לחלוטין).
    אגב, “את/ה יודע/ת מרים 38” – ממתי ‘מרים’ זה שם יוניסקס?
    ואז אני רואה שכתבתי “קורא” עם “ה” בתגובה הקודמת (פעמים!)….

  33. לעניין “ואהבת לרעך כמוך” –
    לפני כשבוע שמעתי על פרשנות של אחד “נאור” שהתארח בפורום שקורא לעצמו בשם “ואהבת לרעך”-
    אותו אחד אמר שהפסוק מתייחס רק ליהודים!!!!!
    הבנתם?….???

  34. מרים (38,41)

    כמה נקודות שאולי פיספסת…
    1. עזבי את הרמב”ם. זה לא קשור לפוסט. מי שקורא את הרמב”ם וגם טורח לבאר לנו אותו בפשטות שכזו בפוסט דלעיל הוא לא יובל אלא (כמו כל הציטטה באפור!!) “הרב” שפירא, אחד שמשום מה הסמיך עצמו או הוסמך כ”גדול תורה” לפחות בקהילתו, בספרו (אולי שמעת עליו…) “תורת מלך”.
    אם תרצי, אוכל להפנות את התגובה שלך לר’ יצחק שפירא מישיבת עוד יוסף חי ולבקש שיישב לנו את הדברים. אני בטוח שהוא יהיה משועשע מכך שכינית אותו “יוצא בשאלה” (מצד שני, התלמידים שלו אולי יהיו משועשעים פחות. אני ממליץ להתרחק מחלונות. לכל דבר יש מחיר).
    2. הניכוס של טקסטים לציבור הדתי נמצא בדיוק בזה שהמומחים היחידים שאת מוכנה לקבל כרשאים לדון בזה הם “גדולי תורה, אנשים מקובלים על כל הזרמים בדת ובקיאים במקרא”. אני מניח שחוקרת הרמב”ם באונ’ העברית תהיה פחות מקובלת עליך, אם היא גלוית ראש (רח”ל). אני גם הולך להמר שכשאת כותבת “כל הזרמים” את מתכוונת “כל הזרמים האורתודוקסים”. כך או כך, בהצלחה בלמצא מישהו שמקובל על כולם.
    3. הכי חשוב, ורלוונטי גם ל”דרך המלך” וניסיונות הפיוס של גורמים בציונות הדתית. הניסיון להתחיל ליישב פה משהו הוא בדיוק שורש הרע. ניסיון לתת לגיטימציה לטקסט כאיזה “ספרות השוואתית” של שקלא וטריא באיזה בית מדרש. לא. זו אינה דעה לגיטימית, זו אינה פרשנות שניתן להתווכח עליה, במיוחד כשהטקסט נכתב כספר הלכה! לא כסוגיה בתלמוד, איזה פלפול באוויר. מדובר בחוברת הוראות פתיחה באש לתלמידי ישיבת עוד יוסף חי. אין צורך ליישב פה כלום.

    וקטנה לסיום
    מעניין שאיכשהו “הדברות” מוגדרת כאן כ- “אנחנו הדתיים מוכנים להסביר לכם החילוניים את עיקרי הדת. עכשיו שבו ותקשיבו – מותר לשאול שאלות בהצבעה”

  35. ערן,

    אף אחד לא אומר לך “שב ותקשיב”. אם אתה רוצה לשמוע (רק אם אתה רוצה) את הצד השני – יש את מי לשאול. זה מה שנקרא ‘הדברות’.

    עכשיו השאלה היא מה הנושא. אם יש לך רצון לשמוע את הצד השני בנושא הרמב”ם, ולו רק לשם הדיון האקדמי, אתה יכול לשאול את אותם גדולי תורה שמשום מה אתה שם במירכאות בניגוד לפרופסורים השונים, ויש ביניהם כאלה שבאמת מקובלים על כל הזרמים האורתודוכסיים, תתפלא.
    לגבי הרב שפירא, אני לא מכירה אותו ולא מתעסקת במה שהוא כתב. התגובה שלי באה לבקר את הלעג לדברי הרמב”ם.

    אגב, כשאני חושבת על זה לעומק אני מוצאת שזה לא פשיסטי באמת כמו שזה נשמע. אני מניחה שכמעט כל אדם בעולם מייקר את חיי בני עמו יותר מאת חייהם של עמים אחרים (ואת חיי משפחתו יותר מחיי אחרים), קל וחומר כאשר מדובר באויבים.
    וכל מה שמצוטט כאן בנוגע ל”תמיכה ועידוד האויב” הוא גם די לגיטימי. זה נקרא בימינו תמיכה בטרור, ואני מקווה שאין ספק שמי שמממן טרור או תומך בו הוא טרוריסט בדיוק כמו מי שרוצח או מתכנן את הרצח.
    ובכל מקרה, ההתעסקות של השמאל עם הקומץ הסהרורי שנמצא בישיבת שכם (איזה נוהל פתיחה באש איזה, אם פעם באלף שנה מישהו שם פותח באש זה ממש מאורע), או ההתעסקות של הימין בקומץ הלא פחות סהרורי ‘מחסום ווטש”, “נטורי קרטא” ואחרים, הוא פתטי מכיוון שכולנו יודעים שלארגונים אלה אין השפעה על המקרו שלנו וההתעסקות בהם היא התחמקות מפתרון הבעיות הגדולות והסבוכות יותר.

  36. סליחה על התגובה המאוחרת, אבל בשביל מה כל הספר הזה בכלל? לא היה עדיף פשוט לעשות איזה פוסטר או סטיקר. נגיד “הידעת? מי שלא יהודי מותר להרוג אותו מתי שרוצים. הרב.”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: