כולם שקרנים כולם

כמעט בכל “ראיון רחוב” אנשים אומרים שהם “לא מתכוונים להצביע” או ש”אין למי להצביע” כי “כל הפוליטיקאים שקרנים”. בהתחלה, ההכללה הזו מרגיזה, אבל כאשר דורון רוזנבלום מרכז במוסף הארץ כמה מההתבטאויות של הפוליטיקאים במערכת הבחירות הזו, מבינים שבעצם אי אפשר לבוא בטענות לאף אחד ושאין גבול לציניות. אין גבול.

אני כאן כדי לרוץ עד הסוף, בלי לזגזג” (עוזי – “הישר” – לנדאו, יומיים לפני פרישתו מהמרוץ לראשות הליכוד)

הליכוד יוצא היום לקרב כדי לנצח! להצית מחדש את לפיד הליכוד בלב הציבור!” (צחי הנגבי, ימים לפני עזיבתו לקדימה)

נלך עם וילנאי יחד ונציע לעם אלטרנטיווה אמיתית” (פרס, לפני שהפסיד גם לפרץ בבחירות במפלגת העבודה, ובחר באלטרנטיווה אחרת)

אני ראשון אחריך – ראשון מאחוריך – בתהליך שיקום המפלגה ולאחר מכן בהנהגת המדינה” (מתן וילנאי שם יהבו על הווינריות והאינטגריטי של שמעון פרס)

הדמוקרטיה חוגגת בשינוי… אם לא היתה אופוזיציה במפלגה שלנו אז היה רע מאוד – אז היו מאשימים אותי שזו דיקטטורה… שינוי תעלה ונלך ביחד! ביחד! ביחד!” (יוסף לפיד, שעה קלה לפני שנודעו תוצאות הבחירות בשינוי ולפני הכרזתו ששברו את הכלים ולא משחקים)

שינוי לא ראויה לאמון הציבור” (לפיד, כעבור כמה ימים: אמון? למפלגה שאני לא שליטה הכל-יכול? דמוקרטיה חוגגת? כשפורז לא במקום השני?)

בית לא עוזבים… עמדתי במבחן הכי קשה. הציעו לי בקדימה להיות מספר שתיים, סגן ראש הממשלה ושר הביטחון – וסירבתי. בחרתי להישאר בליכוד כי בית לא עוזבים. בדעתי להישאר בליכוד בכל מצב… השופינג הפוליטי היום, שלדעתי מבלבל חלק מהציבור בישראל – של אנשים שחוצים ממחנה למחנה – זה לא מקובל עלי… דרכם של האנשים החוצים ממחנה למחנה – מדרך לדרך – לא נכונה. רק איש אחד מסוגל לקחת מנדטים מהתנועה הלא דמוקרטית של שרון, וזה אני… אני נשאר בליכוד על מנת להוביל את התנועה לניצחון…” (שאול מופז, הציניקן האולטימטיווי של הבחירות האלה, ואולי בכל תולדות הפוליטיקה הישראלית, שעות אחדות לפני עריקתו לקדימה)

סוכם שאני אמשיך לכהן בתפקידי כשר ביטחון, ומזה תבינו מה שאתם רוצים להבין” (מופז, אחרי המעבר לקדימה, מסביר את סוד האינטגריטי שלו).

הציעו לי להיות שר האוצר של איטליה, אבל החלטתי להישאר בארץ” (בנימין נתניהו מספר על מהלך שחמטאי מחושב, שדרש הקרבה)

אני לא מאמין למשמע אוזני… זה היה בצחוק” (תעשיין איטלקי בשם קרלו דה בנדטי, איש פרטי נטול כל סמכויות פוליטיות, שבביקורו בארץ הוצג בפניו נתניהו בעוברו בלובי של מלון המלך דוד; לדבריו, לאחר מספר דקות של שיחה חטופה הוא פטר את נתניהו ואת משנתו בבדיחות הדעת: “הצעות מעניינות, למה שלא תציע אותן לממשלת איטליה?”)

שרון מעולם לא היה שייך לליכוד… מה זה חשוב אם לדיקטטור יש חיוך זה או אחר אם הוא מביא אותך לרודנות… מדובר בראש משפחת פשע…” (נתניהו לפני האירוע המוחי של שרון)…

המדיניות של קדימה – זו לא המדיניות שאריק היה נוקט בה” (הנ”ל מגלה נאמנות חברית ל”אריק”, אחרי שווידא ש”אריק” דנן כבר לא מסוגל לענות לו).

נכתבו 2 תגובות לפוסט “כולם שקרנים כולם”

  1. מוסיף:

    מאמר גדול. עוד שני ציטוטים ממנו:

    נזק אלקטורלי – מבחינת הליכוד: היעדר פיגועים, או פעולה מוצלחת של צה”ל ללא נפגעים; מבחינת קדימה – אנפות המנקרות בערימת תרנגולות מתות בזמן שפעת עופות, שיעול של קוריצה, ירידה במפלס הכנרת או כל תזוזה אחרת בשטח; מבחינת העבודה: פרס, עזיבת פרס, התוכן, המהות, העטיפה, הסגנון, הליהוק, העיתוי, עצם הקיום.

    נכס אלקטורלי – כינוי לישיש לא-תמיד-ממוקד, מבריח קולות מובהק, לוזר עם קבלות, המביא באופן מסורתי מזל רע לכל מפלגה שבה הוא נמצא, אבל מביא נזק אלקטורלי גדול עוד יותר לכל מפלגה שאותה הוא עוזב.

  2. אלעד יאיר:

    יש שם אי דיוק קטן.
    הדברים שמופז אמר על בית שלא עוזבים ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3181934,00.html ) נאמרו ב-9 בדצמבר, יומיים לפני שערק (הוא אוהב לשון צבאית, אז נשתמש בלשונו הצבאית) לקדימה ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3182740,00.html ).

    נכון. זה לא באמת חשוב.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: