סניף הדואר מהגיהינום

מהו הגיהינום? תשובות רבות יש לשאלה הזו, בין השאר מכיוון שאף אחד לא יכול לספק עדות ממקור ראשון. כל מה שיש לנו זה דיווחים על כאלו שטוענים שהם דיברו עם מישהו, ששמע משכן שלו, שהגיס שלו עבר ליד מישהו שטוען שהוא היה בגיהינום. ובכן חברים, הבעיה נפתרה. אם אתם רוצים לדעת מה קורה בגיהינום כל מה שאתם צריכים לעשות זה להגיע לסניף הדואר המקומי בכרכור.

הגעתי לשם הבוקר בשעה 09:20. הסיבה: חטאתי ופשעתי והזמנתי שני ספרים מהאינטרנט. בסניף יש שני דלפקים. תיקון: יש שלושה דלפקים אבל אחד תמיד סגור (עוד על כך בהמשך). כאשר הגעתי משכתי את המספר 241. מספרו של האדם שקיבל באותו הרגע שירות היה 205. “זה ייקח קצת זמן”, אמרתי לעצמי ויצאתי לסידורים בסביבה. חזרתי כעבור כעשר דקות, בשעה 09:30. המספר שקיבל שירות היה 207. אם הקצב הזה יישמר, התור שלי יגיע עוד שלוש שעות.

במקום יושבים עשרות אנשים בחדר שהוא קצת יותר גדול מהסלון שלכם. מה הם עושים? שום דבר. הם מביטים בצג הדיגיטלי שמדווח להם שהאדם שלא מקבל שירות בדלפק לא מקבל אותו כבר הרבה מאוד זמן. כעבור כמה דקות החלה זליגה החוצה. אנשים עומדים בחוץ ומחכים שהזמן יעבור. אם איזשהו “גזלן” היה מספיק חכם, הוא היה פותח שם דוכן ועושה מיליונים. גם מספרה ניידת היא רעיון לא רע.

נסעתי הביתה.

חזרתי בשעה 10:05. המספר שמקבל שירות מהדלפק הוא 217. אני, כזכור, מספר 241.

כמו שאמרתי יש דלפק שלישי. הדלפק הזה נפתח לפני כחודש והוא מיועד אך ורק לאנשים כמוני – כאלו שהזמינו משהו והם בסך הכל צריכים שמישהו ילך למדף ויביא להם את החבילה שלהם, פעולה שלוקחת בערך 25 שניות. הדלפק סגור. תמיד סגור. כאשר שאלתי, בביקור הקודם שלי בדואר, מהן שעות הפתיחה של הדלפק הזה אמרה לי עובדת הדואר “הוא סגור”. אמרתי לה שאני רואה שהוא סגור, אני רק שואל מתי הוא פתוח. “הוא לא פתוח. הוא סגור. הוא תמיד סגור”. דואר ישראל – שלך ובשבילך.

העליתי לעמוד הפייסבוק של דואר ישראל שאלה: מדוע הדלפק הזה סגור. לא ענו לי. כתבתי שוב. לא ענו לי. כנראה שלשבות זה נורא מעייף.

אני לא יודע מה בדיוק קורה בדואר ישראל אבל כתבות מהסוג הזה לא מבהירות שהחסם העיקרי לקניות באינטרנט הוא הדואר. אם בעבר ביקור במשרד הפנים היה גיהינום הרי שכיום ביקור בסניף דואר הוא ללא ספק החוויה המעצבנת, המתסכלת ומבזבזת הזמן הגדולה ביותר שכן בניגוד למשרד הפנים, בו היית צריך לבקר רק אחת לכמה חודשים או שנים, החיכוך עם הדואר הוא הרבה יותר שכיח.

לפני משהו כמו חמש שנים הוצבה בסניף הדואר של פרדס-חנה מכונה אוטומטית שסורקת את הברקוד על ההודעה שמגיעה אליך שמדווחת לך שהגיעה אליך חבילה, ולאחר מכן פולטת החוצה את החבילה שלך. זה היה נהדר. הודעתי לסניף הדואר בפרדס חנה שאני מעוניין שכל החבילות יגיעו לסניף שלהם ולא לסניף כרכור. הם היו מאושרים. כעבור כארבעה חודשים היא התקלקלה. ככל הידוע לי היא לא תוקנה עד היום.

אז בפעם הבאה שישאלו אתכם איך זה לבלות בגיהינום, שלחו את השואל לסניף הדואר בכרכור. תנו לו לשבת ולהסתכל על צג אלקטרוני בו המספרים לא מתחלפים לעולם. הוא יחזור עם חוויות, חבל על הזמן.

נכתבו 38 תגובות לפוסט “סניף הדואר מהגיהינום”

  1. שחר לוי:

    אני פיצחתי את השיטה: מזמין למקום העבודה שלי.
    מקבלים פה הרבה דואר ומוציאים שליח מדי פעם שאוסף את הדואר של כולם, ואתה לא צריך לקום מהכסא ולבזבז על זה דקה (כשאני חושב על זה, אולי מקום העבודה שלי בעצם פיצח את השיטה?)

  2. ארנון:

    גם בהרצליה זה ככה. הם סגרו את הסניפים המקומיים ואיחדו את כולם לגיהינום אחד מרכזי. צריך לקחת חצי יום חופש כדי לאסוף חבילה. זה הגיע למצב שאני נמנע בכל מחיר מלהשתמש בשירותים שלהם (משלם על שליחים או פשוט מוותר על הזמנות) לפני כמה חודשים התלוננתי באתר שלהם, חזרו אלי והסבירו באדיבות שהם פועלים לשיפור המצב.כמובן שמאז שום דבר לא השתנה.

  3. Chasida:

    אני גרה ביישוב שהוא דואר נע. החבילות מתקבלות במשרד היישוב, שמים לי פתק בתא דואר, ואני נגשת לאסוף (גם לא מושלם – פתוח רק פעמיים בשבוע בערבים ולא בימי שישי אבל עזוב).
    מפטפטת בנעימים עם המזכירה, מדגמנת את הנעליים שזה עכשיו הגיע, והולכת לדרכי.
    אתה מוזמן לשלוח אלי את הספרים. אם הם מעניינים אני אפילו אקרא אותם לפניך. 😉

  4. עדי:

    גם בסניף קרית ראשון – זוועה.

  5. חובב:

    הממשלה מנסה כבר זמן רב לפגוע בשירות הדואר ובלקוחות שלו.
    השלב הבא, הוא כמובן “שיפור השירות” ע”י הפרטה
    השירות אולי ישתפר ואולי לא, ובטוח יעלה הרבה יותר (ראה תאיגידי המים), ויאפשר לכמה מקורבים לגזור קופון מכובד.

  6. אורן:

    גם בקרית אונו.
    לא נראה לי שזה שונה במקום אחר..

  7. נירית:

    והנה סיפור על שכונת מגדיאל בהוד השרון. כשהוקמה ב1924 על קרקע חקלאית היו פה משפחות בודדות. אחרי שקמו רמת הדר, רמתיים וכפר הדר והתאחדו יחדיו להוד השרון, היו במגדיאל מאות תושבים. עם סניף דואר אחד קטן בכיכר מגדיאל. היום, עם הבנייה המואצת של רבי הקומות באיזור (מתחם 200 ומתחם 1200 הצמודים למגדיאל) מתגוררים שם עשרות אלפי תושבים והיד עוד נטויה (אלפי יחידות דיור בבנייה ממש לפני אכלוס). ומה לגבי הדואר? אז כן, אותו סניף פצפון משרת את כווווווולללללםםם. היה בלתי אפשרי להיכנס אליו בעבר ועכשיו עוד יותר בלתי אפשרי בכלל להתקרב אליו מרוב תור. הרחבה? פתיחת סניף נוסף לאור השינוי במצב? לא בבית ספרנו. למה לתת שירות בסיסי סביר אם אפשר להתעלל באלפי אנשים???

  8. שושו:

    היתרון המוזר בלגור בחור במדבר – דואר נע מגיע פעם ביום, פורק את החבילות על המדרכה, וכל מי שרואה שיש לו חבילה – פשוט לוקח אותה…
    ואם אתה לא לוקח את החבילה בעצמך, אז או שמישהו כבר מקפיץ לך אותה הביתה, או שיתקשר אליך להגיד לך לבוא לקחת.

    אין משלוח דאר יותר יעיל מזה 🙂

  9. אחד:

    גם ברעננה. בית דואר מרכזי אחד ל-70K תושבים.
    תורים מהגיהנום. מכונת תורים משוכללת עם מסך טאץ’ מגניב כזה?! עם אפשרות לקבלת SMS כשהתור מתקרב… תכונה מגניבה – שלא עובדת.
    ועוד לא דיברתי על העיכובים בחבילות שגרמו לי לקבל (ואח”כ להחזיר) refund שגוי משניים סינים ואנגלי אחד.

  10. כ. בראון:

    ולזה לואי סיקיי היה קורא: White people’s problems.
    לא יאמן. אני מקווה שאתה בסדר אחרי הטראומה הקשה שעברת.

  11. א':

    אני התרגלתי לזה כבר…
    הנוהל הקבוע: הולך לדואר, לוקח מספר, קופץ לסופר, חוזר לדואר לוקח עוד מספר והולך הביתה. כעבור שעה חוזר לדואר. אם המספר הראשון עבר, השני עדיין תקף. אם הראשון לא עבר אני משתמש בו ומעביר את המספר השני למישהו אחר שרק הגיע (המעשה הטוב היומי).

  12. גלעד:

    בביקור האחרון בארץ חידשתי את הדרכון במשרד הפנים בבאר-שבע.

    זאת הייתה חווית עולם שלישי, לגמרי. יצאתי המום.

    אחר כך ביקרתי בדואר ביישוב מיתר. סניפי דואר באסיה ובאפריקה היו נקיים יותר, יפים ומסבירי פנים יותר.

    אם רמת המיסים בארץ לא הייתה דומה יותר לרמה בסקנדינביה מאשר למיסים באפריקה או באסיה, לא היה על מה להתלונן. אין ספק שהאזרח הישראלי משלם הרבה יותר מדי ביחס לתמורה.

  13. נחי:

    מסכים עם חובב.

    אכן נראה כמו עוד ייבוש מכוון של המדינה. מצד אחד מחייבים אותם לעשות דברים לא כלכליים כמו להביא מכתבים לכל חור במחיר שהאנשים שגרים בחור יוכלו לשאת, מצד שני דורשים מהם להרוויח או שיפריטו אותם. נראה שהמנכ”ל מקבל את המצב כגזירת גורל (הוא בטח משתמש במילה “אתגר”) ובמקום להגיד למדינה “אם אתם דורשים מאיתנו לעשות דברים לא כלכליים, תנו תקציב”, הוא מתחיל בתהליך המוכר של בדיקה עד כמה אפשר לחסוך באוכל של הסוס בלי שזה יפסיק לעבוד.

    http://www.themarker.com/career/1.2265448

  14. טל:

    תודה על הלינק לעמוד הפייסבוק של הדואר – מסמך מרתק! מרבע שעה של קריאת הפוסטים שם עולה תמונה של מערכת לא מתפקדת.

  15. גילי:

    כ. בראון (10): מכל הזרעונים, דווקא אתה ניצחת? ללמדך שאבולוציה היא עניין אקראי למדי.

  16. תמר:

    בעפולה כנ”ל. אכן גהינום.

  17. drevney:

    בסוכנויות הדואר שנמצאות בתוך פארקי התעסוקה המצב די סביר.

    רק להראות שכשכדאי להם הם לא מזניחים.

  18. זהר:

    גרתי עד לאחרונה בפתח תקווה ועכשיו בנתניה בשתי שכונות שונות מאוד. המשותף לשתיהן – הדואר זוועתי.

    אז שכרתי תא דואר בסניף ליד העבודה, ולפחות חבילות אפשר להזמין לכאן. תא הדואר גם מזכה אותי בניתוב חינם של כל הדואר מהכתובת הישנה לתא. למרבה הצער השירות הזה לא עובד, לא ברור אם זה בגלל שהדואר זוועתי או בגלל שהרבה גופים גדולים התיאשו מהדואר והם שולחים את הדיוור שלהם דרך חברות מתחרות.

    ואגב אוטומט – כמה מסובך זה כבר לעשות אוטומט לטובת כל אלה שמתעקשים לשלם את החשבונות שלהם בדואר?

  19. מיכל:

    בר מזל שכמוך….אצלי החבילות “נעלמות”.
    בעבר היו מגיבים על מכתבי התלונה שלי והיו אומרים שהם נורא מצטערים אבל אין באפשרותם לאתר חבילות שלא בדואר-רשום.
    היום, הם כבר לא מגיבים למכתבי התלונה.

  20. ריקו:

    מהו דואר ישראל בימנו:
    רשת שיווק: חנות עם מוצרים שלא צריך ויקרים יותר ממקומות אחרים.
    מקום למשלוח פקס שלא תמיד עובד ובמחיר יקר.
    הבנק המרכזי של כל העובדים הזרים בארץ.
    מונופול תשלומי אגרות\עמלות\חשבונות שונים שזו האופציה היחידה לשלמם.
    סוכנות ביטוח !
    חברת אשראי .
    נציגי ספאם פיזי לשיווק רשתי כלשהו, תמיד סירבתי אז לא יודע לאן בדיוק הם מגלגלים את זה

    ועוד ועוד.. באתר הדואר

  21. ניקי:

    באמת באמת באמת לא כדי לעצבן, אבל מתי כבר יעלו בדואר ישראל על השיטה היפהפיה שיש כאן, בארה”ב הברית? פשוט שולחים הביתה. הרי ממילא יש משלוח דואר יומי, לא? למה צריך להגיע לסניף כדי לאסוף דברים? זה מבזבז את הזמן של שני הצדדים.

    ועוד דבר, נגזרת של הראשון: לא רק שניתן לשלוח אל הבית, אלא שכשאתה רוצה לשלווח משהו בעצמך, אתה שם את פריט הדואר בתיבה שלך. בבית. הדוור ממילא מגיע ומביא דברים מהסניף, נכון? אז הוא לוקח בחזרה אל הסניף את הפריטים שלך.

    ויובל, אתה צודק: אין לי ספק שבנוסף לעוד כמה גורמים, זו הסיבה שקניות אונליין כל כך נעימות כאן. שום דבר פרט להקלדה במחשב.
    אני לא רואה איך נטפליקס, למשל, הייתה מצליחה לפרוץ בתחילת הדרך, אם בכל פעם שהייתי רוצה להחזיר דיוידי הייתי צריכה ללכת לתיבת הדואר, או רחמנא ליצלן, לסניף.

  22. אפרים:

    בסניף הדואר בדיזינגוף בת”א המצב דווקא לא רע, במיוחד בכל מה שקשור לאיסוף חבילות. באים, לוקחים מספר (שאין לו קשר למספר על הצג), ממתינים כמה דקות, האשנב של החבילות מתפנה ולוקחים את החבילה. בסך הכל כיף.

    בנוסף, פעם אחת באתי בלי השובר של המשלוח והפקידה החביבה הרשתה לי לגשת לחדר אחסון ולחפש את החבילה שלי. הייתי בהלם חיובי לגמרי.

    אז יש גם כמה סניפים בסדר 🙂

  23. נון:

    בגולה הדווייה (כמו שציין ניקיי) העסק הרבה יותר פשוט (ועובד) – חבילות מכל המקורות (דואר ממשלתי, UPS, FEDEX) ממתינות לך בסבלנות על סף דלתך.
    קיבלנו כך מאות חבילות בסכום מצטבר של כמה אלפי דולרים (כולל פריטים של מאות דולרים), והכל חיכה בסבלנות לדיירים. מעולם לא נעלמה חבילה בדרכה אלינו.

    מהחבילות ששלחתי לארץ ומהארץ לחו”ל, עם כל ההקפדה והבירוקרטיה, בערך 20% נעלמו בדרכן אלי.

  24. אברהמס:

    בראשון המצב לא יותר טוב. בעבר היו פה במרב ראשון מספר סניפים, אלא שכעת הדואר עבר תהליך של התייעלות. אחת הסיבות שהפסקתי לקנות באינטרנט היא שהזמן שלוקח לי לחכות למוצר גדול יותר מהזמן שהיה לוקח לי לעבוד ולהרוויח את הכסף כדי לקנות אותו בלי המשלוח באינטרנט…

    אסיים בחלק משיר:

    הדואר ממהר
    וטס מן החצר
    לכל מקום
    יבוא יום יום
    שלום שלום!

    כנראה נעמי שמר היתה בטריפ רציני כשהיא כתבה את השורות הללו…

  25. מרים:

    במעלה אדומים יש דואר אחד מרכזי לשלושים אלף תושבים.
    לפני כשנה עמדתי בסבלנות בתור הדיגיטאלי בהמתנה לחבילה. אחרי מאה שנה הגיע תורי והפקידה הנחמדה אמרה שפתחו בסופר בשכונה שלי סניף מאולתר ושם נמצאת החבילה שלי…. התעצבנתי קלות אבל שמחתי שנפתח עוד סניף.
    כמו שהוא נפתח בפתאומיות חשאית כך הוא גם נסגר כעבור כמה חודשים, כמובן אחרי שנסעתי לשם במיוחד, וחזרנו לדואר המרכזי.
    לםני כמה ימים חיכיתי לחבילה (אחרת, כן?) במרכזי ושוב כשהגיע תורי אמרו לי באדיבות שהסניף בסופר נפתח מחדש!!!
    ועוד לא אמרתי כלום על הערות הפקידים המביכות “נו… מה הזמנת באיביי? בגדים?….”

  26. אברהמס:

    דואר ישראל בפעולה:

  27. אברהמס:

    היה אמור להיות בתגובה הקודמת לינק לכאן
    http://www.youtube.com/watch?v=2Q6_9A90cUk
    אבל שכחתי לעשות הדבק

    החלטתי לשמור את ההודעה הקודמת כי היא נכונה גם ככה כמו שהיא…

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    להתלונן על חבילות זה מותרות[1]. מכתבים ממשרד הפנים/ביטוח לאומי (מתעקשים לשלוח לכתובת רשמית) פעם מגיעים, פעם לא מגיעים. אם הם מגיעים, אז לפעמים עד חודש אחרי תאריך הדפסה. תלונות, כמובן, לא זוכות לשום מענה[2].

    [1] מזמין לעבודה. הדואר הפנימי של האוניברסיטה מעולה.
    [2] להגנתם אני אגיד שזה רק בקרית יובל. מאז שהכל נותב להורים בישוב אחר, הכל מגיע.

  29. ליעד:

    בסניף ראשון (ליד המכללה למנהל) יש משהו מרגש יותר! או שלא מוצאים את החבילות, או שאומרים שהחבילה לא נמצאת כאן, למרות שכתוב בפירוש שעליי להגיע לשם.

    אבל מה שעוד יותר כיף, זה לקבל דואר רשום, להגיע לסניף הרשום למטה, להמתין 3 שעות ואז לגלות שעליי להגיע רק יום למחרת מהתאריך שרשום בפתק! ררררררר

  30. ברק:

    גם אני “נהנה” מאותו סניף. תקשיב מה אתה צריך לעשות:
    ראשית, יש להגיע קרוב לשעות הפתיחה. ככה מספרך בתור יהיה גדול רק ב-30 מהמספר שמקבל שירות כרגע. כעת יש להחיש פעמיך ללמוריה ולרכוש כיכר לחם טרי, עוגה או מאפה משובב נפש אחר ולאכול אותו. בשלב זה יש לסור לסופר פוליצר במרכז החדש ולרכוש מצרכים לבית (שים לב – אין להגיע לסניף הדואר אלא בימים בהם המקרר ריק בבית).
    כעת יש לשוב לסניף הדואר רק כדי לגלות שיש עוד 15 לקוחות לפניך. את כאב הראש שמתפתח בעקבות זאת יש לנטרל באמצעות מדיצינות מבית המרקחת החדש שנפתח במורד הרחוב. עוד קפה אחד בקפה כרכור ואפשר לסור לדואר לקבל את החבילה, לא לפני שתשחית שם עוד בין 10 ל-30 דקות בהמתנה לתורך.

    לחילופין אפשר לבוא בשעות בהן הדואר יחסית ריק (ויש כאלה).
    או הפרטה..
    או ניעור המערכת – לא קל אבל אפשרי. יש מערכות דומות במדינה שמתפקדות היטב אחרי שהשתפרו מאוד.

  31. D! בארץ הקודש:

    וואו, מרגש מאד לגלות את המקום הנהדר הזה להוצאת קיטור על דואר ישראל.
    הדבר החיובי היחיד שנעשה באיזשהו סניף זה כנראה האופציה לשלוח דואר מתחנות הדלק.
    השירות והיחס גרועים אפילו יותר מאשר ברכבת.
    אולי לא צריך להפריט אבל כמו ברכבת יש להפטר מכל מי שעובד ועבד* שם אי פעם (ואף מאלו שחשבו לעבוד שם) ובני משפחותיהם ולהתחיל מאפס במבנים חדשים.

    * ולא כי הם נותני שירות גרועים (הם כן) – אני לא מאשים אותם כשרבע שעה אחרי פתיחת הסניף הוא קורס לחלוטין ברור שהלקוחות עצבניים וברור שנותני השירות מתעצבנים וכו’ וכו’ וכו’

  32. חיים:

    אתה מוזמן לבוא לסניף חורב כדי להכיר את הגיהינום שלנו . בסניף הזה לא יודעים אף פעם היכן נמצאת החבילה. לאחר כמה דקות חיפוש אם מתמזל מזלך אתה מקבל את החבילה אבל אם אין לך מזל יגידו לך שהחבילה לא הגיעה לסניף. (אגב לי כבר לא אומרים את זה)

  33. עצבנית:

    יש לי חברה ששלחה חבילה לחו”ל, ובתמימותה נכנעה לדרישה לתת לדואר את מספר הסלולרי שלה (אמרו לה שהיא חייבת). הפקיד הבטיח לה סמס שיודיע לה על התקדמות המשלוח, למרות שהיא לא היתה מעוניינת בכזה, והיא אכן קיבלה סמס כשהחבילה עלתה למטוס. באחת בלילה.
    על התגובה לנסיון שלה לברר למה זה נראה להם תקין להעיר לקוחות בשעות כאלה עדיף אפילו לא להרחיב.

  34. אבי:

    גם בסניף המרכזי באבן גבירול תל אביב יש אחלה שירות. אבל כנראה שזה המקרה הלא נפוץ. עוד ניסוי של ייבוש ופיקוח מזעזע עבד בהצלחה עבור האוצר והיום הדואר בקושי מתפקד. בקרוב הכל יופרט, ונקבל אותו דבר עם משכורות נהדרות לבכירים, בלי ועד ומחירים מופקעים לצרכן

  35. tal:

    זה לא רק בכרכור. גם לי יש עליהם סיפורים.

    הנה אחד מהם:
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2555344

  36. תומר:

    אז מה באמת הגיהנום?

    האם זה הספארי? או שמא הדואר?

    היו”ר נדרש להכרעה

  37. יובל:

    אין צורך בהכרעה: סניף הדואר בכרכור הוא סניף הדואר של הספארי. גן חיות.

  38. דניאל:

    הכי כדאי זה להזמין תורים באינטרנט. אני למשל קבעתי תור למוקדם בבוקר* וכשהגעתי בזמן לסניף קיבלתי את החבילה בלי שום בעיות.

    *התור היה ל- 9:40 בבוקר, למרות שבפתק שקיבלתי היה רשום שאפשר לקבל את החבילה מהשעה 10:00.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: