מאבד תמלילים גבוה וטוב?

כמדי יום חמישי, מגיע מוסף "הארץ" יחד עם העיתון. לא הספקתי לפתוח אותו. במקום זאת פתחתי את האימייל הסגול עם הנקודות הצהובות וגיליתי לינק ששלח לי עודד י. בו מופיעה סריקה של עמוד שכותרתו "מדריך שבועי לקורא הרב-תרבותי", מדור יחסית חדש ב"מוסף הארץ".

 פופאפ גדול

שימו לב לריבוע הימני העליון. טוב נו, הנה עוד תמונה. עם חץ!

פופאפ קטן

כמה הערות:

1. כבוד!
2. אנחנו פחות גבוהים מהסמסטר החדש של האוניברסיטה המשודרת? שלא לדבר על זה שאנחנו מתחת לעיתון "פלסטין טיימס". פפפףףף, סמולנים.
3. "יובל דרור ושות'"? איזה שות'? ג'וני כותב פוסט פעם בחודש, מוסיף בירח דבש, תמר מתעסקת בקולות הקאה. כולם מפוטרים!
4. כמה פעמים צריך להסביר לכם – לא לוקחים את המפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי, וזה לא בלוג, זה גלוב.
5. אני מודה לכולכם שהבאתם אותנו עד הלום.
6. כבוד!

29 מחשבות על “מאבד תמלילים גבוה וטוב?

  1. לפולנייה קשה לפרגן, הייתי אומרת "הוא גדול" אבל הדיאטה התמוהה שלך הוציאה לי את האויר…
    יובלי – כל הכבוד! (שות' יסלחו לי)

  2. החתול מלקק את זנבו, ומרוצה עד השמים שמישהו נותן לו יחס גופני.

    אנשי תקשורת מפרגנים לבלוג של איש תקשורת. זה אירוע כל כך מפתיע, מרגש ולא צפוי, שאני במקומך הייתי מאבד את ההכרה מרוב אושר

  3. אתה לא רואה שאני מעולף?
    איזה מזל שבאת והחזרת את כולנו לפורפורציות.
    חוץ מזה, החתול לא מלקק בדרך כלל את ביציו? או שאילו כלבים?
    חוץ מזה, זו לא הטרדה מינית?
    חוץ מזה, תגיד מה אתה רוצה? מישו מכריח אותך לבוא לכאן?

  4. רואה שחורות: זה הכל התקשורת האליטיסיטית שבוחרת את עצמה. אתם כמו ערוץ 2 תצאו בחוץ, חוצפנים.

  5. כבודדדדד. בימים טרופים אלו, ש"האזרח מספר אחת" של מדינתנו השוקעת מוקיע את התקשורת העויינת (בדיוק כמו בימים שהוא עמד עם החברים שלו על המרפסת שמעל כיכר ציון), טוב לראות שהגלוב הצנוע מקבל את המקום הראוי לו.
    אכן מקום ראוי – האוני' המשודרת, מה לעשות, ראויה לטופ. בעוד עשרים שנה, אם הגלוב ישרוד עד אז, אפשר יהיה לעמוד כתף אל כתף.

  6. האם הגענו למעוז הסמולנים יפי הנפש, האינטלקטוקלים וסנובים? האם ניתן לצפות מעתה לביקורים ותגובות מעת צוות מובחר של כותבי הארץ?
    לא, יובל, אתה לא נחשב, אתה כבר לא כותב שם.

  7. מצד אחד – אני קורא קבוע של המדור וגם אני לא ממש הבנתי אותו ולרב גם יש לי השגות לגבי הבחירות שלו.
    אבל מצד שני – גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגיר. וכאן אני דווקא מסכים. (גם עם האוניברסיטה המשודרת אגב, אבל אני סתם מוזר.)
    ומצד שלישי אמרו גדולים ממני שאין דבר כזה פרסום רע. (והיה משהו על לאיית נכון את השם לא? – ראה סעיף 4)
    אז סחה.
    ברכות וכאלה.

    באשר לכבוד. נו טוב.
    באשר לחתול ההוא עם הביצים…

  8. דנדוש: האוניברסיטה המשודרת תשרוד. השאלה האם הגלוב ימצא בעצמו את הכוחות להמשיך לכתוב פוסטים גם בגיל 50+

  9. פתחתי עם זה את הבוקר. ראיתי, חייכתי וליקקתי את שפתי העליונה בסיפוק מהול בחשש ואמביוולנטיות: לרוב, התייחסות פומבית כזאת, שמביאה קהל חדש, מחללת את תומתו של הבלוג (ובמקרה זה, הגלוב) הנחשף למי שלא השכיל לגלות אותו קודם.
    אני, שגיליתי את הגלוב בעצמי, מתגלה לעצמי כאגואיסטית: דברים טובים אני מעדיפה לחלוק עם כמה שפחות זרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *