מתחת למים

גיא שלח לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות צילום של מאמר ישן. כמה ישן? המאמר הוא בן 102 והוא פורסם ב"אקונומיסט". המאמר מספר על תוכנית מעניינת שלא זכור לי (או לגיא) שלמדנו אותה בבית ספר, אולי מכיוון שהיתה קוריוז ותו לא.

התוכנית הועלתה לראשונה ב-1883 כניסיון למצוא אלטרנטיבה לשימוש בתעלת סואץ. מסתבר שהגרמנים לא ממש חיבבו את התלות שלהם בתעלת סואץ וביקשו ליצור חלופה. החלופה היחידה שיכלו להעלות על דעתם היתה לעבור עם כלי שיט דרך מפרץ עקבה/אילת.

(באדום: הכניסה לתעלת סואץ. בירוק: מפרץ עקבה/אילת)

רק שיש בעיה. הבעיה היא שמפרץ עקבה (ולצורך העניין, מפרץ אילת) לא מוביל לשום מקום. כלומר הוא מוביל – לערבה, לעמק הירדן, לים המלח, לישראל, לסוריה. הוא לא מוביל למעבר ימי דרכו ניתן להעביר אוניות.

ובכן על פי התוכנית, עליה מסופר ב"אקונומיסט", בשל שיפורים ביכולות הנדסיות, התוכנית הותיקה מ-1883 עשויה להפוך לרלוונטית ויתכן שהקיסר הגרמני יציע לסולטן הטורקי (ששלט בארץ), לפרוץ דרך מהחוף הסורי (נקודה שאליה נחזור מיד) דרך נהר הירדן ועד למפרץ עקבה/אילת. התוצאה תהיה דרך ימית חדשה, רחבה ומלאכותית אשר תחבר את הים התיכון מסוריה ועד מפרץ עקבה.

הבעיה היא שהמאמר לא מפרט למה הכוונה ב"חוף הסורי". בעוד שברורה היכן אמורה להיות "נקודת היציאה" (מפרץ עקבה/אילת) לא ברור היכן היא "נקודת הכניסה" ולכן החצים הירוקים, כאן בתרשים למעלה, הם ניסיון המחשה ותו לא (צריך גם לזכור שהגבולות באותה התקופה הן לא הגבולות שמשורטטים כאן במפה).

ומה החלק הכי מעניין? שבמאמר נכתב שבמידה והתוכנית תצא לפועל, חלקים גדולים מפלסטינה ישקעו מתחת למים בהם לא מעט מקומות קדושים. מצד שני, הדבר יחולל שינוי אקלימי מבורך, המדבר יהפוך לאזור רווי במים וכולם מרוויחים.

היתכן שהרעיון של תעלת הימים (ים המלח-ים סוף או ים-התיכון-ים-המלח) הוא רעיון שמקורו בגרמנים כבר בסוף המאה ה-19? תוכניות גרנדיוזיות אפיינו את התקופה של האימפריות הגדולות אבל נראה שלפחות התוכנית הזו הגיעה בתקופה שבה הן החלו לשקוע (וממילא היא נראית לי, אפילו במונחים של היום, לא ממש אפשרית).

מי יודע מה היה קורה באזור אם תעלה שכזו היתה בכל זאת נבנית.
מן הסתם תנועת אוניות היתה נאסרת בשבת.

15 מחשבות על “מתחת למים

  1. בעניין "החוף הסורי" – סביר שהכוונה לכל החוף המזרחי של הים התיכון, מלטקיה עד עזה. חוץ מזה, העברת תעלה כזו דרך נתיב הירדן תגרום להמלחתו ולהשמדת מקור המים העיקרי של האזור. אז סביר שהתעלה היתה מתחילה אי-שם צפונית לעזה.

  2. ר"ש ,
    המאמר מתאר את הנתיב כעובר בעמק הירדן וים המלח אל הערבה ומפרץ עקבה.
    ובכלל, לא נראה לי שהקיסר, ירום הודו, התייחס לפגיעה האקולוגית והכלכלית בלבנטינים החיים בפלסטינה כמשהו שצריך להביא בחשבון.

  3. להטביע את המקומות הקדושים זה דווקא רעיון מצוין. היה חוסך הרבה מאוד צרות.
    אבל למה לאבד תקוה? אולי ההתחממות הגלובלית תהיה מספיק דרמטית עד שתציף את ירושלים!

  4. הרעיון הזה היווה בסיס לתכנית שהרצל התווה בספרו "אלטנוילד" (1902).

    נתיב כזה הוצע עוד קודם, בשנת 1855, על ידי האדמירל הבריטי ווליאם אלן.
    http://en.wikipedia.org/wiki/William_Allen_%28admiral%29

    התכנית מאוד אופיינית לגרמנים בתקופה זו, שחיפשו כל דרך שהיא להיכנס (מאוחר) למשחק הקלוניאליסטי. זוהי גם התקופה שבה נסללה ביוזמה גרמנית מסילת הרכבת לבגדאד:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Baghdad_Railway

  5. צבי שיף, במאמר תעלת הימים או תעלת סיני? [דצמבר 2007] רותם את תוכנית התעלה [בתוואי הקרוב לגבול המצרי] לענייני השעה של ישראל. שיף טוען שהשימוש והתוואי עדיפים על תעלת ים המלח-ים סוף ולבסוף מתחרט ואומר שהכי כדאי רכבת. [אין לי אלא להמליץ בחום] כנסו, כנסו.

  6. רעיון נפלא. אבל אם כבר, אני בעד לחפור גם איזו תעלה נעה לאורך הגבול עם סיני, ואז לתת איזה פוש קטן. עניין של כמה עשרות שנים ואנחנו מתחברים לאירופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *