היו"ר חוגג 40 לעכבר

כבר מזמן שלא ביקרתי באולפן החמים של לונדון וקרשנבאום ואתמול היתה לי ההזדמנות בעקבות יומולדת 40 המרגש לעכבר המחשב. לא רק שמדובר במוצר ששינה את הדרך שבה משתמשי המחשב מתקשרים עם המחשב, גם סיפור לידתו והצגתו בפני העולם הוא סיפור מקסים שכן הוא חלק מאירוע היסטורי גדול אף יותר בו בפעם הראשונה הוצגו פיתוחים חשובים נוספים בהם ההייפרלינק.

זה לא הפריע לי לספר על סצנה ממסע בין כוכבים ולעשות תנועות למצלמה כאילו אני טום קרוז.

20 מחשבות על “היו"ר חוגג 40 לעכבר

  1. נחמד מאוד, אני צריך לצפות בתוכנית הזאת לעיתים קרובות יותר.

    שתי הערות – הדונגל של ה-ARC הוא לא זה שהוצג. כמדומני הוא מגיע עם אחד קטן בהרבה.
    המשקולות של ה-SIDEWINDER לא שם בשביל היציבות אלא לטובת כיוונון המשקל שיהיה אידיאלי מבחינת זמן התגובה של המחזיק בו.

    בכל מקרה, יופי של ראיון.

  2. אכן הוצאתי את הדונגל הלא נכון. אם היית יודע כמה דונגלים היו על השולחן היית מבין (למרות שהדונגל של ה-arc פשוט נמצא בתחתיתו. דהההה).

  3. (שוב הנודניק.)

    ראיתי בשידור חי, וחשבתי לעצמי שחבל שלא הזכרת את היתרונות האינהרנטיים של העכבר שהפכו אותו למוצלח במשך כל כך הרבה זמן — בעיקר שהוא סופר-מדויק (יותר מג'ויסטיק, אצבע, דיבור). אני חושב שפעם קראתי על כך שהדרישות הקוגניטיביות שלו די מיוחדות: המשתמש לא נדרש לחשוב באופן מודע יותר מדי על הפעולות שהוא עושה על מנת להזיז את הסמן (lazyweb anyone?).

    לגבי העתיד, אני קצת יותר שמרן ממך. ממשק Minority Report מאוד מעייף, ולגבי האניפון עדיין לא ברור כמה "נפח" מכשירים כאלה יתפסו ביומיום…

  4. מדהים שבמדינה שהיא שניה בגודל תעשיית ה-IT שלה רק לעמק הסיליקון בארה"ב אין תוכנית טלוויזיה שלמה על מחשבים ותרבות האינטרנט, במקום את קירשנדון שאומרים "אוי, איך אני אוהב את ההמצאה הזו" על עכבר המחשב. זומביט היתה צעד חביב, אבל היתה נידחת מדי וכוונה יותר מדי לצעירים וחובבנים.
    משהו כמו שידורי הנסיון של יוסי וליאור, רק יותר מקצועית ובלי חסות מיקרוסופטית.

    חוצמזה, תמיד נחמד לראות את הד"ר יו"ר בטלויזיה. 🙂

  5. יופי של הופעה. מתי כבר יציגו אותך בתור פרופסור יובל דרור?

    תיקון קל: יש לומר אינטרקום עם חולם ב-ו' (יעני intercOm, מהמילה communication), ולא עם שורוק. זה השיבוש המקביל ל-cellcom/cellcum.

  6. איכשהו בכלל לא מושכים אותי ה"פיתוחי העתיד" שאמורים להחליף את העכבר.
    האפשרות של הדיבור לא נראית לי נוחה יותר באמת – אני לא אשב שעות מול המחשב ואדבר איתו "פתח תקייה, הפעל משחק, תסתכל ימינה".
    גם האפשרות של הזזה עם הידיים לא באמת עוזרת. אם כבר אז מעניין למה עוד לא פיתחו אפשרות להשתמש בכמה מקלדות ועכברים על אותו המחשב – זה יכול להיות שינוי אמיתי. פיתוח מעניין נוסף שלא שמעתי אף אחד מעלה זה אפשרות לחבר למחשב שני מסכים, שני מקלדות ועכברים וששני משתמשים ישתמשו בו בו זמנית. ואז גם כמה מחשבים יוכלו לחלק את העבודה ביניהם בצורה כזו שהם יתנו יותר כוח עיבוד משולב.

    הזזה עם הידיים/דיבור – פתרונות לא נוחים לבעיה שלא קיימת.

  7. (נודניק. שוב.)

    בהיעדר רשת-עצלה, חיפשתי בעצמי ומצאתי את הגוגלספר הזה:

    The hammer user is unaware of the hammer because it is part of the background […] that is taken for granted. […] Likewise, a computer user is no more aware of a mouse than she or he is aware of his or her fingers.

    לצערי, לא מצאתי הסבר ללמה זה עובד לא-רע עם עכבר, והרבה פחות טוב עם ממשקים אחרים…

  8. "לא היתה עוד הרצאה בהיסטוריה בה הוצגו כל כך הרבה פיתוחים טכנולוגיים" (שאכן התגשמו)

    כנראה שלא היית בהרצאה של אשר עידן

  9. בואנה יו"ר התרשמתי!
    חמש דקות הרצאה בלי שאף קללה תיפלט, בלי "אני אכנס לך באמא", ומעל הכל שום הערות על מיקרוסופט. קבל ח"ח על האיפוק. צבי יחזקלי שמה ברקע מאוד נהנה ממסע בין כוכבים, רק שהיית צריך להסביר לו את הבדיחה בערבית, נדמה לי שהוא פיספס את הפנצ' ליין.
    העכבר הוא באמת אחד מה"דיוויסס" הגאוניים. לא כמו המקלדת, יימח שמה. צריך להיות מינימום טייס בשביל לתפעל את השטות הזו. דרך אגב, לא מזמן ראיתי בסרט תיעודי על תוכנית "אפולו" המפורסמת של נאס"א, את אחד המדענים טוען, שאם היה להם את העכבר באותה תקופה, הם היו חוסכים כמה מילירדים טובים. מה שאומר שהיו מתפנים להם עוד כמה זהובים כדי לקנות פצצות לזרוק על הוויטנאמים. מה שנקרא "not a moment to soon".

  10. דרך אגב. לעניות דעתי היו צריכות להיאמר כמה מילים לגבי חשיבותו של המיקסר בחייו של היחיד בעולם של תרבות המונים מנוכרת. לתשומת ליבך להופעה הטלוויזיונית הבאה שלך.

  11. רספקט גם רספקט

    ואני גם רוצה לחזק את הצעתו של תולעת. טוב היה עושה היו"ר לו היה מקריא מעט מדברי החכמה שנכתבו אודות מיקסרים.
    אך אבוי, היום נעלם לו המיקסר והופיעה תחתיו מצלמה הנסתרת בעט.
    וזה עוד לפני שקראתי את חשאי בחמישי של מלמן.
    איבדתי את אמוני בעולם הפרסום. אשוב לכלות זמני בבלוגים של סטודנטים לעיצוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *