הכחול נראה עמוק יותר והלבן בוהק יותר כאשר זה משלנו, ממש משלנו. כן, גבירותיי ורבותיי, יש לנו מקארתיזם כחול-לבן. אמנם הוא יד שניה, לא מקורי, קצת מסריח מעובש אבל היי, לא בודקים לסוס מקארתיסטי בשיניים.
התנועה הימנית המסוכנת ביותר מאז "כהנא חי", תנועת "אם תרצו", זו שמאיימת בתביעות משפטיות, חרמות ושאר ממתקים, פרסמה אולטימטום לאוניברסיטת בן-גוריון: "פטרו מרצים שמאלנים או שנבריח לכם את התורמים". אחחח תענוג. התנועה נותנת לאוניברסיטה 30 יום לתקן את ההטייה האנטי-ציונית.
כן חברים, חזרנו לשנות ה-50' והסנטור ג'וזף מקארתי בא לביקור. נהנה מתמיכת "עיתונים" ופובליציסטיים בגרוש שמנהלים קמפיין דה-לגיטימציה ארוך, מתמשך, דוחה ומטונף נגד ארגוני שמאל, המקארתיזם הישראלי החדש רודף אחר כל מרצה, שמפנה למאמר, שנכתב על ידי חוקר, שבעבר פרסם מאמר, שנחשד על ידי גופים שונים, שהוא אנטי-ציוני, כלומר כזה, שרחמנא לצלן, טוען, שאולי, נניח, צריך להתחשב גם בצד הפלשתינאי. סליחה. פלשתינאצי.
אתמול פורסם שבלחץ ארגוני הימין, בודקת אוניברסיטת תל-אביב האם תכני הקורסים בחוג לסוציולוגיה הם אנטי-ציונים. אני מכיר את הרוב המוחלט של השמות שמוזכרים בכתבה. הם היו מורים שלי. כמה מהם דמויות מבריקות, גדולות מהחיים, כמו פרופ' חיים חזן או פרופ' חנה הרצוג. פרופ' יהודה שנהב היה אחד המנחים שלי לתזה (השני הוא ד"ר אבי קורדובה, הדמות שהשפיעה עליי יותר מכל בתואר הראשון והשני). שנהב הוא איש שמאל ידוע, איש הקשת המזרחית ובעל עמדות תקיפות בנוגע לנושאים רבים. הוא אינטלקטואל וחוקר מהמעלה הראשונה.
הטענה שהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב או בכל אוניברסיטה אחרת עמוס באנשי שמאל היא מגוחכת. היא מגוחכת לא בגלל שהיא שגויה, אלא בגלל שהיא נכונה. נכונה אוניברסלית.
מחקר (זהירות, קובץ PDF) שבוצע בארה"ב לפני ארבע שנים ביקש לבדוק האם באמת אוניברסיטאות הן שמאלניות. המחקר בדק 11 אוניברסיטאות בקליפורניה ובדק מהו היחס של מצביעי השמאל-ימין (דמוקרטים-רפובליקנים) במחלקות השונות ומצא שהיחס הממוצע הוא 5:1 (לטובת הדמוקרטים, כמובן). הנה כמה תוצאות:
ברקלי: 9:1
יו.סי.אל.איי: 7.2:1
סטנפורד: 6.7:1
יו.אס.סי.די: 6.6:1
קאל-טק: 4.2:1
בואו נראה מה קורה במחלקות השונות באוניברסיטאות שנבדקו:
מדעי הרוח: 10.1
אומנויות: 7.6:1
מדעי החברה: 6.8:1
האם תופתעו לשמוע שבמחלקות למנהל עסקים היחס בין שמאל-לימין (בהערת אגב יש לומר שהיחס דמוקרטים-רפובליקנים כמייצג יחס של שמאל-ימין בארה"ב הוא הרבה יותר בעייתי מאשר בישראל) עומד רק על 1.3:1?
רוצים לדבר על מחלקות ספציפיות? בבקשה:
לימודי אתיקה: 16.3:1
אמנויות הבמה: 16:1
מדעי המוח: 13.1:1
שפה וספרות: 11.9:1
פסיכיאטריה: 11.8:1
היסטוריה: 10.9:1
ביולוגיה: 10.7:1
אנתרופולוגיה: 10.5:1
סליחה, ואיפה החוג לסוציולוגיה? בראש הרשימה. 88 אנשי סגל נבדקו, רק שניים מהם רפובליקנים. יחס של 44:1.
איזו הפתעה מרעישה. אנשים שחוקרים את החברה ואת הדרך שבה היא פועלת, הדיסציפלינה שחושפת את המנגנונים שמטמיעים, משעתקים ומחזקים עוולות חברתיות כמו ריבוד והדרה, האנשים שחוקרים תופעות כמו עוני או סטייה, שבודקים כיצד ארגונים חברתיים דואגים לשמור את העשירים והחזקים בעמדותיהם, האנשים האלו מעדיפים התערבות ממשלתית על פני קפיטליזם משתולל, חילוניות על פני דתיות, ביקורתיות על פני סמכות או במילים אחרות, הם נוטים לשמאל על חשבון הימין. הדיסיפלינה אשר התנערה מהמסורת הפונקציונאליסטית ששלטה בה במשך עשרות שנים בראשית המאה ה-20, שמחבבת פוסט-סטרוקטוראליסטים כמו מישל פוקו, שמתפעלת מאסכולת פרנקפורט, היא דיסיפלינה שבה יש אנשי שמאל. תשמעו, אני ה-מו-מה.
אף אחד בעולם לא מתרגש מהממצאים האלו כמו שהוא ודאי לא יתרגש כאשר ישמע שעל פי אותו מחקר אמריקאי, יחס דמוקרטים-רפובליקנים במחלקה לניהול עומד רק על 1.8:1, במחלקה ללימודי שיווק על 1.7:1 ובמחלקות ללימודי צבא על 5:0. לטובת הרפובליקנים.
אוניברסיטאות בכל העולם, היו מאז ומתמיד מעוזי השמאל. המהפכות החברתיות הגדולות של שנות ה-60 יצאו רובן ככולן מאוניברסיטאות. הסטודנטים והמרצים שלהם היו אלו שקראו לשינוי חברתי, הם היו אלו שנלחמו בדוגמות מחשבתיות וקראו להוציא את ארה"ב מוייטנאם.
אבל בישראל בודקים סילבוסים, רודפים מרצים ומאיימים על חירות המחשבה הביקורתית שהיא נשמת אפה של חברה דמוקרטית ושל מוסד אקדמי.
ברוכים הבאים לעולמו של מקארתי, עולם של איום בתביעות משפטיות, איום בעצירת הזרמת כספים, רדיפה אישית של אנשים בשל עמדותיהם הפוליטיות. אחרי 30 שנות שלטון של הימין, סוף סוף נעשה ניסיון אמיתי, שיטתי ומסודר להיפטר אחת ומתמיד מהשמאלנים.
ובא לציון גואל.
כתיבת תגובה