דה-מרקר מפרסם ידיעה מתורגמת מסוכנויות הידיעות שמספרת על דוח חדש של Shareaholic שקובע כי:
"מספר הגולשים שמופנים ומבקרים באתרי אינטרנט בארה"ב אחרי חיפוש במנועי חיפוש צנח בתוך שישה חודשים בשיעור משמעותי. כמה משמעותי? בדצמבר, התנועה לאתרי אינטרנט מתוצאות החיפוש של גוגל היתה 37.49% ומאז נרשמה ירידה עקבית עד ששיעור התנועה לאתרים בעקבות חיפוש בגוגל הגיע ל-31.04%, כלומר צניחה של 17.2%".
האם זה צריך לעניין אותנו? גוגל, כך מרגישים רבים, ממילא חזקה מדי ואם היא נחלשת קצת, שום דבר רע לא יקרה; בדיוק ההפך. גם הידיעה מתייחסת לשאלת ההכנסות: האם פייסבוק עומדת לגנוב הכנסות מגוגל ומה זה אומר וכן הלאה. זה ממש לא מה שמעניין אותי.
מה שמעניין אותי הוא למה כל זה קורה ומה המשמעות של זה. כמובן שאף אחד לא יודע בדיוק למה זה קורה, אבל הנה הערכה, ספקולציה, שמבוססת בחלקה גם על מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות. אנחנו מעדיפים את החברים שלנו, אנחנו סומכים יותר על החברים שלנו, אנחנו חושבים שהם אובייקטיביים יותר, אמינים יותר מכל גורם אחר.
עד לא מזמן גוגל נתפסה כגורם אובייקטיבי ולו בגלל שאין שם עובד שקוראים לו "יוסף גוגל" שמחליט מי למעלה ומי למטה – הרי זה אלגוריתם וידוע לכל שאלגוריתמים הם אובייקטיביים לגמרי, נכון? רק שאנחנו כבר מבינים שזה לא בדיוק כך. תעשיית ה-SEO הלגיטימית יותר והלגיטימית פחות, התחושה שבגוגל החזקים הופכים לחזקים יותר ואת החלשים לחלשים יותר, החדירה לפרטיות שרק הולכת ומתעצמת, כל אלו נצברים לכלל הרגשה לפיה לא בטוח שאפשר ו/או שצריך לסמוך על גוגל או על מנועי חיפוש בכלל.
אבל זה לא רק זה. בשנים האחרונות עבור רבים השפע של המידע הפך לחיסרון. הכמות לא הפכה לאיכות אלא הפכה לרעש וברעש יש משהו משתק. אתם נאלם דום מולו. לכאורה, גוגל מסוגלת לסנן את הרעש אבל כדי שהיא תסנן את הרעש אנחנו צריכים להפעיל את המסננת, כלומר להפעיל את גוגל וזה, איך לומר, קצת מתיש בעולם שבו יש לנו פחות ופחות זמן. זה דורש קצת מיומנות, קצת שכל ישר, קצת ניסיון – בקיצור זה דורש מאיתנו קצת יותר מדי.
לא יותר פשוט לקבל מן המוכן? קישורים לסיפורים טובים, לאפליקציות נחמדות, לראיון מעניין, לכתבות נחמדות – את כל זה עושים החברים שלנו בפייסבוק ובטוויטר, והם עושים את זה לא בגלל שאנחנו מבקשים מהם אלא פשוט בגלל שזה מה שעושים במרחבים האלו.
למגמות האלו, אם הן אכן מסבירות את המספרים, ואם המספרים אכן מדויקים, יש שתי משמעויות שאליהן אתייחס בשורה וחצי ואולי בהזדמנות אחרת ארחיב עליהן את הכתיבה: הראשונה היא שהצרכנים באינטרנט הופכים פחות אקטיביים. הם לא מחפשים, הם לוחצים על קישורים שמגיעים אליהם מאנשים שהם מכירים או מאנשים שהם סומכים עליהם. אם זו אכן המגמה, זה לא ייעצר בחיפוש. השנייה היא שיותר ויותר אנשים עלולים להיקלע אל תוך "תיבת התהודה" שבה הם נחשפים לסיפורים, רעיונות ואתרים שמומלצים על ידי אנשים שדומים להם. הגיוון והחיפוש אחר דבר מה שמונחה על ידי סקרנות, זוכים למשקל נמוך יותר.
האם זה טוב ליהודים? אני בכלל לא בטוח.
כתיבת תגובה