טיול ביער השחור – מסקנות, הערות ועצות

לראשונה בתולדות משפחת דרור, אספנו אשתי ואני את בנות המשפחה (בגילאי 14, 10 ו-6) והחלטנו לצאת לחופשה משותפת בחו”ל.

היעד הנבחר: “היער השחור” (גרמניה).
הזמן: שבוע.
המקום שבו ישנו: שונאך.

להלן כמה הערות, מסקנות, אבחנות, הצעות ומחשבות בעקבות האירוע המכונן. מכיוון שיש הרבה כאלו, סביר להניח שאעדכן את הפוסט ברגע שאזכר בעוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת. זו גם הסיבה שהפוסט אינו מסודר לפי סדר חשיבות או סדר אחר (אולי בהמשך גם אעלה תמונות). אם אתם מכירים מישהו שחושב לצאת לטיול באזור – העבירו לו קישור לפוסט הזה.

1. בגרמניה קר, בישראל חם. זה נשמע טריוויאלי, אבל יצאנו לחופשה ב-13 באוגוסט ואתה בטוח שאפילו באירופה הקרירה יהיה חם. אז זהו, שתלוי איפה. ב”יער השחור” פשוט קר. וגשום. מתוך שבעת הימים שהיינו שם היו רק שני ימי שמש קלאסיים וגם בהם היה קריר. מכנסיים קצרים שנלקחו כלל לא נשלפו מהמזוודה. קר. וגשום. לפעמים זה קר למעיל – סוג של חורף ישראלי מתון – אבל זה בוודאי לא קיץ ישראלי, אפילו לא קרוב.
2. ירוק בלי סוף. זה לא לתאר כמה גרמניה ירוקה. אתה מסתכל על הירוק הזה ומוריק מקנאה. האנשים האלו חיים בתוך גלויה. מי שאוהב נופים ירוקים לא יוכל להפסיק מלהביט מסביב. מטמטם.
3. ארוחת ערב – לא בחוץ. בכל הקשור באוכל ההתנהלות היא זו: ארוחת בוקר אוכלים בדירה/צימר/משהו ששכרתם, ארוחת צהריים בחוץ, ארוחת ערב שוב בדירה. זה לא שהיה לנו משהו נגד מסעדות – ממש לא – אבל למצוא מסעדה בערב זה חתיכת אתגר. למצוא מסעדה בערב שבה המלצרים יודעים אנגלית (באזור שבו אנחנו היינו) – כמעט בלתי אפשרי. מתוך שש הלילות שבהן היינו ביער השחור אכלנו שש פעמים ארוחת ערב בדירה. מצד שני, המסעדה הכי טובה שאכלנו בה היתה מסעדה גרמנית שבה המלצרית ידעה לתרגם לנו את התפריט לאנגלית. סביר להניח שהיינו מגלים עוד מסעדות גרמניות אם הם רק היו יודעים לדבר בשפה של בני אדם! או כותבים תפריטים באנגלית!
4. קניות בסופרמרקט סופר זולות. בפעם הראשונה שקנינו חצי מהסופרמרקט ויצאנו עם חשבון של 10 יורו היינו בטוחים שיש כאן טעות. זה לא לתאר כמה הקניות בסופרמרקט זולות. ברגע שאתה מבין שזה החשבון ולא גנבת אף אחד אתה נמלא כעס. דברים שעולים בישראל 35-40 שקל, עולים שם 2.5 יורו. מילת המפתח: Lidl.
5. האוכל הקפוא – טעים! מכיוון שאכלנו ארוחות ערב בדירה, קנינו לא מעט אוכל קפוא והכנו אותו: ניוקי עגבניות, ספגטי לסוגיו, אורז, פיצות ושאר אוכל מוכן. לא יודע איך להגיד לכם את זה אבל היה פאקינג טעים. הלחם שום הקפוא שלהם, שמכניסים לתנור לשבע דקות, יצא ברמה של מסעדה, לא פחות. המחיר: 2-3 יורו לשקית שבארץ עולה עשרות שקלים.
6. שפצלה זה ספגטי אנד צ’יז. כמה רעש עושים מהאוכל הזה. יאללה, כולה איטריות בגבינה, מה נסגר? בסדר, זה חביב ועדיין הדבר הכי נחמד באוכל הזה זה להגיד את השם שלו: שפצלה!
7. מכונית גדולה. אתם נוסעים חמישה אנשים? שכרו רכב לשבעה נוסעים. יהיה גם מקום למזוודות וגם מידה של הפרדת כוחות בתוך המכונית. אגב, תבקשו רכב אוטומטי. אני נהגתי רכב עם גיר רגיל ובתוך היער השחור, איך לומר, זה מעייף. אם אתם חלשים בזינוק בעלייה – אל תחשבו בכלל בכיוון של גיר רגיל.
8. נהיגה ב-30 קמ”ש. כאשר יש שלט שמורה שמותר לנהוג במהירות של 30 קמ”ש, הם אשכרה מאיטים ל-30 קמ”ש. מצד שני, באוטוסטרדה אפשר לנסוע 130 קמ”ש שזה תענוג ולגמרי מוצדק כי התשתיות תומכות במהירויות האלו. למעשה, אוטוסטרדה גרמנית קלאסית בנויה משלושה נתיבים: הימנית למשאיות, האמצעית לנוהגים כחוק והשמאלית לטייסים. חמודים כאלו, אפילו את הנהיגה במהירות מופרזת הם הכניסו לתוך שיטה.
9. מכוניות. קודם כל גרמנים אוהבים מכוניות שחורות. מעבר לזה, איזה מכוניות יש שם – ואוו. מכל הסוגים, מכל המינים כולל כאלו שרואים רק בסרטים, כולל אופנועים שרואים רק בסרטים. מכירים את זה שאתם הולכים לגני התערוכה לראות כל מיני מכוניות מירוץ, פרארי ועניינים? אז כזה. בכל מקום. בלי סוף. על הכביש. או חונים בצד הדרך. ואוו.
10. פארק אירופה – לחובבי התורים. הקדשנו לפארק אירופה יום שלם – שמונה שעות. זה מקום ענק בצורה יוצאת דופן ועמוס בצורה יוצאת דופן. המתקנים המבוקשים (רכבות ההרים) מחייבות עמידה בתור של למעלה משעה, לעתים יותר. התוצאה: ויתרנו על כולם. יש מספיק מה לעשות שם גם בלי המתקנים האלו ועדיין, זה מבאס: מצד אחד אתה מרגיש שלא מיצית ומצד שני לעמוד בתור במשך שעתיים? אתם רציניים? את זה יש לי בדואר ישראל! אולי אני בגיל הלא נכון אבל לדעתי פארק אירופה לא היה היהלום שבכתר של הטיול שלנו ואפילו הבנות לא ציינו אותו כאירוע הכי מהנה בשבוע החולף.
11. שווקים. פרייבורג (בשבת), קונסטנץ (בכל יום) היידלברג (בכל יום). חובבי השווקים ייהנו מאוד מהמקומות האלו, על אף שגם הם ממוסחרים לעייפה. בקונסטנץ, למשל, שיש בה אזור הליכה נחמד יש גם אטרקציית “עולם המים”. לא היתה לנו סבלנות לחכות בתור של שעתיים בשביל זה. מצטער, באתי ליהנות ולא לעמוד בתור.
12. האי Mainau. אנחנו לא חובבי פרפרים או פרחים ועדיין, הביקור באי הבוטני הזה היה מענג. מקום שעושה לך כאב בלב מכמה שהוא יפה. הקפנו את כולו בהליכה. יש מתקני שעשועים לילדים, יש חממה מלאה בפרפרים – מקום נפלא לבלות בו שעתיים-שלוש.
13. תביאו מוזיקה. עשיתי טעות אחת ולא הבאתי כבל כדי לחבר את נגני ה-MP3 ליציאת ה-AUX באוטו. זה עלה לנו בחיפוש מתמיד אחר שירים ברדיו ולא בגרמנית. לשמוע שירים בגרמנית זה להרגיש שאתה צופה באירוויזיון. אפשר גם לצרוב דיסקים אבל בכל מקרה מוזיקה היא דבר חשוב. הנסיעות בחלקן ארוכות (נסיעה ממוצעת היא כשעה, שעה וחצי) ומוזיקה הופכת אותן לקלות יותר.
14. ישראלים. אתה יודע שאתה בבעיה כאשר בכמה מהמתקנים יש שלטים בגרמנית ובעברית. לא, אין באנגלית; יש בגרמנית ובעברית. כמות הישראלים שמסתובבת ביער השחור היא בלתי נתפסת. אם אתם מחפשים חופשה הרחק מישראלים, חפשו מקום אחר.
15. תינוקות. אין מה לעשות איתם שם (לדעתי). כל המתקנים והאטרקציות הם מגיל 5-6 צפונה. זה לא המקום לחופשה עם תינוק אלא אם כן אחד מההורים מושבת תמידית. גם הנסיעות עשויות להתגלות כארוכות מדי עבורם.
16. שונאך (Schonach). כאמור, אנחנו ישנו בשונאך. אני מכיר בתי קברות שיש בהם יותר אקשן מהעיירה הזו. אין בה כלום חוץ מסופרמרקט (שנסגר ב-6) ושלא ימכרו לכם שטויות על שעוני קוקייה גדולים; בית קברות. “העיר הגדולה” של שונאך היא טרייברג (Triberg) שם מצאנו את Lidl המופתי, כמה חנויות מזכרות ומפלים חצי-מרשימים. בקיצור, מי שמחפש אקשן במקום שבו הוא ישן, שיתרחק משונאך. מצד שני, אנחנו לא חיפשנו אקשן – חיפשנו מקום לישון בו ובכל הקשור למקום לישון בו, שונאך עושה את העבודה.
17. תיירים. כל האזור הזה של היער השחור בנוי מאטרקציות שמרוחקות האחת מהשניה עשרות קילומטרים (ועדיין הכבישים, חלק גדול מהזמן ריקים ולא עמוסים שזה תענוג). זה לא מקום לגלות בו משהו אותנטי. למשל אזור אגם טיטזי הוא מלכודת תיירים אחת גדולה. הדבר היחיד שאותנטי הוא הנוף הקסום והוא באמת קסום. לי, לפחות, לא נמאס ממנו עד הרגע האחרון.
18. פארק החושים. שמענו לא מעט על הפארק הזה (בעיירה גוטך). מדובר במסלול הליכה של כקילומטר שהולכים בו יחפים. פעם אתה הולך על חתיכות עץ, פעם על חצץ, על חלוקי נחל, על דשא ובעיקר בתוך בוץ. אתה משלם 22 יורו (לכל המשפחה) כדי ללכת יחף בתוך בוץ ולהיזהר לא להתחלק על התחת (בחלק מהזמן זה לא עוזר). מצד אחד דבילי ומצד שני משעשע. האם ללכת לשם? אההה, אני חושב שכן כי זה משעשע אבל אל תצפו לחוויה חושית – זה ללכת יחפים בתוך בוץ.
19. מגלשות הרים. נחמד ומהנה. מגלשת ההרים בטודנאו ארוכה יחסית אבל המתנו עבורה בתור במשך כמעט שעה וחצי. הסיבה: עולים לשם ברכבל ורק למעלה מגלים כמה התור ארוך לרדת במגלשה למטה. מגלשת ההרים השניה בגוטך קצרה יותר, זולה יותר, מהנה קצת פחות אבל על אף שהיא עמוסה במבקרים התור קצר יותר כי יש יותר קרונות וזה רץ ביעילות.
20. בריכות. יש הרבה אטרקציות שקשורות במים, בריכות סגורות וכדומה. אנחנו הלכנו רק למרכזית שנקראת “באד פרדייז”. מדובר בבריכה גדולה ומקורה שיש בה משהו כמו 7-8 מגלשות שונות, חלקן מגניבות. מכיוון שזה מקום סגור כל המקום הזה די עשה לי בעעעע אבל הבנות נהנו. אם זה היה תלוי בי היינו יוצאים משם אחרי חצי שעה. זה לא היה תלוי בי. נשארנו שם שלוש שעות.
21. 1 ג’יגה זה מספיק. קניתי סים מקומי (40 יורו בשדה) עם תוכנית שכוללת נפח גלישה של 1 ג’יגה ושיחות טלפון ב-10 יורו. זה מספיק לשבוע אלא אם כן אתם מתכוונים לעבוד כל השבוע הזה. לדעתי עדיף לקחת את התוכנית הזו ולא את התוכנית של ה-3 ג’יגה ללא שיחות טלפון – היו פעמים שהיינו צריכים להתקשר.
22. וייז שולטטטתת! עשה את העבודה. ביג טיים. עבד כמו קסם גם שם. לא הייתי מצליח להסתדר בכבישים בלעדיו.
23. לפעמים כדאי ללכת לאיבוד. למרות שוייז עבד מצוין לפעמים קשה להבין מה הוא בדיוק רוצה ממך. התוצאה – אתה לוקח פניה לא נכונה. בכל הפעמים שזה קרה לי התוצאה היתה נפלאה כי גילינו מקומות מדהימים. מכיוון שאתה מצויד בווייז אתה לא חושש שבאמת תלך לאיבוד. במקרה הכי גרוע נוספו לך כמה דקות נסיעה אבל גילית עוד עיירה, עוד שכונה עוד דרך נהדרת.
24. שבוע זה מספיק. שמעתי על אנשים שנוסעים לשם לשבועיים, אפילו יותר. אני לא רואה בזה היגיון אבל יכול להיות שאם אתה ישן בעיר (נניח בפרייבורג) אז יש לך יותר מה לעשות במקום שבו אתה ממילא נמצא. לנו היה חסר יום אחד שאותו רצינו להקדיש לביקור בנהר הריין בשווייץ ולא הספקנו אבל עוד שבוע? ממש לא.
25. מקום גדול. זה לא שלא הייתי במקומות גדולים. הייתי כמה פעמים בארצות הברית (בטיול בשני החופים), באנגליה (כולל טיול עד סקוטלנד וחזרה) ובמקומות נוספים בעולם ועדיין, כאשר אתה נוהג בגרמניה (ורואה רק חלק קטן ממנה) אתה מבין עד כמה היא גדולה, עד כמה ישראל קטנה ועד כמה העולם מגוון, שונה ומרתק. עושה לך קצת חשק לעזוב הכל, לארוז את המשפחה ולטייל מסביב לעולם.

12 מחשבות על “טיול ביער השחור – מסקנות, הערות ועצות

  1. לידל באמת להיט. אבל גם הסופרים הטובים והיקרים יותר בגרמניה זולים מסל הקניות הממוצע בישראל.
    בנוגע לנקודה 25. בשביל זה עושים קריירה אקדמית, לא?

  2. אנחנו היינו השנה באותו אזור, הבסיס היה ליד אגם Titisee. בילינו יומים במינכן ושבוע ביער השחור. ההבדל הוא שאנחנו נסענו במאי. נפלנו על מזג אוויר די טוב כולל ימי שמש ולא הרבה גשם. בשום מקום לא היו תורים, פארק אירופה מקסימום 10 דקות ובטונדאו היינו לבד. אני חושב שלנסוע לפני החופש הגדול (יוני) זה אופטימלי מבחינת מזג האוויר והעומס.

  3. אנחנו נסענו בתחילת ספטמבר בשנה שעברה.
    המורה של הבן קצת כעסה שהוא פספס את כל השבוע הראשון ללימודים, אבל הוא שרד את זה. מזג האוויר היה אחלה, הנוף היה אחלה. לא היו תורים באף מקום. בכלל, הגרמנים הכי נחמדים באירופה. כשהם לא עוסקים ברצח עם, הכוונה.
    לא ראינו ישראלי אחד, השבח לאל. נראה לי שהיער השחור הפך ללהיט בשנה האחרונה. אגיד את זה ככה: כשראיתי לפני כמה חודשים שלט חוצות בב”ש ובו פרסומת לקניון עם איזו הגרלה שמי שזוכה בה טס עם המשפחה ליער השחור, הבנתי שנסענו בזמן.

    • ישראלים נוהרים ליער השחור כבר לא מעט שנים אך רובם נוסעים ביולי-אוגוסט ובתחילת בספטמבר הם חוזרים לקנן.

  4. היינו שבועים, לפני שלוש שנים, ולא הספיק לי הזמן 🙁
    יש שם כל כך הרבה אטרקציות (למשל, ביקור במכרה כסף) וכל כך קל לטייל, שזה מעצבן 🙂

  5. ישנת ב – Schonach? כי החוויה שלך בקשר לאוכל מאד מוזרה. האוכל הקפוא זה טעם וריח כמובן (אני חושב שהוא זוועת אדושם),

    אבל מסעדות שפתוחות בערב? טיילתי שבועיים לפניך במשך שבוע ביער השחור. ישנתי כל לילה בעיירה רנדומלית אחרת. באף אחת מהן לא הייתה לי בעיה למצוא מקום שפתוח בערב (אני דובר גרמנית אומנם, אבל ע”פ רוב היו גם תפריטים באנגלית).

    וגם: שפצל’ה שולת!!1 😀

    בקשר למשך הביקור: גרמנים שאני מכיר שנוסעים לשבועיים ליער השחור, עושים גם הרבה מסלולי הליכה. זה חלק מהקסם של היער, שאת ליבו היפה קשה לראות באוטו (וגם באופניים). עם אוטו, אני מניח שבאמת אין מה לעשות שם שבוע.

    (חוץ מה החוויה שלי מאד שונה משלך. טיילתי באופניים ובלי משפחה..)

  6. לידל אמור להיות בסדר וגם זול , אלדי זה כבר סיפור אחר.
    בקשר למנות הקפואות חשוב להבין שמדובר במוצר תעשיתי לכול דבר , אתה אפילו לא מדמיין את רשימת התוספות אבקות חומרים כימיים וכו וכו שיש במנות האלו , בקיצור – מנת לזניה ביורו וחצי זה אומר שחומר הגלם במנה שווה ערך למשהוא בסביבות חצי יורו אם מורידים מע”ם רווחים אריזה הובלה ושאר הוצאות יצור. בקיצור – לא היתי נוגע בזה עם מקל אבל תמיד אפשר לנסות.

  7. אני גם מעוניינת לדעת אנחנו טסים 2ּ+3 מתבגרים דרך פרנקפורט בסוף יוני צימר בטיטיזי ואשמח לדעת כמה כסף לאוכל וכו צריך? וכמה דלק הולך +-

  8. קראתי כבר המון על האזור ועדיין – טיפים חיוניים בהחלט! וגם כתוב כיפי. תודה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: