חופשה קצרה, סרטים רבים

באמצע חופשת הסמסטר הצלחתי לגרד לעצמי שלושה ימי חופשה במהלכם טחנתי סרטים בקולנוע ובבית כאילו אין מחר. יש מחר, רק שהוא עמוס בעבודה וברור לגמרי שיחלפו חודשים ארוכים עד שאוכל שוב להתיישב בנחת מול סרט ומכיוון שכך טחנתי טקסטים לצד סרטים בקולנוע ובבית כאילו אין מחר. את הטקסטים אשאיר להזדמנות אחרת – הנה יבול הסרטים והנה מה שחשבתי עליו בקצרה:

נקודת שוויון (The Equalizer): סרט פעולה של דנזל וושינגטון. בניגוד לציון הגבוה יחסית ב-IMDB אני חושב שהוא סרט בינוני לגמרי אולי מכיוון שכל מי שראה שניים-שלושה סרטים של דנזל וושינגטון ראה את הסרט הזה לפחות פעמיים או שלוש בעבר. ציון: 6/10

השופט (The Judge): רוברט דאוני ג'וניור. יש אנשים שהשם הזה מספיק להם והאמת היא שבהדרגה אני הופך לאחד מהם, אבל דווקא רוברט דובאל הוא זה שעושה את הסרט שמספר על שופט מזדקן שמואשם ברצח ובנו, עורך הדין הצעיר שלא ממש מסמפט אותו, יוצא להגנתו. מוצלח ומכמיר לב. ציון: 8.5/10.

בן אלף (Son of a Gun): אני מחבב את יואן מקגרגור אבל הסרט הזה הוא סרט פעולה בינוני ששזור בו סיפור אהבה אידיוטי וצפוי מראש. למעשה, כל הסרט הזה צפוי מראש כמעט מהדקה השלישית. מיותר. ציון: 5/10.

המסירה (The Drop): אחד מהסרטים האחרונים של ג'יימס גנדולפיני שמשחק בדרמת פשע מוצלחת למדי. לא סרט מהמם, לא כזה שמשאיר אותך פעור פה, אם כי יש לו את הרגעים שלו, אבל עושה את העבודה בסבבה. ציון: 7.5/10.

צלף אמריקאי (American Sniper): אני אתחיל מהשורה התחתונה. בעיני זה סרט אכזבה. יש לו קטעי פעולה לא רעים בכלל, הוא מתאר בצורה יפה, ויש שיטענו מאוד אותנטית, את המלחמה שהתרחשה בעיראק, אבל הוא פוסטר לאמריקאיות רפובליקנית ופטריוטיות בגרוש שבא להקיא. על אף שהוא מבוסס על סיפור אמיתי ועל אף שהוא בוים על ידי קלינט איסטווד ועל אף שברדלי קופר הצליח לשים על עצמו שרירים מרשימים, הוא בעיניי בזבוז זמן. ראיתי אותו בקולנוע והוא בקושי שווה את המסך הקטן. ציון: 6/10.

משחקי החיקוי (The Imitation Game): סרט נוסף שראיתי בקולנוע שהיווה חוויה מתקנת ל"צלף אמריקאי". כמו דאוני ג'וניור, גם בנדיקט קמברבאץ' הוא שם שדי בו כדי להביא אנשים מסוימים לקולנוע. אחרי "שרלוק" אני אחד מהם. הסרט, שמספר את סיפורו של אלן טיורינג, לא תמיד מצליח לשכנע באותנטיות שלו ועדיין זה סרט מוצלח שמספר על אחד האנשים החשובים בהיסטוריה של הטכנולוגיה במאה העשרים. העובדה שטיורינג לא היה מוערך מספיק בחייו, כמו גם האופן שבו הוא סיים אותם, קורעת את הלב. ציון: 8.5/10

בירדמן (Birdman): ללא ספק הסרט היפה של השנה. סרט שאם הוא לא מקבל אוסקר על צילום ו/או תפאורה כנראה שמישהו גנב אותו. כמובן שגם מייקל קיטון עושה פה תפקיד מצוין לצד אדוארד נורטון, אבל הסרט הזה הוא בעיקר חוויה אסתטית פיוטית ומהממת. מומלץ ביותר. ציון: 9.5/10.

וויפלאש (Whiplash): הסרט שממנו הכי נהניתי. פשוט סרט מעולה. יש שיטענו שהוא סוג של "תהילה" למתקדמים, ויש בזה משהו, אם כי הסיפור מתמקד באדם אחד, מתופף אחד והיחסים שלו עם המורה שלו. ג'יי קיי סימונס, שמוכר בעיקר מהתפקיד שלו ב"אוז", עושה בסרט הזה את תפקיד חייו. הנוכחות הקולנועית שלו היא לא פחות ממחשמלת – אי אפשר לעמוד בפניו. סרט נפלא, פשוט נפלא. ציון: 10/10.

כוח עליון (Force Majeure): סרט שוודי מה שאומר סרט אירופאי מה שאומר שבמקום פיצוצים, מכות ומתח, יש כאן דרמה אנושית קטנה; מה קורה כאשר אבא בורח כאשר מפולת שלג מאיימת לקבור אותו ואת משפחתו (למרות שבסוף היא נגמרת ממש בשום דבר) במקום להגן על ילדיו. לרגעים קצת משונה – בכל זאת אירופאי – ועדיין מציג משהו שדומה במשהו לחיים אמיתיים ולא מתוסרטים עד אימה. ציון: 8/10.

2 מחשבות על “חופשה קצרה, סרטים רבים

  1. קלינט איסטווד במאי שמוערך יתר על המידה. מעולם לא הבנתי את ההתלהבות מגרנד טורינו – קלינט איסטווד בתפקיד פיטר פאלק המזדקן והנרגן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: