בעבר כתבתי על הנושא הזה שכלי התקשורת כל כך אוהבים לעסוק בו ואקדמאים כל כך אוהבים ללוש בו. בעקבות הפוסט הזה, צץ מאיפשו איזה מישו שמשימת חייו היא להסביר לעולם עד כמה האינטרנט הוא מקום ממכר ומסוכן ועד כמה התמכרות לאינטרנט היא תופעה מ-ס-ו-כ-נ-ת.
כאמור, גם אקדמאים אוהבים את הנושא הזה ולכן הם עושים מחקרים. ערסטכניקה מספר על מחקר אחד שכזה שמצא ש-5-10 אחוז מהגולשים בעולם סובלים מתהמכרות לאינטרנט (שמחולקת לחמש קטגוריות נפרדות). אריק בנגמן, שכתב על המחקר, טוען שבפועל, "ההתמכרות" הזו היא לא יותר מאשר ביטוי מקוון לבעיות בלתי מקוונות בעליל. התמכרות למין הופכת להתמכרות לסייברסקס, התמכרות לקניות הופכת להתמכרות לקניות מקוונות וכן הלאה.
בהמשך הוא מפנה את תשומת הלב לנקודה ראויה נוספת:
The behaviors and problems are real. But does putting them into one of five buckets under a broad umbrella of "Internet addiction" really help address the root problems causing those behaviors? When 54 percent of Internet addicts say they have a history of depression, 52 percent drug or alcohol abuse and 34 percent an anxiety disorder, it seems even clearer that cyberspace is just another place for unhealthy and self-destructive behaviors to manifest themselves
כמובן שזה לא ימנע מטיפוסים דוגמת e-magine להמשיך ולצרוח על כל מי שיעז להרוס לו את משימת חייו. כפי שכתבתי וטענתי בעבר, תופעת ההתמכרות עשויה להיות הרסנית וקשה במיוחד אבל אוונגליסטים דוגמת e-magine רק עושים נזק למטרה בכך שהם רואים את כל העולם ומסבירים את כל העולם דרך הפריזמה הצרה שלהם.
כתיבת תגובה