1. אדם כותב בלוג ובאופן עקרוני רוצה שיקראו אותו.
2. הבלוג מצליח ואנשים רבים מגיעים ומגיבים.
3. הבלוג ממש מצליח והרבה הרבה ואנשים מגיעים ומגיבים.
4. מכיוון שככל שיותר אנשים מגיעים כך עולה אחוז הנודניקים, הקרציות, הטרולים והעילגים (בהתאם לייצוגם באוכלוסיה הכללית), רמת התגובות יורדת ובאופן כללי מוציאה את החשק להתעסק עם זה רק כדי לשמוע מכל הנודניקים, הקרציות, הטרולים והעילגים.
ומכאן השאלה: מה עושים?
פתרון אחד הוא לעבור לשיטת רישום. רק הנרשמים לבלוג יכולים להגיב. בשלב הראשון כולם נרשמים אבל לאחר מכן מי שמעצבן פשוט מבטלים לו את הרישום.
פתרון שני הוא לעבור ממקום למקום. בכל פעם שהבלוג נהיה גדול מדי, סוגרים ופותחים בלוג חדש. הבעיה עם הפתרון הזה היא שהיא מחייבת כתיבה אנונימית.
פתרון שלישי הוא לסגור את התגובות לגמרי.
פתרון רביעי הוא למחוק את תגובות הנודניקים, הקרציות, הטרולים והעילגים.
פתרון חמישי הוא להתעלם מהם.
פתרון שישי הוא לתת לקהילייה לנקות אותם (זה בדרך כלל לא קורה).
פתרון שביעי הוא לסגור את הבלוג.
כתיבת תגובה