על עבדות וסגידה לאמריקה

רבות נכתב ונאמר על הכתיבה של בני ציפר. באופן אישי אני מוצא את הדברים שלו מעוררים, גם אם לעתים דוחים. יש טעם בפרובוקציה אם היא נעשית בטעם טוב ובחלק מהמקרים הוא מצליח. הטור האחרון שלו על שיעבוד הישראליות לתרבות האמריקאית מוצלח בעיני במיוחד.

זה לא סוד, גם לא בגלוב, שאני סולד מהכמיהה הישראלית להיות אמריקה. ציפר מדבר על האספקט הפוליטי בכמיהה הזו ועל אימוץ ה"הצלחה" כמדד היחיד לבחינת אדם. אני מדבר, לא פעם, על הסלידה שלי מאימוץ התרבות והשפה האמריקאית. העובדה שחברות ישראליות קוראות לעצמן בשמות לועזיים (אינטרנט זהב – סמייל היא דוגמה דוחה במיוחד) כדי לשדר "תחושה של אמריקה". ואל תגידו לי שזה כדי שהמשקיעים בבורסה האמריקאית (ששם נסחרת אינטרנט זהב) ידעו להגות את שמה. וזו כמובן רק דוגמה אחת.

אז מצד אחד יש ריאל-פוליטיק ועדיף להיות מדינת חסות של ארה"ב מאשר להיות בשיט ליסט שלה. מצד שני, גם כאשר על כיסא נשיא ארה"ב יושב אחד האנשים (לא נעים לומר אבל זו האמת) היותר טיפשים שידע כס הנשיאות מאז ומעולם, הפוליטיקאים מסבירים עד כמה הוא מנהיג חזק, איש נהדר, חכם (פחחחח) וכן הלאה.

הייתי בשני טיולים גדולים בארה"ב – האחד בחוף המזרחי והשני במערבי וזו מדינה מדהימה ומרתקת בכל קנה מידה. אני מת לחזור לשם לעוד כמה טיולים (ואולי לאיזה פוסט דוקטורט קטן). ועדיין, לא הייתי רוצה לחיות בה, לא הייתי רוצה לגדל בה את ילדיי, לא הייתי רוצה שהתרבות שלה תהיה התרבות שלי. זה לא אומר שהתרבות שלנו מוצלחת יותר אבל היא רק יכולה להתקלקל אם תדמה לתרבות האמריקאית. למעשה, זה כבר קרה.

19 מחשבות על “על עבדות וסגידה לאמריקה

  1. מה שהפרסומאים מנסים לדמות לו הוא אמריקה כפי שהם חושבים שהיא (מנהטן ולוס אנג'לס במקרה הטוב) אמריקה האמיתית היא מחוץ לאזורים האלה. אמריקה האמיתית היא דתית בצורה מדהימה (ולכן כל כך חשובה ההפרדה בין דת ומדינה) ורחוקה מלהיות מתקדמת. אפילו הפרסומאים לא רוצים להיות אמריקה.

  2. עם רובו של הפוסט אני מסכים ומזדהה. ואת !the decider גם אני לא סובל. אבל האמירה על התרבות האמריקאית שגויה ואופיינית לזרים, אירופאיים וישראלים בעיקר, וצריך לחיות שם כמה שנים כדי להבין עד כמה היא שגויה. אגב, כדי שהיא תהיה נכונה, צריך רק להחליף במשפט את "התרבות האמריקאית" ב- "התרבות הפופולרית האמריקאית". יש המון תרבות איכותית באמריקה וצריך רק לדעת איפה למצוא אותה. וזה גם לא קשה במיוחד. הסיבה שאני אישית בחרתי לגדל את ילדיי, שנולדו בארה"ב, כאן בישראל, קשורה פחות לתרבות ויותר למשפחתיות.

  3. אז מה אפשר לעשות על מנת שמי שלא שם לב לזה עד כה שישים? הרי מילדות זורמים עם זה בלי לחשוב.

  4. פיגו: אני לא חושב שזה רק תרבות ואתה כתבת את זה בעצמך, רק קראת לזה משפחתיות. גם הדרך שבה האמריקאים מתייחסים אל המשפחתיות שלהם היא חלק מהתרבות שלהם. הדרך שבה הם מתים שהילדים ילכו לקולג' כדי שהם יוכלו לקחת קרוואן ויצאו ללאס-ווגאס לבזבז את כל הפנסיה שלהם או ירדו לפלורידה בשביל השמש. העובדה שאם כילדה לא התנסית במין בגיל 12 את כבר ממש לא IN, גם זה חלק מהתרבות (וגם זה חודר לאט לאט לישראל)

  5. נו ברצינות.
    הבעיה היא שבישראל לא מאמצים/מושפעים מהתרבות האמריקאית אלה מכמה סממנים חיצוניים שלה. זה שאוכלים במקדונלד, או שיוצרים תוכניות ריאליטי לא הופך אף אחד לאמריקאי רק למשהוא חסר תרבות.
    מהי התרבות האמריקאית? האם אנחנו יכולים לטעון שלמי שגר בחגורת התנ"ך יש אותה תרבות כמו מי שגר בברונקס? או במינסוטה? הגדולה של התרבות האמריקאית היא היכולת של החברה ליצור איזונים ולאפשר לקבוצות שונות לחיות את חייהם. אבל יש כמה דברים משותפים: כיבוד החוק ואחריות אישית למעשיך הן רק קצה הקרחון – קצה שהחברה בישראל לא השכילה לזהות.

    האם התרבות האמריקאית "מעודדת" מין בגיל צעיר, אני מסופק. אני גם בספק אם המעבר של גימלאים לפלורידה הינה תופעה נרחבת כמו שיובל חושב. אבל כשהפרספקטיבה על התרבות האמריקאית מושתת על צפייה בסדרות טלוויזיה – היא מוגבלת מטבעה.

    הבעיה איננה באימוץ התרבות האמריקאית, אלא בעיקר באלו התיימרים לאמץ אותה. הרבה יותר קל לאמץ התנהלות חמדנית של חברות אבל קשה (ונראה לי שרוב האנשים פשוט עוורים) להפנים את הערכים התרבותיים שבסיס הדברים – חברה חופשית ומכבדת חוק. התוצאה העגומה איננה בגלל "התרבות האמריקאית" אלא בגלל נקודת המוצא של "המאמצים".

  6. רוגל: חברה מכבדת חוק? נו באמת. כאשר כל אזרח יכול לקנות אקדח בוול-מארט, כאשר מספרים האנשים שנהרגים/נרצחים בירי מדי שנה מגיע לאלפים רבים (אם לא יותר מכך), כאשר החמדנות וקפיטליזם קיצוני שעומד בבסיס התרבות האמריקאית דוחפת יותר ויותר אנשים למעול, החברה שאתה מדבר עליה היא לא חברה בריאה במיוחד.

    וזו לא רק "התנהלות חמדנית של חברות" – זו התנהלות חמדנית של החברה כולה.

  7. יובל – קניית אקדח בוול-מארט איננה עבירה על החוק (לפחות במדינות מסויימות). הטענה על הגבלת אחזקת נשק איננה קשורה לשמירה על החוק אלא מתי המדינה צריכה להגביל את חופש הקניין של אזרחיה. כמאמר מוסגר אני חושב שהחופש להחזיק כלי נשק הוא טעות וחובת המדינה, כמונופול על אמצעי הכפייה, לאסור על החזקת נשק – אבל זה נושא לדיון נפרד.
    השאלה אם בארה"ב מועלים יותר מאשר באירופה? האם התנהלות של החברה האמריקאית יותר מושחתת מאשר חברות במזה"ת? אני בספק. האם יש הסיבה לאנרון, MCI ואנדרסון היא הקפיטליזם האמריקאי? בהחלט אבל חלק גדול מהאשמה הוא במעבר תרבותי מאחריות אישית למודל אירופאי שמסיר את האחריות על התנהלות קלוקלת מהפרט. ולמרות כל הבעיות תראה מה שקורה לאותם חמדנים שרימו – הם הולכים לכלא – מנכ"ל MCI הולך לכלא לכל החיים והבכירים מאנרון בדרך לארח לו חברה.
    אתה יכול לקחת את אנרון כדוגמא לקפיטליזם האמריקאי, או את וורן בופט – הבחירה מעידה הרבה פעמים על הבוחר.

  8. רוגל: זה קצת נאיבי ולא נכון לומר שזה רק בגלל נקודת המוצא של המאמצים. זה יפה לומר שלתרבות אמריקאית (או לכל תרבות אחרת, לצורך העניין) יש בבסיסה ערכים תרבותיים. השאלה היא למי הם נגישים בכלל. אם החברה האמריקאית היא "בבסיסה" חברה חופשית אז השאלה למי יש את החופש הזה. האם כל אחד יכול לפתוח חברה או עסק ולהתחרות באופן שווה עם חברות אחרות? התשובה היא לא ממש. הרעיון הזה שאתה אינדיבידואל ואתה אחראי למעשיך ולחייך הוא ערך מאוד יפה ונאור. אבל גם צריך חברה וחוקים שיאפשרו לך להיות האינדיבידואל הזה.

  9. גרתי בארה"ב שנה. כשהייתי שם מאוד התגעגעתי לארץ וכשאני פה אני כל פעם שוכח למה.
    אבל ממה שאני כן זוכר אני יכול לומר שבעוד שתושבי ארה"ב (לפחות אלו שאני מחשפתי אליהם בביקורי) היו לרוב אנשים שמקפידים על חוק וסדר (לא עוקפים שם בתורים כמעט – פעם איזה אחת דיברה ברדיו על איך שעקפו אותה בתור). מצד אחר לאנשים בארץ יש את היתרונות שלהם…
    אנשים יותר ישירים. שם הם קצת מזוייפים (הייתה לי מילה יותר טובה אבל לא מצאתי)

  10. פיגו – שוב אני לא מסכים איתך. האמריקאים יודעים שהם מזויפים, הם מבינים את זה, הם אומרים את זה בפה מלא, אבל זו התרבות שלהם. התרבות שלהם היא כאשר אתה נכנס לחנות בגדים שמעולם לא היית בה שהמוכרת תאמר לך: "ההההההיייייייייייי!!! מה שלומך אדוני?!". אתה חושב שהקונים חושבים שהיא נורא שמחה לראות אותם או שהיא רוצה עמלת מכירה? זה זיוף מובנה לתוך התרבות ואין לאף אחד אשליות בעניין הזה.

  11. אכן הבחירה מעידה על הבוחר כדברי רוגל. אפשר לבחור במוכר האמריקאי האומר ההההייי!!! ואפשר לבחור בספרות האמריקאית הגבוהה, אפשר בשטפון ההוליוודי/טלביזיוני ואפשר במדע או לפחות בתרומה התיאולוגית, אבל לא ברור לי איך אפשר להתעלם מ"תרבות" ההרג והדיכוי שאמריקה מייצאת לכל העולם. עיראק היא רק הדוגמא אחרונה. את האשראי על הניצחון על הנאצים, האמריקאים בזבזו מאד מהר,לא כמו הרוסים אבל כמעט. אבל במזרח אסיה, במזרח התיכון, באפריקה, במרכז אמריקה ובדרומה, מיליוני אנשים נהרגו, ודוכאו כתוצאה ישירה מהמדיניות וההתערבות הצבאית האמריקאית בשישים השנה האחרונות.

    נ.ב, אה כן ויש גם את התרבות הכלכלית שאמריקה מרעיפה על העולם, ושראוי לא לשכוח.

  12. סליחה, אבל הבחירה במקרה הזה לא מעידה על הבוחר היא מעידה על מה דומיננטי יותר.
    מה שדומיננטי זה לא הספרות האמריקאית הגבוהה אלא ה"הייייי!!". מה שמגיע אלינו לישראל (ולא רק לישראל) הוא המיץ של הזבל של התרבות האמריקאית ולא משהו אחר.

    אז אפשר לטעון שיש עוד מרכיבים לתרבות האמריקאית (שזה די ברור מאליו, לכל תרבות יש אלף פנים) אבל למרבה הצער, על החלקים הטובים יותר לא מוטבעת חותמת "לייצוא" ואין אף אחד שדואג לייבא.

  13. מעניין יהיה לקרוא את הבלוג שלך בתום הפוסט דוק, אם זה עדין יהיה בעברית בכלל..

    אמריקה על הפנים, אבל ישראל עוד יותר. אין מושלם, ואתה בסוף בודק איפה הנתונים שלך יתפתחו טוב יותר, ואנחנו לא אחראים על העולם, בקושי על עצמנו. אחרי שנסעתי וחזרתי ונסעתי וחזרתי (ארוכים בכל המקרים), אין מה לחפש פה אם יש לך אפשרות טובה (!!!) להיות שם בתנאים משופרים וחשוף למנעמי התרבות. מאחר שיבאנו לפה את כל הרע, נותר לפחות להנות מהטוב, שלא מצא את דרכו לכאן. לעומת זה אני מוגיעה את מוחי הסנילי לחשוב מה טוב פה, שאי אפשר להנות ממנו ברימוט, כאשר אתה שם…ו.לא מצליחה למצוא שום דבר. אפילו לא אחד, למעט איכות המלפפונים שכבר דברו בה רבות, ואולי גם חלקי מזון אחרים. אבל נו, באמת..

    בלי שום קשר לחישובים אישיים קובעים, הרי אמריקה זו אמפריית רשע מוחלטת במדיניות החוץ שלה, אבל אם אתה לא פוליטיקאי למה שזה יעניין אותך, אפשר לחשוב שישראל ממש מנהלת מדיניות חוץ נאורה. לנסוע מהר לפוסט דוק, ולהשאר עד שהילדים יגמרו קולג. זו עצתי ותגובתי.

  14. טוב, אני מוותר על לקרוא את התגובות. אני רק רוצה להתחייס לפוסט של ציפר.
    האמת, אני לא מבין למה הוא מצהיר כעובדה ש"אף אחד לא עצר לחשוב", איפה הוא בדק מה אנשים עושים? דרך הטלוויזיה, בתשקורת?
    אני לא יודע מה איתכם, אבל כשאני ראיתי בCNN אתמול(?) את אולמרט לצד בוש, מדבר באיזו מסיבת עיתונאים ומסתכל כל עשר שניות לכיוון של בוש, במין פרצוף שמחפש אישור על כל מילה, באמת נגעלתי. ובאותו רגע גם החלטתי שאולמרט הוא אידיוט בוודאות.

    ובכלל, לפי דעתי נושא הרבה יותר חשוב הוא ההתדרדרות התקשורת הישראלית.
    עד שיש עיתונאי שכותב דברי טעם, הוא צריך לדחוף כל כך הרבה פרובוקציות בטקסט בשביל שיקראו אותו… פשוט מטופש.

  15. וואלק, בינתיים קשה לי לראות את עצמי מסיים את התואר (למרות שאני קורע את התחת כדי שזה יקרה). ברגע שזה יתקרב, נחשוב על משהו.

  16. הייתי בניו יורק חמש פעמים. אני מת על ניו יורק.
    אבל עם כל הקקה, אני מעדיף לגור פה, ועדיף בירושלים.

    למרות שקל מאד להיות יהודי דתי בניו יורק (ובעוד כמה מקומות בארה"ב),
    יותר טוב לי פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *