צריך להודות על האמת, עידוק היה הראשון שתפס את עוצמת הגיחוך בחנות הגרנדיוזית Nixi. פעם אחר פעם הוא ציטט את ההודעות לעיתונות המגוחכות שהוציא משרד יחסי הציבור של החנות הזאת והדגים את גודל הפלצנות.
מי שקרא את ההודעות לעיתונות של ניקסי יכול היה להאמין שמדובר בדבר הגדול ביותר מאז המצאת ההמבורגר. למזלי (הטוב או הרע, אני לא ממש יודע) החלטתי לבקר בחנות כחלק ממסיבת עיתונאים שערכה חברת סולגוד במקום לפני כחודש וחצי. מסיבת העיתונאים הוזמנה לשעה 19:00. מכיוון שרציתי לבקר בחנות לפני שהיא מתחילה, קבעתי עם הקולגות שלי לשעה 18:30. כאשר 19:00 באה והלכה, ניגשנו לברר מה קורה. מסתבר שמסיבת העיתונאים היא לא מסיבת עיתונאים; היא מסיבה למשווקים והיא לא מתחילה ב-19:00 אלא ב-20:00. הלכנו. זו היתה הפעם האחרונה שראיתי את ניקסי בחיים.
היומרנות של החנות הזאת היתה מדהימה. חנות אחת, שממוקמת במיקום גרוע הציעה מגוון די מצומצם של מוצרים וחשבה שהיא תכבוש את השוק. בשוק הזה, יש להזכיר, פועלות חברות קטנטנות כמו אופיס דיפו, רשת מחסני חשמל, רשת חנויות באג ועוד שכושר הקנייה שלהן גדול פי כמה מניקסי. יודעי דבר מספרים כי כל מי שפעל בשוק האלקטרוניקה בישראל לא נתן לניקסי (שהשקיעה בטירוף הזה 13 מיליון שקל) יותר משנה. הם שרדו חצי שנה וכעת נסגרו.
הנה סיפור קטן שבעיניי מייצג את גודל הנפיחה. כאשר הוזמנתי למסיבת העיתונאים נשלחה לי הזמנה בדואר האלקטרוני עם הוראות כיצד להגיע. החנות ממוקמת בצומת "רעננה צפון". בהודעה לעיתונות שונה שם הצומת ל"צומת ניקסי". ואולי עוד סיפור קטן: ניקסי החליטה לא להשקיע בפרסום. פרסום? מה פתאום. הם היו בטוחים שהם הדבר הכי ויראלי בסביבה והם צדקו – כמו שפעת עונתית הם נעלמו.
אולי זה הגדג'טים המנצנצים שגורמים ליזמים לאבד את הצפון. אולי זה בגלל שהם מסתכלים לאמריקה, רואים איך אפל עושה את זה ובטוחים שגם הם יכולים. רק שניקסי היא לא אפל, היזמים שעומדים מאחוריה הם לא סטיב ג'ובס וצומת רענה צפון (כלומר צומת ניקסי) היא לא מנהטן.
כתיבת תגובה