אבי לן העלה אתמול פוסט מרתק בבלוג שלו. בפוסט הוא מספר על היחסים המורכבים שהיו לו עם מו"ל "מעריב", עופר נמרודי. הפוסט שלו מרתק כיוון שלן היה בעמדה בכירה בעיתון וזאת בשל תפקידו כעורך NRG. בפוסט הוא מספר על הדרך שבה נמרודי שיכתב טור אישי שכתב לן אודות שרי אריסון ומכה על חטא שקיבל את תכתיבי המו"ל.
הפוסט שלו, כפי שניתן לקרוא בתגובות, מעלה שורה של תהיות:
1. האם הוא היה מעז לכתוב את אותו הפוסט בתקופה שבה הועסק על ידי נמרודי?
2. האם המעשה של לן אתי? מצד אחד הוא חושף את "אחורי הקלעים" בצורה ישרה וכנה ומצד שני הוא מפר באופן מוחלט את האמון של המעסיק בו. אז נכון שנמרודי הוא מעסיק לשעבר, אבל האם זה פוטר את לן מחובת הדיסקרטיות שחלה עלה בתקופה שבה היה העובד של נמרודי?
3. האם לן יורה לעצמו ברגל? אם אני מעסיק פוטנציאלי אני חושב פעמיים לפני שאני מעסיק את לן אם אני יודע שיומיים אחרי שהוא עוזב הוא שופך את כל המררה שהצטברה אצלו במהלך תקופת העבודה פלוס סודות מחדרי הדיונים.
4. ואולי הוא בכלל אמיץ על שהוא מוכן להניח על עצמו את הצלב גם כשהוא יודע שיהיה לזה מחיר? או שמא הוא דווקא פחדן בגלל שרק עכשיו הוא מוכן לדבר כשהוא יודע שאין לדבריו מחיר מצד המעסיק?
התשובות שלי הן: לא, אני מתלבט, כן, באמת שאני לא יודע.
כתיבת תגובה