פחח – שיחות על אלוהים

תמר: ג’וני
ג’וני: מה עכשיו?
תמר: תגיד, כל השיחות האלה לא נראות לך קצת הזויות?
ג’וני: למה את מתכוונת?
תמר: נראה לך שאנשים מנהלים כאלה דיאלוגים?
ג’וני: מה הנקודה שלך?
תמר: אתה מאמין באלוהים?
ג’וני: זו שאלה מכשילה?
תמר: תלוי
ג’וני: אז אין תגובה
תמר: כי גולשי ynet קבעו

ג’וני: אה, ומה זה אומר?
תמר: שיש, אתה רוצה להתווכח עם הסטטיסטיקה?
ג’וני: זה יגרום לי להשאר צלול בגיל תשעים?
תמר: זה יגרום לך להסתכסך עם אלוהים ומכון סמית
ג’וני: אני אתאיסט, אני מאמין רק בזה שאת צריכה להכין לי קפה. באלוהים מאמינים רק אנשים פרימיטיביים. כמו מוסיף
תמר: אני תוהה כמה מקוראי הגלוב מאמינים
ג’וני: שאת צריכה להכין קפה?
תמר: באלוהים, נו. וצריך לקחת בחשבון שכל קורא בגלוב שווה לפחות עשרה קוראי ynet, עם טעות מדגם של 4.5 אחוזים
ג’וני: אז תעשי חשבון. וקפה.

***

תמר: טוב, אז יש עוד משהו שאתה רוצה לדבר עליו?
ג’וני: כן, על ולווט
תמר: אי אפשר, יובל כבר השלים איתה
ג’וני: בסדר, אבל זה לא מחייב אותי
תמר: טוב, אז אני לא בעסק
ג’וני: בסדר. אז שמעת שביטלו לה את המדור במרקרוויק?
ג’וני: תמר?
תמר: מה?
ג’וני: שמעת?
תמר: אין תגובה
ג’וני: נו!
תמר: טוב, בסדר. נניח ששמעתי. מה אתה רוצה להגיד בזה?
ג’וני: אז זהו, חשוב לי להבהיר שאני לא בא כאן לשמוח לאיד. או לרקוד על הדם. כאילו ממש לא. ברצינות. ואני שמח שהיא ויובל והשלימו. ואין לי נגדה כלום כבנאדם. וגם ברמה ה
תמר: ג’וני!
ג’וני: מה?
תמר: לעסק, לעסק
ג’וני: בסדר. את זוכרת שפעם כתבתי כאן פוסט אורח?
תמר: לא
ג’וני: לא חשוב. כתבתי. אז בקיצור, אני לא בא להשוויץ או משהו, רק אומר שכבר אז כתבתי שם בפסקת הסיום שלדעתי היא לא תוכל להחזיק טור על ביקורת תקשורת.
תמר: מה, אתה כאילו בא עכשיו בקטע של אמרתי לכם?
ג’וני: כן, אבל בכלל לא נגד ולווט. זה קטע עלי
תמר: עליך? שמה?
ג’וני: שאמרתי לכם
תמר: נו יאללה, אז תשפוך כבר את הקופי פייסט שלך ונלך הביתה
ג’וני: טוב, בסדר. אם את מתעקשת. אז זאת פיסקת הסיום מהפוסט ההוא. רק צריך להחליף את מוסף הארץ במרקרוייק: “…גם אם היא אכן תקבל טור ביקורת שבועי במוסף הארץ, קשה להאמין שהיא תוכל להתקרב לרמתם של אביב לביא, או רוגל אלפר. לשניים האחרונים יש אידיאולוגיה מבוססת, השקפת עולם ברורה ומוצקה, וכל מה שנהוג לסכם בימינו במילה ”אג‘נדה“. ספק אם לשרגל – חובבת עיתונים, בעלת כושר השקעה, יכולת התמדה, ואולי גם כישרון כתיבה – יש את זה”.
ג’וני: זהו. אז ראית?
תמר: שמה?
ג’וני: שאמרתי לכם
תמר: כן, כן, בטח. כל הכבוד. יאללה בוא נלך, כבר לא נשאר פה אף אחד
ג’וני: בסדר, אני רק רוצה לחדד איזו נקודה
תמר: נו
ג’וני: רגע, זה חשוב. אני לא בטוח שכולם הבינו שהקטע הזה הוא לא נגד ולווט
תמר: ג’וני!
ג’וני: אני לא פוחד ממך
תמר: אם אתה לא בא עכשיו אני משאירה אותך כאן לבד ומכבה את האור
ג’וני: לא עם הציפורניים!
יוצאים מהחדר. האור נכבה. קול ברקע: אז את חושבת שהבינו שהקטע הוא לא נגד…
חבטה עמומה. שקט. סוף.

30 מחשבות על “פחח – שיחות על אלוהים

  1. ואגב, העובדה ש70% מגולשי YNET טוענים שיש אלוהים מוכיחה סופית שאין אלוהים.
    הרי ידוע שרק אדיוטים ומתלהמים מגיבים באתר הזה

  2. לחסרי החיים אני ממליץ על הסרט וודסמן – סופר חתרני. זה סרט שעוסק בהשתקמותו של פדופיל וגרם לי להרגיש היום שיש אלוהים (למרות שאלוהים לא מוזכר בסרט כלל).

  3. מאזינה: א. יש לך מזל שתמר תרגמה לי, וב. למרות שבשטחים כבר התחילו לחלק סוכריות וזה, זה לא היה באמת (נראה לך שבחורה יכולה להרוג אותי?), רק הצגה.

  4. אני אתאיסט. עוף טופיק, באחורה של ידיעות אחרונות יש כתבה על זוג גרוש והבעל, נ’, רוצה חזקה על הכלב שנמצא כבר הרבה זמן אצל אשתו לשעבר, ל’. ניחושים מה השמות האמיתיים.
    ניסים ולימור.

  5. יש לי אימרת שפר
    שטות נשארת שטות גם אם חוזרים עליה 70% מגולשי ynet וחוץ מזה אני לא מבין איך אנשים אומרים שהם מאמינים באלוהים ובאותו הזמן מחפשים מישהו שיבוא על חמור ויגאל אותם מהיסורים הנוראים האלה שזה שהם מאמינים בו גורם להם (על בסיס יומי)

  6. אם כבר סקר אם אלוהים קיים למה לא סקר איזה? למשל האחד של המוסלמים או יהודים או נוצרים? הרוב יקבע.
    אתאיסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: