ביום כיפור הביאו הביתה קלטת ילדים שעונה לשם "חיבוקי" עם יעל אבקסיס. לפני שהספקתי להעביר קטע קצר לדיגיטלי ולהעלות אותו לרשת לקחו ממני את ה-DVD וחבל. קשה להאמין, באמת שקשה להאמין, לכמות הפרסומות הסמויות (שהן כל כך לא סמויות) שמופיעות בשיר ילדים תמים אחד. בלתי נתפס.
אבל החיבוקי הזה הזכיר לי משהו אחר לגמרי. הפוסט הזה של כרמל ויסמן. לפני הכל צריך לומר שכרמל היא באמת נשמה מיוחדת. היא כותבת פרשנות מקורית ומעניינת לפרשת השבוע באתר האנרגיה, חוקרת בלוגים, עוסקת בקונג-פו ובשלל עיסוקים יוצאי דופן נוספים.
אף על פי כן, פוסט החיבוקים שלה נראה לי הזוי. אני יודע שמה שאני עומד לכתוב עשוי להרגיז כמה אנשים אבל מה אני יכול לעשות. אולי זה בגלל שאני "לא מחובר לעצמי" או ליקום או אולי בגלל שאני סתם מיזנטרופ.
בפוסט שלה מספרת כרמל עליה ועל חבר שנעמדו באמצע כיכר רבין והציעו חיבוקים לאנשים. היא מספרת בהתלהבות אין קץ כיצד חיוכים גדולים עלו על שפתותיהם של אנשים שזכו לחיבוק סתם כך באמצע היום. מתקתק.
עם כל הכבוד, וכאמור יש כבוד, זה נשמע לי ביזארי לגמרי (למרות שזה כמובן אופציונלי – הם לא מכריחים אף אחד להתחבק). קודם כל, באופן אישי לא הייתי רוצה שאף אחד יחבק אותי באמצע יום שרב דביק. אפילו לא כרמל (סלחי לי). זו אולי נשמעת כמו מחווה אנושית מתוקה אבל עבורי, אנשים הם מתוקים כאשר הם נמצאים במרחק של כמה מטרים ממני.
חוץ מזה, הסיפור של כרמל הזכיר לי את המערכון של החמישייה הקאמרית שבו קרן מור משחקת זונה שכל מה שהיא עושה זה לחבק. "לכי יא מחבקת!" מישהו צועק עליה באיזשהו שלב. אז נכון שיש מגע ויש מגע, אבל מה באמת ההבדל בין חיבוק אמיץ באמצע הרחוב לתחיבת לשון לפיו של זר או אולי ליטוף ביציו? אני בטוח שהרבה מאוד גברים היו מחייכים אם תמר היתה ניגשת אליהם ובעדינות חופנת בידיה את ביציהם. כן, אני יודע, אני קצת מגזים ובכל זאת כאשר חושבים על ההשוואה מבינים עד כמה האקט של חיבוק אנשים זרים באמצע הרחוב הוא… המממ, אין לי את המילה המתאימה.
לפחות בעיני, חיבוק הוא אקט אינטימי בין שני אנשים שמכירים האחד את השני. הניסיון לחבק אנשים זרים דומה לאדם שיתיישב על המדרגות (בכיכר רבין כמובן) עם גיטרה ויגרום לאנשים לשיר "כי כולנו! כן כולנו! כולנו רקמה אנושית אחת חיה!". סנכריני שזה עושה לי בחילה.
רוצה לומר, עם כל הכבוד לכל המחבקים והמוארים למיניהם (שהגיבו בהמוניהם לפוסט של כרמל שהחלה לערוך תורנות חיבוק "אני מחבקת בבוקר, אולי תבוא לחבק בערב?"), אם לא אכפת לכם, תתרחקו ממני. אני אוהב לקבל חיבוקים מאשתי, מהבנות שלי ומחברים (וחברות, כן?) ממש טובים (וגם מאמא). כל השאר, לכו חבקו מישו אחר.
כתיבת תגובה