שירות “ישראלי”

במסגרת נסיעותיי לבאר שבע (היום הגיעה הרכבת חזרה לפרדס חנה באיחור של 45 דקות. קטן), אני נחשף לעיתון “ישראליי. העיתון הוא חינמון ויש לו – כך נראה לי – שתי מהדורות ביום. למרות זאת, מיעוט הכתבים שחתומים על הידיעות בעיתון זעום באופן שמעורר פליאה. ובכן, לא ממש. ב”ישראלי” מצאו דרך מצוינת לחסוך בכתבים.

בדרך לבאר שבע האזנתי לתוכנית של רזי ברקאי בגלי צה”ל בו הוא ראיין את אחיו של הנשיא קצב, ליאור קצב. לאחר מכן עלתה לשידור עו”ד כנרת בראשי, הסנגורית של המתלוננת הראשונה נגד קצב, א’, שהגיבה לטענות של קצב האח.

והפלא פלא, בדרכי חזרה מבאר שבע אני מוצא תמליל כמעט מלא של הראיון ב”ישראלי”. בכותרת המשנה של הידיעה נכתב: “ליאור קצב: ‘חגגנו באווירה משפחתית. כשהוא יפתח את הפה ויספר מה עשו לו, תהיה רעידת אדמה בישראל'”.

ישראלי

(לחצו על התמונה כדי לקרוא את הטקסט המלא)

בגוף הטקסט נכתב “אחיו של הנשיא, ליאור קצב, אמר היום…”. זה ממש חמוד. הוא לא “אמר היום”, הוא אמר ל”רזי ברקאי”, הוא אמר ל”גלי צה”ל”, הוא אמר לגוף תקשורת אחר. גם כנרת בראשי לא “הגיבה על הטענות של ליאור קצב” אלא הגיבה בגלי צה”ל לטענות של ליאור קצב שדיבר בגלי צה”ל.

אין המדובר פה במרדף קטנוני אחר קרדיט. הידיעה כולה מבוססת על אייטם של גלי צה”ל. מתיאור היומולדת, דרך דברי האח על הנשיא ועל בנו אריאל, שנחשד בהטרדה מילולית (מה יש שם במשפחה הזו?) ועד תגובתה של עורכת הדין. ציטוטים אחד לאחד. ומי חתום על הידיעה? “שירות ישראלי“.

מקסים. “ישראלי” מבסס את התכנים שלו על כלי תקשורת אחרים. הוא “שואל” מהם את התכנים מבלי לבקש רשות, מבלי לתת קרדיט, ממש כמו אתרי האינטרנט של ראשית שנות ה-90′. שלא יהיה ספק, גם לעיתונים אחרים יש את הטריק הזה של “שירות –” אבל נראה שב”ישראלי” פיתחו את הקונספט לדרגת אומנות.

ולנושא אחר לגמרי: הגלוב מכריז על “שירות הגלוב”.
תנחשו לבד מה מטרת השירות.

25 מחשבות על “שירות “ישראלי”

  1. אם שירות הגלוב יספק כל מיני תכנים שמשרד החינוך מתקין תוכנה במחשבים בבתי הספר שאמורים לחסום את המקור של התכנים האלו, שירות הגלוב יהפוך לשירות פופולרי.

  2. ליו”ר הגלוב שלום,
    ברצוני להתנצל על כי הקרדיט בסוף הכתבה המצ”ב לא נרשם בשלמותו.
    הקרדיט השלם הנו: “”שרות ישראלי לתושבי אזור המרכז שמתקשים לקלוט את גלי צה”ל בזמן האחרון בשל שריפת המשדר בבני ברק”.
    מפאת אורכו (וגם מפאת שמותיו האחרים, כמו, “שרות ישראלי לנוסעי הרכבת שלא מוכנים לגלוש באינטרנט האלחוטי היקר עד להחריד”) החלטנו להביאו בצורתו המקוצרת, שרות ישראלי.
    בברכה,
    (לא) עורך ישראלי.
    נ.ב. בקרוב אנו פותחים מדור אינטרנט בימי שני. אתה מוזמן לתור אחר כתבותיך המובחרות.

  3. (לא) עורך ישראלי. באמת תודה רבה. כבר שבוע אני מנסה להבין למה קופצת לי התחנה ברדיו של האוטו בכל פעם שאני מתקרבת הביתה.

  4. בבקשה.
    תנסי לקלוט ב96.6. הסבירות גדולה יותר לקליטה שם עד שישופץ המשדר.
    מה שעשוי לקחת זמן מה, החרדים בבני ברק פשוט לא אהבו את הרעיון שרצו הלחליף להם איזו אנשטנה שם במרכז העיר, אז הם שרפו אותה עם המשדר שהיה עליה.
    אני כבר שבוע מודה לאלוהי האינטרנט.

  5. אם היה לי שקל על כל פעם שגנ… סליחה שהשאילו ממני מאמר, הייתי יכולה לקנות את המגפיים החומות שראיתי היום בחלון הראווה והתקמצנתי.

  6. לפני שבועיים התפרסם טור שלם של פרופ’ עזי ברק בעיתון “ישראלי”. הם גונבים חופשי גם טוקבקים מהאינטרנט.

  7. אגב, נסיעה ברכבת ובאוטובוסים הפכה כבר למגניבה: גם גונבים אותנו במחיר של הנסיעה, גם שומעים מוסיקה גנובה בנגן MP3 וגם קוראים חינם ידיעות גנובות בעיתון “ישראלי”.

  8. ישראלי זאת ממש מגפה. לפני כמה ימים ראיתי שמחלקים את זה לא רק בתחנות רכבת אלא גם בכיכר מגן דויד. (הצומת של אלנבי, קינג ג’ורג’, שיינקין וכו’)

  9. עיתונים מתעלמים כמובן מבעיה כזו, אם מפני שגם הם נגועים בתופעה, ואם מפני שעיתון מחויב לאיזונים ובדיקות בטרם יפיל את כל התיק על עיתון אחד. וטוב שיש בלוגים כדי לדווח.
    מצד שני, בלוג, בניגוד לעיתון, לא שואף ליצור מצגת של אמת בדוקה, מה שהופך את הביקורת לחד צדדית, ומטיל בה סימני שאלה.
    ומצד שלישי, אשמח מאוד ביום שבו אנשים יתחילו להאמין פחות לכל מלה שהם קוראים, ויפקפקו פקפוק חשדני בכל ידיעה, גם אם היא כתובה על נייר עיתון סמכותי.

  10. יובל יקר,

    הביקורת שלך על העיתון ישראלי נכונה ומוצדקת לחלוטין. אולם, כאחד המקבל את משכורתו מ”ידיעות אחרונות”, משכורת שמאפשרת לך לנהל בשקט, בנחת וללא כוונת רווח את הגלוב, כדאי שתשים לב מה קורה בביתך פנימה, ומכיוון שהוא עשוי, איך נאמר, מזכוכית דקה ושבירה מאוד מאוד, אולי כדאי שלא תזרוק אבנים.

    למשל, הבושה שנקראת “המסע לתוככי אמריקה בחסות שברולט” של יגאל סרנה בשבעה ימים
    למשל, התשפוכת של גילי סיוון כהן הדוחה, כפי שפורסמה בוואלה
    למשל, הנסיעות חינם והכתבות המתרפסות והשיווקיות שמתפרסמות שבוע שבוע ב”זמנים”
    למשל, המנהג הקבוע והנפסד של אנשי ידיעות אחרונות, מהגדול ועד הקטן, לא להגיב לאף טענה.

    אז יש עיתון קטן וחדש שמנסה לעשות פויילשטיעקס כדי לשרוד.
    זה לא בסדר.

    אבל מה שידיעות אחרונות, כן, זה שאתה עובד בו ואף, נדמה, די מתגאה בזה, הוא סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולעיתונות בישראל.

  11. ישראלי לא מפחדים להעתיק מאחרים בגלל שהם יודעים שאף אחד לא יעתיק מהם
    אין כל כך מה
    זאת תכלס הסיבה היחידה ששאר העיתונים כן נותנים קרדיטים
    כדי לקבל אחר כך בחזרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: