נראה שכל האירועים, כל האנשים, כל נותני הכותרות, מחכים לסוף השנה כדי להפציץ בהצהרות הכי מוצלחות שלהם. בקטגוריית ההצהרה הכי הורסת של ספורטאי זוכה ללא ספק בן סהר בן ה-17 שמשחק בצ'לסי ובנבחרת הצעירה שאמר: "אני רוצה לעשות את השירות הצבאי בלונדון".
אני מבין את סהר הצעיר (תרתי משמע). מצד אחד רוצה לעשות צבא (או לפחות שלא יגידו עליו שלא עשה), ומצד שני הבנאדם משחק בצ'לסי. 'תנו לי להיות עובד רס"ר בקונסוליה' הוא אומר ואני בטוח שהצבא שוקל זאת בחיוב, שהרי שגם אם יגיע לישראל לא יעשה יותר מזה.
ההצהרה הנפלאה של סהר הזכירה לי שכאשר הייתי בטירונות ובקורס מ"כים ובכל הזיפט הזה, תמיד אמרתי לעצמי שממש לא אכפת לי לעמוד בשמירה ארבע שעות – אבל למה על איזה פיסטין 10 ק"מ מירוחם?! אי אפשר לעמוד בסלון שלי ארבע שעות ולשמור על הספה? אני בטוח שיש התראות חמות שמספרות שהג'יהאד האיסלמי מאיים על הספה שלי.
ובנימה רצינית יותר, קראו את תגובה מספר 34 לכתבה בלמהנט.
כתיבת תגובה