אתמול קיבלתי מכתב אהבה מהבנק. הוא הודפס בפונט קטן וצפוף, על נייר אחד ולא אוכל לצטט את כולו מכיוון שיש דברים שהם באמת – בינך ובין הבנק. ובכל זאת, הנה ההקדמה וקטע אחד:
"לקוח נכבד, אנו מבקשים להביא לידיעתך את השינויים באופן ניכוי מס במקור מרווחי הון ומתשלומי ריבית ודיבידנד.
כידוע, עדיין קיימים הבדלים בשיעורי המס הסוגי תשלומים שונים (שיעורי המס על רווח הון וריבית באג"חים לא צמודים עומד על 15%, המס על רווח הון ותשלומי ריבית ודיבידנד בניירות אחרים הוא 20%, המס הלינארי בניירות ערך זרים שנרכשו לפני 31/12/04 מהווה שקלול בין שיעור של 35% בגין תקופת אחזקה עד 31/12/04 לבין 20% בעבור תקופה שמ-31/12/04 ועד מועד מכירת הנייר).
במסגרת שיפור השרות וראיית טובת הלקוח,הבנק יבצע מהלך חודשי של קיזוז הפסדי הון כנגד רווחי הון ותשלומי ריבית ודיבידנד שהיו בחודש השוטף על פי גובה שיעור המס כך שהקיזוז יבוצע כנגד רווחי הון ותשלומי הריבית והדיבידנד בעלי אחוז המס הגבוה יותר. תשלום המס לאחר ביצוע מהלך זה יהיה בגין תשלומים ורווחי הון בעלי שיעורי המס הנמוכים יותר.
אחחחח, אני אוהב שהבנק שלי מדבר אליי בגסויות.
אני חושב שכדאי שהבנקים יתחילו לשלוח מכתבים בכתב הירוגליפי. ממילא אני לא מבין מילה ממה שכתוב במכתבים שלהם, אז לפחות שאהנה מהציורים!
האמת שדווקא הפעם הבנק לטובתך!
די בקיצור: יש מס על רווחים שהכסף שלך עשה. המס (כמו מס הכנסה) הוא שנתי.
הם בעצם עושים לך תיאום מס.
ירון! בחייך! הבנק תמיד לטובתי! 🙂
אשתך יודעת על המכתבים האלה?
הם איבדו אותי ב-"לקוח".
תמיד רוצים דראכמות הבנקים. עוד ועוד ועוד דראכמות.
תמר – שששש! השתגעת?
אתה רק מתלונן כי שכחת את חוקי הבסיס: כלכלה זה למומחים. בחינוך כולם מבינים, הסכמי שלום אפשר לסגור במשאל עם, אבל כלכלה זה למומחים.
המצב הגרוע ביותר, שכל בנק שואף להימנע ממנו, הוא שהלקוח יבין מה מדברים אליו.
נ.ב. לינק חדש!!! כמה פעמים צריך לרמוז לכם?
ר"ש, אתה צריך להיות יותר מפורש מזה.
בסגנון "נ.ב. אם תלחצו על המילים 'רואה שחורות' שמעליי, כבר לא תגיעו לבלוג באנגלית, אלא לבלוג בעברית שכתובתו http://mazhir.com/ ואותו אעדכן בקצב של שני פוסטים ביום, אני מבטיח".
מזל"ט ר"ש, מזל"ט!
אם זה בא על חשבוננו אני מוריד לך את הראש.
אתמול הוצאתי כסף מהכספומט. "שלא יצא פתק, שלא יצא פתק, שלא יצא פתק". כשהבנתי שיצא פתק אמרתי לעצמי "אל תסתכל על הפתק, אל תסתכל על הפתק, אל תסתכל על הפתק". כשהסתכלתי על הפתק נהייתי עצוב ואז הדחקתי את מה שהיה כתוב בפתק. עכשיו אני נכנס לגלוב, רואה את המלה בנק, וכל הפתק חזר לי להכרה.
אולי אפשר לנסות לעניין את הבנק ב-Zlango.
דנה, כמה אייקונים כבר צריך כדי לצייר – אתם שקועים עמוק בחרא?
סמיילי של זונה בתוך בית פשוט מ4 קווים.
אם כבר אתה מחזיק ניירות ערך דרך הבנק (ובניירות ערך אני כולל גם את קרן הנאמנות הסולידית ביותר) מה שאתה באמת צריך לשים לב אליו הוא העמלה השערורייתית שנקראת "דמי שמירה".
במצב ברירת המחדל שלה מדובר על 0.5% בשנה מהשווי של כל ניירות הערך שאתה מחזיק. כלומר, אם יש לך 100 אלף שקל, אז בכל שנה הבנק לוקח לך מזה 500 שקל, לפני כל עמלות הקניה, המכירה, השורה והשד יודע מה. ולמה? בגלל שפעם כשהיו לך ניירות ערך כלשהם, הבנק באמת היה צריך לאחסן בשבילך את הניירות שהעידו על כך, והוא גבה על זה עמלה.
כמובן שכבר שנים ניירות הערך שלך הם לא יותר משורה על מסך המחשב, אבל זה לא ממש מפריע לבנקים לשמר את העמלה הזאת. רק בגלל החוצפה הזאת שווה לקחת את החסכונות ולהעביר אותם מהבנק אל מקומות ראויים יותר.
בכל מקרה, אתה לא לבד. גם נגיד בנק ישראל לא מבין את המכתבים ששולח לו הבנק.
היי ג'וני זה מריח כמו רעיון טוב לתביעה ייצוגית.
למי בדיוק הם מעבירים את המס שהם מקזזים?
אהוד – לפקידי המס! הם לא צריכים להתפרנס ממשו?
ואני תמיד טענתי שמסים הם פשע 🙂
רוגל – לול! סוף סוף הצליח לך משו.
כתב הירוגLOLפי!
😀
WאLLאה
Xנeנ!e*ם, ה**תה 5* ה7Xה . 9ק3*ת ה*א ה*7!5*9*ה החדeה.
ד!!קX ה*ה מeעeע 5ק25 Nה2נק Nכת2*ם 92ק3*ת.ככה 95ח!ת ה**תי 2N*נה eNה!
בלונדה, עשית לי צריבה בעיניים.
סליחה. הייתי חייבת
מה סליחה, וכן הלאה.