הטכנולוגיה כישועה

קטגוריות: ,

(זהירות, פוסט ארוך) 

שלשום כתבתי שלא אכתוב את דעתי על טיעוניו של ד"ר אשר עידן, אבל זה הופך קשה מיום ליום. וכך הוא כותב היום על פורום פנימי של המשטרה בו כותבים השוטרים את תחושותיהם.

למה רק פורום טקסטואלי משעמם? למה לא פורום פורימי וירטואלי כמו Second Life? אולי כל המועמדים למפכ"לות יוצגו ב-Second Life בתחפושת של אוואטר, וכל השוטרים ידרגו אותם ב-Digg? למה שמעל כל שער של תחנת משטרה לא יהיה Pagerank של גוגל כפי שמוצאים בכל דף באינטרנט? כך תיווצר מציאות מוגברת (Augmented Reality) ומשטרה מתוגברת.

גם שלשום, בכנס איגוד האינטרנט, העלה עידן את אותה ההצעה ממש: "אולי נעשה Digg למפכ"ל הבא, אולי ככה נדרג שרים, שופטים ושאר אנשי ציבור. נעלה ונוריד אותם ב-Digg".

אני אנסה להתייחס ברצינות תהומית (אולי מיותרת) לסאבטקסט של עידן ושכמותו. בטקסט שציטטתי קודם לכן טוען עידן כי:

הכנסת כלי מדיה חברתית כמו בלוגים, ויקי, סקונד לייף ו-Digg, למערכות המשפט והממשל, תביא לשינוי רדיקלי ולהפחתה משמעותית בשחיתות.

זהו דטרמיניזם טכנולוגי קלאסי בשילוב עם אוטופיזם שאין קיצוני ממנו: הטכנולוגיה טוב והיא תפתור את כל בעיותינו. ברשותכם, אצטט חלקים מהרצאה שנשאתי לפני כשנה וחצי. הכותרת שלה היתה "הטכנולוגיה כישועה".

… גם בהיסטוריה היותר קרובה אלינו לא חסרות דוגמאות להצהרות ותנועות של אנשים שהאמינו שהטכנולוגיה תפתור את כל בעיותיהם גם אם מדובר בבעיות קשות במיוחד. מריט רו סמית' מספר באחד ממאמריו על טנץ' קוקס שכיהן במשרד האוצר האמריקאי בסוף המאה ה-18. קוקס האמין כי הדרך לעצמאות אמריקאית עוברת דרך ביסוס כלכלה עצמאית וכדי להגיע אל היעד הזה תלה קוקס את כל יהבו על שיטת המפעלים והמיכון שהשתלטו באותה התקופה על אירופה.

ב-1787 הוא אמר לקהל מאזינים שייצור בשיטת המפעלים מייצג "את האמצעים לישועה הפוליטית שלנו. הייצור הזה ישפר את החקלאות שלנו, יוביל אותנו בשבילי המידות הטובות ויחזיר אלינו את היכולת התעשייתית…"

סמית' כותב שבאותה התקופה סופרים ואמנים הביטו בהשתאות על פלאי הטכנולוגיה שייצגה עבור רבים את הפיתרון לצרותיו הקיומיות של האדם. משום כך בספרות ובאומנות של אותה התקופה ניתן למצוא סימבולים כמו הרכבת, המנוע וספינת הקיטור שמייצגים את הכוח, העוצמה והדמיון הטכנולוגי שאמור להביא מזור לאדם ולצרותיו. בציור השמן המפורסם של ג'ון גאסט משנת 1872, "American Progress", נראית אישה המרחפת מעל פני הקרקע. סמית' מצטט את דבריו של ג'ורג' קרופט שסיפק פרשנות לציור.

האמת, ציור מקסים

וכך הוא כתב:

"בציור מופיעה אישה יפיפייה ומקסימה הצפה באוויר כאשר פניה פונות למערב וכשעל מצחה "כוכב האימפריה"… היא עזבה את הערים של המזרח והיא פונה אל המערב. בידה הימנית היא מחזיקה ספר המייצג את החינוך ומהווה עדות לנאורות הלאומית שלנו בעוד שבידה השמאלית היא מחזיקה ומותחת את כבלי הטלגרף שמאירים באינטליגנציה את האדמה… בורחים מהקדמה הם האינדיאנים, הבאפלו, סוסי הפרא ודובים אשר נסים מערבה, הו כל כך מערבה. האינדיאנים מסיטים את פניהם המיואשות מכיוון השמש בשעה שהם נמלטים מהחיזיון המדהים שלפניהם. "כוכב האימפריה" הוא יותר מדי בשבילם". כך, בבת אחת, הפכה אלת החירות לאלת התעשייה, כלומר לאלת המכונה, כלומר לאלת הקידמה, כלומר לאלת הטכנולוגיה.

החבר ג'וזף סטלין פצח בראשית שנות ה-30' של המאה ה-20 בטירוף הסכרים שלו. עבור סטלין היכולת לשלוט בטבע, לשלוט על זרימת המים היא זו שסימלה יותר מכל דבר אחר את החברה החדשה שנבנתה ברוסיה הקומוניסטית. סטלין השתמש, ולא בפעם הראשונה, ביכולת הטכנולוגית כאמצעי לשינוי חברתי. אבל לא רק סכרים אמורים ליצור שינוי חברתי-פוליטי; גם הרדיו. בשנת 1922 התפרסם במגזין Radio Broadcast מאמר בו נכתב: "בעולם של רדיו, הממשלה תהפוך לייצור חי ומוחשי עבור האזרחים. הנבחרים לא יוכלו עוד להתחמק מאחריות כלפי מי שבחר אותם".

במאה ה-20 הטכנולוגיה מוצגת כסקסית, חכמה, מעודדת חופש בחירה, היא פתוחה, היא צעירה, היא מזמינה. אין פלא לכן שכיום יותר ויותר אנשים מרגישים שבעיותיהם יפתרו אם רק יהיה להם אייפוד, אם רק יהיה להם מחשב כף יד, אם רק יוכלו להניח את ידם על צג שטוח, אם רק יוכלו להתחבר לאינטרנט.

אבל לפני האינטרנט, תנו לי רגע לקחת אתכם לאמצע המאה ה-19, לרגע שבו סיירוס פילד הצליח להניח על קרקעית האוקיינוס כבל טלגרף שחיבר את ארה"ב עם בריטניה. כאשר הגיע לבוסטון הדיווח שהנחת הכבל הושלמה, מאה תותחים ירו לכבוד המאורע ופעמוני העיר צלצלו בשמחה במשך שעה. בניו-יורק, יצאו המונים לרחובות למצעד לפידים מרהיב שגרם בטעות לשריפת בניין העירייה.

דבורה ספאר מספרת בספרה "Ruling the Waves" על ועידת הטלגרף של 1865 שהיתה מלאה באוטופיה טכנולוגית מרשימה. עבור הנוכחים, הטלגרף היא כלי שעומד לשנות את אופי העולם מהקצה אל הקצה. אחד הנוכחים באותה ועידה אמר: "הו, איזו עוצמה ואיזה תפקיד יש לטלגרף בציוויליזציה של העולם! הוא יקשור אותנו ואת כל אומות העולם בכבל נמרץ. זה בלתי מתקבל על הדעת שהדעות הקדומות והעוינויות בכלל יתקיימו כאשר לרשותנו עומד מכשיר שכזה שנוצר כדי שכל האומות יוכלו להחליף ביניהן מחשבות". אדם אחר אמר: "הטלגרף יהיה מערכת העצבים של החיים הבינלאומיים, הוא ישדר מידע, הוא יסיר את הסיבות לאי הבנות הוא יקדם את השלום וההרמוניה בעולם".

יתכן שבשלב הזה אני צריך להפסיק כיוון שנראה לי שהמסר שרציתי להעביר עבר. ובכל זאת אומר אותו באופן ברור. בעידן של טלגרף פרצה מלחמת העולם הראשונה ובעידן של רדיו פרצה מלחמת העולם השניה. בעידן של אינטרנט הכל כך דמוקרטית, הכל כך מבטיחה, הכל כך מזמינה דיאלוג ושיחה, עדיין מתפוצצים מחבלים ברחובות נתניה.

לקראת יום השואה התקשרו אליי ושאלו אותי "האם בעידן של אינטרנט היתה יכולה להתקיים שואה?". השאלה הדהימה אותי. המחשבה שהאינטרנט, חזקה ומקיפה ככל שתהיה, היתה מסוגלת לעצור את הטירוף הנאצי היא בעיני מחשבה ריקה. האם האינטרנט עוצרת את הזוועות באפריקה? האם האינטרנט מקדמת דמוקרטיה בצפון קוריאה? האם האינטרנט מקדמת ממשל יציב ברשות הפלסטינאית?

טוב, וודאי תאמרו שהאינטרנט אינה קיימת באפריקה או בצפון קוריאה או ברשות הפלסטינאית ואם היתה קיימת הכל היה נראה אחרת. זו בדיוק המחשבה עליה אני חולק. המחשבה שטכנולוגיה אחת מסוגלת להביא סדר, חוק, יציבות, ישועה, מסוגלת להביא שלום.

תגובות

34 תגובות על “הטכנולוגיה כישועה”

  1. נו ג'וני, עכשיו יובל גם כתב פוסט ארוך. אני דורש פיטורים.

  2. מה שמפריע לי (והיו שאמרו את זה קודם, לפני, כמו האקסלי) שכל הקידמה הזו מתפתחת לפני האתיקה – וכך יש לנו פצצה חודרת בונקרים לפני שדנו בכל המשמעויות של תופעות הלוואי. כנ"ל פצצות אטום, כנ"ל התרבות מזרע מתים ועוד ועוד.

  3. אביר – אני לא חושב שזה מעולם היה אחרת. השיבוט הגיע הרבה לפני שהיתה אתיקה של השיבוט. האינטרנט הגיעה הרבה לפני שהיתה אתיקה של פרסום באינטרנט (איך תהיה? עוד לא היתה אינטרנט) וכן הלאה.
    הטכנולוגיה תמיד מקדימה את האתיקה, כמו שהטכנולוגיה תמיד מקדימה את עולם המשפט.

  4. וואו, כל הכבוד. אני לא חושב שהרבה אנשים היו מצליחים להתיחס בכזו רצינות לטקסט המצחיק של אשר עידן.

  5. חתול אדיש

    עידו לא אמר שהטכנולוגיה תפתור את כל בעיותינו, הוא אמר שהיא תיצור שינוי רדיקלי. זה היה נכון גם בתקופת כניסת הטלגרף, ששינה באופן אמיתי את תפיסת המציאות של האנשים, אם פרצה מלחמה באירופה – ידעו על כך מיד באמריקה ולא אחרי שבועיים.
    השאלה על השואה בעידן האינטרנט היא נאיבית אמנם כי מסתבר שלא מספיק רק לידע אנשים לזוועה כדי לעצור אותה , פה צריך התערבות פעילה.

  6. יובל, מתי תפרסם פיטנגו שבו אתה צןוחק על זה שבוואלה מחשבים צחקו על החלטה תמוהה של קפה דה מארקר, כשוואלה ודה מארקר שייכים לאותם בני אדם?

  7. הממ… עכשיו אני רק צריך שתתייחס לספריה כטכנולוגיה הסובלת מתפיסות של דטרמיניזם טכנולוגי וכל הפתיח של התזה יהיה מוכן.

  8. ג – שמחתי לעזור. תואר בחינוך?

    חתול – המרחק בין מה שעידן כתב לבין "הטכנולוגיה תפתור את כל בעיותינו" הוא קטן ואפילו בלתי קיים. זה הסאבטקסט ולעתים הטקסט ממש של חלק גדול מכתביו.

    רועי – בהזדמנות אפתח תיבת דואר מיוחדת לבקשות לפוסטים.

  9. תואר במידענות.
    אגב גם פרופסור טרוכטנברג התייחס לאינטרנט בכיוון של טכנולוגיה משנה עולם אולם הוא לפחות הסתכל על זה בצורה מאוזנת והציג את זה מנקודת מבט כלכלית ולאו דווקא שהטכנולוגיה שולטת על השינויים בחברה. זה לא מרקס כשהכל תלוי כלכלה ולא וובר שהכל תלוי תרבות. זה ביצה ותרנגולת.

  10. ראשית: רשות פלסטינית! לא פלסטינאית.
    שנית: אהבתי את ההרצאה. לא הייתי אומר שטכנולוגיה לא משפיעה על העולם לכאן או לכאן אבל אפשר לומר שהיא חרב פיפיות (אוף, שום דבר לא נשמע טוב בעברית) משום שהיא יכולה לשמש לטובה או לרעה. היא בהחלט משפיעה על התפיסות שלנו על העולם. האינטרנט גורם לעולם להיות הרבה יותר קטן, לטוב או לרע.

  11. תגובה פשטנית וחלקית: הטכנולוגיה אינה מצמצמת את התאווה לכסף, לכוח וכו'. היא יכולה להגביר אותה באמצעות כלי שליטה חדשים בתחומי התקשורת והלחימה. בנוסף, חשיפה ליתר מידע יכולה להגביר קנאה ולהזין מוטיבציה לצמצום פערים בדרכים של שלום ושל מלחמה.

  12. היה איזה "דיאלוג" ביני ובין האשר עידן הזה. התייחסתי אליו אצלי.
    אני חושב שיש לו מישהו שמוכר לו חומר ממש ממש טוב: הוא גם מציע לעשות דירוג שופטים סטייל דיגג ולבחור את הרמטכ"ל והמפכ"ל עם ויקי.

    לדעתי הוא מצא את נוסחת האלכימאים: הוא הופך בולשיט לכסף.

  13. דווקא נראה שהטכנולוגיה, או לפחות העיסוק בפנטזיות סביבה, פתרו הרבה בעיות – לאשר עידן הם פתרו את בעית הפרנסה. תתאר לך עם הוא היה צריך להתפרנס על בסיס כישורים או הבנה בתחום שהוא מדבר עליו?

  14. רועי, אני תוהה מה מצחיק כל כך בזה שבוואלה!מחשבים, מערכת נפרדת לחלוטין מדהמארקר, מתחנו ביקורת על צעד שגוי (לדעתנו) של הרשת החברתית של דהמארקר?

    אם היינו חושבים כך ומתעלמים בגלל שיש לנו בעלים משותפים, אני חושב שהיינו ראויים הרבה יותר להצלפה מלשונו החדה של יובל.

    באשר לטקסט של יובל, חזק ואמץ. באמת כל הכבוד על שהצלחת להתייחס לאמירות של עידן ברצינות.

  15. רועי – אני עם דידי. כמוהו, אני לא מבין מה הבעיה שעליה אתה מצביע. אם כבר, יש לשבח את וואלה (אני? לשבח את וואלה? המממ, נשתדל שזה לא יקרה בעתיד). אז מה בדיוק הבעיה?

  16. פוסט מופתי ככה, בסדר.

  17. אני רציני יובל. פעם הגלוב היה כיפי. היום הוא כזה הבלוג של הסמולנים המוזרים והאשה הדמיונית.

  18. ושים לב, כתבתי, פעם הוא היה גלוב, היום הוא בלוג.

  19. אוי רועי, תנוח.

  20. הבלונדינית הסודית

    אפשר שמישהו יסביר לדוקטור שלא כל 2 הוא 2.0?

  21. הבלונדינית הסודית

    וגם רציתי לשאול מה יהיה לד"ר הנכבד להגיד על הרעיון שלכל מרצה יהיה אווטר ושהציבור הרחב (או אולי ציבור הסטודנטים במחלקה שלו) יוכל לבחור מי יהיה המרצה הבא שיקבל קביעות/קידום/מענק מחקר.

  22. מה שבטוח שאם תהיה שואה היום היא תקרה יותר מהר. אפשר יהיה לרסס שניצולים.

  23. יובל, קודם תעזור לעידן להתחבר לרשת אלחוטית במקום שמוצף ברשתות כאלו, אח"כ תנסה להתייחס לרעיונות שלו.
    אגב, אני כשישבתי במקום הייתי בטוח שהוא ממש לא רציני ורק מעלה אפשרויות הזויות שעברו לו בראש אחרי הקפה של הבוקר.

  24. יונתן אורלב

    יובל,

    אני מסכים באופן כללי עם הדברים שאמרת כאן, בוודאי לגבי האפשרות שהשואה תחזור על עצמה.

    האינטרנט היא כלי. כלי מדהים, כלי רב יכולת. אבל ברור שמאחר שלא אכפת לנו, ולמעשה כמעט לאף אחד לא אכפת מלמשל, האפריקנים שהממשלה הסודנית רוצחת בזה הרגע, האינטרנט לא משנה שום דבר. אם היה אכפת לנו, היינו יכולים להשתמש בה כדי לסייע.

    לגבי עניין המשטרה: לא קראתי את המאמר של הדר' הנכבד כי הנושאים מוכרים לי במידה זו או אחרת. אבל דווקא פה אני לא מסכים עמך לחלוטין:
    אם, כחברה, אכפת לנו מאיכות השלטון שלנו, הרי ששימוש באינטרנט כדי לחשוף את האופן בו מתנהלת המשטרה ואת הפעולות של עובדיה יכול לסייע למתן את השחיתות. בדיוק כמו שעיתונים ואמצעי תקשורת אחרים יכולים לסייע בכך.
    במילים אחרות: אפשר להשתמש באינטרנט כדי ליצור שיקפות, כשהתועלת שבשקיפות הזו תבוא לידי ביטוי בהתאם ליחס של הציבור אל הגורם "המשוקף".

  25. יונתן, אני מסכים לגבי השקיפות. שקיפות זה מבורך (במיוחד בתחרויות טי שירט רטובות). אבל, אשר עידן רוצה שנבחר את הרמטכ"ל ע"פ מידת הפופולריות שלו בציבור. יותר מזה, הוא טוען שהרמטכ"ל צריך להיות בגיל עד 35 מפני שמעבר לזה יש ניוון….
    האם האינטרנט הוא הכלי לשקיפות? אני לא בטוח. יש יותר מדי אנשים במדינה הזו שלא מסוגלים לשלם על כיכר הלחם הבאה שלהם וקשה לי להאמין שמה שמעסיק אותם זה נושא השקיפות של מערכות ציבוריות באינטרנט. יש עוד דרכים.

  26. יונתן אורלב

    א"פ (25):

    קראתי עכשיו ברפרוף את המאמר שלו בטמקא. דווקא מעניין מאוד. לא ראיתי שהוא מתייחס שם לגיל, וממילא הדגש הוא על חכמת ההמונים, לא על פופוליזים. גם אני מאמין בחכמת ההמונים, בעיקר ככלי מסייע.

    לגבי הנושא של תשלום על כיכר לחם: יש אנשים שאין להם כסף לטלוויזייה ולעיתון, ויש אנשים שאינם יודעים לקרוא או שאינם יודעים לקרוא בעברית. אז הם לא ישתמשו במערכת. אז מה?

  27. יונתן, אתה כנראה לא עוקב מספיק זמן אחרי הסהרורי הנ"ל. אני מתכוון ל"מאמר" אחר שלו. הנה הלינק.

    נושא תשלום על כיכר הלחם עלה משום שלי ולך יש חיים טובים. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלם על מותרות (חיבור לאינטרנט ומילקי קפוצ'ינו הן רק שתי דוגמאות) . שכבת האנשים שלא יכולה לעשות זאת גדולה מדי. לכן, לאנשים אלה אין גישה לאינטרנט ולפי שיטתך לא יוכלו להשפיע ולכן יידונו לעולם להיות בתחתית. זה מה שאתה באמת רוצה? אני הייתי רוצה שקיפות שלטונית באמצעים נגישים לכולם. מה שהם יעשו עם זה אחר כך זו כבר בעיה שלהם.

  28. יונתן אורלב

    א"פ,

    לגבי הדר': נכון, אני לא ממש עוקב אחריו…

    לגבי האנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם וכ': אני לא מסכים עם הגישה הזו. אינטרנט היום הוא כלי בסיסי ביותר. העובדה שיש אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם את החיבור לא צריכה למנוע שימוש בכלים האלה. מי שלא יכול להרשות לעצמו אינטרנט, ועדיין חשוב לו להשתמש בה, יכול לגשת לספרייה ציבורית. אז נכון שגם כאלה אין בכל מקום, אבל האפשרות של "אמצעים נגישים לכולם" פירושו לא לא לעשות כלום. מה שמזכיר לי את מה שאומרים על סוציאליזים/קומוניזים: לחלק את העוני באופן שווה בין כולם…

    הפיתרון לבעיות של עוני הוא לסייע לאנשים לצאת ממנו, לא לוותר על הכלים שהטכנולוגיה המודרנית מציעה כי לכמה אנשים אין אפשרות להשתמש בה.

  29. יונתן, מי אמר שאני לא סוציאליסט (-: ומלבד זה-עד שלא תהיה גישה לכולם ל"כלי הבסיסי" שנקרא אינטרנט אתה לא יכול להשתמש רק בו ככלי שלטוני משום שאז אתה יוצר אפליה על בסיס יכולת כלכלית. היום אתה יכול להרשות לעצמך אבל מה יקרה מחר אם חו"ח תהיה מובטל ותוריד את החיבור לאינטרנט כדי לחסוך עוד כמה גרושים?
    להקטין את הפערים ולהילחם בעוני זו מטרה מצוינת אבל אין בינה לבין הצעתך קשר.

  30. יונתן אורלב

    א"פ, האינטרנט הוא בסיסי מספיק כדי שיעשה בו שימוש. האם יש אלטרנטיבה יותר טובה?

    וכן, אם אני לא יוכל להשרות לעצמי אינטרנט, לא אוכל חלק בזה, כשם שלא אוכל להשתמש בשירותי הממשל הזמין למשל.

  31. אשר עידן

    משעשע מאוד. האמת? גם מחמיא שמתיחסים כל כך ברצינות. כל הסגידה שלי לטכנולוגיה באה לעשות צחוק מהטכנולוגיות של הדמוקרטיה, המודרניות, הספר המודפס, ההומניזם, הנאורות, הסוציאליזם, הקפיטליזם, המדע, הדת, וכל החארטות האלה. אני בסך הכל יבואן של פוקו, דרידה (יעקב דרעי שעלה לדימונה בשנות החמישים וברח ממפא"י לצרפת, כך אמר לי האיש בביקורו בארץ במשכנות שאננים), מקלוהן, סעיד, פאיירבנד (הפרדת המדע מהמדינה).

  32. ד"ר עידן, אני מבין שאתה מופתע מזה שהתייחסתי אליך ברצינות?
    טוב.

  33. […] (**) ד”ר אשר עידן (וויקיפדיה), עתידן מאוניברסיטת בר אילן, הוא אחד הכותבים השנויים ביותר במחלוקת בתחום האינטרנט. הוא משתתף בבלוג “מרושתים” של Ynet, ומרצה בכנסים ואירועים שונים. פגשתי אותו פעם אחת (אדם משעשע ונחמד לבריות) ונדמה לי שהבנתי את המקור לעצבים שהוא מעורר בקרב העוסקים בתחום בארץ (יובל דרור ענה לו ברצינות, הבלוגר אבים רב איתו בטוקבקים ב-Ynet ואז כתב על זה פוסט – הם המשיכו להתווכח גם שם): […]

  34. […] בפוסט שכתבתי לפני כמעט 15 שנה, בפברואר 2007, שכותרתו "טכנולוגיה כישועה". הוא עדכני היום כפי שהיה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן