ההיסטוריה של הפרסום ברשת היא קצרה אך מרתקת. תחילה, הפרסומות באינטרנט דמו לפרסומות בעיתון או בטלוויזיה: כל שהיית צריך לעשות הוא לצפות בהן. ככל שיותר גולשים צפו בפרסומת כך יכול היה האתר שמציג את הפרסומת לגבות עליה יותר כסף ("היי, ראו את הפרסומת שלך 5 שנדיבריליון פעם בחודש האחרון. תביא חצי שנדיבריליון דרכמות!").
אלא שאז הסתבר שאף אחד לא באמת מסתכל על הפרסומות. משום כך הגיעו למסקנה שצריך לשלם לאתר שמציג את הפרסומת (או לשירות שמפיץ אותה) רק אם הגולש לוחץ עליהן. זו תהיה ההוכחה האולטימטיבית שהוא באמת התעניין בה ובהצעה שמאחוריה. על הרעיון הזה מבוסס, בין השאר, השירות התיאורטי-לכאורה של גוגל ("היי, לחצו על הפרסומת שלך 2 שנדיבריליון פעם בחודש (1.985 שנדריבריליון מתוכם היו click fraud – אבל למה אתה קטנוני), תביא 8 שנדיבריליון דרכמות!").
עכשי מסתבר שגם זה לא מספיק (בגלל ה-click fraud). המפרסם רוצה לדעת שלא סתם לחצו על הפרסומת. הכירו את pay per action (שגם גוגל בודקת אותו באחרונה). כאן ישלם המפרסם כסף רק אם הגולש עשה משהו באתר שלו: עשה מנוי לעיתון, רכש ספר, השאיר פרטים, קפץ על רגל אחת שלוש פעמים. זו תהיה ההוכחה האולטימטיבית שהוא באמת התעניין באתר ("היי, 4 גולשים השאירו פרטים באתר שלך בחודש האחרון. תביא 19 שנדיבריליון דרכמות!").
ואני אומר, למה להסתפק ב-Action? אחרי הכל, אני תמיד יכול לעשות מנוי על העיתון ולבטל! לרכוש ספר ולהחזיר! להשאיר פרטים מזויפים! לקפוץ על רגל אחת כי זה התחביב שלי! צריך דרך טובה יותר לוודא שהגולש מתעניין באתר של המפרסם ורק אם הגולש יעמוד בתנאים האלו, המפרסם ישלם עבור הלחיצה.
הנה הדרך:
בכל פעם שגולש רואה פרסומת שמוצאת חן בעיניו ולוחץ עליה, הוא חותם על טופס לתרומת כבד במסגרתו הכבד שלו לא נתרם אבל מוציאים אותו בכל אופן ושמים אותו בצד. לאחר שהכבד של הגולש בצד עליו להוכיח למפרסם שהוא רציני בכוונותיו: הוא ילבש את החולצה של החברה המפרסמת במשך 30 יום; הוא יענה לטלפון "שלום, מדבר הגולש שחולה על (שם החברה המפרסמת)"; הוא יפקיד ערבות בנקאית בסך 14 מאנדו-שאנדו-ליפצקה-טרנדו-בריליון דרכמות בחשבון הבנק של המפרסם שתיפרע ממנו במידה והוא לא באמת מתעניין בפרסומת; הוא ינקה את הבית של מנכ"ל החברה המפרסמת. עם מברשת שיניים.
אם עמד הגולש בתנאים אלו, הוא יקבל את הכבד שלו בחזרה (שוטף פלוס טחול) ואז, ורק אז, יעביר המפרסם את הכסף (41 סנט) לאתר בו הוצגה הפרסומת. במידה והגולש לא עמד בתנאים הבסיסיים האלו, הכבד יוכנס למגרסה וייטחן לצלילי השיר "אתה לא כבד, אתה אחי".
אני חושב ששיטה זו הוגנת (לכל הצדדים) ותספק את הסחורה.
אני קורא לה: pay per liver ואתם תראו שהיא תהיה הדבר הבא.
כתיבת תגובה