לחבק מרקסיסטים

מי שלא היה מרקסיסט בגיל 18 הוא חסר לב, מי שנשאר מרקסיסט אחרי גיל 30 הוא מטומטם.

(מקור: אנונימי)

כסטודנט בפקולטה למדעי החברה, נתקלתי לראשונה במרקס, כמו מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, בשנה הראשונה ללימודי התואר הראשון שלי. צריך באמת להיות חסר לב כדי לא להתאהב במרקסיזם. כמובן שמיד עולה דוגמת ברית המועצות וכל החכמים בגרוש מסבירים ש”הנה ניסו את זה, וזה לא עבד” מבלי שהם מבינים שהקשר בין מרקסיזם אמיתי לברית המועצות לשעבר הוא כמו הקשר בין משה קצב למרכז לנפגעות אונס. המרקסיזם היתה ונותרה תיאוריה חברתית-פוליטית מרתקת שמעולם לא יושמה בקנה מידה של מדינה.

דרך הבלוג של Diamond Dog הגעתי לקליפ בו שר קורט קוביין מנרוונה, זמן קצר לפני שהתאבד. Diamond Dog טוענת שלא משנה כמה אנשים ינסו, אף אחד לא יצרח כמו קוביין כאשר הוא זועק: I’ll Shiver. ראיתי את הקליפ. היא צודקת.

יש משהו מושך באמנים כנים. ובכלל כנות היא תכונה סקסית בעיני. אני מתאהב בקלות באנשים, ביצירות ובטקסטים שהכנות נשפכת מהם. כאלו הם בדרך כלל טקסטים מרקסיסטים ולכן קשה לי שלא להתאהב בהם. בשנים האחרונות אני קורא הרבה מאוד טקסטים, ותמיד אני מוצא שזה בלתי אפשרי מבחינתי להישאר אדיש לכתיבה המרקסיסטית שהיא נמרצת, בעלת תנופה, שכנוע עצמי (לעתים עודף שכנוע עצמי) ובעיקר כנה. לכן, כאשר לנגדון וינר מסביר את מרקס בא לי לחבק אותו.

כשתמר שאלה אותי מה אני רוצה ליומולדת, ביקשתי את התרגום העברי של “האדם החד-ממדי” של הרברט מרקוזה. התרגום ישן ומחייב רענון אך גם הוא לא מצליח לפגום במרקוזה שמסביר בתסכול כיצד מבנים לשוניים כמו “אבי פצצת המימן” או “הפצצה נקייה” או “נשורת בלתי מזיקה”, מבנים שהם דבר והיפוכו, השתלטו על השפה והפכו למכשירים לדיכוי המחשבה או לניסיונות לפעול נגד הקונצנזוס שבולע את הכל.

אז אתה סוגר את הספר ונאנח וקורא כאן, וכאן, וכאן ובכל מקום, שאפשר להירגע כי לבני, שאמרה שעל אולמרט להתפטר, ואולמרט, שאמר על לבני שהיא כלבה, הודיעו שהם ימשיכו לעבוד ביחד בהרמוניה. כן, זה אותו דבר והיפוכו של מרקוזה, אותו שקר שנועד לדכא כל ניסיון להציג חלופה, אותו בלוף שהמרקסיסטים כאלו אלופים בלחשוף אותו.

מרקוזה מת ביולי 1979 אבל בימים שכאלו, אני מצטער שהוא לא חי כי הייתי טס אליו, דופק לו על הדלת ומחבק אותו.

59 מחשבות על “לחבק מרקסיסטים

  1. אתה רואה, מזל שאתה גר בפרדס חנה, כי בגלל טקסטים כאלה הייתי יכולה לבוא לדפוק לך בדלת ולחבק אותך.

  2. הרבה רגעי צחוק ומחשבה חוויתי בקריאת הבלוג שלך, אך הפוסט הזה עלה על כולם. נכנס לפנתיאון הפוסטים. תודה לך

  3. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולציין שמלבד היותן של תיאוריות מרקסיסטיות שובות לב, הן גם כלי מוצלח מאד לניתוח חברתי. למי שרוצה לקרוא מחקרים מאירי עיניים באמת על החברה הישראלית, עם הבנה מעמיקה של תהליכים כלכליים והיסטוריים, אני ממליץ על מאמריו של שלמה סבירסקי. במיוחד למי שרואה את עצמו כשמאלן ורוצה נקודת מבט רחבה וביקורתית יותר.

  4. בלונדינית – נו יאללה, חמש דקות מבאר שבע. המממ, בעצם
    חתול – ברור!
    קסטה – לא יכולת לומר דבר נחמד יותר.
    יונתן – הלו הלו, שלח תמונה קודם!
    מוסיף1 – אני חושב שהם אומרים “קבל כוכב ירוק”.
    מוסיף2 – אני חושב שכיום קשה מאוד לעכל תאוריות מרקסיסטיות כי הן מחייבות אותך להתנתק מהמציאות שבה אתה חי וזו משימה קשה. מהבחינה הזו למרקס היה “קל יותר” כי הוא חי את המהפכה התעשייתית והקפיטליזם צעד את צעדיו הראשונים.
    מוסיף3 – העדער באידיש הוא באדיבות MRM.

  5. אהבתי מאוד את הציטוט, ואני מבין באופן אישי למה התכוון המשורר:

    כאשר הייתי בצבא, הייתה שם חנות ספרים (זה היה בסיס של חיל האוויר). היה שם ספר על התנועה הקומוניסטית בארץ, שאני לא זוכר מי כתבה או מה שמו (אולי היה זה הספר הזה?).

    עמדתי שם וקראתי, וכמעט הפכתי קומוניסט בעצמי.

    אני לא מאמין בקומוניזם. אני מסתכן כשאני אומר את הדברים האלה כי אני לא מכיר את הנושאים לעומקם, אבל נראה לי שהקומוניזם לא יכול להצליח כי הוא נוגד את הטבע האנושי ואת חוקי הכלכלה הנגזרים מהטבע האנושי. כדי שהוא יצליח, דרוש חינוך מחדש. וכדי לחנך מחדש, דרושה מידה מסויימת של הפעלת כוח. ואחרי שמפעילים כוח, … טוב, את זה אתם כבר מכירים, הרי את זה באמת שניסו.

  6. יובל 13 (מגיב למוסיף2) – זה ממש לא נכון. ניתוח מרקסיסטי הוא פשוט ניתוח חברתי עם דגש היסטורי וכלכלי והתמקדות במנגנונים של כוח.

  7. יובל- גם ההעדער עם העץ והשמש שלי, אני מקדיש לך אותו אחרי הפוסט הנאיבי הזה 🙂

    אני בן 18 ולא מרקסיסט. בבחינת אוטופיה אני דווקא חושב שהאנרכיה היא האידאל- וליתר דיוק נמרץ- החברה המתוארת ב”עריצה היא הלבנה”. אבל אוטופיות כאלה אין במציאות, וכמה שהייתי רוצה לתת לכולכם חיבוק כזה גדול, אני יודע שבסופו של דבר מה שיגידו כשיראו אותנו זה “כל הגלוב הזה אומואים”.

    וגם בי, כמו בכם כנות מעוררת רצון עז לחיבוקי 🙂

  8. יובל (13) אתה מכפיש את שמי, מישהו עוד יחשוב שאני מב”ש, שכידוע ממוקמת 30 דק’ נסיעה אחרי סוף העולם (או שלוש שעות ברכבת מפרדס חנה). אני סתם גרה בערי החושך.

  9. אני מפנה אותך לקישור שירון סיפק בתגובה מס’ 1:

    מרקס טען שהמהפכה בוא תבוא גם כתוצאה מכך שהקפיטליזם יביא את זה על עצמו. מעמד הפועלים ישתחרר מהתודעה הכוזבת ויפעל למען שיפור תנאי חייו. במהפכה ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור, יבטל את הקניין הפרטי ויבנה את החברה הסוציאליסטית, שתהיה חברה שאין בה מנצלים ומנוצלים.

    מישהו היום מסוגל לדמיין את ביטול הקניין הפרטי?
    אני מסכים איתך כמובן, שזה המרקסיזם המקורי ושכיום המרקסיזם היא לא רק תיאוריה אלא גם ואולי בעיקר, מתודה.

  10. וואו. איזה טקסט כנה. שבית את ליבי :]
    (אחד שבוש בכך שהוא ממש לא יודע מספיק על מרקסיזם. ללכת לשבת בצד בשקט?)

  11. יובל – בדיוק. זו דרך לבחון נושאים כמו אי שוויון, חלוקת משאבים, הגמוניה תרבותית, יחסים מדיניים וכו’, או פשוט להבין תהליכים היסטוריים.

  12. ניימן – מרקסיזם על רגל אחת:

    תיאוריה שהחלה להתפתח במוחו של גראוצ’ו מרקס שניה אחרי שהוא זז הצידה מהבית עליו נשען והבית התמוטט.
    ( סלפסטיק להמונים! 🙂 )

    מצטרפת לחיבוק הקבוצתי!

  13. מרמ (16), עד כמה שהחברה בעריצה היא דבר נחמד לקרוא עליו ולהגות בו, אני בספק שמישהו מפה באמת היה רוצה לחיות בה. זאת אומרת, למות בה, כי אנחנו כולנו גיקים (ע”ע פוסט קודם).

  14. הבעיה במרקסיזם הוא הפרוש של העולם הקפיטליסטי. מבחינת מרקס בעולם קפיטליסטי כל דבר הוא סחורה, ולהלן פסקא מויקיפדיה:

    האדם מקבל הנאה משהייה עם חברו, ולכן מנסה לצרוך כמה שיותר ממנה (על חשבון פעילות אחרת, שיכולה להיות זמן עבודה או צריכה מסוג אחר). כמובן שלשם כך עליו לספק בתמורה צורך כלשהו של חברו, לרוב יהיה זה הצורך המקביל בהנאה משהייה עמו. אם ההסכם לא ישתלם לאחד הצדדים, הוא יפסיק את הקשר.

    אני מסכים עם התפיסה שכל דבר יכול להיות מוצג כסחורה וכל פעולת גומלין כלשהי כמסחר. אבל מה הבעיה פה? אז מה, בעולם הקומוניסטי המושלם לא יהיו חברים? אני אפסיק לרצות להנות מחברת חברי ואשתף את כולם בהנאה של שהיה במחיצתי? (אני יודע שכולכם רוצים את זה, תעמדו בתור) כמובן שלא. וגם מרקס הבן את זה בערוב ימיו, ואם תסתכלו בסוף המאמר בויקידפיה תראו את שמרקס בעצמו שלל את רוב הטענות שלו מסיבות של חוסר התאמה לעצם הטבע האנושי. איך אפשר להפסיק את ניכור העבודה? אתם חושבים שמישהו ילך לטפל בביוב העירוני בגלל ההנאה של התפלשות בחרא? שחבורת אנשים יחליטו לסלול כביש בשביל ההנאה שבשפיכת אספלט על האדמה? לא! כל עבודה היא תכליתית ואנחנו עובדים בשביל התוצאה. ואם על פי מרקס מה שאנחנו מחפשים זה אושר ועושר, מבחינתי סבבה לחיות בחברה קפיטליסטית, גם אם הבוס שלי לוקח את הערך העודף של העבודה שלי. אמיר, תפדל!

  15. ההנחה המרקסיסטית היא לא שאנשים יבחרו מרצונם להתפלש בביוב העירוני, אלא שיקרו שני דברים במקביל:
    א. אם לאנשים מספיק חשוב לפנות ביוב, הם יעשו תורנות
    ב. אם לאנשים מספיק מגעיל לפנות ביוב, הם יעמלו במלוא המרץ על פתרון טכנולוגי שמונע את הצורך הזה.

  16. כמו שכתבת מבנים לשונים.

    “מלחמה בעצימות נמוכה” או “לצרוב בתודעה” כשאני שומע את זה.
    אני ישר רץ לשירותים ועושה לעצמי reboot. כדי שלא להתשתגע

  17. MrM, אני די בטוחה שאף אחד לא עושה ספונג’ה/כלים/כביסה בשביל ההנאה שבדבר. ההבדל היחיד בין לנקות את השירותים בבית לבין לנקות את הביוב העירוני היא במידת האחריות והשייכות שאדם מרגיש לסביבה שלו. הניכור בין האדם לעבודה (שממנו נגזרים גם הניכור בין האדם למשפחה, בין האדם לקהילה ובין האדם לעצמו) נובע מההפרדה בין הפעולה (ניקוי הביוב, ייצור, שירות) לבין התוצאה (סביבה נקיה, קהילה מרוצה, צרכים מסופקים) והנהנים ממנה (אתה ואני).

  18. שתי הערות:
    א. הציטוט הוא של ג’ורג’ ברנרד שואו, אם איני טועה
    ב. כתבת ש”הקשר בין מרקסיזם אמיתי לברית המועצות לשעבר הוא כמו הקשר בין משה קצב למרכז לנפגעות אונס”. אני לא בטוח שזה נכון. חברה מרקסיסטית היא בהכרח חברה דיקטטורית. פופר הראה את זה יפה ב”החברה החופשית ואויביה” (שאגב, מעולם לא סיימתי) – המרקסיזם מדבר בזכות אוטופיה, השלב האחרון בדיאלקטיקה של ההיסטוריה. אוטופיה, מעצם טיבה, אוסרת שינוי, כי כל שינוי יהיה בהכרח רע יותר. מכאן, שהדיקטטורה טבועה עמוק בקוד הגנטי של המרקסיזם. אפשר לראות את זה, אגב, לא רק אצל פופר ולא רק בברית המועצות. קמבודיה, סין, צפון קוריאה, קובה – כל אחת מהמדינות הללו הצליחה ליצור גרסה אכזרית משלה למרקסיזם. כאשר תיאוריה פוליטית נכשלת שוב ושוב ושוב במעבר לפרקטיקה, ראוי לתהות על קנקנה.

  19. בלונדינית: כולנו רוצים מערכת ביוב אבל אף אחד לא אוהב לתקן אותה כשהיא מתקלקלת. אני רוצה שתמצי לי אינסטלטור אחד שאוהב סירחון. ע”פ המרקסיזם כולם יצאו מהבתים רק בשביל לתקן את הביוב כדי שיהיה לחברה טוב. זה אולי נשמע נחמד והכל, אבל אני לא יכול לצייר לעצמי חברה שמורכבת מבני אדם אמיתיים שזה יקרה בה, מה שיקרה זה שנשאר עם ביוב סתום.

    הקפיטליזם, לעומת זאת אומר “אתה רוצה משהו? יש לנו אנשים שמוכנים לעשות אותו, אם רק תסכים לעשות משהו אחר בשביל החברה” לא באופן ישיר, אבל אם בן אדם משתכר כסף סימן שחברה צריכה (או רוצה) את המוצר שהוא מייצר, בדרך הזו, באופן קסום, כל אחד נותן מה שהוא מוכן ומקבל מה שהחברה מוכנה לשלם לו בעבור העבודה הזאת.

    עכשיו: זה לא עובד בצורה אוטופית כזאת, כי יש הרבה אנשים שמנצלים והחברה הקפיטלסטית באמת מנוכרת למנוצלים. אבל בואי נערוך השוואה: בכמה מקומות ניסו ליישם את שתי השיטות ומה רמת החיים במקומות האלה? בכל מדינה שניסו ליישם מרקסיזם לא הושגה האוטופיה שתוארה במניפסט, אלא פיאסקו שרובם המוחלט של האנשים החיים בו הוא אומלל. הטענה שהמרכסיזם לא נכשל כי הוא לא נוסה היא לא נכונה, כי ניסו ולא הצליחו ליצור מרכסיזם כי הוא בלתי אפשרי מבחינה פרקטית.

    מה הפתרון לניכור של החברה הקפיטליסטית? סינתזה כמובן. ואכן המדינות שבהן רמת החיים הכללית היא הגבוהה ביותר הן מדינות סוציאל דמוקרטיות שבהן השיטה הכלכלית נהוגה היא קפיטליזם אבל החברה דואגת שהפרטים בה לא יפגעו מהניכור שהיא מייצרת.

  20. MrM, למרות שאני לא מסכימה עם הטענה הבסיסית שלך נגד קומוניזם, שמתעלמת הן מהעובדה שהסיבה שאנשים לא יוצאים לשפר את סביבתם היא העובדה שהם מנוכרים אליה והן מהעובדה שהקומוניזם, כפי שציין יובל מראש, לא נוסה מעולם בשום מקום. אני מודה שאצליח לישון טוב מאוד בלילה גם אם החברה בישראלת תהיה “סתם” סוציאל דמוקרטית. כרגע אנחנו באמצעו של מדרון מטורף שסופו קפיטליזם דורסני.

    אני גם אשמח לשמוע על מקומות בהם הניסוי הקפיטליסטי נחל הצלחה מסחררת, כי אני לא סגורה על אף דוגמה כזו.

  21. ואני אחפש לך אינסטלטור שאוהב סרחון אם תמצא לי איש אחד שאוהב לנקות את השירותים בבית שלו.

  22. איתמר שאלתיאל – אוטופיה הוא מצב אידיאלי. לפי מה שאתה אומר מצב אידיאלי הוא מצב קבוע ולכן אוטופיה חייבת להיות דיקטטורה. אבל אם אתה חושק בהתפתחות, חופש, ופתיחות, או במילים אחרות במצב לא קבוע אלה פשוט מצב שבו כן נותנים לעולם להשתנות – זה יכול להיות אידיאל גם כן.
    אידיאל לא חייב להיות קבוע. הוא יכול להיות משתנה – פשוט שהשינויים הם לכיוונים חיוביים ולא שליליים. מתי אפשר להגדיר משהו כחיובי? כשיותר אנשים מרוויחים מהמצב הקיים אני מניח.

    MrM: אני לא מבין את הטענה שלך.
    אתה טוען שאנשים לא סתם יעבדו – אין על זה ויכוח. אנשים יעבדו כשזה יספק אותם איכשהו. הטענה שה”סיפוק” הזה חייב להיות בצורת כספים לא נראית לי. כמו שהבלונדינית אמרה, יש לך סיבה לשטוף את הכלים בבית – זה שאתה רוצה כלים נקיים. מאותה סיבה אם יחלקו משמרות לנקות את הביוב וכולם יהיו חייבים לנקות אותו כשיגיע תורם – ינקו את הביוב מאותה סיבה ששוטפים את הכלים בבית ומאותה סיבה שאנשים יוצאים לעבודה כל יום.
    אגב, המצב לא חייב להיות כזה שאנשים סתם ככה יצאו לנקות את הביוב. הרעיון הוא שיחלקו את העבודה בין כולם לרווחת כולם. כמו שהיום מישהו מנקה את הביוב, ככה גם במצב שאתה מתאר – ההבדל היחיד הוא שהפעם יש לו גם אינטרס שהביוב יהיה נקי בניגוד לעובד של היום שכל עוד לא יאשימו אותו לא יהיה איכפט לו עד כמה הנקיון שלו באמת יסודי.

  23. בלונדינית: לא אמרתי הצלחה מסחררת, אבל השיטה הקפיטליסטית עובדת בהרבה מקומות בעולם, כל אירופה, רוב אמריקה, הכל חברות קפיטליסטיות ורמת החיים בהן היא הכי גבוהה.
    הכי טוב העולם כיום זה סיציאל דמוקרטיה, שזה קפיטליזם עם מעצורים לחלקים הרעים של השיטה.

    אני מתפלל גם שישראל תהיה סוציאל דמוקרטית (מבחינה כלכלית, כן?).

    לא טענתי שמישהו אוהב לנקות את השרותים בבית שלו, אבל זה הבית שלו הוא צריך לנקות אותם. מצד שני אם תבקשי מאנשים לנקות את הביוב בתורות לאף אחד לא באמת יהיה אכפת, כי הביוב הוא של החברה, ואנשים, מה לעשות, אוהבים את עצמם יותר מאשר את החברה. בן אדם שקיבל תורנות לנקות את הסתימה בביוב השכונתי לא יגיד “איזה יופי שתורי לעזור לאנשים האחרים בשכונה שלי על ידי פתיחת הביוב” אלא יגיד “איזה באסה שהגיע תורי, יש סאינפלד בטלוויזיה, אני בכלל אוהב לעבוד בגינה”.

    ירדן: הטענה שלך לגבי העבודה היא מה שהמרקסיזם טוען על הקומוניזם. שבני אדם עושים הכל בשביל לקבל תמורה, גם אם היא לא בצורת כסף (ראה הציטוט של החברים שהבאתי). אני לא רואה איך עבודה בחברה מרקסיסטית תשנה את זה? תחשוב על כל הכסף בעולם כעל מאגר של “נקודות תרומה לחברה”. אני ניקיתי ביוב- תרמתי לחברה, אני מקבל על זה כסף, עכשיו אני הולך וקונה לעצמי סוכריה על מקל בכסף שקניתי ואני אוכל אותה וטעים לי- הנה: תרמתי לחברה ואני נהנה מזה. מה רע?

    אני לא אומר שאני רוצה לחיות בחברה שהיא על טהרת הקפיטליזם העיוור והמנוכר- מה שאני אומר הוא שאם ניקח את התיאור הדיכוטומי של מרכס ונחלק את העולם לקפיטליזם מושחת ולקומוניזם אוטופי וורוד ושיתופי- אני בוחר בקפיטליזם בלי לחשוב פעמיים.

  24. ירדן: אני לא מבין. אידיאל יכול להיות משתנה “לכיוונים חיוביים”, שזה “כשאנשים מרוויחים מהמצב הקיים”. מה?

    עכשיו, גם אם נקבל את הטענה שלך שאידיאל יכול להיות משתנה, זה עדיין לא המצב ביחס למרקסיזם. האוטופיה המרקסיסטית היא השלב האחרון בהתפתחות ההיסטוריה, היא “קץ ההיסטוריה”. זה לא מצב בר שינוי, וכל שינוי יהיה בהכרח רע.

  25. MRM – אני נוטה דווקא להסכים איתך. קומוניזם בצורות הקיצוניות שלו הוא נורא ואיום ואני מעדיף את החיים שלי כמו שהיא עכשיו מאשר זה. מצד שני אני כן חושב שיש דברים שכן צריך לאמץ. מעבר לזה אני פשוט מגיב לטענות שלך כי לדעתי הן לא משכנעות.

    “אבל זה הבית שלו הוא צריך לנקות אותם.” – גם הביוב שייך לו. זה משהו שהוא רוצה גם באופן פרטי שיהיה תקין. זה מפריע לך שהביוב לא תקין.
    אתה מדבר כאילו יש נתק בין הצרכים של החברה לבין הצרכים הפרטיים שלו. נכון שלו יהיה יותר חשוב קודם כל לדאוג לצינורות שלו ואחר כך לאלו ששייכים גם לשאר אבל גם להם הוא ידאג – מאותו אינטרס בדיוק.
    “אני לא רואה איך עבודה בחברה מרקסיסטית תשנה את זה?” – המטרה היא לא לשנות את זה. כל העניין הוא שפה לוקחים בחשבון גם את הרווח של היחיד וגם את זה של הכלל. הרווח שלך הוא גם שאתה מרוויח כסף לצרוך העניין, וגם שהביוב שלך נקי.
    הכיוון היום הוא שהרווח היחיד מעבודה יהיה כסף. הכסף הזה מיועד לצריכה של חפצים. ככה אנשים לא רואים את התמונה הכללית אלה רק את הצרכים היומיומיים כמו לקנות בית ולקנות ספות – שהם חשובים מאוד. הנקודה היא שבתוך כל זה אף אחד לא דואג שיהיה אוויר נקי וחשמל לא מזהם. אלו דברים שאתה לא מרגיש את הרווח שלהם כי הוא לא מתורגם למספרים. גם אם אתה כן מרגיש את ההבדל אתה לא יכול לעשות כלום בעניין כי מדובר בסכומים גדולים של כסף. רק אם מאחדים כספים של הרבה אנשים למטרות האלו אפשר באמת לדאוג למימוש הצרכים החברתיים האלו – צרכים שהם האינטרס של כולם.
    דוגמא נוספת לכך היא החינוך. יש לכולנו אינטרס שהחינוך יהיה כמה שיותר טוב. חינוך טוב גורם לכך שיותר אנשים עובדים וזה מכניס עוד כסף למדינה – כלומר לכולנו. חינוך טוב מונע מאנשים לפנות לפשע – ופושעים במקרה הטוב מגיעים לכלא ובמקרה הרע פוגעים בנו וברכוש שלנו – במקרה הראשון אנחנו משלמים כדי לתחזק את הכלא ובמקרה השני כדי לתחזק את המשטרה. כל אלו עולים הרבה יותר מאשר כמה שעולה חינוך טוב. מכאן שהשקעה בחינוך מגיל צעיר ועד כמה שיותר גבוהה, מספקת לכולם רווחים. אבל, בעולם קפיטליסטי או חצי-קפיטליסטי לצורך העניין, יש בתי ספר פרטיים איכותיים שעניים לא יכולים להרשות לעצמם ללכת אליהם ויש בתי הספר ציבוריים שמקבלים מינימום מימון, כדי לייעל את התקציב של המדינה, וכך הם מספקים מינימום חינוך.
    ככה נוצר מצב שמבתי ספר פרטיים יצליחו יותר ומציבוריים פחות – ועוד פעם האינטרס הציבורי נפגע.
    אני מנסה להראות בסך הכל שיש שני מישורים של רווחים – מישור פרטי ומישור ציבורי-חברתי. שניהם חשובים לנו.
    בן אדם לא חי לבדו בעולם.

    איתמר – ניסיתי להגיד שאוטופיה לא חייבת להישאר תקועה והסתבכתי.
    יכול להיות שאתה צודק אבל זה לא ממש משנה. מאז פיתחו כבר את התפיסה הזו ומרקסיסטים של היום הם לא המרקסיסטים של פעם.
    אני רוצה לומר בלי קשר לכל הדיון עד עכשיו שיכול להיות שיש דברים שמרקס אמר שכן “תואמים את המציאות”. מרקס טעה בכך שחשב שהמשאבים של העולם בזמנו יצטמצמו ואז החברה תשתנה בצורה טבעית. העניין הוא שמאז יכול להיות שכן התקדמנו לכיוון הזה. בזכות הטכנולוגיה שלנו, יש לגזע האנושי השפעה גדולה יותר ויותר על הטבע. ככל שעובר הזמן אנחנו רואים שהבזבזנות שלנו משפיעה על העולם יותר ויותר ומקטינה את כמות המשאבים שיש לנו.

  26. ירדן: אל תבין אותי לא נכון, יש לניאו-מרקסיזם ואפילו למרקסיזם הקלאסי כמה נקודות זכות חזקות מאוד, כשיטה לניתוח פוליטי חברתי. פשוט לא הייתי ממהר לאמץ את המרקסיזם כשיטה פוליטית.

  27. ירדן, אני אגיב לטענות שלך אחת אחת

    1.אני לא אמרתי שלא צריך לאמץ, תקרא למעלה ותראה שאמרתי שהדבר הכי טוב הוא סינתזה- שזה מה שסוציאל דמוקרטיה מנסה להשיג. סינתזה- שילוב של שני הדברים.

    2.אתה אומר “אם הביוב הוא רכוש של כולם אז כולם צריכים לטפל בו.
    אתמול הייתי במדורה באיזה שדה בור באמצע כפר סבא ששיך לעיריה, כלומר לכל אחד מהאנשים שגרים בכפר סבא. אניהייתי היחיד שם שלא מכפר סבא, ובין היחידים שלא עשה מאמץ עילאי ללכלך את השדה כמיטב יכלתו. כשבסוף הערב אספתי את הבקבוקים הריקים למחזור וזרקתי את הזבל אנשים אמרו לי “תשאיר את זה פה, מה אכפת לך, זה לא שטח שלך”. באמת לא שטח שלי, שלהם הוא דווקא כן, כמו שהביוב ההיפותטי שלנו הוא של כל תושבתי השכונה ההיפותטית שלנו. הילדים האלה לא רוצים לחיות בעיר מלוכלכת, הם פשוט לא רוצים להרים זבל, כמו שאני לא רוצה לתקן את הביוב השכונתי, לא כי אני לא רוצה שהביוב ישאר סתום ולא כי אין לי אינטרס שהוא לא יהיה סתום- אלא פשוט שאין לי כח לפתוח את הביוב ולהתחיל לנקות. הוא של כולם בדיוק כמו שלי ולכן זה אחריות שלהם בדיוק כמו שלי, ובגלל זה גם אם תעשה תורנויות ביוב וכולם יבינו שהשוויוניות חשובה להם וצריך לצאת ולפתוח את הביוב אתה עדיין תקבל חברה של אנשים שמנסים לעשות הכל כדי לנצח את המערכת.

    3. אתה חושב שתושבי השכונה הקפיטליסטים ישארו עם ביוב סתום? ימצאו מישהו שמוכן לפתוח אותו בשביל כסף וישלמו לו. החברה מרוויחה מזה.

    4. ל”מאחדים כספים של הרבה אנשים למטרות האלו” קוראים מס הכנסה, מדינה שהשיטה הקפיטליסטית מונהגת בה היא בדרך כלל דמוקרטית, ואם אנשים לא ינשמו אוויר נקי ולא תהיה מערכת חינוך טובה הם יחליפו את השלטון באחד שכן יספק להם את הסחורות האלו- ואתה כן אמור לשלם עליהם.

  28. כולם לדעת- הרסתי את הגלוב. לפחות הגלוב שנמצא בפוסט 2280, כל לחיצה שם מובילה לתמונה שלי. שמישו יתקן את הלינק. לדעתי הבעייה היא בסקריפט החדר של העריכת תגובות. לא שאני מפיל את האשמה. סתם.

  29. MRM – לכן לדעתי צריך לחנך לדברים האלו. זה שהחברה שהיית איתם לא דאגו לסביבה שלהם לא אומר שזה חייב להיות ככה. עובדה שאתה כן דאגת לסביבה הזו וגם אני כזה. זה לא בגלל שאנחנו נולדנו טובים יותר אלה בגלל חינוך. יש ערכים שצריך לחנך אליהם בבתי הספר.
    בקשר לטענה שלך בסוף – זאת בדיוק היתה הכוונה שלי. אני לא דיברתי על ביטול הכסף. רק אמרתי שצריך מערכת שתדאג שהאזרח ידאג לאינטרסים החברתיים שלו כי אחרת הוא שוכח אותם – כמו במקרה של החברים שלך.

  30. אני לא רואה איך שיתוף כפוי יגרום לזה…

    תמר, אני לומד אלקטרוניקה, המרתי את זה למספר כי זה מה שאני יודע לעשות, וגם אם יש לזה משמעות באסקי, כל מספר בינארי הוא קודם כל מספר, אחרת היו קוראים לו מילה ולא מספר בינארי. וזה אכן המספר, בדקתי פעמיים.

  31. אז כמה זה 01100111011011000110111101100010 בגימטריה?

    (האם הגלוב בכוונה בולע ומשמיד תגובות שנכתבו בוויפי של עזריאלי?)

    (2.0.7?!?!?!?!?!?!?

    יובל, העולם התקדם ל2.1.3! להתפאר בשדרוג אל 2.0.7, זה כמו שאסתובב ברחוב ואספר לכולם שהפסקתי לשתות גזוז, וגיליתי את הקוקה קולה!)

  32. יפה כתבת.עד שבא יוסי גורביץ היום וביזה אותך.גורביץ נולד עם שנאה למרקסיזם ולקומוניזם,אך קוראים תמימים שיקראו אותו יכולים להשתכנע.

  33. צפריר המספר הבינארי הזה שווה ל1735159650 ואתה מוזמן לבדוק את זה. גם אם תמר מצאה איזה משהו שממיר מספרים בינארים לקודי אסקי זה לא אומר המספר הזה לא שווה מיליארד שבע מאות שלושים וחמישה מליון מאה חמישים ותשע אלף ושש מאות חמישים.

  34. איך, איך תמיד אני מפספס את הדיונים הכי מעניינים פה?

    מרמ(56) – תעבור עם ההסברים על העדערים ומספרים בינארים לפוסט שמשלמים בו על תגובות ואז נגיע ל500 (=

  35. אסף – מכיוון שאתה יכול להיות אבא לילדים ולא לפצצות. החיבור הזה מנסה לעשות האנשה לדבר שהורג אנשים. זה דבר והיפוכו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: