הירנוט שלח טקסט לקטגוריית כתב אורח. הנה הוא לפניכם:
אני סטודנט ואני מסכים למטרות השביתה.
להערכתי, השיטה שבה מנוהלת השביתה מבחינה טקטית היא מוטעית. כדי שהטקטיקה תהיה יעילה, כדאי שהנזק לקובעי ההחלטות יהיה מקסימלי ולמגזר השובת – מינימלי.
כפי שהיא כיום, הנזק לסטודנטים הוא מקסימלי: השביתה פוגעת בלימודי הסטודנטים כאשר מיום ליום עולה הסיכוי לביטול הסמסטר, ועולה הלחץ על ועד הסטודנטים להתפשר. בנוסף, לחלק גדול מציבור הסטודנטים מתחיל להימאס המצב. זאת כאשר לא ברור מהו הנזק הנגרם מהשביתה למקבלי ההחלטות. במצב הנוכחי לממשלה יש בעיות הרבה יותר משמעותיות מהסטודנטים, והדבר מתבטא בכלי התקשורת: למאבק הסטודנטים אין סיכוי להתחרות על כותרות עם ועדת וינוגרד וההשלכות שלה.
לדעתי צריך לבצע התארגנות יעילה יותר, ולבטל את הגורמים שיוצרים את השחיקה במאבק הנוכחי. כשאין איום לביטול הסמסטר, וכל הסטודנטים מרוכזים באוניברסיטאות – הרבה יותר קל לנייד אותם לביצוע פעולות מחאה מהסוג שמגיע לכותרות העיתונים וגורם נזק תדמיתי משמעותי לקובעי ההחלטות.
במקום שביתה רציפה, אני מציע שביתה שמורכבת משביתות בזק, כלומר: להודיע על חזרה ללימודים – כאשר מודיעים בצורה ברורה כי המאבק *לא* מסתיים, הוא רק מתחיל. במהלך הימים, השבועות או אף החודשים הבאים ניתן לצור השבתות נקודתיות, בשעות מסוימות. לדוגמה: ביום רביעי בשעות 12:00 – 16:00. בשעה זו הסטודנטים יהיו מרוכזים במוסדות הלימוד ויוכלו למחות בכל האמצעים שיש להם. בצורה זו, הסטודנטים ילמדו ללא איום סיום הסמסטר ויוכלו לגרום לאותו נזק תדמיתי שהם גורמים למקבלי ההחלטות. צורת מאבק זו תייצר מצב שבו, למעשה, לא יהיה ניתן לאיים על הסטודנטים בביטול הסמסטר ויהיה מספיק חמצן לבצע מאבק שלא תלוי בארגונים אחרים.
הירנוט – אני חושב שזה עיסוק בטקטיקה שבא מאוחר מדי (כ-24 יום לאחר שהשביתה החלה). נראה שהשביתה עומדת להסתיים ובכל מקרה ההצעה שלך לא פחות מציקה מאשר שביתה כללית (מציקה לסטודנטים הכוונה) גם אם היא פחות מסוכנת מבחינת איום ביטול הסמסטר.
מה עוד, שבישראל, כך אנחנו יודעים, מבינים רק כוח ועיצומים של פה שעתיים שם שעתיים לא יעשו רושם על אף אחד.
אולי עדיף לקבוע מועדי ב' לשביתה? זה עשוי לעזור. אולי בעצם, במקום לשבות – שיערכו יום סטודנט-בזק. פתאום. בלי להודיע לאף אחד. בום! במה, אורות, יהודית רביץ. יהיה ענק. הכי מחאה. מלא סטודנטיאליות. וסטודנטיות בסקיני ג'ינס.
כמו יובל, גם אני חושב שהויכוח הזה בא מאוחר מדי.
מצד שני, אפשר לעשות מה שעושים אצלי במכללה (למנהל) וזה פשוט לחזור ללימודים. מעין סוד גלוי שכזה 🙂
יובל: יכול מאוד להיות שזה מאוחר מידי. ולכם צריך לבצע חשיבה טאקטית מחדש. לגבי ההצקה לסטודנטים – אני לא מבין בדיוק איך זה מציק בדיוק כמו שביתה כוללת.
בישראל בהחלט מביני רק כח – ואני בפירוש לא רואה את הטאקטיקה הזו כטאקטיקת "עיצומים" – זו טאקטיקת ניוד. צריך לשים לב לאיזה סוג פעולות יש הד תקשורתי. לשביתה עצמה (אחרי 24 יום) – אין כמעט הד. יש הד לפעולות סימבוליות וכוחניות. אני נגד שימוש בכח (חסימה של נתיבי תחבורה, לדוגמה) – אבל אני בהחלט חושב שפעולות שבהם רבבות סטודנטים נראים בשטח יוצרות עניין תקשורתי – וכשר יש סטודנטים בקמפוסים הניוד שלהם הרבה יותר קל מניוד של סטודנטים מביתם – או עבודותיהם.
הירו (קשור להירו נקמורה האליל?), עזוב במקום שביתות שבאמת פוגעות בסטודנטים שנשרפים כל יום על החוף במקום להשתזף מהנאונים כיתות, צריך להפוך את השביתה לכיוון שהממשלה תבין.
מה שהסטודנטים צריכים לעשות זה כמו בשביתות אחרות. למשל חברת החשמל. הם לוקחים את המשאב היחיד שיש להם, חשמל, ומונעים אותו מהצרכנים. או המורים, הם לוקחים את המשאב שיש להם, בייבי סיטר על הילדים של כולנו למשך שעות היום, ומונעים אותו מהצרכנים, ההורים, שצריכים להישאר בבית עם הילדים גם אחרי ה1 בספטמבר.
ומה המשאב של הסטודנטים שבלעדיו המדינה לא תסתדר? נניח שידע (כי אני לא מוצא שום דבר אחר). אתם (ז"א אנחנו) צריכים לחתור לסולידריות עם סטודנטים לשעבר שמזדהים עם המטרות שלנו ולשכנע אותם שהם ישבתו בשבילנו וימנעו ממקומות העבודה שלהם (ועדיף במקרה של עובדי מדינה) את הידע שהם צברו במהלך הלימודים.
שופטים יפסקו במשפט אחד "כי ככה נראה לי שהכי צודק". אדריכלים יתכננו בעיפרון על נייר A4 סקיצות ילדותיות ויקוו שמישהו יצליח לבנות מזה משהו. רופאים ישתמשו בידע מקורס חובשים בצה"ל. וכו' וכו'.
אני לא רואה את המדינה מגיעה רחוק בהתבססות על ידע של 12 שנות לימוד.
בהצלחה.
ברק – זו לא שביתה, זו חבלה. וזה לא מוצדק.
ברק, אתה מדבר על הטווח הרחוק. בטווח הקצר סטודנטים יכולים למנוע מהציבור שירותי מלצרות.
בקשר להצעה – הפסקה של השביתה עכשיו, גם אם למטרת היערכות מחדש, תפגע במאבק. לדעתי תוך יום יומיים יודיעו על פשרה בין שרת החינוך, האוצר והסטודנטים וחזרה ללימודים.
בקשר לסכנת הפסד הסמסטר – ארגון הסגל הבכיר כבר הודיע שהוא לא ייפגע בסטודנטים השובתים.
(פעם ראשוה שאני משתמש בפיצ'ר של הציטוט. מקווה שזה יצא טוב).
אני מסכים איתך בנושא הזה, ואני מסכים ששביתת סטודנטים היא לא אפקטיבית מספיק. הדרך היחידה שאני רואה, בה שביתה תהיה אפקטיבית, היא לעשות את השביתה בתחילת השנה, ולא סתם לא להגיע ללימודים. הדרך היא לא לשלם שכר לימוד.
אז נכון, יאיימו עלינו ויגידו שלא נוכל ללמוד אם לא נשלם. אבל אם נצליח להביא למצב שבו אף אחד לא משלם ואף אחד לא שובר שביתה מחשש שאחרים יעשו כך ורק הוא יידפק בסוף, זה ממש יוכל לעבוד.
מה שכן, אני לא מאמין שציבור הסטודנטים באמת יצליח להרים כזאת מחאה, כי תמיד יהיו אנשים שיפחדו על התחת שלהם, ובצדק. זה מלכוד כזה. תורת המשחקים, או משהו.
אז מה רציתי להגיד? אה, כן. לא פלא שאנחנו אחד המגזרים היותר דפוקים במדינה. אין לנו שום דרך להשפיע על ההנהגה ולשפר את מצבנו.
מה שצריך זה לכבול את שערי האוניברסיטאות בשלשלאות, ובמקביל שאיזה 20 סטודנטים מופרעים במיוחד או שרוצים דיאטה יישבתו רעב.
זה עבד על ביבי, זה יעבוד על אולמרט. ושרהל'ה תביא פיצות כשייגמר.
אני ממליץ לתת לועדת שוחט לעשות את עבודתה בשקט, להגיש את מסקנותיה, לא לעשות כלום עם המסקנות ואז להקים עוד ועדה, כמה שנים לאחר מכן, שתבדוק את הכשלים שהיו בועדת שוחט ותמליץ על מסקנות ועדת וינוגרד וחוזר חלילה.
שביתות בזק? שביתות בזק היו לכל אורך הסמסטר הראשון. הן לא עזרו. הן היו "בלתי נראות" לגמרי. לאף אחד מהתקשורת לא היה איכפת שהסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב שובתים שעתיים באמצע השבוע. אני בטוח שגם שרת החינוך לא התאבלה על העניין.
מצד שני, אני מסכים עם הכותב: השביתה הזאת צריכה להפסק. היא לא מנוהלת נכון מתחילתה וכרגע פוגעת בסטודנטים הרבה יותר ממה שאי פעם תפגע בממשלה.
עומר (3):
זה כל כך ישראלי. אולי בגלל זה שביתת הסטודנטים לא תצליח.
אם כבר אז כל זה אומר שצריך להחריף את השביתה. לצרף את המורים שהמאבק שלהם דומה, לגייס מרצים ופרופסורים ולקיים עצרות עם הסברה ונאומים. צריך להפריע לחברי כנסת. ככה עושים שינוי.
התחלתי לקרוא את התגובות, אכבל לא יכולתי להתאפק. ברק, זה לא הירו, זה הירנוט HERE NOT.
רועי: אכן.
ירדן: יכול להיות, כרגע רב המרצים עומדים לצד הסטודנטים. צריך לראות כמה זמן זה ימשך. יכול להיות שצריך אירגון מעל לכל הועדים בתחום החינוך שיתן יותר כח לכל המגזרים בתחום החינוך.
כל הפעולות הללו דורשות אירגון לאורך זמן. השאלה מה קורה בשבוע הקרוב?
ארז: אולי היו שביתות בזק – אבל לא נראה שהפעולות שבוצעו במסגרתם היו יעילות. שים לב לשבוע האחרון – איזה פעולות היו יעילות מבחינת יצירת עניין ציבורי – כמה מהם מחייבים שביתה כללית לביצועם?.
ירון: יכול להיות שזה יעבוד – אבל הלחץ שיופעל כתוצאה מאי-תשלום שכר לימוד יהיה על האוניברסטאות ולא על הממשלה.
מוסיף: אני לא בטוח שאתה לא צודק בענין הזה. אבל כרגע לא ברור מה הרווח של השביתה הזו – בעוד שהנזק לסטודנטים הולך ומצטבר (לא רק איום ביטול הסמסטר – איבוד הידע שלא נלמד במהלך השביתה, לדוגמה)
אייל: או, נוסטאלגיה. דרך אגב.. השביתה הנוכחית היא תוצאה ישירה של מחיקת המעט שהושג בשביתה ההיא.
צריך להבדיל בין שני סוגי שביתות. שביתות של בעלי כוח [יחסי] – חברת חשמל, הסתדרות המורים וכ"ד, הן שביתות שבהן ניתן למנוע משהו מכלל הציבור או מחלקו.
לעומת זאת יש את שביתות חסרי הכוח והעמדות – כמו שביתת רעב. גם בשביתת רעב השובת פוגע מקסימלית בעצמו ומינימלית בסובבים אותו.
העובדה שיום אחד, בעתיד, יהיו לסטודנטים עמדות בכירות במשק [נניח] לא הופכת אותם – בטווח הקצר – לבעלי כוח.
בדרך כלל יש לשביתות של חסרי הכוח אפקט "מוסרי" גבוה. נדמה שאם השובתים פוגעים בעצמם – הצדק אתם. לכן חשוב שכל הסטודנטים יפגינו סולידריות ויראו נכונות להפגע [מה שלא קורה בשטח, ואולי בצדק מבחינתם] – אחרת לא תהיה לשביתה שלהם ההשפעה האליה הם חותרים.
מה שמפריע לי בשביתת הסטודנטים יותר מכל דבר אחר זה שהשביתה הזו חשובה בשלב הזה באותה מידה לתלמידי התיכון כמו שהיא חשובה לסטודנטים, אם לא יותר.
אני לא מבין למה הם מפגינים לבד.
מילא אם כל השאר היו מבסוטים אבל באותו הזמן שהמחאה מתקיימת, המורים שובתים כדי לשפר את תנאי העסקתם ושכרם. מעבר לכך, לא חסרים מי שבמצוקה מהמדיניות הכלכלית של האוצר שיש להם סיבה לשבות. למה הם לא מצטרפים? איפה כל העניים שילדיהם לא יתקשו להגיע לאוניברסיטה בקצב הזה.
המצב עכשיו הוא שהסטודנטים שובתים וכל המדינה מסתכלת. העיתונים מסקרים את האירועים כאילו זה לא קשור אלינו… אפילו קראו להם אינטרסנטים כי הם לא פעלו בשביל אחרים (כשאותם אנשים לא פועלים אפילו בשביל עצמם הם רוצים שאחרים ישבתו במקומם). עכשיו, כשהציעו להם לחזור בלי שידפקו אותם ובמקום זאת ידפקו את מי שיבוא אחריהם, מי הולך להתנצל? לפחות שיצדיקו אותם…משהו.
מה שמפריע לי ב"שביתת הסטודנטים"* היא שבביריונות בוטה שלושה אנשים משביתים חמש אוניברסיטאות.
למה שלושה אנשים? נציגי אגודות הסטודנטים של אוני' חיפה, אוני'ב"א, האוני' העברית והטכניון מתנגדים להמשך השביתה כבר מספר ימים. נציגת אוני' בן גוריון הייתה בעד וכנראה היום תצביע גם היא נגד המשך השביתה. נשארו לנו נציג אוני' ת"א , שונשיין, שעומד בראש ההתאחדות באוניברסיטאות וברדה שעומד בראש הארגון במכללות.
למה חמש אוניברסיטאות (או איפה המכללות)? טוב ששאלתם. בחלק מהמכללות חזרו ללמוד. איפה למשל? במכללה למנהל. כן, במוסד אליו שייך שונשיין לומדים כבר שבוע לפחות. לא מדובר בחבורת שוברי שביתה אלא בהחלטה רישמית של האגודה המקומית אה, נכון, הסטודנטים התבקשו להגיע ללימודים בחולצות אדומות, להדגיש את המשך המאבק…
*חוץ מהעובדה שנלחמים במאבק הלא נכון
המאבק הנכון, לדעתי, הוא בדיוק במקום שירדן הזכיר. החסם המשמעותי ביותר בכניסה לאוניברסיטה הוא לא שכר הלימוד, אלא התיכון. זה לא שלא צריך למצוא דרך לארגן מחדש את שכ"ל * אלא שצריך לזכור שגם עם כל המלגות וההקלות שבעולם מי שאין לו תעודת בגרות, או מי שלא למד ללמוד לא יזכה להשכלה גבוהה.
מאבק חשוב נוסף הוא על תקצוב המחלקות ותנאי ההעסקה של המרצים.נניח שהמאבק על שכ"ל יצליח. נניח אפילו שהוא יצליח עד כדי כך שאזרחי ישראל יהיו זכאים לתואר ראשון בחינם. כמה השכלה הם יקבלו ממרצים עובדי קבלן שיפוטרו כל יולי ויישכרו מחדש כל אוקטובר? כמה השכלה הם יקבלו אם המחלקות המתפקדות היחידות שישארו באוניברסיטאות הן אלה שהצליחו למקור את המחקרים שלהם לחברות הי-טק?
ובהקשר הזה הלוואות סטודנטים היא לא מילה גסה וגם תקצוב סטודנטים ממעמד כלכלי בינוני-נמוך ומטה ע"ח סטו' מהמעמד הבינוני-גבוה ומעלה היא אופציה שראוי להקדיש לה מחשבה.
נו "הבלונדינית הסודית", מהו המאבק הנכון ולמה הנוכחי לא נכון?
אה להתעלם מ20…
פספסתי את התגובה השנייה 😀
ירדן, גם זה וגם כתבתי כבר בעבר שלדעתי כל שביתת סטודנטים שאינה מתנה הסכם כולל עם המורים היא בלתי ראויה בעיני.
הלו ירון השני – היה פה כבר ירון, אתה לא יכול לקחת שם שמור. לך תמצא לך שם אחר.פחחחחחח.
באמת יהיה חכם להוסיף הרשמה כלשהי לשמות
הלו הלו! יש פה רק יובל אחד בגלוב, כן?
פפפףףף, רגע אחד בנאדם הולך לתפוס איזה שוקו, חוזר ומגלה שגנבו לו את השם.
"הבלונדינית הסודית", אני מבין את הטענה שלך ואני גם חושב שצריך לשלב את המאבק אבל מצד שני למה זה שציבור ילחם למען מטרות אישיות שלו נתפס בצורה כל כך שלילית – את זה אני לא מבין.
מה רע בזה שהסטודנטים שובתים כי פוגעים בהם ולא באף אחד אחר? לפחות הם עושים משהו.
נכון שצריך גם לשבות על החינוך
צריך גם לשבות על מיליון דברים אחרים. אבל לסטודנטים יש במשותף מטרה משלהם. אם הם יתחילו להפגין גם בשביל השמאל או הימין או גם בשביל סוציאל-דמוקרטיה או שוק חופשי, זה כבר לא יהיה מאבק משותף כי הם חצויים ביניהם.
אפשר לשלב עם המורים כי זה באמת מאבק דומה עם מטרות זהות. אבל זה לא אומר שאי אפשר בלי המורים… גם ככה המורים פועלים מעט מדיי בשביל עצמם. להאשים את מדיניות האוצר כל אחד יכול אבל כמה מורים עשו את מה שהסטודנטים עושים עכשיו? איפה הם נמצאים בהפגנות? הם גם יכולים להעלות דרישות. בינתיים בשביתות שלהם הם רק לא עובדים – לא יוצאים למחאות.
נציגי אגודות הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מתנגדים לשביתה. הם בעצמם מתדיינים ונפגשים ולאחרונה אף החלו להיפטר מהפוליטיקאים המצחינים שהחלו את המאבק הזה.
המאבק, שאולי החל כניסיון לרווח פוליטי, ממשיך בתור משהו אמיתי שהולך, בעזרת השם, להשיג תוצאות אמיתיות.
רגע, לא כתבתי לעצם העניין:
כל השביתה מסתכמת ברצון של ראשי הסטודנטים להיות גילה גמליאל. הסטו' כבר שילמו את השנה ואם הסמסטר יאבד – יאבד גם כספם. השביתה לא תועיל לשכבות החלשות, שלהן, ממילא יש אין ספור מלגות. אין סיבה גם להוריד שכר לימוד אם היית בצבא (הייתי, לא לדאוג!), שכן זאת אפליה כלפי אלו שהיו בצבא ולא מקבלים, מה עוד שכיום כבר יש את הפיקדון שאמורים לקבל בסיום השירות. כל כסף שילך למימון מערכת ההשכלה הגבוהה אמור להילקח ממקורות אחרים (למשל מהשכבות החלשות…).
בהצבעה התנגד נציג הטכניון להמשך השביתה. אולי בגלל שהטכניון הוא המוסד היחיד שבאגודה שלו אין תאים המבוססים על המפלגות?
ירדן,
א. ראה תשובתו של ירון (28). למרות שבאופן אישי אני לא חושבת שהמלגות לשכבות החלשות לא מספיקות ואותן בהחלט יש למצוא דרך להגדיל, אני חושבת שכלל שכר הלימוד עצמו הוגן יחסית. גם מאקב סטודנטים סקטוריאלי לחלוטין אמור, לדעתי, לעסוק בהוצאות קשורות לימודים (למשל מעונות) ולא בכ"ל נטו.
ב. עדיין בנושא המאבק הסקטוריאלי, שהוא לא בלתי מוצדק בעיני, אלא רק מוטעה: ההעלאה בשכ"ל נועדה "לפצות" את האוניברסיטאות על הקטנת התקציב. הבעיה היא שגם אם שכ"ל יוכפל הוא נותר כסף קטן יחסית לסכומים המדוברים. האינטרס שלנו כסטודנטים (וגם את זה כתבתי) הוא לוודא שהמרצים שלנו מועסקים בתנאים שמשאירים כאן את החוקרים והמחקרים הראויים. לןןדא שרמת ההוראה גבוהה ושגודל הכיתות סביר. מרצים שמפוטרים כל קיץ ונשכרים מחדש בשנה שלאחר מכן כדי שהאוניברסיטה תחסוך כמה שקלים לא יכולים לתת לסטודנטים את ההשכלה שמגיעה להם. גם לא מחלקות שנסגרות או מוקטנות וקורסים שמאוחדים.
ג. ועדיין אנחנו בנושא המאבק הסקטוריאלי. אם המחאה היא נגד חסמים בדרך להשכלה גבוהה (וזו טענת מובילי המאבק) היא חייבת לכלול את מערכת החינוך ואת המורים לא כי לסטודנטים אסור לשבות לטובת עצמם, אלא כי שכ"ל הוא החסם הפחות בעייתי. מי שמוטרד מעתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל ומהנגישות אליה גם בעוד חמש ועשר שנים (וראשי המאבק טוענים שזה מה שמטריד אותם) חייב לוודא שילדים מהמעמד הבינוני והנמוך יוכלו לא רק לשלם על אוניברסיטה, אלא גם ללמוד בה.
הם לא דורשים להחזיר גם את התקציב?
בכל אופן אני מניח שאתם צודקים.