ויסטה? פשוט לא!

ארבעה חודשים לאחר שויסטה כבשה את עולמנו (טוב נו, את עולמי), ניצן שלח לקטגוריית “כתב אורח” טקסט שאת השורה התחתונה שלו אפשר למצוא בכותרת של הפוסט. הנה הנימוקים:

בשבועות האחרונים ביליתי לא מעט עם ויסטה. בילינו עם חומרה חדשה מהשקית וגם עם מחשב חבוט, ליד XP או בהתקנה נקיה, ב-46 ב-64 ביט וב-32. בקיצור – הגיע הזמן לסכם, ואם לעשות זאת במשפט אחד: “ויסטה היא לא”.

ויסטה היא לא בטוחה יותר – היא רק יותר מציקה. היא לא יודעת לפתור בעיות בעצמה – זה רק שדרוג של אותו ממשק ה-Help and support הדבילי ששולח אותך לבדוק אם יש לך מים בברז. היא לא יציבה יותר – היא פשוט מדווחת לך בכל פעם שמשהו מתחרבש, כדי שתדע בדיוק את אמא של מי ממיקרוסופט אתה אמור לקלל. היא גם לא מהירה יותר מה-XP, ההיפך: מערכת ההפעלה החדשה מראה עד 30% (!) נפילה בביצועים. למעשה, נראה שהטיעון העיקרי של מיקרוסופט לטובת היצירה החדשה שלה הוא שוויסטה היא יותר ויסטה מה-XP, ועם ההיגיון הזה אני לא עומד להתווכח.

דבר אחד כן פועל מצויין בוויסטה, ועליו כדאי להתעכב: ממשק ה-Aero. במיקרוסופט עשו שם עבודה מצויינת: הוא נראה טוב, לא פוגע בביצועי המערכת (0.5% עד% 1 שינוי בלבד) ופועל בתאימות מלאה לאחור – כלומר, כשהתוכנה שאתם מפעילים לא תומכת בו, הוא מכבה את עצמו בשקט. הנה ההוכחה שאפשר היה לעשות את ויסטה כמו שצריך. מישהו פשוט החליט שהדבר היחיד שצריך זה ה-Aero (וגם הגנת הורים, אבל בגלל תכנון התפריטים האיום אפילו לא ניסיתי להתמודד עם הדבר הזה).

לאחר שחוזרים ל-XP, מבינים מיד מדוע: המוח שלנו (ובואו לא נכנס לוויכוח אם מדובר בזה הגברי או הנשי) פשוט נמשך לדברים נוצצים וצבעוניים שנראים טוב (טוב, המוח הגברי במיוחד), וכשאני אומר “נמשך” אני כמובן מתכוון ל”רוצה לקנות”. אם נזכר בכל הפיצ’רים שלא זכו אפילו להיעשות רע בוויסטה, אלא נחתכו מיד (WinFS, Monad וכדומה) ונבדוק את אלה שכן עברו את הסינון (Aero, הגנת ההורים, המדיה סנטר), לא נוכל להימלט ממסקנה די מביכה. נראה שהגוף היחיד שיש לו מילה כלשהיא במיקרוסופט הוא מחלקת השיווק. אני לא מצליח להסביר את ויסטה בשום אופן אחר.

כשמחלקת השיווק מתכננת מערכת הפעלה, מתקבלת הוויסטה. כשהמהנדסים מתכננים אותה, התוצאה היא לינוקס. במקום מסויים באמצע, באיזור שכנראה עדיין לא מופה, נמצאת מערכת ההפעלה האולטימטיבית. זו שאנשים ירצו לרכוש, אבל לא תמרר את חייהם לאחר מכן. בינתיים קיבלנו את ויסטה, שהיא כאמור, פשוט “לא”, אבל אני ממליץ בחום על מקלחת קרה לכל מי שחושב שלינוקס תמלא את הוואקום. כי גם לינוקס (כן, כולל אובונטו) היא, לצערי, “לא”, ובדיוק מאותן הסיבות.

49 מחשבות על “ויסטה? פשוט לא!

  1. מצטער על הבורות, אבל מה זה Aero?
    ובנוגע למשיכה לנוצצות, לדעתי מוח מספיק הגיוני ישלוט בעצמו מלעבור לנוצץ וימתין לנתונים כמו הפוסט הזה ובערך כל כתבה שלישית בווינט מחשבים כדי לקבל את ההחלטה אם לעבור לויסטה או להמשיך להתבוסס בפיכסה של אקספי.

  2. האם הקטע הנ”ל הוא ביקורת תוכנה?
    כי קצת יש לי בעיה עם הדרך בה כתבת.
    באופן כללי נראה שאתה מסתמך על הרבה מידע מוקדם ומעט מדיי נסיון עצמי. בסיקור אתה לא נוגע כמעט בכלום אבל בעיקר דואג לשתף אותנו במסקנות שלך.

    אני בעצמי ניסיתי את ויסטה ולא יצאתי מרוצה.
    ובכל זאת צריך קצת יותר מזה כדי באמת להוכיח נקודה. לויסטה יש כלים ויתרונות משמעותיים לעומת המערכת הקודמת ואני מכיר אנשים שמאוד מרוצים מהגרסא החדשה. לכן הייתי מעדיף לראות טיעון יותר רציני – בין אם בעד או נגד ויסטה.

  3. אגב, אם כבר אז הייתי אומר שאובנטו היא “פשוט לא” מסיבות אחרות לגמרי (מעבר לזה שלפי רוח הדברים שלך הייתי חושב שאתה מתכוון שהיא לא טובה מהסיבה ההפוכה ולא אותן סיבות בדיוק).
    אובנטו היא “לא”, מאותן סיבות שכל לינוקס אחר לא יתאים למשתמש. בגלל שהוא לא תואם לכל דבר, בגלל שצריך להתעסק עם קוד כדי לגרום לדברים לפעול ולא בגלל שהוא החליט לא לתמוך בעכבר שלי 😛

  4. 30% ירידה בביצועים זה פשוט FUD (עובדתית אולי נכון אבל כלל לא רלבנטי).

    אני גם יכול להניח שמי שמציק לו כל חלונות ההרשאות, לא יאהב לעבוד בלינוקס (אלא אם יעבוד בתור root כל הזמן).

  5. אני עובד עם ויסטה על הלפטופ המשרדי שלי כבר חודשיים ואני חייב להגיד שזו אחת ממערכות ההפעלה הכי מעצבנות שעבדתי איתן. פעולות לוקחות הרבה יותר זמן, בעיקר על קבצים (למחוק קובץ לקח לי יותר מ-10 שניות!) ורשת (להפוך תיקיה למשותפת לקח לי יותר מדקה!). הלפטופ גם לא מסוגל לשאת את Aero, אז אני עובד פשוט עם גירסה של ווינדוס XP שלקחה אלמנטים ויזואליים מ-OS X וממשקי לינוקס השונים ופשוט עובדת יותר לאט.

    (ואין כזה דבר מערכת 46 ביט :))

  6. אחלה פוסט, תודה ניצן. אגב, לינוקס זה באמת ‘פשוט לא’ אבל מסיבות אחרות לגמרי. המשפט הזה שלך בסוף, על מחלקת השיווק מול המהנדסים והאזור שלא מופה, מצוין, רק שבמציאות המשפיעים הכי גדולים על מוצרים, בעיקר בחברות תוכנה בשוק ה-B2B, הם דווקא הלקוחות, דרך אנשי המכירות. וזה אולי אזור ממופה, אבל הוא גם אזור אסון.

  7. ההבדל בין ווינדוס ללינוקס הוא שאם תפרסם ברשת את דעתך בגנות ויסטה לא תזכה לשום התייחסות מצד המפתחים, לעומת המצב בלינוקס בו ייתכן מאד ואפילו תתקל באחד מהמפתחים או לפחות מישהו שישמח להעביר את הרעיונות וההצעות שלך לכיוון המפתחים.

    במהלך החיים של אקספי לינוקס הספיקה להתפתח מאד, ולהתקרב מאד לנקודה הנוכחית של חלונות ויסטה. אם המצב ימשיך ככה, ייתכן מאד ותוך כשנה אנשים ינדדו ללינוקס במקום להשתדרג לויסטה.

  8. ירדן ומרק – את התוצאות המדוייקות של הניסיון העצמי שלי, בצירוף ה-מוני גרפים סקסיים, אתם יכולים למצוא באחד הגיליונות הקודמים של PCMAGAZINE, ובקרוב גם במקומות אחרים (רמז, רמז). עד כמה שאפשר, ניסיתי לפנות לוויסטה ללא כל דעות מוקדמות, ואני חושב שעד כמה שניתן לעשות זאת – הצלחתי. כל הנתונים המספריים שהבאתי הם מניסויים שערכתי בעצמי.

    לגבי עניין ההרשאות – יש הבדל עצום בין ההרשאות של ויסטה לאלו של לינוקס. דוגמה: בלינוקס לא יתכן מצב שבו תוכנה תנעל את עצמה בלי הרשאות לספרייה שלה עצמה. נסו להתקין Doom3 על ויסטה, וזה המצב הביזארי שתגיעו אליו.

    לדעתי, לוויסטה אין שום כלים ויתרונות לעומת ה-XP (מלבד המדיה סנטר), וגם אלו שיש לא מצליחים לבטל את החסרונות העצומים. אני לא מחשיב כאן את DirectX10 וכלים דומים, שמיקרוסופט בונה בכוונה כך שלא יפעלו על ה-XP, ללא שום אילוץ טכנולוגי אמיתי (כפי שחברת קריאטיב הוכיחה לכולנו).

    אבל, אם לשמור על הדיון מלהדרדר למחוזות טכניים משמימים, אני חושב שאני צריך להבהיר קצת את המשפט המסכם שלי: לינוקס היא לא משום שגם היא נבנתה על ידי פלח מאוד מצומצם, שלא מתחשב בצרכים וברצונות (מצטער, הרבה לימודי כלכלה השפיעו לי על אוצר המילים) של שאר האנשים.

  9. אגב, Monad שוחררה לפני ויסטה. עכשיו קוראים לה PowerShell.

    ואם כבר מדברים על שמות מטומטמים לתוכנות, הנה קצת הסבר על איך מיקרוסופט מחליטים על השם של התוכנות שלהם.

    תומר – שטויות. אני אישית מכיר כמה אנשים שאנשי מיקרוסופט הגיבו לפוסטים שלהם על ויסטה (ומוצרים אחרים).

  10. “צודק, איפשהו באמצע נמצאת OSX
    בהחלט מערכת הפעלה מושלמת”

    המק רחוק מלהיות מושלם כמובן אך כשקראתי את התיאור של שני צידי המתרס (אנשי השיווק עם הדברים היפים והמהנדסים עם הדברים שעובדים) לא יכולתי שלא לחשוב על המקינטוש שלאורך השנים הצליח להציע איזשהי פשרה. אם מזכירים את לינוקס היה בהחלט מקום להתייחס למק לדעתי. נכון שנתח השוק מזערי אך זה לא הדיון כאן כרגע, לא? כמערכת הפעלה חווייתית ופונקציונאלית אני חושב שהמק עושה עבודה מצויינת בצורה עקבית. מישהו אמר פעם שחלונות 95′ זה מקינטוש 84′. מה שנכון נכון ונשאר נכון 🙂

  11. ירדן, אני מסכים איתך לגבי הביקורת, יש בה מעט מאוד “ת’כלס”.
    אני לא מסכים עם זה שצריך להתעסק עם קוד כדי לגרום לדברים לפעול בלינוקס.
    ניסיתי מספיק הפצות בחיי כדי להגיד בלב שלם שמדובר באיזשהו מיתוס נושן שמסרב לגווע.
    דברים שלא נתמכים בלינוקס לרוב לא ייתמכו גם בחלונות ללא דרייבר של היצרן וזו לא אשמת לינוקס ובטח שזה לא איזשהו יתרון של חלונות כמערכת הפעלה.
    ראיתי לא מעט מחשבים שלינוקס הותקן עליהם כשכל החומרה מוכנה לשימוש מיד בתום ההתקנה וראיתי אפילו יותר מחשבים שהותקנה עליהם חלונות והיה צריך להתחיל להקין דרייברים לכרטיס מסך, כרטיס רשת, כרטיס קול ושאר חומרה.
    וניצן, מערכת הפעלה אולטמטיבית? אין ולא תהיה חיה כזו כמו שאין מכונית אולטימטיבית או כלי נגינה.
    לאנשים שונים יש דרישות שונות.
    חלק רוצים מהירות, חלק אבטחה ברמה גבוהה, חלק יבקשו קלות שימוש, חלק ירצו ממשק משתמש נאה.
    אני מכיר מספר מערכות הפעלה שעונות על חלק מהדרישות. אבל על כולן? לא נתקלתי עדיין.
    ולגבי אובונטו, זה לא שאני חסיד כזה גדול של אובונטו, אבל בעיני היא מעניקה חווית משתמש יוצאת דופן בנוחיותה שמרפדת את המשתמש משלב ההתקנה (היי, מי חשב שאפשר להתקין מערכת הפעלה על המחשב ולגלוש מאותו מחשב באינטרנט בזמן ההתקנה:) ועד הפעם הראשונה שהיא עולה וכל מה שלאחר מכן.

  12. הרבה מהבעיות של לינוקס הן לא באשמת המפתחים. אבל מה זה עוזר לי בתור משתמש פרטי שרוצה שדברים יעבדו? (עד כמה שזה מתסכל שאין לי בחירה אמיתית).
    הקטע עם ההתקנה מגניב לגמרי. בקשר למה שאתה אומר על ה”מיתוס” שצריך להתעסק עם קוד – תענה על זה: האם קיימת דרך לגרום למחשב לעבוד עם שני מסכים (Twin View) בלי להתעסק עם קוד? אני מוכן להודות שיש שיפור בקטע הזה באופן כללי אבל וינדוס זה לא.
    לגבי הסיבה שלי. בדוגמא שלי מדובר בעכבר פשוט עכבר פשוט.

  13. כל מי שחושב שלינוקס לא תופסת כי צריך “להתעסק עם קוד”, מחטיא את המטרה בקילומטרים. לינוקס היא מערכת להפעלת חומרה. חלונות היא פלטפורמה. לינוקס יכולה להיות מדהימה מכל בחינה, אבל כל עוד היא לא תלווה בפלטפורמה שאנשים יוכלו להריץ עליה את כל מגוון התוכנות והשירותים שיש לחלונות, כל עוד היא לא תסחוף אחריה את התעשיה ותהפוך לסטנדרט ביתי, הפער לא יסגר. זה דורש יותר מסתם הרבה תכנות, זה דורש סוויץ’ במחשבה. או במילים אחרות: להחליף את הדיסקט.

    לגבי כל אלה שחסרה להם ביקורת תכל’ס – היא קיימת (כמו שאמרתי – לא כאן), פשוט חסכתי לקוראי הגלוב ערימות על ערימות של מספרים וגרפים. כל הנתונים שהבאתי, כולם, הם פרי הניסויים שלי.

  14. ניצן, זה גם דורש צבא של עורכי דין כדי להתמודד עם הפרת זכויות יוצרים של ה”פטנטים” של מיקרוסופט.

  15. אגב, אני חושב שהסוויץ’ במחשבה צריך לבוא מצד המשתמשים. כיום המשתמש הממוצע מחפש ממשק יפה ושהשימוש בתוכנות יהיה כמה שפחות מסובך. כשמצד שני מה שהם מפספסים זה אפשרויות בלתי מוגבלות להתאים את המחשב שלהם בדיוק איך שהם רוצים, כל מה שצריך זה ידע טכני, וזמן.
    כשאתה ברומא, התנהג כרומאי. כשאתה במחשב, התנהג כמתכנת (:

  16. אני לא יודע עד כמה חלונות יותר פשוטה לתחזוקה מלינוקס. ברגע שהצלחת להביא את המערכת למצב פעיל (ואת זה עושה בדרך כלל טכנאי בכל מקרה), לינוקס דורשת הרבה פחות תשומת לב מחלונות. המשתמש הממוצע פשוט סביל לקריזות של חלונות, אבל לא לאלו של לינוקס.

  17. אסף – אוי, נו באמת. עכשיו אתה גם מוכן להיות מכונאי רכב, טכנאי מזגנים / מקררים / טלויזיות וכד’? הרי יש בעלי מקצוע כדי שאתה לא תצטרך לעשות כלום בנושא.
    אני באמת לא חושב שאמא שלי, למשל, באמת רוצה ללמוד לתכנת את המחשב שלה. היא סובלת רק מעצם השימוש בחלונות עצמה וזה עוד אחרי שהיא עשתה את הסוויץ’ והיתה מוכנה ללמוד.
    מה שלך נראה פשוט וש”רק יקדישו קצת זמן” זה כאב ראש עצבני וזריקת המחשב כולו לפח אצל אחרים.

    מהניסיון שלי כתוכניתן, אני יכול להגיד לך שהמוטיבציה של אנשים בשימוש במחשב זה to get things done ולא כדי ללמוד. המחשב הוא כלי והוא צריך להיות שימושי ושמיש. לא סתם יש את עקרון KISS ולא סתם התוכנות הולכות ונהיות פשוטות יותר.
    ולסיום, ציטוט של ריץ’ קוק:

    “Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning.”

  18. “כשמצד שני מה שהם מפספסים זה אפשרויות בלתי מוגבלות להתאים את המחשב שלהם בדיוק איך שהם רוצים, כל מה שצריך זה ידע טכני, וזמן.”

    הנקודה היא שהמחשב צריך להיות מספיק גמיש כך שמקצוען שרוצה להתאים את המחשב בדיוק כמו שהוא רוצה יכול לעשות את זה אך באותו זמן מישהו שרק רוצה שזה יעבוד כמו שצריך (רוב האנשים) יכול להגשים את היעד הזה בלי להרגיש מפגר. יכול מאוד להיות שאותו מתחיל מפספס אוצרות אך הוא יגלה אותם בעתיד אם וכאשר ירצה.

    התפיסה שמחשב הוא כלי של גברים לבנים צעירים כבר מזמן לא תופסת ולא אקטואלית. זה גם כבר לא “האמא שלי”, זה כבר “הסבתא שלי” וילדים קטנים. משתמשי מחשב היום הם קשת מאוד רחבה ומגוונת של אנשים עם יכולות שונות שמה שמשותף לכולם היא המוטיבציה להשתמש במחשב ובעיקר באינטרנט. בין אם זה לחיפוש מידע, יצירת קשרים חברתיים, גישה למדיה וכו’.

    הדוגמא הקלאסית היא גוגל. על פניו מדובר בממשק הכי פשוט בעולם אך רובנו פה מכירים פי’צרים וטריקים מתקדמים ויודעים שגוגל מציעים הרבה הרבה יותר משדה טקסט שמקבל מילות חיפוש. היופי הוא שגוגל מספק את הצרכים של הסבתא שמחפשת את האתר של העיר ממנה היא באה ברומניה ובאותה נשימה מספק את הצרכים של המידען שמריץ פקודות בשורת החיפוש בשביל לייעל את התהליכים. עיצוב מכליל שכזה הוא אידיאלי ובהחלט אפשרי. אף אחד לא אמר שזה קל אבל זה מאוד משתלם.

  19. ואני לא הצלחתי להתקין את האובנטו.
    על שני מחשבים.
    זו לא פעם ראשונה שאני מנסה להתקין לינוקס ונשבר מתישהו בדרך.
    אחכה לגרסת התקנה עוד יותר ידידותית.

  20. עומר, איזה חלק במילים סוויץ’ אצל המשתמש לא הבנת?
    אני יודע שככה זה עכשיו. אני טוען שזה צריך להשתנות.

    ולא, אני לא חושב שכל אחד צריך עכשיו להיות מכונאי רכב אם יש לו רכב, או טכנאי מזגנים. יש הבדל בין תיקון רכב\מזגן\מחשב לבין קוזטומיזציה. כשאתה קונה רכב אתה מרפרף בהוראות הפעלה שלו (או אפילו קורא הכל), מכוון את הכיסא, את התחנות ברדיו.
    ההבדל בין הרכב\המזגן למחשב הוא שלמחשב יש כמות בלתי מוגבלת של פונקציות, תוכנות, ואפשרויות. אז כמובן שכמה שאתה משתמש בו יותר, ככה תצטרך להתאים יותר דברים.

    התהליך הזה של טמטום המשתמשים עד למצב שבו הם יצטרכו ללחוץ עד מקש אחד בשביל להשיג את מה שהם רוצים הוא מדאיג. מדאיג כי הוא מדכא כל סוג של יצירתיות או גיוון (ואלו דברים חשובים בכל תחום, גם במקרים שבהם מטרות השימוש הן to get things done), שלא נדבר על זה שכשהופכים תוכנה לכזאת שמתאימה גם למשתמשים הכי בורים, האיכות שלה יורדת.

  21. אמיר ד, זה באמת האידיאל. כמובן שיש לי מה לומר על גוגל ומשתמשים שלא מודעים למה קורה בקוד מאחורי הקלעים באפליקציות שלהם. אבל זה כבר נושא אחר.

    אולי אני אשלח על זה פוסט כ”כתב אורח”? (:

  22. 🙂

    אידיאל אידיאל אבל ניתן ליישום. הרעיון של לחנך משתמשים ללמוד הוא לא ריאלי לדעתי כי אף אחד לא אוהב לקבל שיעורי בית ואם משהו מרגיש כאב ראש הוא לא כיף ואם הוא לא כיף אז נקנה משהו אחר. זאת לא שאלה של “טוב” או “רע” זה פשוט ככה. אני לא חושב שאפשר ללכת ראש בראש עם ההתנהגות של אנשים ולחשוב שאפשר להכריח אותם לשבור את הראש, כי גם אם הם יעשו את זה כמו שקורה עם הרבה יישומים הם יהיו אומללים ויקללו את המחשב. זה המצב כרגע והוא לא נראה חיובי במיוחד. מחשב כיום לא צריך להיות כלי שבשביל לתפעל אותו צריך תעודה. זה לא שנות החמישים.

    אני מסכים שריצוי המשתמשים בא על חשבון הטכנולוגיה והאפשרויות שאפשר להציע וזה לא מפתיע שממשק המחשב לא השתנה יותר מידי מאז אמצע שנות השישים מלבד שינוי ברזולוציה והצבעוניות. אני לא טוען שהמצב כזה פשוט. העניין הוא שצריך להכיר במגבלות של אנשים ולא להתייחס אליהם בזלזול כי שום דבר טוב לא יצא מזה. הם הלקוחות, בין אם נרצה ובין אם לא. הכי כיף היה לעצב לשפיצים שידעו מה לעשות עם כל הטכנולוגיה המתקדמת והרעיונות היצירתיים שלנו.

    המפתח כפי שאמרתי הוא לתכנן מוצר גמיש מספיק כך שהוא עונה על הצרכים של קהל רחב ומגוון. מי שרוצה להתעסק עם הקוד שיעשה את זה ומי שרוצה רק לשלוח אימיילים ולראות קטעים ביו-טיוב יכול לעשות את זה באותה קלות. חשוב להפנים שלקהלים שונים יש יעדים שונים כשהם מתיישבים מול מחשב כאשר היעדים הם דברים כמו “לקרוא חדשות” או “להשוות מחירים של מוצר מסויים” ולא “להבין את המחשב על בוריו ולדעת לפרק אותו בחמש דקות עם עיניים עצומות”.

    את אותו דבר אגב אפשר לראות באייפוד לדעתי. אני מכיר אנשים שמשתמשים רק בחמישית מהאופציות ומאוד מרוצים וכאלה שכבר מומחים וכל שבוע מגלים איזה טריק קטן. כל מיני שילובי קליקוויל ולחיצות שאפילו באפל לא חשבו עליהם. אף אחד לא מתוסכל ומרגיש שהוא מפספס משהו. אידיאלי? כן. ריאלי? ועוד איך.

    ההבדל התהומי והמיתולוגי בין אפל ומייקרוסופט הוא שאפל היתה תמיד מכוונת אנשים ומייקרוסופט היתה מכוונת טכנולוגיה. החזון של אפל היה להביא את המחשב לסלון ככלי שמשרת את כולם במשפחה לצרכים השונים שלהם. מייקרוסופט התגאתה בכך שמדובר בכלי עבודה רציני ומאוד יעיל שמשרת בעלי מקצוע. השוני התפיסתי הזה הוא אדיר לדעתי. באיחור אופנתי מייקרוסופט הבינה שהגישת ה-IBM שלה בעייתית מכיוון שטכנולוגיה היא כבר לא רק משהו תאגידי-מחקרי-צבאי ושיש המון אנשים “רגילים” שרוצים מחשב בבית לשימושים אחרים. פתאום הגישה שלהם חזרה אליהם כמו בומרנג.

    בשנים האחרונות מייקרוסופט החלה לגייס אנתרופולוגים, פסיכולוגים, מומחי ממשק אדם-מחשב ואחרים בשביל להעביר את משקל הכובד אל הצד של האנשים במקום הטכנולוגיה. הם עדיין מנסים לדעתי.

  23. אסף

    יש הבדל בין תיקון רכב\מזגן\מחשב לבין קוזטומיזציה. כשאתה קונה רכב אתה מרפרף בהוראות הפעלה שלו (או אפילו קורא הכל), מכוון את הכיסא, את התחנות ברדיו.

    לכוון את הכיסא זה להפעיל ידית שמפעילה מנגנון. לכוון את התחנות ברדיו מפעיל מעגלים חשמליים שמשנים טנזיסטורים וכיוב’. הדברים האלה הם תפעול הרכב ולא שינויים בו. זה מקביל לשינוי הטפט של שולחן העבודה. מה שאתה מציע זה שאנשים יפתחו את הרדיו עם מברג ויתחילו להלחים חלקים ממנו. לא נראה לי שאפילו אתה רוצה לעשות את זה.

    ההבדל בין הרכב\המזגן למחשב הוא שלמחשב יש כמות בלתי מוגבלת של פונקציות, תוכנות, ואפשרויות. אז כמובן שכמה שאתה משתמש בו יותר, ככה תצטרך להתאים יותר דברים.

    בשביל זה בדיוק באות חבילות תוכנה ובדיוק בשביל זה מחזיקים לאנשים את היד. לא כולם נולדו עם כפית הלוגיקה בפה ומאלו עוד פחות יביעו עניין ללמוד.

    התהליך הזה של טמטום המשתמשים עד למצב שבו הם יצטרכו ללחוץ עד מקש אחד בשביל להשיג את מה שהם רוצים הוא מדאיג. […] שלא נדבר על זה שכשהופכים תוכנה לכזאת שמתאימה גם למשתמשים הכי בורים, האיכות שלה יורדת.

    המשתמשים לא מטומטמים ולא אדיוטים. הם הדיוטות. ככה הם מגיעים למחשב הראשון שלהם וחלקם הקטן גם עובר הלאה. הסיבה שיש כל כך הרבה מחשבים כיום היא כי האנשים ה”רגילים” לא צריכים לעשות שום דבר מיוחד.
    ההתאמה של התוכנה לקונספט הפשטות תלויה במי שכותב את התוכנה – אם הוא יודע ליצור חוויה משתדרגת, כלומר שהתוכנה מוסיפה לעצמה ומלמדת את המשתמש בצורה לא בוטה, הכל טוב ויפה, אבל שתדע שיש עוד הרבה תוכניתנים שהם הדיוטות בפני עצמם.

    [תהליך טמטום המשתמשים] מדאיג כי הוא מדכא כל סוג של יצירתיות או גיוון (ואלו דברים חשובים בכל תחום, גם במקרים שבהם מטרות השימוש הן to get things done) […]

    אני חושב שכמעט כל סופר שכתב ספר בעשר (עשרים?) השנים האחרונות יגיד לך שמאבדי מעבדי תמלילים לא חנקו לו שום יצירתיות. אלא אם אתה מתכוון לתוכנה שמגבילה תוכניתנים ובזה אתה צריך להסתכל על שאר העולם – כמה אנשים במקצועות אחרים באמת שינו את המקצוע שלהם? כמה היו מספיק יצירתיים כדי להסתכל מחוץ לקופסא?

    ומשהו קטן ליובל / מוסיף – ראיתי שיש בוורדפרסים אחרים preview wysiwyg לתגובות. יש מצב לשלב את זה גם בגלוב? קצת קשה לעקוב אחרי הטקסט שלי ב-textarea פה עם כל ה-html.

  24. פף… עומר, בוא לא נכנס לעוד מטאפורות כאלו. הבנתי, אתה חושב שמה שאני מציע מסובך למשתמש הממוצע. אני חושב שהגיע הזמן שהוא ילכלך את הידים – הסוויץ’, זוכר?

    חוץ מזה שאני לא רואה איך אתה יכול להעריך כמה מה שאני מציע מסובך, מאחר ואנחנו מדברים באוויר ולא נתתי שום דוגמאות.

    לא קראתי למשתמשים מטומטמים, אמרתי שחברות כמו מיקרוסופט מנסות לטמטם אותם (יעני, dumbing down the user) עכשיו תנסה לקרוא את הפסקה ההיא שוב.

    בעניין הגיוון, אני אתן לך דוגמא. בזמן האחרון הפסקתי לחלוטין להשתמש בחיפוש של גוגל, בכל תחום שבו אני צריך למצוא בו משהו אני מחפש דרכים חלופיות.
    למשל:
    אם אני מחפש מילים לשירים בעברית אחפש בmp3music.co.il, בשירונוט, או בheb.gurfel.com.
    אם אני מחפש ביקורת על אלבומים, אני אכנס לשרת העיוור.
    אם אני רוצה מידע על בעל דומיין מסויים, אני אכנס לaboutus.org
    אם חסר לי איזה קידוד בשביל לראות סרט במחשב, אני נכנס לcodecs.com
    וכמובן שכל דבר שאתה יכול להעלות בדעתך נמצא בויקיפדיה עם המון מידע ולינקים לאתרים בנושא.
    מה שהשיטה הזאת נותנת לי היא הזדמנות להכיר דברים שבכלל לא חיפשתי, תוך כדי השיטוט באתר. עוד אלבום, עוד להקה, עוד קידוד או… לא יודע… עוד איזה תוסף לפיירפוקס שלא ראיתי עד היום.
    לעומת זאת כשאתה מחפש בגוגל, ומקבל את הממשק הפשוט הזה שלהם, שבו שום דבר לא ימשוך לך את העין חוץ ממה שבאת לחפש (בלחיצת כפתור אחת, כן?), אין שום שום גיוון, אין לך שום “ערך מוסף”. כלום.

    בנוגע לסופרים, אני יכול להבטיח לך שכל סופר שנאלץ לכתוב בוורד איבד את המוזה לפחות פעם אחת בגלל שאיזה באג מעצבן\קליפי החליט לצוץ פתאום.

  25. לא קראתי למשתמשים מטומטמים, אמרתי שחברות כמו מיקרוסופט מנסות לטמטם אותם (יעני, dumbing down the user) עכשיו תנסה לקרוא את הפסקה ההיא שוב.

    אז בוא ונחזור למשל של הרכב – לא היית רוצה לנסוע ברכב כזה? זה היה מטמטם אותך?

    בקשר לדוגמא של גוגל – רוב האנשים לא מחפשים את הערך המוסף. בשביל חלקם, להכריח אותם ללמוד אותו זו פשוט התעללות.

    בנוגע לסופרים, אני יכול להבטיח לך שכל סופר שנאלץ לכתוב בוורד איבד את המוזה לפחות פעם אחת בגלל שאיזה באג מעצבן\קליפי החליט לצוץ פתאום.

    לא את הטיעון שלך ולא את שלי אפשר להוכיח בזמן סביר, אבל בוא רק נסתכל על העולם כיום – יש הרבה יותר ספרים חדשים מאשר מה שהיו פעם. אם כבר, יותר אנשים מצליחים להביע את היצירתיות שלהם.

  26. עומר, בקשר לרכב אני לא יכול לענות כי אני לא מבין גדול במכוניות.

    יש הרבה יותר ספרים חדשים מאשר מה שהיו פעם. אם כבר, יותר אנשים מצליחים להביע את היצירתיות שלהם.

    זאת השוואה בין העבר לכיום, אנחנו מדברים על השלב הבא, שבו כל משתמש יתאים את התוכנה לצרכיו.

    רוב האנשים לא מחפשים את הערך המוסף. בשביל חלקם, להכריח אותם ללמוד אותו זו פשוט התעללות.

    מתי שמעת אותי אומר שצריך להכריח לקחת את הדרך הזאת?

    אני מודע לכך שהרבה אנשים לא מחפשים את הערך המוסף, אני פשוט חושב שזאת התנהלות גרועה.
    עוד דוגמא: זה כמו שתקח רכב ומפה, ותברר את המיקום המדוייק שאליו אתה צריך להגיע – לעומת מצב שבו תדע בערך לאן אתה צריך להגיע, אבל תחנה את הרכב באזור ותחפש אותו ברגל כמה דקות, תראה חומוסיה חדשה שנפתחה בשכונה, ותפגוש חבר בדרך.
    זה ההבדל בין בני אדם למכונות, אז למה כשאנחנו משתמשים במכונה כמו מחשב פתאום אנחנו אמורים (לפיך) להתעניין אך ורק במטרה שהצבנו לעצמנו בהתחלה, בלי להסתכל לצדדים? זה לא אנושי בעיניי

  27. OCX מזכיר לי את אופרה. דפדפן חמוד ומהיר, אבל מה, אתרים לא נראים בו טוב. למשל הגלוב (וכן התכתבתי פעם עם יובל על זה, אני חושב).
    מערכת הפעלה, אשר לא נפוצה מספיק, כדי שתהיה לה מסת משתמשים שיגרמו לחברות/יחידים לפתח עבורה תוכנה, היא פלטפורמת נישה.
    אני יודע שיש בזה מעט מן הביצה והתרנגולת, אבל אלה החיים.

  28. אסף,

    אתה מדבר על עולם מושלם שבו כולם רוצים ללמוד ולהתפתח. לצערנו, זה לא העולם שלנו וכנראה גם לא יהיה. אמנם האדם הוא חוקר מטבעו, אבל אלו שמממשים את זה הם מיעוט. תמיד היו ותמיד יהיו. אני לא טוען שזה רע, אני רק טוען שזה טוב שלא כולם ככה.

    זה כמו שתקח רכב ומפה, ותברר את המיקום המדוייק שאליו אתה צריך להגיע – לעומת מצב שבו תדע בערך לאן אתה צריך להגיע, אבל תחנה את הרכב באזור ותחפש אותו ברגל כמה דקות, תראה חומוסיה חדשה שנפתחה בשכונה, ותפגוש חבר בדרך.

    אתה מתאר התנהגות של אדם עם ADD – כל פעם יש גירוי אחר, אז מגרדים. אני לא חושב שהבוס שלי ישמח אם כשאני עובד ומחפש חומר מקצועי באינטרנט ובמקרה משוטט ומגיע לאיזה אתר שמלמד אותי איך עושים משהו אחר לחלוטין ויושב עליו חצי שעה. או נגיד לאיזה בלוג ומגיב בו בלי שום קשר למה שאני עושה 🙂

    זה ההבדל בין בני אדם למכונות, אז למה כשאנחנו משתמשים במכונה כמו מחשב פתאום אנחנו אמורים (לפיך) להתעניין אך ורק במטרה שהצבנו לעצמנו בהתחלה, בלי להסתכל לצדדים? זה לא אנושי בעיניי

    הסיבה שהאדם המציא את המכונה היא כדי שהוא לא יצטרך להתעסק במטרות האלה יותר מדי ויוכל להקדיש יותר זמן ללהיות אדם. זה אומר שהוא צריך שהמחשב יהיה מוכוון מטרה ספיציפית. האדם הוא היצירתי, לא המחשב. המחשב הוא כלי. אם התוכנה לא מספיק שימושית ולא נותנת ליוצר לבטא את היצירה, זבש”ה, אבל הזרז ליצירתיות צריך לבוא מהאדם ולא מכמות היכולות שמספק הכלי (אחרת לא היו מומצאים כלים חדשים).

  29. אני חושב שהבעיה העיקרית עם מערכות הפעלה (וזה נכון גם ללא מעט תוכנות) הוא הרצון ליצור מוצר אחיד שיתאים לכווווולם, בין אם מדובר בסבתא שזו הפעם הראשונה שהיא מפעילה מחשב, לתכניתן שמחפש כל הזמן איך לקסטם המערכת לצרכיו. אם נסתכל על סוגים אחרים של מוצרים, נראה שהדבר הזה לא קורה – אנחנו לא משתמשים בדיוק באותו טלפון סלולרי, לא גרים בדיוק באותם בתים וגם לא נוהגים בדיוק באותן המכוניות (נגיד… למרות שנראה לי שמכוניות הן קצת יוצא דופן לניתוח הזה).
    ברור שחלק מהסיבות לרצון באחידות בכל הנוגע למערכות הפעלה טמונות בזה שבמחשבים, דווקא בגלל המורכבות של המוצר והממשקים שלו עם הסביבה, קיום של סטנדרט אחיד הוא מאוד חשוב, שלא לדבר על זה שעדיין מערכת הפעלה הוא מוצר הרבה יותר גמיש וניתן להתאמה מאשר רכב למשל, אבל זה עדיין לא מסביר את השאיפה שכולם יעבדו עם מערכות הפעלה מסוימת, בין אם זה windows או linux.

  30. אנקדוטה משעשעת- עכשיו הייתה לי בגרות באנגלית וביקשו לכתוב מכתב (באנגלית כמובן) ליצרנית של מוצר מסויים שקניתי ואני לא מרוצה לגביו, כתבתי מכתב לביל גייטס כל חלונות ויסטה 🙂 (כמובן שאני לא קניתי באמת, אבל אני יודע מספיק נתונים על ויסטה בשביל למלא 130 מילים).

    ובקשר לויכוח על חלונות ולינוקס- אין לי כח להיכנס אליו, אבל (די בהשפעתי) כבר כמה אנשים שאני מכיר שהם הדיוטות גמורים משתמשים בלינוקס כמערכת ראשונה (עדיין לא יחידה כי הם רוצים להריץ משחקים בלי כאב ראש- זאת הבעיה היחידה) ולאף אחד לא היו בעיות מיוחדות מהרגע שהמערכת הותקנה (ולמרות שאמרתי לכולם שאני אעזור להם אם יהיו להם בעיות, מאז שהראשון עבר ללינוקס עשיתי הרבה יותר פירמוטים של חלונות לאנשים בכיתה שלי)

  31. מרמ – אל תדאג, לא רמזתי שהדיוטות לא יכולים לעבוד בלינוקס. אני אישית מאוד מרוצה מה-Virtual Machine של אובונטו שיש לי על המחשב בבית בשביל הלימודים. 🙂

  32. עומר, לא אמרתי כולם. אמרתי שכמה שיותר יעשו את זה יהיה יותר טוב.

    אני לא חושב שהבוס שלי ישמח אם כשאני עובד ומחפש חומר מקצועי באינטרנט ובמקרה משוטט ומגיע לאיזה אתר שמלמד אותי איך עושים משהו אחר לחלוטין ויושב עליו חצי שעה. או נגיד לאיזה בלוג ומגיב בו בלי שום קשר למה שאני עושה 🙂

    זאת לא הייתה הכוונה, ורוב הסיכויים שזה לא יקרה. הכוונה היא שהבוס שלך מאוד ישמח שתציג בפניו טכניקה חדשה בתחום שאיכשהו קשור למה שחיפשת, בגלל שהיית צריך לשוטט טיפה.

  33. במילים אחרות, חזרת ל-XP, בדיוק כמו שחזיתי פה לפני פוסטים רבים?

    ידעתי שיש לי כוחות ניבוי. וגם ידעתי שוויסטה זה חרא. פלאי עולם.

  34. פינגבק: לינמגזין ~
  35. מצד שני מסתבר שאנשי לינוקס לא מצליחים לקרוא שורה אחת בעברית שבה כתוב שניצן כתב את המאמר. והאנשים האלו, שלא מצליחים להבין עברית בסיסית, אמורים ליצר בשבילנו מערכת הפעלה טובה?

    (סתם, אני יודע שלשמחתנו הרבה לאנשים מסוג אלו שמסתובבים בלינמגזין יש מעט מאוד קשר להחלטות פיתוח של לינוקס)

  36. מאוחר מדי, אבל פתאום גיליתי שניצן הגיב לי – נו אז למען הגוגל נתעד פה את הסיבה למה אני חושב שהשוואת ביצועים בין ויסטה לXP זה FUD, בלי חס וחלילה לטעון שניצן מרמה או מגמתי

  37. זו לא ההפצה… זה האנשים.

    ניצן, עד כמה שאני אוהב ומעריך אותך, תמיד היית טיפוס של Wam Bam Thank You Mam. קדימה, מספרים, גרפים, תאוריות ויאללה כתבה.
    לא היה צורך בלהתקין את וויסטה כדי לדעת ש”וויסטה קקה” מספיקה קצת היכרות עם ההיסטוריה של המוצר, של החברה המפתחת והנה לך חלונות ME מודל 2007.
    ויסטה תשלוט, כפי שכבר אמרת, בגלל שיום יבוא והחברה תסגור את הברז על XP, אבל הצעד הזה, עדיין רחוק (במושגי זמן של עולם המחשבים).

    מיקרוסופט רעה – לא בגלל קוד סגור, לא בגלל קנאה, לא בגלל שהיא שולטת בנתח שוק עצום. מיקרוסופט רעה בגלל מה שהיא עושה לשוק, בגלל מה שהיא עושה למדינות עולם שלישי – במרדף אחרי הכסף מצליחה מיקרוסופט לכבול מדינות וממשלות למערכת ההפעלה שלה וביחד עם זה גם מגיעה הגישה.

    כי כשמהיום הראשון אתה כבול במיקרוסופטיות, אתה מתחיל להאמין שקוד סגור זה טוב, שאתה לא קונה מוצר, אתה קונה רישיון להשתמש במוצר ושרק מה שעולה הרבה כסף זה טוב. זה פוגע בתעשיית הקוד הפתוח, במערכות הפעלה מתחרות ובחברות תוכנה שמנסות להתחרות בגדולות ובלא הצלחה. דוגמאות? תסתכל כמה אנשים קונים (או מורידים וצורבים) פוטושופ, כאשר קיימת בשוק חלופה מצויינת וחינמית כמו גימפ (גם בחלונות). זה תופס אגב גם לגבי אופן אופיס ומיקרוסופט אופיס ואני בטוח שאם תבדוק את תפריט הסטארט שלך תמצא בפנים לפחות חמש תוכנות קנייניות גדולות ומוכרות שיש להן תחליפים שקולים אבל בחינם.

    זה ממשיך אחר כך לרעיון השיתוף וזכויות היוצרים. ההשלכות של סימן ה c השולט לעומת ה cc שמרים את ראשו אט אט זה מה שגורם להורדה של אלפי סרטונים ביו טיוב בגלל שהיוצר השתמש בפס הקול בשיר זה או אחר לטובת היצירה.

    כל זה מתחיל כשמיקרוסופט קונה גופים כמו משרד החינוך ונותנת להם לרכוש מערכת הפעלה במחירי זנות. מיקרוסופט יודעת לאן לכוון – מה שהילדים ילמדו בבית הספר, זה מה שהילדים יבקשו בבית. ההורים? להם זה לא ממש משנה, כל זמן שהם יודעים איפה האיקון של הדפדפן. הזכרונות הראשונים של אמא שלי מהמחשב הם מתקופת האקדמיה וניקוב הכרטיסיות, ואז ממשק גרפי היה בגדר חלום רטוב ותו לא. חלונות 3.11 הייתה ההחדרה הראשונה והמסיבית לשוק של מערכת הפעלה עם ממשק גרפי ועד אז (וגם הרבה אחר כך) כולנו עדיין עבדנו בשורת הפקודה. למתקדמים יותר היו תוכנות כמו נורטון קומנדר שנתנה איזשהו ממשק משתמש לדוס שלנו שדי הקל על העבודה אבל כאן זה נגמר.

    הדור של היום, זה שטוען שלינוקס לא תצליח כי צריך לדעת “להתעסק עם קוד”, הוא לא יותר מאשר התנוונות של דור שפעם עבד בקומנד ליין בצורה טבעית, דור שהיה כותב קבצי bat ארוכים ומתוחכמים רק על מנת לשדרג את אפשרויות החיפוש של דוס וכיוצ”ב. מלבד הצעירים באמת בקוראי הגלוב – כל מי שפה והיה לו מחשב לפני החדירה של 3.11 / 95 עבד בממשק שהוא טקסטואלי לחלוטין, ללא עכבר, עם מדפסת סיכות וקבצי גיפ של ערומות בדיסקטים של 1.2 מגה (במקרה הטוב). השהות שלנו בתוך עולם החלונות של מיקרוסופט הוא לא יותר מאשר רצף של מקרים ותמרונים מתוזמנים היטב שגרמו לכך שכולם יכירו את 3.11 ולא את סביבת ה X של לינוקס. משם – כבר נסללה הדרך לעולם היום.

    ובאשר לטענה שלך שלינוקס לא הולמת או ליתר דיוק:

    אני ממליץ בחום על מקלחת קרה לכל מי שחושב שלינוקס תמלא את הוואקום. כי גם לינוקס (כן, כולל אובונטו) היא, לצערי, “לא”, ובדיוק מאותן הסיבות.

    זה בגלל שאתה יודע איך לעשות כתבות בסיגנון “לינוקס נסיעת מבחן” או “כך תתקין לינוקס” אבל אתה לא באמת משתמש במערכת על בסיס יומי, אלא רק מנסה לבדוק אותה ומתעצבן שהיא לא כמו החלונות שאתה מכיר.

    זה מזכיר לי איך בעבר עשיתי עבור נענע ביקורת על מחשב נייד של פוג’יטסו סימנס. הוא היה אצלי למשך שבועיים והיה אחד המחשבים הכי מהנים שהיו לי. הוא זכה לביקורת מאוד אוהדת מצידי, אבל ישר לאחר מכן התחילו לזרום חצי הביקורת על זה שלא התיחסתי למקלדת הלא נוחה, למחסור במקשים היעודיים ועוד כהנה ואחרים. מסתבר, שביקורת מוצר, לא משנה עד כמה היא מקיפה, לעולם לא תוכל להחליף חוות דעת של משתמש אמיתי במערכת. היות וקיים מיעוט משמעותי של כתבים שהם גם לינוקסאים – ככה זה נראה.

  38. ניצן – זה לא יכול להמשיך כך. עד כמה שאני אוהב אותך, השם שלך גורם לבלבול.
    אני מעולפ לא התעצבנתי על לינוקס. אני איש מאוד טכני וההתעסקות עם לינוקס עשתה לי רק טוב. זה לא שהיא לא נוחה מספיק (כמו שכתבתי, אחרי שהעסק פועל לינוקס דורשת פחות תחזוקה) וזה לא שבדקתי אותה לא מספיק. לינוקס היא לא פלטפורמה ביתית ברמה של מוצרי מיקרוסופט. וזו הסיבה לחוסר החדירה. ההצלחה שלה בתור פלטפורמה עיסקית רק מחדדת את הנקודה הזו. למה היא מצליחה לנצח את מיקרוסופט בשוק הביתי? כי היא תוכננה על ידי אנשים שלא מבינים מה גורם ללקוח לבחור מערכת הפעלה למחשב שלו בבית. זה הכל.

  39. אם השם שלי גורם לך לבלבול – אתה בהחלט מוזמן להפסיק להשתמש בו, כבר הצעתי לך בעבר – תוסיף “ו” כמזהה שמ”פ ונגמור את הסיפור.

    באשר להעסק פועל? אובונטו 7.04 (מומלץ בחום) עובדת מצויין מה”קופסא” כולל התקנות של הדרייברים היעודיים של כרטיסי מסך nvidia / Ati (בניגוד לגירסאות קודמות שהיה רק דרייבר ג’נרי), וכולל הממשק הגרפי המפלצתי. אבל יתרה מזאת – כשאתה מסיים התקנה של לינוקס – אתה עומד מול מחשב מוכן לעבודה – הכל כבר מותקן. בחלונות לעומת זאת, השלב של התקנת מערכת ההפעלה זה רק הבסיס ועל זה צריך עכשיו להתקין אנטי וירוס, אנטי רוגלות, אנטי בוטים, וכמובן את כל התוכנות הדרושות לך.

    באשר ללינוקס היא לא מערכת הפעלה ביתית ברמה של מוצרי מיקרוסופט – כן, ולא – מיקרוסופט היא מיקרוסופט וכל מוצר מתחרה למיקרוסופט יכול להיות לכל היותר דומה למיקרוסופט. זהות היא כבר בעיתית. מצד שני – האם באמת הרמה של מוצרי מיקרוסופט זה מה שנחשב אצלך אידיאל? נכון שגם בעולם הדסקטופים גם לינוקס לא מושלמת, אבל אם אתה שם את כל הקישקושיאדה בצד ובודק את הפרקטיות נטו, לינוקס הרבה יותר קרובה לשם מאשר מיקרוסופט.

    כי היא תוכננה על ידי אנשים שלא מבינים מה גורם ללקוח לבחור מערכת הפעלה למחשב שלו בבית. זה הכל

    וכאן אנחנו חוזרים לטיעון הראשוני – מה גורם ללקוח לבחור מערכת הפעלה למחשב שלו בבית?
    התשובה הפשוטה היא – הלקוח רוצה שיהיה לו בבית את מה שהוא מכיר מסביבת העבודה הטבעית שלו – אם מדובר בתלמיד בית ספר שבמעבדת המחשבים יש חלונות – זה מה שהוא מכיר וזה מה שהוא יתקין. אותו דבר לגבי הסטודנט שצריך להגיש עבודה והתוכנה שאיתה עובדים היא תוכנה חלונאית. בסופו של דבר – מה שמביא אותנו לבחור את מערכת ההפעלה שלנו זה איזשהו סוג של לחץ חברתי.
    אם מערכות הפעלה היו תלמידים בבית ספר הרי שלינוקס הייתה התלמיד החנון הזה שיושב בפינה בשקט וכולם מעתיקים ממנו את שעורי הבית. מיקרוסופט לעומת זאת הייתה הבריון של השכבה שמרביץ לכולם כדי לקחת מהם את הכסף של הקפיטריה. בפועל, החיים מלמדים אותך שעדיף ללכת עם הבריון כי האלטרנטיבה היא לחטוף מכות.

    אם תקום יום אחד ממשלה שתהיה מספיק חזקה כדי להוציא את המטאטא של מיקרוסופט מתוך התחת של עצמה, המצב יוכל להשתנות בקלות. מצד שני, מה הסיכוי שזה יקרה?

  40. ניצן “חיקוי טיוואני” ברומר – אני חושב שעיקר הבעיה של לינוקס היא המחשבה של משתמשים כמוך ש”עוד תיקון קטן, עוד דרייבר אחד, רק לשכנע אותם לראות שהכל עובד טוב” וכולנו נעבור ללינוקס. העבודה האמיתית של הלינוקסאים צריכה להיות בחוץ – בדיוק כפי שמיקרוסופט עושה. אצל חברות התוכנה. אצל יצרניות הסלולר.

    באפל הבינו שללקוח כבר לא אכפת בכלל מטכנולוגיה. הוא רוצה תוכנות שיאפשרו לו לבצע דברים עם הזמן שלו. אז הם יצאו עם iLife. היה פיצוץ. הם יצאו עם iPod, נגן נחות בחינת הביצועים. היה פיצוץ. בלינוקס עדיין מדברים איתי כל הזמן על טכנולוגיה, והדבר המוזר הוא, שבעיקר בשוק הביתי. דווקא השוק האירגוני (ושמעתי את זה כבר מבכירים בסיסקו וברדהאט) הבין מזמן שטכנולוגיה היא לא האישו פה.

  41. ניצן ברומר, לפי ההגיון שלך כל בן אדם שינסה לינוקס אי פעם יעדיף אותו על וינדוס – דבר שהוא לא נכון עובדתית.
    זה שיש ללינוקס יתרונות משלו זה אחלה, אבל זה לא משנה את העובדה שקיימים חסרונות בהשוואה לווינדוס. ווינדוס יותר מוכר – זה נכון. אבל זה לא היתרון היחיד שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: