ביד אחת מבכה ביד שניה מפמפם

[מחשבה]
[זה מסוג הפוסטים שאצטער שכתבתי]
[/מחשבה]

אתמול הפנה מישהו את תשומת ליבי לפוסט בבלוג של גיא גרימלנד, כתב הייטק בטוש. בפוסט, מגיע גרימלנד למסקנה המדהימה (!) כי לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בפמפום הבועה (ועל כך ענה לו מגיב מספר 1: “בוקר טוב אליהו”). למרבה הצער, רגע ההתגלות של גרימלנד בו הבין מה תפקידו בהזנת הבועה, היה קצר אפילו במונחים של גרימלנד עצמו.

בידיעה שמתפרסמת כעת בטוש, מראיין גרימלנד את דב מורן, המייסד של אם-סיסטמס, זה שאמר: “אנחנו לא חברה לרכישה ואנחנו מעבירים את המסר הזה באופן ברור מאוד” ולאחר שבועיים מכר את החברה שלו לסנדיסק. ניתן היה לצפות שלאיש בעל רקורד כה מפוקפק בתחום האמינות, יתייחסו בקורטוב של חשדנות, אבל לא גרימלנד; הוא גרופי.

כנראה שזו הסיבה שאין לו בעיה כאשר מורן לא מוכן לומר לו מה עושה חברת הסטארט-אפ החדשה שלו (אבל מוכן לומר לו את השם שלה! ואוו, חשיפה!!). אין לו גם בעיה לתקוע בשורה הראשונה של הטקסט שלו את ההצהרה שכל יזם פולט בפני עיתונאי: “המטרה היא לעשות משהו שישנה את פני עולם הסלולר”. לאאא, וואלה?! גרימלנד לא לוחץ לקבל פרטים נוספים, ואם הוא לוחץ אין לזה עדות בטקסט. מה שיש הוא הסבר:

כיאה ליזם מנוסה בעל עבר עשיר בהיי-טק, הוא מסרב לחשוף פרטים נוספים.

אהה, זה בגלל שהוא נוהג “כיאה ליזם מנוסה”. זה לא שמשתמשים בגרימלנד כדי להבנות איזה מיתוס בגרוש של איזו חברה מסתורית (שלא אתפלא אם בימים אלו ממש היא מגייסת עובדים). לא, זה פשוט שהוא יזם מנוסה (“יומרני אבל לא שחצן”, כפי שהוא מעיד על עצמו). ולמה שיהיה שחצן אם יש את השאלות של גרימלנד? באקט הירואי, הוא מצמיד את מורן לקיר, מחבר את רגליו לשאלטר ואז יורה שאלה תוקפנית: “אני מניח שקרנות הון סיכון רצו אחריך. קיבלת השקעה?”. אחחח, עיתונות חוקרת במיטבה.

כך מצליח גרימלנד לעשות תרגיל לוליינות הגובל בבלתי יאמן: ביד אחת הוא כותב פוסט המבכה את תמימותם וחוסר מקצועיותם של העיתונאים המפמפמים בועה וביד השניה הוא כותב טקסט שמפמפם את אותה בועה ממש.

עדכון: באופן מפתיע ובהצטרפות מקרים קוסמית, השאלה ההירואית של גרימלנד (קרנות הון הסיכון רצו אחריך) אינה מופיעה בגרסה של המהדורה המודפסת. יחי העורכים! (עורכת, במקרה הזה) יחי! יחי! יחי!!

40 מחשבות על “ביד אחת מבכה ביד שניה מפמפם

  1. אההההההההה יובל…. אתה באמת צריך להצטער על הפוסט הזה,

    לא בגלל שזה לא משעשע שגיא מצד אחד כתב כתבה בועתית למדי ומהצד השני מודע לתפקידו בפמפום הבועה. (הו נס).

    אתה גם לא צריך להצטער על זה שכתבת קצת בציניות על גיא, עיתונאי טוב שגם כותב מעניין ובדרך כלל כן יודע להביא את הסחורה. מילא, תזמין אותו אחר כך לקפה (אולי בעצם רק קפה וירטואלי בטושקפה).

    אתה בהחלט צריך להצטער שלא הוספת עוד פסקה קטנה שהציגה את התמונה המלאה ודווקא אתה האיש “משם” (או בעצם משמה) וגם לא הוספת במשפט קצרצר את האילוצים שפועלים על גיא ולמה הוא נהנה להאנס על ידי הבועה המדבקת.

    דה מארקר כקונספט הוקם בלב הבועה. היום הוא מתיימר להיות שוב בלב הבועה עם הקפה שלו. מעבר לזה, יש כמובן את האילוצים הרגלים, העורכים ששלחו אותו להביא X מילים עם דוב מורן, הראיון תמורת משהו או הבטחה למשהו (הראשון שיחשוף משהו), הפילריות. נו יום ראשון… וכמובן הראשוניות הבלעדית מול גלובס.

  2. וואו, איזו הנחתה. טוב כדי להגיב לך כמו שצריך וליצור פה בכל זאת דיון ענייני בעל תובנות (לא כפי שהנחת עלי בארסיות בפוסט הזה), אז צריך לברור את המוץ מהתבן. אז בוא נאמר שלא מדובר בביקורת אישית ארסית שלך עלי (מישהו כבר אמר עליך שסוג הביקורות שלך מתאפיינות כפיל בחנות חרסינה, אבל מי אני כתב שהגיע מאנשים ומחשבים לדה מרקר שיעז להעביר ביקורת).
    יאללה נתחיל,
    2. לא התגלות ולא בטיח. אני סוקר בבלוג שלי נרטיבים שמופיעים בתקשורת. ומנסה לקרוע את עטיפת הצלופן מהן. כמו אלו שכתב פוגל בפעם ההיא. כמו בפעם ההיא שירית סיסמאות דלוחות על ה-BSA. אז הנה מתנה ממני. כך צריך לכתוב על ה-BSA.  ובטח לא כך.
    3. לגבי דב מורן. שמע, אין לי מושג איך עובדים בידיעות (באמת שאין), אבל בעיני מי שמכר חברה ב-1.55 מיליארד דולר, שווה לכתוב על כל פסיק שהוא עושה בסטארט-אפ הבא שלו. לא נראה לך חדשותי? אהלך וסהלן. אבל לי נראה שחשיפת שם החברה החדשה. העובדה שעוד 8 חודשים יסתיים המוצר והעובדה שהוא פועל בתחום הסלולר שווה אזכור חדשותי. מה גם שאם היית שם לב היית מבין שהסיבה לראיון הקצרצר עם מורן מגיעה לאחר שהשקיע בחברת קומפי. גם את זה כתבתי בכתבה. אבל שכחת לציין. אז הנה עוד צידוק חדשותי שלא מסתכם רק בהבאת שם החברה החדשה לקוראים.
    4. לגבי פמפום מצד אחד וכתיבה על סטארט-אפים מצד שני. קודם כל התייחסתי בפוסט שנוגע לטקסט של פוגל לתופעת ווב 2.0 ויזמות האינטרנט. זה שונה מאוד מסטארט-אפ חדש של דב מורן. שאני מזכיר לך מכר חברה ב-1.55 מיליארד דולר.

    מה הלאה? אז קודם כל צריך להבין שאני כותב על סטארט-אפים. זה התפקיד שלי. אבל אם תמצא כתבה אחת שבה אני לא מנסה לחקור, לבצע עבודת ארכיון, לשאול את השאלות המתבקשות. להבין ולהסביר לקוראים בשפה ידידותית על מה בכלל החידוש הגדול – אתה מוזמן להביא דוגמאות. אבל אני משתדל לא ליפול בפח הזה. זהו, הסברתי את עצמי. אני לא חושב שמדובר בצביעות. וככה הערה לסיום, תפסיק כבר עם הקטע שאתה מצטער על פוסטים שאתה כותב על עיתונאים אחרים. רבאק, אם אתה כותב. אז תכתוב וזהו. זו הבלוגספירה, לא ואתה זה אתה.

  3. אמיר – הכל טוב ויפה אבל המסקנה מדבריך עגומה. היא בעצם אומרת: “אין משמעות לכתב או לשואל השאלות. הסביבה היא שמכתיבה את הטקסט”. לא רק שזה עצוב, זה גם לא נכון.

    גיא –
    1. האם אתה יכול להיות קצת יותר פולני (מי אני שהגיע מאנשים ומחשבים וכל הוורשה הזו)??
    לגופה של תגובה, אני מעדיף להיות פיל עם דעה בחנות של חרסינה מאשר המממ, לא משנה.
    2. רציתי לכתוב “דלוחות אחותך” אבל החלטתי שלא לכתוב את זה.
    3. לגבי דב מורן, אכן מדובר באיש מעניין. שווה לכתוב על כל פסיק הוא אומר? האם יש הגדרה טובה יותר מזו של “גרופי”? לא ידידי, לא שווה לכתוב על כל פסיק שלו. שווה לבחון האם כל פסיק שהוא מוציא מהפה שווה פרסום או שמא רק בגלל שהפסיק נאמר מפיו הוא שווה פרסום בהגדרה. אני חושב שתפקידו של עיתונאי הוא לבחור באופציה הראשונה. הבחירה שלך מאידך, מסתבר, שונה. בהערת אגב, אני לא מכיר אף אדם ששווה לכתוב כל פסיק שהוא מוציא מהפה – אולי אנחנו לא עובדים באותו המקצוע.
    4. זה בדיוק מה שאתה לא מבין. שהטקסט של פוגל אליו התייחסת (סוג של מופת בפני עצמו) והטקסט שלך משחקים בדיוק באותו מגרש: האדרת היזם באשר הוא ללא קשר לסיכויי הצלחתו, ללא קשר למידת הפרטים שיש בידך (או שאין בידך) באשר למיזם שלו, ללא קשר ליכולתך לבחון באופן מינימלי את המיזם שהוא עובד עליו, הסתפקות בסיסמאות, שימוש בשמות תואר מרהיבים כדי לתאר סגנון חיים וכן הלאה. אז הוא כתב על יזמי ה-2.0 ואתה כתבת על סטארט-אפ שאין לך מושג מה הוא עושה. מה בדיוק ההבדל?

    ובאשר לאתגר שהצבת בפניי, האם זה לא מעט מביך שבדיוק הטקסט שהפניתי אליו הוא לכתבה שלא עומדת באף אחד מהקריטריונים שאתה עצמך הצבת? כתבה שבה אתה לא מנסה לחקור (מה עושה לעזאזל “אינפון”?), לא מבצע עבודת ארכיון (לציין שהאיש אומר דבר אחד ועושה דבר אחר בהפרש של שבועיים), לא שואל את השאלות המתבקשות (מה עושה לעזאזאל “אינפון”??), לא מסביר לקוראים בשפה ידידותית על מה החידוש הגדול (מה לכל הרוחות והשדים עושים באינפון????)

    ולסיום, אני מודה לך על העצה. אני לא מצטער על הפוסט.

  4. יובל,

    יש הבדל בין חשיפה ראשונה של סטארט-אפ שאין באפשרותך להביא פרטים רבים למצב שאתה מבצע עבודת תחקיר כושלת. כאן זה המקרה הראשון. בעיני זה ניוז. אבל אולי בגלל זה אני עובד בדה מרקר בעוד שבידיעות העורכים שלך יחשבו שראיון קצר עם מורן זה לא אייטם. לא ראיתי שהתרעמת כשבעיתון שלך כתבו על קוואלי סיסטמס- הסטארט-אפ החדש של פיינגולד מבלי שהסבירו מילה מה הוא עושה מלבד בדיקות חומרה (אה , כן היה כתוב שם ששחקני מכבי ת”א השקיעו בחברה).
    בעיני כשכתבת על ה-BSA בסגנון של סיסמאות נבובות וכתיבה משתלחת, מבלי לעשות עבודה עיתונאית ולהציג את העובדות עד מה חורק בארגונים האלו, זו עבודה מרושלת. דלוחות אחותי? בסדר אני חי זה.
    לגבי הכתבה הזו, עשה לי טובה, אל תחלק לי ציונים על אילו שאלות שאלתי ומה עבודת התחקיר שלי, כי אין לך מושג מה מה קורה מאחורי הקלעים. כל הפרטים שהיו בידי – נתתי לקוראים. אבל לך נוח לציין שלא שאלתי את השאלות הנכונות.
    לגבי פאק באמינות על מורן שלא צוין בכתבה. וואו, אז הוא אמר לך (או למישהו אחר) שבועיים לפני שהוא לא מוכר את החברה ואז כן מכר. מה בדיוק אתה מצפה מיזם שבועיים לפני העסקה הגדולה ביותר שלו? אם למעלה מכמה שנים בעיתונות הטכנולוגית לא לימדו אותך מה באמת פאק באמינות של חברה ואיך חושפים מסכת יחסי ציבור של חברה, לא נותר לי להצטער. העובדה שמורן מרח אותך לא מזיזה לי. גם כשרביב צולר פרש מנס והכחיש מכל עבר – כתבתי את זה. לא מזיז לי מה מושאי הסיקור אומרים, כל עוד בסופו של דבר אני צריך לספק לקורא תוצאה סופית, לאחר שעשיתי את מירב הנסיונות לתת את כל הפרטים שברשותי. לכל אחד יש האינטרסים שלו. של מושאי הסיקור הם אינטרסים פרטיים ושלי כעיתונאי האינטרס הציבורי. אבל מבחינתך למורן יש פאק באמינות והיה צריך לעמוד על כך. שיהיה.
    לגבי אנשים ומחשבים. נו רבאק, פולני? בגלל זה טרחת להזכיר לכולם את זה ומאיזה ארגון הגעתי?

  5. בואו נעשה קצת סדר לכולם. “עיתונות – איסוף ועריכה של חדשות להצגה בידי במדיה” כך גורס המילון. במקרה הזה, עשו שיחה עם איש שמכר חברת הייטק בסכום מרשים לכל הדעות, ובעל רזומה מפואר. איסוף? אין. עריכה? בטוח שאין. (דרך אגב, בענייני עריכה אני חייב לפגוש את המשכתב שהעביר את הפתיח של הכתבה של דבורית שרגל היום בדה מרקר. פשוט מדהים. אבל זה בטח עיתונאות בלוגים שזה אף אחד לא מבין בו חוץ מהמשכתבים של הדה מרקר).

    נחזור לאירוע ונתחיל בעריכה. השאלה הכי מתבקשת פה היא דווקא אנושית לא יזמית. “האם אתה, דב מורן, יזם מנוסה ומוכח, משחק את המשחק של ילדים מפגרים ומשועממים כמו באיזה אירוע iDebil של אנשים שלא המציאו ולא עשו כלום? האם זה לא נראה לך מגוחך ומיותר לא לומר מה אתה עושה?”. זה כמובן שייך לחלק החושב של העיתונות ולא ברור שבזה אנחנו מתעסקים.

    והדבר השני הוא כמובן קצת איסוף. דב מורן הוא לא מישהו שיכול להתחבא בשום מקום. הוא טס לחו”ל עם יזמים? יש לו כבר עשרה עובדים? הם מדברים עם נשותיהם בלילה? מישהו יודע מה הוא עושה. ולא טרחו להביא את זה פה לפני הקוראים.

  6. גיא, אני חושב שהתגובה שלך מדברת בזכות עצמה ואתן לה לעשות את העבודה בשבילי. ובכל זאת טיפ קטן והערה.

    כתבת “כי אין לך מושג מה מה קורה מאחורי הקלעים”.
    אתה לגמרי צודק, אין לי מושג. אולי הוא עשה לך מסאז’ טורקי מאחורי הקלעים. מה שאתה לא מבין (לפחות כך זה נראה) שזה בכלל לא משנה, זה אפילו לא רלוונטי. מה שמשנה הוא מה שיש לפני הקלעים ולפני הקלעים אין שום דבר. יכול להיות שעשית עבודת תחקיר חוצת יבשות, יכול להיות ששאלת שאלות מ-ר-ת-ק-ו-ת. בפועל, בטקסט שלך – ועל זה אתה נבחן על ידי הקוראים שלך, במידה והיה לך ספק – אין מכל זה דבר.

    ובאשר להערה: אני אתן לך ציונים וחצי, כי אני קורא שלך וזה מה שקוראים עושים (כנראה שגם את זה עוד לא לגמרי הפנמת).

  7. אקזיט בשקל? ואולי הוא במהלך גיוס כספים או רישום פטנטים עכשיו ולא ממש יכול לספר כרגע מה הוא עושה? סתם נקודה למחשבה.

    יובל, אין לי מושג אילו פרטים אתה מחפש בכתבה שלא מופיעים (מלבד פאק באמינות שלא צוין), אבל כל ההיסטוריה שלו מצוינת. המכירה של אם סיסטמס. חברות נוספות שבהן השקיע. וכל הפרטים שיכולתי כרגע להשיג על דב מורן. נראה לך שאפשר יותר והטקסט לוקה בחסר? טוב נקרא מחר בידיעות אחרונות.
    לגבי ציונים, קודם כל טול קורה, ואחרי שתעשה את זה תחזור לחלק לי ציונים.

  8. אגו זה הדבר האחרון שאפשר לומר שיש לי, אבל לא בא לי שיחבלו לי במוניטין המקצועי ללא סיבה מוצדקת.

  9. לול! “דלוחות אחותך”! D:

    יובל, משעשע אותי איך בכל פעם אנשים נסחפים איתך למערבולת של התלהמות כשאתה מעביר ביקורת. 🙂

  10. גיא, לא מטריד אותך הפאק באמינות של דב מורן? אולי צריך להזכיר לך את זה?
    (אגב, אני חושב שיובל התייחס להיבט ה- “לא באתי בשביל לעשות חברה קטנה שתימכר ב-100 מיליון דולר”)

  11. יובל, פוסט מצוין. גיא, אתה באמת צריך לעבוד עם יותר ביקורת עצמית כלפי עצמך וכלפי הניסקרים שלך. ככה עושים עיתונאות טובה.

  12. אני חושב שהשאלה האמיתית שצריכה להישאל כאן היא “למה נעשה הראיון?”. לי יש אמת מידה מאוד פשוטה – אם הראיון עם מישהו היה יכול להיעשות בעוד חודש או לפני שנה, אני מגיע אליו עם חששות כבדים והרבה עבודה לפני, כי כל הכתבה שלי תלויה באישיות שאותה אני מראיין. אם הראיון הוא לכבוד מאורע שהתרחש, חצי מהעבודה כבר נעשתה – יש “עוגן” לקשור אליו את הכתבה ולהסביר לקוראים לכבוד מה אני מטריד אותם בדבריו של פלוני אלמוני.

    מבלי להעביר ביקורת על דבריו של יובל או גיא (יש לי דעה בנושא, אבל אין לי כח להיכנס לפליימינג מטופש עם אף אחד מהצדדים): מה הטריגר לכתבה? לפי התשובה יהיה אפשר לבחון אותה באופן מושלם. במקרה ואכן יש כאן אירוע חדשותי, נוכל לבדוק האם הוא שווה דיווח. אם לא התרחש משהו מיוחד, צריך לבדוק האם דבריו של האיש והאישיות שהוא מקרין מעל דפי העיתון שווים את ההתעסקות בו.

    טוב – Let the flaming begin (מישהו צריך לכתוב משהו על זה שלא התקדמנו הרבה מאז דיוני ה”אמא-שלך-כל-כך-שמנה” של ימי ה-BBSים).

  13. אבל אולי הוא לא? אם מנכ”לים משקרים על ימין ועל שמאל, כולל מר מורן, מי ערב לנו שהוא אכן עובד על סטרט-אפ ב-100 מיליון דולר? אולי הוא מתכנן עוקץ ניגרי??

    ולגבי רישום פטנטים. שיגיד יש לי פטנט, אני בתהליכי רישום ולכן לא יכול לדבר עליו. ודרך אגב, על פטנט בתהליכי רישום אפשר כבר לדבר כי הוא מקבל הגנה מסוימת.

    ול nir.exe: גיא כבר מזמן הודה שהוא מחפש עבודה בתחום היזמות ולא ממש עיתונאי: “מתעניין בסטארט-אפים ובטכנולוגיות חדשות, ובעתיד שואף להיות יזם או לפחות להשתלב במיזם עצמאי” (מתוך אודות בבלוג של הנ”ל).
    לדעתי אולי כך צריך לשפוט את הטקסטים שלו. כמישהו שנמצא בראיון עבודה מתמיד ולא בראיון עיתונאי נוקב.

  14. ניצן, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל זה לא משנה את העובדה שאמא שלך כל כך שמנה שיש לה מיקוד משלה.

  15. יובל,
    כמה נפוח אפשר להיות, אלוהים. אל תחמיא לעצמך. הגרסה ללא השאלה בעיתון המודפס פורסמה כפי שהיא לאו דווקא בגלל הפוסט שלך. בדה מרקר יש צוות עורכים בדסק לאונליין ויש צוות עורכים לעיתון המודפס. כל אחד מפעיל את שיקולי העריכה שלו, ולכן באתר מופיעה השאלה ובעיתון לא.
    קפיש?

  16. יובל וגיא: שניכם יוצאים רע מהויכוח הזה.

    הראיון המקורי נראה לי לגיטימי. פה ושם יש קצת ליקוקים – זה לא משהו יוצא דופן – כולנו רואים דברים יותר נוראיים מזה בעיתונות. לגבי האמינות של מר מורן – במסגרת ראיון לעיתונות הוא לא מעיד בשבועה. האינטרסים שלו, ומה שיותר חשוב של בעלי המניות שלו כנראה דרשו שישקר לעיתונאי – שבועיים לפני מכירה. אז הוא שיקר. הוא איבד קצת אמינות בעיני יובל – אבל לא בעיני בעלי המניות במ סיסטמס – יכול להיות (וסביר) שהשקר הזה היה שווה כמה עשרות, אם לא מאות, של מיליוני דולארים במכיר המכירה של החברה.

    וגיא: לא לכל דבר צריך להגיב. יש מידה מסויימת של צדק בביקורת של יובל, למרות הכל. “אני מניח שקרנות הון סיכון רצו אחריך. קיבלת השקעה?” – רק על השאלה הזו צריך להוריד לך כאפה (ליתר דיוק, על זה שהשאלה הזו הופיע במאמר. לגיטימי, ואף חכם, לשאול אותה בראיון).

  17. רגוע יובל. רק מסביר לך מדוע לצעוק “יחי” לעורכי העיתון בכדי להצדיק את הטענה שלך שהשאלה שלא מופיעה בידיעה המודפסת – זה מטופש וילדותי. אולי אתה צריך קצת רענון מאז ימיך בהארץ איך פועל דסק ולמה יש אילוצים/שיקולי עריכה שונים בכל מקום.
    בקיצור, תתבגר.

  18. הירנוט – זו בדיוק הסיבה שכתבתי שאצטער על הפוסט הזה; אין דרך לצאת טוב כאשר אתה נכנס לערימת הטיעונים (הכנס שם תואר) של הטיפוס הזה (אתה מבין, אלו היו “שיקולי עריכה”).

  19. יובל,
    my 2 cents

    אנחנו לא מכירים. מעולם לא החלפנו מילה וההכרות היחידה היא מקריאת הבלוג שלך. אין לי בעיה שתשחט פרות קדושות, תציג במערומיהן חברות טכנולוגיה נקלות, תעלה על מוקד עיתונאים סוררים ותלמד כיצד צריך לקרוא באופן ביקורתי נרטיבים מתקתקים המופיעים בתקשורת. אני בעד כל הדברים האלו ב-100%. אבל איכשהו נדמה שאצלך זה אישי. אתה מסמן מטרה ואז יורה את החץ. קובע שהטקסט הוא בועתי ואז מנסה לראות מה מהטקסט שכתבתי מסתדר עם התיזה. קיבלתי את התחושה הזו גם בפוסטים אחרים שלך. יכול להיות שהתהיות שאתה מעלה הן ראויות לדיון. אבל לא בא לי להשתתף במשחק התורן במי היום מצליף יובל דרור. אתה מעדיף להיות פיל בחנות חרסינה מאשר בת יענה? סחתיין. מעדיף גם, רק גם כשאתה פיל בחנות חרסינה, צריך להיות הגון. חבל שהפוסטים שלך הנוגעים אלי הם לא ממש כאלו (או לא באותה מידה כפי שאתה מפגין כלפי עיתונאי טכנולוגיה אחרים בכלי התקשורת).

  20. גיא – my 3 drachmas (כמו שהעיר ניצן, ובצדק).

    אם אנחנו לא מכירים ומעולם לא החלפנו מילה וההכרות היחידה היא מקריאת הבלוג, אז מה פה אישי? מילא הייתי מכיר אותך, היתה לנו היסטוריה משותפת, איזשהו מניע – היית יכול לומר: תשמעו, האיש הזה רק מחפש אותי כל הזמן. אבל אתה בעצמך מעיד שאנחנו לא מכירים, אז מה אישי מה? איך יכול להיות משהו אישי עם מישהו שאתה לא מכיר?

    אם זה עוזר לך להיות רגוע, המחשבה שבסך הכל אני מחפש אותך באופן אישי (למה??), שיהיה לך לבריאות. אני יודע שיותר קשה להתמודד עם המחשבה שהביקורת היא עניינית, אבל עזוב – העיקר שתהיה רגוע; לחץ דם גבוה לא טוב ללב.

  21. יובל,

    הידיעה על דב מורן הופיעה היום ואמש בגלובס מעריב ודה מרקר. בכולן בנוסח כזה או אחר. אין לי מושג למה בחרת להכריז על הידיעה שלי כבועתית. משום לי נראה שתמיד אצלך קל להיטפל למטרות חלשות. לגיא שהגיע ממקום חסר אתיקה כמו אנשים ומחשבים (כפי שהגדרת זאת בעבר). ל-BSA. למיקרוסופט (אתם בטח לא צריך שאלנקק לעשרות הכתבות שלך בעניין), ולאחרונה גם גוגל. לא שאני נגד לנקנק מי שצריך כשמגיע, גם לא אותי. אבל כמו שאמרתי. אצלך היד קלה על ההדק כשאפשר להיטפל למטרות קלות לעומת אחרות. אבל אתה טוען שזה לא אישי? אולי אבל כנראה שמעולם לא אדע. רק טוב וחג שמח (ואני רגוע, תודה שדרשת בשלומי:)

  22. גיא, הסיבה שכתבתי בתחילת הפוסט שאני אצטער על הפוסט היא שידעתי שאדרש להיכנס איתך לדין ודברים. הסיבה שידעתי שאצטער שאני נאלץ להיכנס איתך לדין ודברים היא שהדיאלוג איתך פשוט לא מעניין. הסיבה שהדיאלוג איתך פשוט לא מעניין היא, שעם כל הכבוד, אתה פשוט חסר בינה.

    הלוואי והייתי יכול להגיע למסקנה אחרת אבל רק חסר בינה יכול לטעון שה-BSA, מיקרוסופט וגוגל הן “מטרות חלשות” או “מטרות קלות” (אגב, הניסיון לעשות רדוקציה של כמעט עשור של כתיבה על טכנולוגיה לכדי שלוש חברות הוא ניסיון עלוב במיוחד אבל מילא, אלך על הדוגמאות שאתה עצמך נתת). אם היית עושה את העבודה שלך כמו שצריך ולא חושב שראוי לפרסם “כל פסיק” היית מבין שככל שאתה נכנס בחברה חזקה יותר, גדולה יותר, רבת עוצמה יותר, כך אתה עושה לעצמך חיים יותר קשים ולא חיים יותר קלים. אבל כאמור – מאיפה שתדע? (תנסה לברר עם כתבים אמיתיים בעיתון – הם יספרו לך).

    ביזארי עוד יותר הוא הניסיון שלך למצב את עצמך, גיא גרימלנד, כ”מטרה חלשה” לצד מיקרוסופט גוגל ו-BSA. תגיד, אתה בכלל חושב לפני שאתה מקליד?

    אני לא מכיר אותך, מעולם לא החלפנו מילה ואין לי שום דבר נגד המקום שהגעת ממנו, אבל ככל שאתה מגיב פה יותר וככל שאני נחשף לדרך מחשבתך, כך מתחזקת בי ההרגשה שאתה פשוט איש טיפש.

    אני מבטיח לך שזו פעם אחרונה שאני מתייחס אליך בפוסט; חבל על הפיקסלים.

  23. נו, אז עכשיו באמת הוכחת שליבך גס והתנהגותך בהמית. נראה לי שמרגע שמתעופפים גינויים מסוג של “טיפש” אפשר לסיים את השיחה הלבבית הזו. נתראה באוניברסיטת בר אילן בפקולטה למדעי חברה וטכנולוגיה. אולי כשאפגוש אותך פנים מול פנים נראה אם תעז להתנהג בצורה כל כך לא מנומסת, כפי שאתה מרשה לעצמך מאחורי הקיבורד.

  24. גיא -. יצאת גדול. ראשון עם השם. ראשון עם פרטים כלשהם על החברה. מה כולכם מתנפחים כאילו שאתם על רמה יותר גבוהה? מה הקשקוש על עבודות תחקיר? ממתי נהייתם כאלו חרוצים ומוכשרים? כולכם חזקים במילים וזהו. כמה יזמים כמו מורן יש כאן? כבוד למורן זה לא התחנפות. זה נימוס. גיא לא פולני – הוא פשוט פחות ישראלי מיובל.

  25. עוד משהו. קראתי שוב בעיון את התגובות האגרסיביות של יובל. חבל על הפיקסלים – אלק. מה עם קצת סיגנון ? מה כל כך אוכל אותך עמוק בפנים? שאתה רק עיתונאי ולא איש טכנולוגיה אמיתי? אתה בעצם לא ממש עיתונאי. גיא כן. יש לו את הפשטות והטבעיות. אתה פשוט מתוסכל. מה לכל הרוחות והשדים עושים באינפון? מה לכל הרוחות והשדים מעצבן אותך כל-כך? למה אתה מקלל? תתנצל בפניו. זה יהיה רק אנושי ויחזיר לך משהו מהכבוד שאתה כל כך רוצה לקבל.

  26. טוקו, עם כל הכבוד למורן הזה, התפקיד של עיתונאי טכנולוגיה הוא לא להיות מנומס, ובטח לא להיות יחצ”ן של אף יזם, מצליח ככל שיהיה. בכתבה הוא לא מביא אף פרט רלוונטי לקורא, שום דבר שיכול להעשיר אותו, לתרום לו או לעניין אותו במיוחד, הוא לא מציג מבט עיתונאי ביקורתי (או אפילו אובייקטיבי במיוחד — ע”ע “אני מניח שקרנות הון סיכון רצו אחריך“), ולכן לא היה צורך אמיתי לבזבז את הזמן של הכתב ואת המקום בעיתון כדי לפרסם אותה. מורן פותח סטארטאפ חדש? נהדר. אין לו מה לספר עליו עדיין? לא נורא, דה מרקר יהיה שם גם עוד שמונה חודשים. חייבים חייבים לדווח? 20 מילה מספיקות.

  27. יובל יובל, מה יהיה? אתה מוציא את עצמך חתיכת מגעיל בבלוג הזה. אחד עם פה ג’ורה, שלא מצליח להוציא משפט אחד לא מתנשא מהפה. אתה אוהב את עצמך ממש ממש, הא?

  28. עידו, גיא סחט את המקסימום האפשרי ונתן לקורא הממוצע בדה-מרקר מה שהוא אוהב. סיפוק יצר הסקרנות על החברה החדשה. כל נאד קטן שהיחצנים של דנקנר ותשובה עושה את דרכו לשם. בהשוואה לכתבות בגלובס ובמעריב – הוא במקום אחר לגמרי. תפנים – זה רק כתבה בעיתוו שמחפשת רייטינג. הכללים בעולם הזה לא כל כך מתוחכמים. ועוד איך היה שווה פירסום..

  29. הירנוט. מה אתה רוצה להגיד? אם אפשר בלי כינויי גנאי להסביר – לך על זה. תשתדל גם בעברית. קשה לי עם הקיצורים ואוצר המילים הניו-זילנדי שלך. כן – אני קורא את הכתבה של גיא וחושב שהיא לא משדרת שום התחנפות. להפך – בפירסום הראשון שלה הוא היה קצת בוטה בשאלה על הכסף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: