אנשים שהתגברו על האיחס הראשון טוענים שהשימוש בשתן של עצמם מקנה, מעבר לשיפור בריאותי, גם התרוממות רוח שמקורה בתחושת של עצמאות וכוח מעצם העובדה שהגוף הפרטי מייצר את הנקטר המיטיב.
(מתוך כתבה ב"הארץ" שמסבירה מדוע זה טוב לשתות שתן)
כמו בכל המקרים מהסוג הזה, קריאת הטוקבקים לכתבה משעשעת במיוחד. יש ל"הארץ" לפעמים את הקטעים האלו שהוא מחליט לפרסם טקסטים הזויים ברמות שלא ניתן להסבירן בכלים רציונאליים. בעיניי זה בעיקר מרענן. כמו לשתות שתן על הבוקר.
אני מת על הלוגיקה של הכותבת:
1. לאנשים יש רתיעה משתן.
2. אנשים הסובלים ממחלות מוכנים לנסות טיפולים הרבה יותר גרועים מזה.
מסקנה: כדאי לנסות שתן.
חבל שאין פרס יותר יוקרתי מנובל, הייתי ממליץ עליה.
לא התגברתי על האיכס הראשוני.
קראתי את התגובה של ר"ש לפני הכתבה, וחשבתי: "טוב, הוא בטח מגזים, לשתן אמורות להיות תכונות רפואיות כלשהן". אבל זה פשוט מדהים: הכותבת באמת ממליצה עליו כתרופה לכל דבר שגורם הרבה סבל. כאילו אנחנו משתינים מי קודש לפחות.
עד שהגעתי לסוף הכתבה, שם מופיע הטיעון המנצח: "הרעיון המרכזי בתרפיית השתן הוא הומיאופתי". אה. הבנתי. הומאופתי.
במלים אחרות: "הרעיון המרכזי בתרפיית שתן לא מציית לכללי הלוגיקה והמדע". כמו שכתב יוסי לוי, למשל.
בטח שיש! איג נובל!
Is Gerater then Nobel
נו, זאת אותה רחל טל שיר הקוקו שכתבה סידרה שלמה על איזו תיאוריית אכילה. מזל שביטלתי את המנוי לפני כמה חודשים. מאז לנדאו העיתון מתחיל להצהיב בשוליים.
זה גלוב של גיקים, פוסט על אתר הארץ, וכבר 5 תגובות בלי שנכתבו צמד המילים פיירפוקס?
הנקטר המיטיב! יש אנשים שמצליחים להפוך את הסטיות שלהם לאומנות.
אני מחכה שמוסיף יתחיל להסביר למה אנחנו שבויים בתפיסת עולם קולוניליסטית והכותבת למעשה צודקת… 🙂
יש גם דיאט פיפי?
כי אני לא רוצה להרוס את דיאטת קיא העטלפים ההומאופטית שעוזרת לי כלכך
האורים ותומים של הסטודנטים לרפואה והעוסקים ברפואה בכלל הוא pubmed. אני מציע לכם ניסוי מעניין – תקישו בחיפוש שם autourotherapy (טיפול בשתן עצמי) ותראו מה יוצא.
למי שאין לו כח, יש שם שלושה מאמרים, אחד מהם מתאר כמעט בדיוק את מה שטל-שיר כותבת בפסקה הלפני אחרונה שלה (שבשתן יש חומרים שיכולים לגרות את המערכת החיסונית ולגרום לגוף לייצור מוגבר של נוגדנים) בשני שינויים מהותיים. האחד, במאמר מדובר על טיפול בסרטן ואילו טל-שיר מוצאת בשתן מזור לכל מחלה ומכאוב והשני הוא שבמאמר הכוונה למחלה קיימת ולא "עתידית".
נקודה חשובה נוספת בנושא היא שכתב העת שבו פורסם המאמר נקרא "medical hypotheses" כלומר – השערות רפואיות. אולי אם יהיה לי כח אני אחפש אותו בספריה, כי אין את הטקסט המלא באינטרנט.
בכל מקרה, להציג את ההשערה כעובדה רפואית מוכחת היא שטות.
בכל מקרה, כאן נגמרת חפירה מיותרת לחלוטין במאמר שולי לחלוטין. מה לא עושים בשביל לא ללמוד.
לקח לי הרבה זמן אבל בסוף הבנתי את נקודת האור האמיתית במאמר. כפי שהבחין מגיב מספר 3 שבשלב זה לא אחזור על שמו, הנימוק לתרפיית שתן הוא הומאופטי. כידוע, בהומאופטיה דילול במים מזוקקים או אלכוהול מגביר את עוצמת התרופה. כל שיש לעשות הוא לדלל את השתן ביחס של 1 ל-100, ולחזור על התהליך 100 פעם. רוב הסיכויים שבנוזל שיתקבל תהיה מולקולה אחת (או פחות!) מנוזל השתן המקורי. את זה אין לי בעיה לשתות, וזה גם יהיה הרבה יותר יעיל!
אני דווקא מעדיף למהול באלכוהול, שתן נשמע אחלה סלוט!
בתואר הראשון שלי למד איתי בחור אחד שנהג לעשות זאת קבוע בכל בוקר. הוא אמר שזה לא רע ואחרי שמתרגלים אי אפשר להפסיק (?!). יום אחד הגעתי לדירה ומצאתי את השותפה הנוראית שלי (הלוואי שתמות לאט ובייסורים) בסלון באמצע בוסה סוערת עם הבחור. אחרי שהוא הלך סיפרתי לה בחיוך על המנהג המזכך שהוא הביא איתו מהודו… אח…היה שווה רק כדי לראות את המבט על הפרצוף שלה…
ילדה, חשבת שאולי היא עשויה לקרוא את זה מתישהו? 🙂
בשנה א' שלי בתואר הנוכחי, גם לי הייתה שותפה איומה וכמובן שחיפשתי נקמה על שנה שלמה של סבל. במהלך אחד הויכוחים הסוערים שהיו לנו על דברים הזויים שהיא עושה (אבל אני ממש יושב עכשיו בסלון, למה לכבות את האור באמצע שאני קורא עיתון?), סיפרתי לה שבמשך החצי שנה האחרונה השתמשתי בסבון שלה שכתוב עליו בגדול "סבון פנים" לסבן מקומות שהשתיקה יפה להם (והייתי מאד גרפי למרות שלא היו דברים מעולם) – הפרצוף הזה היה שווה הרבה.
MrM- אין שום סיכוי שהיא תקרא את זה מתישהוא, לצערי הרב לאין שיעור… 🙁
דיאט פיפי, לול!
זה בטוח יותר בריא מקולה. ולו רק מבחינה פוליטית.