אבל מה אפשר לעשות; כל אחד (ואחת) מסיבותיו שלו עסוק בענייני היום, בענייני פרנסה או שסתם הכתיבה קשה לו. זה מעלה שאלות מעניינות על עתיד הגלוב ויכולתו להמשיך ולסקרן את מיליוני הקוראים הצובאים על דלתותיו. זה גם מעלה את השאלה מי צריך גלוב קבוצתי אם הקבוצה לא כותבת (רמז! רמז!!).
אבל זה מה יש.
למרות שאני משלם בנדיבות ובדרכמות, ולמרות שלעתים אני שובר למי מביניהם את המפרקים, בסופו של דבר כתיבה בבלוג (גם בגלוב) היא עניין של רצון ודחף אישי ולא כורח. אני מתנחם בכך שזהו ניסיון מעניין באינטראקציה שבין הכותבים לקוראים: מתי הקוראים יגידו: "פאק איט, החבר'ה האלו לא כותבים, בשביל מה אנחנו חוזרים לכאן?", מתי (אם בכלל) יגידו הכותבים: "פאק איט, אם לא נכתוב אנשים לא יבואו לכאן יותר. אולי כדאי שנזרוק כאן איזה טקסט פצצה?", כמה קרדיט נותנים הקוראים לבלוג שאינו מתעדכן תדיר וסדיר וכמה הם מהירים על כפתור ה-delete ברסס או במועדפים? ואולי בכלל זה טוב שהגלוב מתעדכן רק פעם ביום או פעם ביומיים?
[אלו היו 60 שניות של מחשבות שאינן קשורות ללימודים]
כתיבת תגובה