אני כופר

באמת שלא תכננתי לכתוב היום ובטח שלא שני פוסטים אבל לזכותי יאמר שהפוסט הנוכחי קשור ללימודים שלי. מתי גולן כתב היום בביקורת היומית שלו משהו שהקפיץ אותי. תחת הכותרת "מי מפחד מאטיאס?" שואל גולן מה כל כך נורא בהצעה של אטיאס "לנקות את האינטרנט"? גולן לא מבין מדוע החילונים לא קופצים על ההצעה המצוינת של אטיאס. "האם משהו ייגרע מטובתו [של הציבור], אם לא תהיה לו נגישות אינטרנטית לפורנוגרפיה?", הוא שואל.

מעבר לשאלה המיותרת (כמובן שייגרע) ומעבר לחוסר ההבנה בכך שפשוט אי אפשר לנקות את האינטרנט (אני יודע מתי, זה כואב, זה כואב גם לי לפעמים, אבל אי אפשר), מוסיף גולן חטא על פשע כאשר הוא כותב:

האם מישהו כופר בכך שהאלימות באינטרנט גורמת ליתר אלימות בחיי היום יום?

(מסתכל לצדדים). אני! אני כופר בכך.

לא רק שאני כופר בכך, אין אף מחקר רציני אחד שמוכיח את השאלה הרטורית של גולן. לא רק זאת, בעולם הטלוויזיה, שקיימת פה הרבה יותר שנים מהאינטרנט, קיים ויכוח אדיר סביב השאלה האם יש מתאם בין צפייה לאלימות בטלוויזיה לאלימות ביום-יום (אינני מדבר מבורות – פרק שלם בדוקטורט שלי עוסק, בין השאר, בשאלה הזו). שימו לב, מדובר על השאלה האם יש מתאם, מילה שאינה מייחסת סיבתיות כי אם מציינת ששני הנתונים מופיעים במקביל. גולן מגדיל לעשות ומשתמש במילה "גורמת", כלומר אני רואה אלימות באינטרנט ומיד יוצא החוצה ודופק למישהו מכות וזאת מכיוון שהאחד גרם לשני (בהערת אגב עליי לשאול: על איזו אלימות באינטרנט הוא מדבר??).

בעולם הטלוויזיה הדבר היחיד שיש עליו הסכמה חלקית בלבד הוא שהסיכוי שבני נוער שחשופים לאלימות בטלוויזיה יפגינו יותר אלימות גדול יותר בהשוואה לילדים שאינם חשופים לאלימות בטלוויזיה. שימו לב – בפעם השניה – לניסוח הזהיר של הקביעה הזו, שגם היא נתונה במחלוקת גדולה וישנם עשרות ספרים (אינני מגזים, חלק לא מועט מהם נמצא אצלי על המדף) שעוסקים בדיוק בשאלה הזו.

אבל גולן לא מתלבט. לו יש את התשובה. תחושתי היא שהוא לא סקר לעומק את הספרות המדעית המתאימה לפני ששאל שאלה רטורית שמרמזת שכולנו אמורים להמהם בהסכמה ולומר "כן, ברור, נכון, אף אחד לא כופר, ברור, ברור".

ובכן התשובה היא לא – אלימות באינטרנט אינה גורמת לאלימות בחיי היום יום ואסתכן ואומר שאין מחקר אחד רציני, העומד בסטנדרטים מדעיים מקובלים, אשר תומך בטענה הזו.

האם יש מישהו שכופר? כן מתי, אני כופר.

26 מחשבות על “אני כופר

  1. hear hear! איתך בכפירתך.
    בהמשך לפוסטים שכתבה תמר על ההפחדה נגד האינטרנט – בעיני חלק גדול מההינהון הציבורי הזה של "כן, כן, צנזרו את הרשת כי אנחנו לא יכולים לשלוט בילדים שלנו", נובע מחוסר ההבנה של המדיום ומהפחד מפני הבלתי ידוע.
    כשלא מבינים מה זה האינטרנט הזה, כשמפחדים מפניו, מאוד קל לקרוא כל דבר הכי מפחיד והכי מופרך שנכתב ולהנהן בהסכמה. יכול להיות שמה שצריך זה להשקיע בחינוך לאינטרנט למבוגרים, לא (רק) לילדים.

  2. כל זה לגמרי אקדמי. לא אכפת לי אם האלימות באינטרנט (אני משער שהכוונה היא לבוקסים בטוקבקים ובעיטות בבלוגים) תורמת לאלימות בחברה או לא. לא אכפת לי אם ילדים נחשפים לפורנו. לא אכפת לי אם יש שם סרטונים של נערים שמציתים חתול.
    אכפת לי שאין בעולם אדם בעל הסמכות המוסרית לומר לי מה טוב בשבילי ומה לא. ואין בעולם אדם, או מחשב, או תוכנה, שיכולה לסנן רק מה ש"רע" ולא את מה ש"טוב". ומי מחליט מה רע ומה טוב? ומה הקריטריונים המדויקים? מי שינסה לנסח את החוקים האלה, יגלה מהר מאוד שהם הופכים מגוחכים. האם פסלים קלאסיים עירומים הם פורנוגרפיה? האם צילום של ילדה בבריכה בחצר האחורית, שנשלח באימייל לסבתא בחו"ל, הוא פורנוגרפיה? האם פצוע בפיגוע זה תוכן אלים? האם סיקור הזוועות בדארפור הוא תוכן "טוב"? האם ראשי ישיבות שמלטפים את תלמידיהם זה מידע שצריך להיות נגיש לציבור?
    כל העמדת הפנים הזו כאילו יש למישהו היכולת להחליט עבור הציבור כולו מה מותר לו לראות ומה לא, כל כך מסריחה מהצנזור הסובייטי ומהאח הגדול של 1984 שאי אפשר לתאר. אדם רציני (לכאורה) כמו מתי גולן היה צריך להבחין בזה הרבה לפני שישב לכתוב מאמר מטופש כזה. מן הסתם, הוא זיהה את הסערה אצל החילונים ורץ אל תוך הסערה בניסיון לזכות בקצת צומי. כך הוא נחשף כאדם המאמין שמשטרת-מוסר היא רעיון הגיוני, ונראה לי ששכרו יצא בהפסדו.

  3. יובל – בצד של הכופרים כיף יותר.
    רואה שחורות – מסכים עם כל מילה.
    לצערי כשהעלתי את הנושא בפני אימי היא תמכה בחוק. אז הבאתי קצת טיעונים שלי והשאלתי קצת משלך ובסוף התפשרנו על חיוב הספקיות למתן השירות בחינם. גם אני מתפלא איך אנשים שקראו בעבר את 1984 יכולים להסכים עם מהלכים כאלו. במקרה שלי יכול להיות שזה גם בגלל שאני לא קורא הרבה ספרים אז קל לזכור את המעט שאני כן קורא.

  4. איזה כיף שאתה בחופשה יובל. אני מסכים עם ר"ש שהשאלה הפרקטית איננה חשובה. גם אם יוכיח משהוא שיש מתאם, ואפילו יראה שיש קשר של סיבה-תוצאה, בין האלימות בטלויזיה ובין התנהגות הנוער לא ישנה הדבר את העמדה הבסיסית שלאף אחד אסור שתהיה היכולת לצנזר תכנים.

  5. ממש עכשיו בשורה התחתונה הציג עמנואל רוזן את דעותיו ההזויות בנושא האינטרנט בציטוט לא נאמן למקור: "אני לא יכול לחשוב על מהפכה שהזנתה אותנו יותר מהאינטרנט, דברים כמו פדופיליה, הטוקבקים ושלא לדבר על רמת הכתיבה והעיתונות שם".

    "שם" אומר מר רוזן ושם את הגלוב עם מגיבי ויינט וNRG, שם אותי ואותכם בכפיפה אחת עם פדופילים ושם על הכל את התגית של "האינטרנט הזה". "אני לא סובל את האינטרנט הזה" סיכם רוזן, ודנה וייס, למרות שהשתיקה אותו, לא אמרה לו כמה שמה שהוא אומר זה שטויות במיצי פירות שונים ומשונים.

    איך אומר סיים ב1984- "יש מילה בשיחדש, איני יודע אם היא מוכרת לך: 'לדברוז, לגעגע כברווז. זוהי אחת מאותן מילים רבות ענין שיש להן משמעויות מנוגדות. בשעה שיריבך מדברוז, הרי זו מלת גנאי; וכשהמדברוז הוא אדם שאתה מסכים איתו, הרי זה שבח."

    כמו האדם שסיים רמז עליו, שדיבר דברים נגד ה"גולדשטייניזם" ובעד המפלגה, כך עמנואל רוזן מגעגע על האינטרנט ולא מבין את משמעות דבריו. המילים פשוט יוצאות לו מהגרון, ולא נראה שעברו איזהשהו סינון במוח לפני שנאמרו, שאם לא כן בוודאי היה חושב לעצמו "אולי לפני שאני מדבר על האינטרנט אני צריך לבדוק מזה בעצמי". לפחות הוא חולק את שמו הפרטי עם גולדשטיין.

  6. לידיעתכם, יש תופעה חדשה בישראל, טרנד כזה שחייבים להפסיק אותו! הוא גורם למוות של 500 איש בשנה ואולי אפילו יותר! אני שונא את הקידמה שהביאה לנו את ההמצאה השטנית הזו, נדמה לי שקוראים לה "מכונית".
    מוקדש לעמנואל.

  7. כשקראתי את הפוסט ניסיתי נורא חזק לכתוב תגובה כלשהי, כי נראה לי הגיוני שיהיה לי מה להגיד על כזה חוסר הבנה של המדיום. ניסיתי וניסיתי וכמו שאמרתי ליובל קודם, לא ממש הצלחתי, בעיקר כי יש גיבובי שטויות מסויימים שאין לי שום דרך למצוא רצף אינטיליגנטי של מחשבות ומילים בהקשרם.

    אחרי שקראתי את התגובה של MrM חשבתי על הרצאה שהייתי בה מוקדם יותר היום*, הרצאה מעניינת מאוד של מו"ל בתחום ספרי המדע הפופולרי שיחד עם תשבוחות רבות שהוא חלק לרשת, על כך שהיא מאפשרת דיון פורה ופתוח ועל כך שהיא פותחת לאנשים רבים גישה למדע, הוא גם ציין שהוא רואה באינטרנט איום למו"לים בכלל ולפרסומים מדעיים בפרט. כדוגמאות הוא נתן את כתבי העת האקדמים המקוונים ומדריכים שונים שפרסומם ועדכונם ברשת מעלים אצל מו"לים ספק בצורך להדפיסם. אותו מו"ל** טען טיעונים שונים בדבר היכולת והנכונות להשקיע כלכלית בסוגים מסויימים של ספרות (אינציקלופדיות, מילונים, לקסיקונים) ולכן, להבנתו, גם ביכולת לחדש את התכנים וזאת היות וחלקים גדולים מהחומר מופיעים חינם ברשת והביע דאגה נוספת באשר לכתיבה בעברית.

    בשלב מסויים הבנתי שהחששות שהוא והקהל העלו מזכירות במידה רבה את טיעוניהן של חברות התקליטים ושל תעשיית הסרטים*** ושהתחושות והטיעונים האלה קשורים, באופן מסויים, לחוקים מטופשים, לדברים שכתב מתי גולן ולמחקרים ההזויים בנושא "השפעות האינטרנט (או מוטב:רשת האיטרנט) על חייהם הרוחניים של מיטב בנינו."

    כל טכנולוגית תקשורת מעבירה מסר ומדיום. רוב טכנולוגיות התקשורת מציגות בתחילה שינוי/חידוש באחד מהם ורק לאחר תקופה נוצר שינוי גם בתחום השני. לא רק שהאינטרנט מציע שינוי בו זמני במסר ובמדיום, הוא גם חודר לחיינו במהירות גדולה הרבה יותר מכל טכנולוגית תקשורת לפניו ובכך משאיר את כולנו כחברה ברמה גבוהה שלחוסר ודאות. מכאן והלאה ההתייחסות של כל אחד (ושל כל קבוצה/ארגון/חברה) לרשת דומה מאוד להתמודדות הכללית של כל אחד מאיתנו עם חוסר ודאות ועם שינויים: יש שמנסים לחזות, יש שזורמים לכל הכוונים עד שהזרמים יתייצבו, יש שבטוחים שהנה בא המשיח ויש שבמשוכנעים שסוף העולם מתדפק על דלתם.

    קשה מאוד לדעת איך תראה הרשת בעוד שלוש שנים, בלתי אפשרי לדעת איך היא תראה בתוך שלושה עשורים. הרבה פעמים הדרך שלנו כאנשים להתמודד עם משהו חדש הוא לנסות להכיל עליו חוקים ישנים, בתקווה שהם יעזרו לנו למשטר את השינויים ולהפוך אותם לברורים ומוכרים. הרבה פעמים זה גם עובד. הפעם לא.

    *ואני מניחה שבסיפור הזה אני מוציאה את עצמי מהארון בפני כמה מהמבקרים פה, אבל שיהיה.
    **מדובר באדם מכובד ומעניין, מקצועי מאוד וחלילה אין בכוונתי לזלזל בידע שלו או בהבנתו את התחום.
    ***בהבדל אחד- אני חושבת שהחששות שלו כנים ונובעים מאהבתו לתחום ולא מניסיו ציני להרוויח עוד 2 דולר למוצר.

  8. תרשו לי להציע תיאוריה אחרת בקשר לאדון גולן:

    הבן-אדם היה צריך לתקתק טור לעיתון והנושא הנ"ל – הדברים הנוראים שבאינטרנט ואיך אפשר לנקותם – הייתה ההזדמנות שנקרתה לו השבוע. אז הוא מילא את חובתו. לא קראתי את הטור, אבל האם, אכן, הוא זכר לתקוף את האלימות באינטרנט ושכח את האלימות ששנים רבות קיימת בסרטים, בטלוויזיה ובמשחקי המחשב.

    לפי התרשמותי, נתקלתי בתופעה הזו אצל לא מעט בעלי טורים, טורי כלכלה וכד': צריכים למלא טור אז "תופסים" נושא אקטואלי (עד כמה שאפשר), מחליטים על תיזה, רצוי שתהיה פרובוקטיבית – כדי להיות "מעניינים" וכותבים כל מיני "סיסמאות" וקלישאות כדי לתמוך בתיזה הזו – לא משנה עד כמה הם קלושים.

  9. אני חייב לרשום פה משהו שלא קשור לחלוטין לפוסט, אבל הוא עלה בראשי עכשיו ואני רוצה לציין אותו:

    לגבי הצעת חוק הצינזור של האינטרנט, רבים מאתנו מניחים שהם אנשים פרימיטיביים, לא מבינים הרבה בטכנולוגיה וכ', ולכן מציעים את זה.

    אני לא חושב כך. המושג פרימטיבי הוא אינדיבידואלי, ויתכן שבש"ס מבינים הרבה מאוד בטכנולוגיה. ההצעה שלהם היא הצעה התואמת את ראיית עולמם ובאה לקדם אותה, ואין בינה לבין פרימיטיביות תרבותית או טכנית דבר.

    לעומת זאת, ההצעה של ח"כ ישראל חסון מישראל ביתנו היתה מטורפת לחלוטין, בדיוק מהסיבות האלה: היא גם לא תאמה את ראיית עולמה (לכאורה) של י"ב, וגם הייתה בלתי מעשית לחלוטין.

    עכשיו, כל זה לא מנע מרזי ברקאי לתמוך בה ולהעלות טיעונים מגוכחים באשר לנחיצותה, אף על פי שזו הצעה גרועה לא מבחינה מוסרית פחות מההצעה של ש", ופחות מעשית ממנה מבחינה טכנית.

    כך שמתי גולן אינו לבד…

  10. יונתן, אני לא חושבת שהם פרימיטיבים. להפך, אני חושבת שרוב תעשיית הפורנו ותעשיית הסקס בכלל היא פרימיטיבית, אלימה ומדכאת נשים ובאופן עקרוני אתמוך בכל מהלך שמטרתו לפעול נגד הסחר והניצול הנלווים אליה. עם זאת ההצעה המסויימת הזו, שמתמקדת במעקב אחרי גולשים, ואחרי התכנים אותם הם צורכים, מלבד היותה בלתי דמוקרטית באופן קיצוני, לוקה גם בחוסר הבנה עמוק של הטכנולוגיה: חסימת אתרים, זיהוי פיזי של גולשים, הקמת מאגר מורשים/סוטים, סינון אתרים על פי סוג תכנים הם לא אפשריים מבחינה טכנולוגית (ואת זה יספר לך כל סיני וכל איראני שגולש ברשת) והם לא מוסריים מבחינה דמוקרטית.

  11. בקשר לאלימות זו שטות גמורה מה גם השטלוויזיה מציגה בכל כך הרבה תוכניות, כולל תוכניות לנוער, תכנים אלימים מאוד

    אבל בקשר לסקס ויחסים בינאישיים הדעה שלי קצת אחרת. לא מדובר בתכנים פורנוגרפיים בלבד, אלא גם בעיסוק המיני המרובה באתרים לגיטימיים, באופי התקשורת המהירה של צ'טים, מסרים מידיים וכיו"ב ובסך הכל שיוצר תמונה מעוותת לחלוטין.

    אני די משוכנע שצעירים שמן הסתם צורכים לא מעט פורנו באינטרנט "לומדים" שמהות היחסים היא סקס, שהסקס זמין וכמעט מיידי, שהסקס הוא המהות של היחסים בין גבר לאישה ובכלל, אופי היחסים הוא יותר סטוצי מאשר מערכת יחסים ושסקס אחר, או "סטיות" (המרכאות הן בכוונה) הן דבר נפוץ וכמעט מקובל אצל כולם.

    האם האינטרנט יוצרת תפיסה מעוותת של מבנה יחסים או שמא זו המציאות העכשווית והאינטרנט רק מייצגת אותה – אני לא יודע. תחושת הבטן אומרת שהיחסים המיניים המוצגים באתרים מקובלים וזמינים היא מצע חינוכי בעייתי מאוד.

    לא קראתי מחקרים וגם לא בדקתי האם יש כאלו, אין לי עניין בזה.

    כמובן שההצעה לסינון אתרים מעבר לעובדה שהיא בלתי אפשרית ליישום, היא גם מטומטמת ברמות, אבל עדיין, ישנה בעיה בזמינות ובתפוצה של הפורנוגרפיה על מה שהיא מייצגת.

    אנשים מבוגרים ומנוסים, יקחו את זה בפרופורציות נכונות למרות שגם אצלהם עלולה להיווצר בעיה, אבל לגבי הצעירים… אני באמת לא יודע, ואני חושש כשאני חושב על זה.

  12. אמיר, אתה באמת חושב שעל פי הפורנוגרפיה נתפסות מערכות יחסים? יש הרי גם קומדיות רומנטיות ודרמות נוסח "במרחק נגיעה", ששום פורנו שאתה צריך להסתיר מההורים/שותף לדירה לא מתחרה בהן מבחינת תפישה תרבותית. היחסים של ההורים שלך זה עם זה, הדודים, השכנים ממול, כולן מותירות רושם רב הרבה יותר באשר להתנהגות נורמטיבית. שלא לדבר על העובדה שמערכות יחסים נוצרות בין שני אנשים, ואם הציפיות שלהם תואמות, האם יש משהו לא מוסרי בלספק אותן, בין אם הן לסקס חד-פעמי ובין אם הן למערכת יחסים בת 40 שנה?

  13. הדוגמא שלך מחזקת במעט את הטענה שלי:
    האגדות, הקומדיות הרומנטיות, הרומן הרומנטי, הטלנובלות וכיו"ב מכרו/מוכרים חלום ש… בסוף יגיע האביר (העשיר) על הסוס הלבן, יאסוף לחיקו את היפהפיה בסחבות ושניהם יצעדו יד ביד אל האופק ויחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

    החלום הזה הזין לא מעט אנשים בתקופות מסויימות ויצר עבורם ציפיה למבנה לא נכון למערכת יחסים.

    היום הזמינות הגבוהה של הפורנוגרפיה ברשת (ויזואלית, אך גם טקסטואלית), השיח האינסופי כתבות/בלוגים/מאמרים/איזכורים של סקס זמין, סטוצים וכיו"ב, חשיפה במינונים גבוהים ל-"סקס אחר" (BDSM, אורגיות, חילופי… התנסויות חד מיניות וכן הלאה), כל אילו עלולים ליצור תמונה מעוותת ליחסים בין גבר לאישה בייחוד אצל צעירים שנחשפים לזה במינון גבוה (וברשת הם נחשפים לזה במינון גבוה!).

    נסי משהו (לא ניסוי מדעי, אבל בהחלט התרשמות): כנסי לצ'טים של בני נוער ותשמעי את כמות ההצעות שתזכי להן. כמובן, אלמונימיות, ברשת מרשים יותר, אבל… הסך הכל הוא ממש לא חיובי.

    —-

    למרות שזה נשמע כמו שמרנות קרתנית אני ממש לא חושב שצריך לצנזר את האינטרנט (אני גם לא חושב שזה אפשרי) אבל אני כן חושב שישנה בעיה שקשה להתמודד איתה.

  14. חידה אריתמטית: מה בא אחרי 2007?
    תשובה: 1984

    האמת אני לא מבין מה אנחנו מתרגשים, תפיסת העולם של הש"סניקים ידועה, ואין כלום בינה לבין דמוקרטיה כלום (מועצת החכמים פחחח)

    ואדון מתי גולן צריך לפרסם מדי פעם טור שיעורר קצת רעש, אז מה אם אן לו מושג על מה הוא מדבר?

  15. אמיר, אין ספק* שלפורנוגרפיה יש השפעה שלילית עמוקה על תפיסת המיניות, הגוף והאחר של ילדים ומתבגרים. ילדים בני 10 (וגם בני 15) נחשפים לתכנים שבעיני הם בעייתים בלשון המעטה ובעלי פוטנציאל לנזק בלתי הפיך במקרים הקשים**. אבל, וזה אבל גדול מאוד, האנשים שתפקידם לסנן תכנים עבור ילדים הם לא שר התקשורת, לא תנועת ש"ס ולא כנסת ישראל. האחריות על התכנים שילדים צורכים היא של ההורים שלהם. וזהו.

    תגיד שההורים לא מבצעים את תפקידם? צודק.

    זאת סיבה להפוך אותי לעבריינית בפוטנציה ולהפר את זכויות האדם והאזרח שלי?

    *לפני שיובל יכעס גם עלי: גם על זה היו לא מעט מחקרים ורוב אלה שאני קראתי הראו שבמקרה שלפורנוגרפיה ניתן למצוא השפעה כזו. למען הצדק והאמת יש לומר שגם למגזיני אופנה, סרטים, סדרות ושאר מריעין בישין מהתרבות הקפיטליסטית הקלוקלת יש השפעות דומות על דימויי גוף, של בנות בעיקר (למרות שבשנים האחרונות גם הבנים נכנסים לעסק).

    **שוב, למען ההגינות והצדק אני חשה צורך לציין שחלק גדול מהתכנים האלה אינם נמצאים באתרים "למבוגרים" ואפילו אינם נמצאים כלל ברשת. כמעט כל יומן בי"ס, מגזין לילדים או מקומות בילוי "לכל המשפחה" מציגים תכנים (ויזואלים וטקסטואלים) בעייתים הרבה יותר.

  16. בלונדינית, רואים שאין לך ילדים שיושבים על האינטרנט (((:

    הנה דוגמית קטנה

    הבן הגדול שלי בן תשע. הוא כמו כל הילדים בכיתה שלו צופים מושבעים של ארץ נהדרת. אנחנו מרשים לו לצפות בתוכנית אבל אני יושב עם השלט למקרה ש… (במאמר מוסגר, הם לא מצחיקים אותי ואני די סובל מחובת הצפיה בהם, אבל זה שווה דיון אחר למה).
    בתוכנית סיום העונה היה שם פרק של הבלוג של מאי ושם התעסקו בין השאר באיבוד הבתולין בחגיגת הסיום בלה בלה בלה. כשהבנתי במה מדובר, העברתי לערוץ אחר (למורת רוחו של הילד).

    ביום אחר ביקר אותו חבר מהכיתה והם ישבו על המחשב שלו (אלא מה) ו… נכנסתי לחדר בדיוק כשהם סיימו לצפות במערכון הזה.

    אני לא יכול לשבת מאחוריו כשהוא גולש באינטרנט, גם לא ברמה הטכנית וגם לא ברמה העקרונית (זה נוגד את הגישה החינוכית שלנו).
    גם אם הייתי משתמש בתוכנת סינון מקומית (ולא נראה לי שאשתמש) התוכנה לא הייתה מסננת את ארץ נהדרת. אני מניח שגם אם החוק המטופש והאידיוטי של ש"ס יעבור (אין סיכוי שיעבור, לא יעמוד במבחן בג"צ וגם מבחינה טכנית זה בלתי אפשרי), האתר של קשת והמערכונים של ארץ נהדרת לא יהיו בין התכנים המסוננים אז…

    אז יש בעיה.
    אין לי פיתרונות וגם כהורה אני קצת חסר אונים. הרי לא אמנע ממנו גישה לרשת ובטח ובטח לא אגביל אותו למספר אתרים ספצפיפיים בלבד (זה כן אפשרי טכנית)
    .
    אני מניח שבעוד כמה שנים הבעיה תהיה חמורה יותר כשהוא ממש יתחיל להתעניין במין.
    ואני מקווה שעד אז שיגיע לבגרות מסויימת ונוכל להסביר לו את ההבדל בין המציאות לבין מה שרואים אבל… זו עדיין בעיה.


    ושוב הצעת החוק, היא דבילית ובלתי הגיונית ומעשית.

  17. אמיר, זה בדיוק העניין. נכון, אין לי ילד בן 9 אבל כרגע אני עובדת בנפרד עם כתה ו ועם קבוצה של בני 15-18 ואני מבטיחה לך שהסיפורים שלי יגרמו לאזנים שלך ליפול (היופי בזה שאני לא מורה, ובעיקר באופי הספציפי של העבודה שלי בבית הספר היסודי הוא שהילדים רואים בי משהו שהוא בין משפך לתלמידה נוספת בכתה לאויר ולכן אני, בניגוד להורים ולמורים, שומעת את אותן גרסאות שהם מספרים לחברים שלהם.).

    אי אפשר לחסום את כל התכנים, אי אפשר לשלוט על כל מה שהם רואים, אבל אם נחשוב על זה ברצינות לרגע, גם לפני האינטרנט וגם בלעדיו ילדים נחשפו ונחשפים לתכנים קשים, אלימים, מיניים ובלתי הולמים באופן כללי. התפקיד של הורים אחראים הוא בדיוק זה שאתה תארת: לתווך, להסביר ובשעת הצורך גם לצנזר. החוק של ש"ס, כמו הפתרונות שביקשו העונים במחקר המדבר על מה ילדים עושים שהוזכר לפני כמה פוסטים, כמו הפתרונות שהורים רבים מבקשים בתחומים שונים הוא ניסיון להתנער מהאחריות הזו ולהטיל אותה על איזה "אח גדול", פוליטיקאי או מורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *