1. והארץ התמלאה במלחכי פינכה וספין דוקטורים. בימים האחרונים התמלאו העיתונים בסיפוריהם המרגשים (עאלק) של כל מיני ניצבים שאחראים כל קשירות קצוות, העברת שקרים ומיצוב תדמיתי של כל מיני עשירים ומקבלי החלטות. אתמול היה זה סיפורו של יוסי מילשטיין, תחקירן לשעבר בערוץ 10 שעלה לגדולה כאשר החליט להקדיש את חייו לארקדי גדימאק ועל פועלו המלקק קיבל סקירה נרחבת במוסף 24 שעות של "ידיעות אחרונות" וכתבה נרחבת עוד יותר ב"מוסף הארץ".
במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" ניתן לקרוא על פועלו של טל זליברשטיין שאומר על אולמרט שהם ב"יחסים מאוד קרובים. אני מרים טלפון והוא מקשיב. אשכב על הגדר בשבילו, ככה זה עם חברים". גם אברהם הירשזון, דודי אפל, דובי וייסגלס ואלדד יניב הם בחבריו ועמיר פרץ, עמי איילון ופואד בן אליעזר בלקוחותיו והרשימה עוד ארוכה.
וגם זה לא מספיק. בטושבוע מספרים את סיפורו של רוני מאנה, חובב מלכות יופי ש"הצליח להשתחל באחרונה לכמה עסקאות ענק, לגרוף מיליוני שקלים ולקנות לעצמו מעמד של מתווך על" וחותמים בהצהרה ש"קצת קשרים וחוש ריח עסקי יכולים להפוך אתכם למיליונרים בתוך דקות ספורות". לעתים רחוקות נכתב שקר גס כל כך בצורה בוטה, זולה ומכוערת כל כך.
2. בן כספית ("מעריב", מוסף לשבת) מספק כרוניקה מרתקת לדרך שבה כבש אהוד את מפלגת העבודה. בין השאר הוא מאייר בכישרון את הדרך שבה אלדד יניב ושמעון שבס הינדסו את ברק וכיצד ברק נתן להם להנדס אותו; כיצד קבעו לו את סדר היום, את דרך ההתנהגות, את המקומות בהם ביקר, בהם אכל, את האנשים איתם שוחח. זהו תיאור נפלא לתהליך במסגרתו הפוליטיקאי הישראלי הפך למוצר מדף שעובר תהליכי פיתוח, ייצור ומיצוב בעזרתם של אנשי שיווק ופרסום.
באופן דומה מראה כספית כיצד פרס נבחר לנשיאות וכיצד גם במקרה זה אנשים רבים לקחו תפקיד בהבאתו לשם. בין השאר הוא כותב:
את הקמפיין ניהל איל ארד. בצוות המצומצם היו רפי אלו ואפי אושעיה. את אולמרט ייצג עובד יחזקאל, שעשה עבודת קודש.
עבודת קודש? קודש? לעסוק בתחמנות פוליטית, קטנונית ואישית במסדרונות הכוח של הפרלמנט הישראלי, זו "עבודת קודש"? "עבודת קודש" עושים אלו שמתנדבים לעזור לקשישים, שמתרוצצים בערים כדי לאסוף אוכל לעניים, שמסייעים לחלשים. השימוש במונח הזה בהקשר הזה הוא עדות להתמוטטות נוספת בסולם הערכים.
3. ב-ICE מדווחים כי כתב המוזיקה של פורטל MSN, שי בן-שבת, ניסה לראיין את אסף אמדורסקי ששאל אותו "מאיפה אתה?". כאשר בן-שבת ענה שהוא מ-MSN אמר: "אל תעלב, אבל אני לא מתראיין ל-MSN". בן-שבת אמר ל-ICE ש"לא ברור לו" למה אמדורסקי לא רצה להתראיין ל-MSN והעלה איזו השערה לפיה אמדורסקי נפגע מ-MSN ולכן סירב להתראיין.
בן-שבת, בוא בוא רגע.
אמדורסקי לא נפגע. הוא פשוט מבין את מה שכולם מבינים (למרבה הצער) ש-MSN היא לא פונקציה באינטרנט הישראלי, שחלקים גדולים באתר מספקים תכנים מביכים ונמוכים ולכן ראיון בו הוא לא כבוד גדול. מצטער, אבל זו האמת.
כתיבת תגובה