שאריות מעידן אנלוגי

המהירות שבה פורמטים משתנים משאירה אותך עם ערימות של מוצרים שלא ברור לי מה אני אמור לעשות איתם. למרות שלא כולם ממש אנלוגים, הם בהחלט מרגישים ככה.

1. כשהתגייסתי, שמתי שני אסימונים בסוף של השרוך של כל נעל. למרות שהתגייסתי בסוף שנות ה-80′ כבר אז לא היה ממש שימוש לאסימונים והם נשארו בנעליים כל השירות. לעומת זאת התחלתי לרכוש כרטיסי טלכרט. ועכשיו מה? עד היום יש לי בארנק שני כרטיסי טלכרט חצי משומשים.

טלכרט

מה אני אמור לעשות איתם? לתת אותם לעובדים זרים? חוץ מהם, מישהו בכלל משתמש בטלפונים ציבוריים? ואם אני לא מוצא עובד זר בסביבה, מה לעשות איתם? לזרוק?!

2. קלטות (קלטת עאלק, יא אשכנזי אחד – קסטות!) ותקליטים. הרי כל הילדות פלוס הנערות פלוס הבחרות שלי היתה מלווה בקסטות ותקליטים. אז חלק מהתקליטים הצלתי מתהום הנשייה כאשר אמא שלי הודיעה לי שנמאס לה מהמקום שהם תופסים בעיקר בגלל שאין מכשיר בבית שיכול לנגן אותם. הצלתי אותם והעברתי אותם אליי ועכשיו אצלי הם תופסים מקום בעיקר בגלל שאין מכשיר בבית שיכול לנגן אותם (זה חצי מדויק, יש לי פטיפון אבל אני חושב שאני היחיד שיודע להפעיל אותו).

במקרה של הקסטות המצב חמור עוד יותר. אם לתקליטים יש שיק של רטרו מה יש לקסטות? כלום. מה לעשות איתן? לזרוק?!

3. תקליטונים (תקליטונים עאלק, יא אשכנזי אחד – דיסקטים!). מה עושים עם דיסקטים? יש לי שני ארגזים כאלו עם פלסטיק שקוף ונפתח שבתוכן יש כל מיני תוכנות מלפני עשר שנים. בסך הכל עשר שנים וכבר אין לי מה לעשות עם הדיסקטים. במחשב החדש שקניתי אין בכלל פתח לדיסקטים.

מה לעשות עם כל הדיסקטים האלו? לזרוק?!

43 מחשבות על “שאריות מעידן אנלוגי

  1. לזרוק? ג’יזס, זה ערימות של פלסטיק שפעם הייתי קשור אליו!
    אגב, הטלכרט בתמונה – הוא הטלכרט שיש לי בארנק! 1996-1997. לא ייאמן שאני מסתובב עם זה כבר עשור ועדיין לא מצאתי דרך לגמור את הפעימות מונה שיש עליו (אם הוא בכלל עובד).

  2. קודם כל, לי יש בבית דיסקט 5.25 (אם אני זוכר טוב את המספרים). תגיד תודה, עם הדיסק 3.5 שאתה מראה לי.
    דבר שני, פתח אותו, ותלה את העיגול השחור שיש בפנים בתור קישוט למראה ברכב.

  3. קניתי לחבר שהלך לקורס טייס (בגיל מאוחר) טלכרט כי אסור סלולרי. לא הספקתי לתת לו כי הוא עף בשלב הראשון. הוא היה כל הזמן בארנק ודווקא כשמת לי הסלולרי באמצע תל אביב הוא ברח לי מהארנק = לא לזרוק.

  4. אמא שלי עשתה לי תרגיל במנהיגות לפני כמה שבועות- אמרה שאני כבר כמעט עשור לא גר בבית ולכן את הארגזים שלי(שעוד אצלה ואני מתעצל לקחת) העמיסה על האוטו ושילחה אלי לאחר כבוד…
    היו שם בארגז כ100 קסטות…. הצלחתי לזרוק רק 30. השאר ימשיכו לחיות במחיצתי.

  5. זה מה שאני נאלצתי לעשות:
    http://www.notes.co.il/sharon/34918.asp

    ואני לא מדבר על אלפי התמונות מימי הלימודים ועוד המון מזכרות שאספתי.
    הטיעון המנצח היה: לקנות דירה גדולה יותר בשביל לאגור זבל עולה הרבה יותר מאשר לזרוק אותו

    את מאות הספרים שהיא מיינה הצלתי ברגע האחרון על ידי בניית ספריה חדשה

    אני מאלה שלא זורקים כלום,
    רק מה פתאום יש לנו דירה הרבה יותר גדולה ומרווחת

  6. כשהתגייסתי לפני קצת פחות משנתיים הנפיקו לי טלכרט בבקו”ם
    השתמשתי בו בשתי מקרים: פעם אחת כשאורנג’ חסמו לי את המכשיר כי אני חיי על משכורת צבאית(350 שקל)
    ועוד כמה פעמים כשהייתי בכלא(כי משום מה אסור סלולרי)
    היום אני אני צאיך לסוע לבקום להשתחרר(אם לצה”ל יש מחסור בכח אדם למה משחררים אותי בכפייה לפני הזמן?)
    ועדיין יש לי בערך רבע מהפעימות
    אין לי מושג מתי יצא לי להשתמש בו אבל טוב שהוא יושב בארנק למקרי חרום

    בקשר לדיסקטים אתה יכול להשתמש בהם בשביל ראיית ליליה

  7. אתה מודע לעובדה שיש הרבה סיכויים שיש לך על הדיסקטים גם וירוסים ישנים שתוכנות הוירוס של היום לא יזהו, נכון?
    אגב, לי יש בעיה דומה – אבל אצלי זה לא נעצר בטלכרט, קלטות אודיו ודיסקטים. יש לי גם קלטות וידאו ישנות, מחשב ישן, שעוני יד (חדשים לגמרי! ואני בכלל לא הולך עם שעון…), טלפונים (קוויים ואלחוטיים – כולל אחד עם מזכירה אלקטרונית ישנה שזה עוד סוג של קלטת שיש לי. אגב – אין לי טלפון ציבורי, כך שאני לא יכול לנצל את הטלכרטים…). אה, וגם לי יש אסימונים.
    עד לפני קצת יותר מחצי שנה היה לי גם “אוסף” של מגזינים שונים של משהו כמו עשור אחורה, כולל מגזינים יומיים מעיתונים וכאלה. אם למשל ראיתי מתכון מעניין שמרתי את כל המגזין כי אולי יום אחד אני אעשה את זה (יה, רייט…). אבל אז נגמר לי המקום בבית ומשהו היה צריך ללכת – זרקתי את כל המגזינים והתחלתי לאסוף חדשים.

  8. עומרן יה מניאק גנבת לי ת’תגובה. ואל שתמור את כולם. עדיף בכלל אם קצת תתנסה ותכין לך כמה זוגות משקפי ליקוי חמה. כל עדשה שתהייה עשויה מ3 שכבות.

  9. יש פה (נוריץ’, אנגליה) חנות למוצרים יד שנייה.
    ראיתי שיש להם פלייסטיישן 1 (ב-10 פאונד), סגה ישן (פחות כסף), טלפונים ישנים, דיסקים ישנים וכו’…
    יש לדברים האלה דרישה.

    לדעתי, במקום לזרוק, תמכור ב-EBAY במחיר פתיחה של 99p.

  10. א’, יובל הוא כתב מחשבים. יש לו וויסטה. אני צנצנת אם וויסטה מזהה בכלל דיסקטים, ואני צנצנת ריבה אם ליובל יש בכלל כונן דיסקטים.

  11. יובל, חשבת על היום שבו תשאל “מה אנו אמור לעשות עם הגלוב הזה?” לזרוק לסל מחזור? להוריש לאריאל אטיאס?
    חוץ מזה? 10 שנים ואתה סוחב את אותו ארנק?

  12. ממ,

    דווקא לגבי תקליטים קלטות וידאו ודיסקטים לא עבדה תיקוותך:

    לגבי תקליטים, אתה יכול להמשיך לנגן אותם על פטיפון, ואם הם ממש חשובים לך, יש דרכים להעבירם למחשב או לתקליטורים (ועד כמה שאני יודע דווקא כן מוכרים מכשירי פטיפון חדשים).

    לגבי קלטות וידאו: אם יש לך וידאו, מוכרים היום די בזול מכשירים המאפשרים לקשר בין המחשב לוידאו, ותוכל להעביר.

    לגבי דיסקטים: עדיין מוכרים כונני דיסקטים חדשים, ותוכל להתקין במחשב שלך כזה ולהעביר הכל למחשב (כונן דיסקטים חדש עולה חמישים שקלים או פחות). זה דווקא יפה מעוד בעיני שגם מחשבים מודרניים יודעים לעבוד עם מערכת הקבצים הזו. אני העברתי את כל הדיסקטים שלי (היו לי בערך 100), וזרקתי את כולם. מאחר שהנפח על הדיסק הקשיח אינו מהווה בעיה, לא הייתי צריך אפילו למיין. פשוט להעתיק.

    הבעיה עם שלושת הפורמטים האלה היא לא בחוסר האפשרות להעביר למדיה מודרנית, אלא עם הזמן שזה מצריך. ומבין שלושתם, אני מאמין שהעברת הדיסקטים היא העניין הפשוט ביותר (מנסיון, זה לא אורך יותר מידי זמן).

  13. רועי – הצעה: אם תקרא את מה שאני כותב (“במחשב החדש שקניתי אין בכלל פתח לדיסקטים”) יהיה קשר מוצלח יותר בין התגובות שלך לבין מה שכתבתי ולא אאלץ להפוך אותך לצנצנת. אה הא! קונספט חדש! בלתי נתפס! נסה אותו, זה כדאי!

    עזרא – האלו האלו, החלפתי ארנק. כרטיסי הפלסטיק עוברים בירושה. זו הגנטיקה של הארנקים.

    יונתן – ראה תגובתי לרועי – כבר אין לי דרך להעביר דיסקטים כי אין לי כונן דיסקטים. מעבר לזה, שקשה לי להאמין שארצה להתקין על הויסטה norton disk doctor גרסה 0.00003 (פחות או יותר).

  14. יונתן- בנושא התקליטים- היום מוכרים או פטיפונים ממש מגעילים וזולים, או מערכות מקצועיות לדיג’יים. אין כבר מערכת של קנווד עם ראש של AKAI וכו’. אם אתה כן רוצה כזה קוסטומ מייד, יש את המקצועי, שזה מה שהדיג’יים עושים איתו מיקסוסים. זה יקר טילים.

    בנושא הווידאו- יש היום כרטיסי טלוויזיה שמאפשרים חיבור הווידאו למחשב.

    בנושא הקסטות- יש היום כונני קסטות שנועדו במיוחד למטרה הזאת.

  15. יובל (21): אני יודע שאין לכך כונן דיסקטים, ומה שאמרתי שאתה יכול להוסיף אחד בעלות זניחה, ואז יהיה לך כזה. ציינת שהבעיה היא הפורמט (דיסקטים) ולא העובדה שהתוכונת ישנות, ולכן נתתי לך תשובה עניינית.

    רועי (22): לגבי פטיפונים: תודה, לא ידעתי. מה שכן, סביר להניח שאפשר לקנות משומשים טובים. אבל בכל מקרה יובל גם אמר שיש לו כבר פטיפון.

  16. קודם כל, פולני קטן שלי, כן, אפשר, מותר וכדאי לזרוק.

    חוץ מאשר את האסימונים. אותם אתה הרבה יותר ממוזמן להעביר לרשותי. הם ילכו יופי על השרוכים של האולסטאר שלי. (כבר הזכרתי את הקאמבק ההיסטרי של שנות ה80 איזה פעם או פעמיים בגלוב, נכון? אז אני מחפשת אסימונים כבר חודשים רבים*).

    לקסטות (וגם דיסקטים, אם להיות כנים) אין ולא יהיה שיק רטרו מגניב כי מלכתחילה מדובר במוצר נחות וחסר תוחלת. תשאיר אחד מכל סוג, כדי שכשהילדות שלך יגדלו הן תוכלנה לצחוק על האבא הפרימיטיבי שלהן אבל לגבי האוסף המלא – נכון שלא נגעת באף אחד מהם ב10 שנים האחרונות? נכון שלזכרונות ולנוסטלגיה זה לא הפריע בכלל שהפסקול של נעוריך האבודים צבר אבק בבויידם של אמא שלך?

    *גם כי זה מצחיק אותי ויותר כדי שאני אוכל לזמזם לי בהנאה “רוצה להיות אחד שיש לו כמה חברים שלא צריך תרוץ להסתובב עם אסימונים בכיסים”)

  17. בלונדה- יש לי בשבילך סוודר עטלף משו משו + שני פוסטרים במצב רע מאוד של אוליביה ניוטון ג’ון (מתוך הקליפ המחריד אישונים “לטס גט פיזיקל”- כן, כן, זה שהצמיח דור שלם של גייז מבחירה…) בא לך החלפות??

  18. ילדה, לשמחתי היום, בניגוד לפעם הקודמת שחייתי בשנות השמונים, אני כבר קצת יותר שקולה בדעתי* וביכולתי לקחת מהטרנד רק את החלקים האסטטית שלו.

    והאם יתכן שלרפרנס הגייז יש קשר כלשהו לשיר המלכותי שכתבתי? לא יפה ככה…

    *דעתי… בגישה למגזינים וביכולת לזהות קורבנות אופנה ואסונות טבע .

  19. אל תעיז לזרוק את התקליטים. יש להם שוק פעיל וברדיוס של 500 מטרים מהבית שלי יש לפחות 4 חנויות לתקליטים יד שנייה (החור בשחור, חוד המחט, קידמת עדן והקומה ה13) ושתי חנויות שאני מכיר שיספקו לך בכיף פטפונים מכל הרמות, יד שנייה וחדשים פלוס חלקי חילוף (רדיו כוכב וחוד המחט) ואלה רק החנויות שאני מכיר באופן אישי.

  20. יובל – לשמור הכל. אחרת איך תראה לילדים שלך כשתהיה גדול?
    אבא שלי מצטער עד היום שהוא זרק את הכרטיסים המנוקבים שלו לפח.

    שי360 (13) – שני.

  21. ילדה:

    גם כי זה מצחיק אותי ויותר כדי שאני אוכל לזמזם לי בהנאה “רוצה להיות אחד שיש לו כמה חברים שלא צריך תרוץ להסתובב עם אסימונים בכיסים”)

    ויובל – תקליטים זה יופי טופי, יש לשמור. לגבי כל השאר* הרשה לי לצטט את האורים והתומים ורדה: “תזרקי אותו”

    *האסימונים שלי, כן?

  22. עובדים זרים לא משתמשים בטלקארטים. הם משתמשים בכרטיסי חיוג – וגם זה פחות מבעבר. האמת היא שהם משתמשים בטלפונים סלולארים יותר ממך. SMS די שינה את צורת ההתקשרות שלהם עם הבית.

    (בדיוק יצא לי לחקור את הנושא במסגרת איזה עבודה שאני עושה באוניברסיטה..)

  23. דווקא לפני כמה ימים נתקעתי באמצע שומקום בלי בטריה לטלפון. אמנם הטלכרד העתיק שהיה לי בארנק כבר לא עבד, אז קניתי אחר, אבל בלי זה הייתי בבעיה.

    קלטות וידאו לא מקוריות, שהקלטת מהטלביזיה, אפשר להעביר ל-DVD עם מכשירים שיש להם גם קסטה וגם צורב DVD. יש לי אחד כזה של LG, אולי תמצא אצל איזה מכר. קלטות מקוריות בדר”כ מוגנות נגד העתקה, והעותק יצא מטושטש. קלטות אודיו אפשר להעביר ל-MP3 על ידי חיבור יציאת האוזניות של המערכת שלך (אם יש בה טייפ) למחשב, והקלטה עם תוכנה כמו audacity.

    יש לי גם די הרבה דיסקטים ישנים, חלק מהם עם תוכנות ומשחקים קלאסיים, שאולי פעם אני ארצה לראות שוב. מתי שהוא יהיה צריך להעביר אותם לפורמט חדש.

    כל ההמרות האלה לוקחות זמן, אבל אפשריות.

  24. אסימונים על שרוך נעל צבאית? והיכן גורם ההסוואה?
    וכעת ברצינות (מעט): מה שהינך מתאר הינו תהליך שנקרא ILM ויש כמה וכמה חברות (וביניהן ישראליות) שעושות כסף נחמד מהעניין הזה. אוף, הלך הסטארט-אפ.

  25. במחנה הפליטים שאני גרה בו דווקא יש מספר טלפונים ציבוריים וכמעט בכל שעה של היום לפחות אחד מהם נמצא בשימוש. מצד שני, אני גרה במחנה פליטים.

  26. אני אגיד לך מה:
    1) אתה יכול לקנות כונן דסקטים. הוא עולה רק 50-100 ש”ח ותהיה לך דרך לקרוא אותם לעוד כמה שנים טובות במקרה חירום כשתעביר אותם ממקום למקום.

    2) זה מה שאני עשיתי לפני 15 שנים כשהדיסקט החל לצאת מהשוק… לקחתי את כל הדסקטים שהיו לי 1.2 מגהבייט ו 1.44 מגהבייט ושמרתי אותם כקובץ דמות בלינוקס. ככה שמרתי 200 דיסקטים, ובסוף צרבתי את כל קבצי הדמויות על דיסק אחד. כעת כשאני צריך משהו, אני פשוט מחפש בדיסק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: