אם מישהו מעוניין בעוד דוגמה לטימטום שאוחז בחברות המדיה השונות, ואולי יותר מזה במערכת החוקים המסואבת שהן נאחזות בה, אז הנה סיפור שמצאתי בסלאשדוט:
אחד מה קוראים אותו כריסטופר נייט צילם את עצמו וכמה חברים שלו עושים פרסומות לטובת מסע הבחירות שלו למועצת בית הספר המקומי. מטופש, אבל זה מה יש. את הפרסומת הוא העלה ליוטיוב, כמובן. מישהו בערוץ הטלויזיה VH1 (ערוץ המוזיקה הגריאטרי) חשב שזה מצחיק, ושילב את הפרסומת בתכנית כלשהי שהראתה קליפים מצחיקים מיוטיוב. זה כנראה מפר את הזכויות של כריס, אבל לא היה ממש איכפת לו, והוא חשב שזה די מגניב.
כדי להשוויץ בפני החבר'ה על זה שהוא מופיע בטלויזיה, הוא הקליט את הפרסומת שהוא עצמו עשה, כשהיא משודרת בטלויזיה. כלומר: אותה פרסומת, רק עם הלוגו של VH1 בפינה. את זה הוא העלה ליוטיוב. קפצו ויאקום (החברה שבבעלותה VH1, וגם MTV ופארמאונט ועוד כמה) ואמרו: מה פתאום, הקליפ הזה מפר זכויות יוצרים – ואילצו את יוטיוב להוריד את הקליפ ולשלוח לכריס האומלל אזהרה חריפה.
מה עוד אפשר לומר?
כתיבת תגובה