אני יכול לבלות שעות, עזבו שעות, ימים בעיון בארכיונים. אין פלא לכן שבימים האחרונים אני לא עושה הרבה חוץ מאשר לגלוש בארכיון הדיגיטלי של "הניו-יורק טיימס" שנפתח לציבור הגולשים ללא תשלום.
את הבוקר החלטתי לפתוח עם שאלה: מתי היתה הפעם הראשונה שבה העיתון התייחס למילה Computer. למרבה הפלא, את אחת ההתייחסויות הראשונות מצאתי כבר בפברואר 1853. הא? ובכן מסתבר שהרבה לפני בואו של ה-Computer כמכשיר, שימש ה-Computer כפועל. משום כך, כותב העיתון שהמדען האמריקאי סיאס סי. וולזגר, שנפטר, היה "אסטרונומום מחונן וקומפיוטר מיומן".
התייחסות קצת יותר מודרנית למונח מחשב מופיעה כ-16 שנים אחר כך. באוגוסט 1869 העיתון מדווח בהתרגשות על המצאה צרפתית שעשויה לפתור חילוקי דעות קשים ויומיומיים. המדובר הוא בהמצאת המונה למוניות (כלומר לכרכרות). המכונה המופלאה, כוללת בתוכה שעון ו"קומפיוטר", שמחשב את המרחק שעושה הכרכרה (באמצעות גלגל מכאני שמורד אל האדמה) וכך יכול נהג הכרכרה לגבות סכומי כסף מדויקים מהנוסעים מבלי שאלו יתחילו לריב איתו. הצרפתים עוד לא הכירו אז את נהג המונית הישראלי.
הדיווח הנושן הזה הזכיר לי את ההרצאה של מנכ"ל אורקל, לארי אליסון (שלא היתה הרצאה מדהימה במיוחד), כאשר זה היה בישראל. הוא ציין שאחד הפיתוחים הראשונים בתחום מסדי הנתונים הוא זה שמאפשר את קיומם של כרטיסי האשראי. פיתוח זה מאפשר לנו להעביר חתיכת פלסטיק בצד אחד של העולם וחברת כרטיסי האשראי יודעת מיד להעביר את הכסף למקום הנכון, לגרוע את הסכום הנכון מהחשבון שלנו וכן הלאה. אליסון סיפר את הסיפור הזה בהשוואה לחזון שיאפשר להעביר את התיק הרפואי של כל אזרח אל תוך מסד נתונים דיגיטלי ובכך לחסוך את מותם של עשרות אלפי אנשים מדי שנה (בארה"ב לבדה) שמתים כתוצאה מנטילת תרופות לא מתאימות או סותרות שניתנו בשל חוסר ידע ומידע מצד הרופאים.
מה זה אומר עלינו כחברה, שאל אליסון, שהדבר הראשון שחשבנו עליו כאשר פיתחנו את מסדי הנתונים היה להמציא כלי שיאפשר לנו לעשות שופינג ולא כלי שיאפשר לנו לשמור על חייהם של החולים?
כתיבת תגובה