החלום ושברו

אחחח איזו אכזבה. חי נפשי, מזמן לא הייתי מאוכזבת כל כך. שלא לומר מופתעת עד עמקי נשמתי.  שלא לומר נותרתי וחצי תאוותי בידי. אוי איך שאני פינטזתי עליהם. בעיניי רוחי ראיתי צמד שוודים חטובים, יפי בלורית וקוביות, רצים על חוף הים בתחתונים פרחוניים (נו, ההורים מפולניה), ודם ואש ותמרות עשן ו…אחחחחחח. וכבר הכנתי את הניילונים (ככתוב: “ויאמר אלוהים, מה עם הניילונים?”), ומילאתי בקבוקים בוויסקי משובח (ככתוב: “וישתו, וישתו, וישתו עוד קצת אחר כך”) וחפרתי בור באדמה (ככתוב: “ויחפרו, ויכנסו, ויעשו חיים”) וכיסיתי את העיניים בידיים (ליתר ביטחון, זה לא כתוב) ואפילו הכנתי תחתונים נקיים (כי לך תדע איך ימצאו אותך החברה מזק”א כשכל זה ייגמר), וחיכיתי וחיכיתי עד בוש. זה התחיל עם מיכאל (נפל עוד במוקדמות), המשיך עם גודו שהכזיב בגדול ועכשיו גוג ומגוג. הלב נחמץ.

13 מחשבות על “החלום ושברו

  1. הרבה פעמים אנשים אומרים שהם לא יודעים אם לבכות או לצחוק. הפעם אני באמת לא יודע.

    ד”א, זה אותו האחד שיובל כתב עליו פוסט לפני כמה זמן?

  2. תמיד חשבתי שהמודעות האלו הן סוג של בדיחה. מוזר.
    ילדה-התחתונים הנקיים זה התייחסות לדייב בארי?

  3. חגב- לא.
    עודד- הלכו השוודים (שבר מס’ 1). והעולם יצטרך לחכות שהשמש בכבודה תיכנס בו בכדי להיעלם סוף סוף (שבר נוסף -בונוס).

  4. עודד- הבנתי אותך עוד קודם. למילה שבר יש עוד משמעויות מלבד “הוראה/הסבר/פירוש. ביניהם גם: אסון/אובדן. והפוסט מתחת לכותרת מסביר היטב למה התכוונה ה”משוררת”. בסה”כ לקחתי ביטוי וניצלתי את תומתו. הו! 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: